האם מותר להגיש לבית המשפט בישראל חוות דעת של מומחה רפואי מחו"ל ? קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגשת חוות דעת מומחה רפואי מחו''ל: פרופ' גיורא מבליגית נתן בתיק זה, לבקשת צד ג/8 - כרמל אולפינים בע"מ - חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלותיהם הנטענות של התובעים ובין חשיפתם למימי הקישון, בעת שירותם הצבאי. חוות הדעת שהכין פרופ' מבליגית בקשר לתובעים השונים הוגשו לבית המשפט במהלך שנת 2008, ובחוות הדעת שהגיש, מפרט הנ"ל, כמקובל, את פרטי השכלתו וניסיונו המקצועי. על פי הפירוט הנ"ל, וכן על פי דבריו בעת מתן עדותו בבית המשפט, פרופ' מבליגית סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל רישיון רפואה זמני לעסוק ברפואה בישראל, אך לפני שהיה סיפק בידו לקבל רישיון של קבע, עזב לארצות הברית, על מנת לעבור השתלמות באונקולוגיה בבוסטון, מסצו'ססט, ונשאר בארצות הברית, שם עסק עשרות שנים כרופא מומחה לאונקולוגיה, במכון הסרטן ביוסטון טקסס. על פי המצויין בחוות הדעת, עסק פרופ' מבליגית במכון הסרטן במחקר קליני ומעבדתי בחקר הסרטן, וכן פרסם למעלה מ 140 מאמרים, בתחום זה, בכתבי עת מקצועיים מובילים. לשם הכנת חוות דעתו בתיק זה, הגיע פרופ' מבליגית לישראל, ראה את התובעים במרפאה רפואית, קיבל מהם את הפרטים הדרושים לאנמנזה, ואף בדק אותם, ככל שהדבר היה נדרש לשם הכנת חוות הדעת, בשאלת הקשר הסיבתי, כאמור. במהלך חקירתו הנגדית על ידי ב"כ התובעים, העלה האחרון טענה כאילו פרופ' מבליגית איננו מוסמך לעסוק ברפואה בישראל, שכן ההיתר הזמני שניתן לו, כבר פג תוקפו, ולפיכך, עצם הבדיקה שביצע בתובעים בישראל, הינה בניגוד לחוק, עשויה אף להתפרש כמעשה התחזות, ואף כתקיפה, רחמנא ליצלן. כבר במהלך הדיון הבעתי דעתי כי שאלת תקפות רישיונו של פרופ' מבליגית לעסוק ברפואה בישראל, היא בעיני חסרת חשיבות של ממש, בקשר לתקפותן של חוות הדעת שנתן, ומשהמשיך ב"כ התובעים, למרות זאת, לחקור את העד בעניין זה, שוב ושוב, הוריתי כי אין בדעתי להתיר יותר שאלות בעניין זה, וכי על החקירה להתמקד בשאלות האמיתיות הענייניות ,נשוא חוות הדעת. מתברר כי החלטותי הנ"ל לא הפיסו את דעתו של ב"כ התובעים, והוא הגיש בקשה זו, בה אני מתבקש להורות על הוצאת כל חוות הדעת של פרופ' מבליגית מתיק בית המשפט, וזאת כאמור מן הטעם כי פרופ' מבליגית אינו בעל רישיון לעסוק ברפואה בישראל, ועל כן לא רשאי היה אף לבדוק חולים בארץ, ומשעשה כן, אין להידרש לחוות הדעת שנתן. על פי הטענה "מתן חוות הדעת על ידי מבליגית מהווה עבירות הנגועות במרמה, התחזות ומצג כוזב", ולפיכך יש כאמור להוציאן מן התיק. תנא דמסייע לטענתו זו, מוצא ב"כ התובעים בשניים. האחד, במכתב של ד"ר שנון, מנהל אגף לרישוי מקצועות רפואיים, (אשר בשלב התשובה לתגובות הנתבעים נתווספה אליה אף תעודת עובד ציבור מטעם הנ"ל) על פיו פרופ' מבליגית היה בעל היתר זמני לעסוק ברפואה בישראל, היתר אשר פקע, ולפיכך איננו בעל רישיון לעסוק ברפואה כאן, ואין הוא בעל תעודת מומחה בתחום רפואי כלשהו בישראל. המכתב אף מציין כי עיסוק ברפואה במדינת ישראל ללא רישיון מהווה עבירה פלילית. והשני, בכתבה שפורסמה במהדורת חדשות בערוץ 10 אשר, על פי הנטען, נאמר בה כי עמדתו של משרד הבריאות הינה, כי "מר מבליגית אינו בעל רישיון לעסוק ברפואה בישראל, אינו רשאי לבדוק חולים, לא כל שכן לשם מתן עדות או חוות דעת בבית המשפט בישראל". עיינתי בבקשה, בתגובות שהגישו הנתבעת 1 (חיפה כימיקלים), וצד ג/8 (כרמל אולפינים בע"מ), וכן בתשובת התובעים לתגובות הללו, והגעתי לכלל דיעה כי אין בבקשה ממש, ודינה להידחות. על פי הדין, אין שום הכרח בכך כי המומחה הרפואי שנתן חוות דעתו, בפני בית משפט ישראלי, יהיה בעל רישיון לעיסוק ברפואה בישראל, ואפשר ולא יהיה לו אף כל קשר לישראל. דין זה עולה בבירור מהוראת סעיפים 20,22,25 לפקודת הראיות, וסעיף 25.ב לפקודה אף מורה לנו כי לעניין מעמדה של חוות דעת מומחה כעדות בשבועה,דין חוות ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל כדין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל. השאלה היחידה הרלוונטית לעניין זה היא האם המומחה הוא אכן בעל מומחיות בתחום שבו הוא מחווה את דעתו. בעניין זה נראה כי אין התובעים טוענים כי פרופ' מבליגית איננו מומחה בתחום הסרטן, ומתוך פרטי ניסיונו והשכלתו כפי שצויינו בחוות דעתו, וכפי שעלו בעת חקירתו, נראה לכאורה כי המדובר במומחה, הכשיר ליתן חוות דעת בשאלות בהן עסיקנן בתיק זה. אינני רואה כל רבותה בכך כי פרופ' מבליגית, אף כי, כנראה, לא רשום בישראל כרופא, אלא במקום מושבו בארצות הברית, ראיין את התובעים, ואף בדק אותם לצורך הכנת חוות דעתו. אם פרופ' מבליגית מומחה רפואי הוא, בתחום בו עסקינן, ורשאי היה ליתן חוות דעת בעניינם של התובעים, על כורחך אתה אומר שהוא רשאי היה אף להיפגש עימם, ולבדוק אותם, ככל שסבר שעניין זה דרוש לצורך הכנת חוות דעתו. בעניין זה ראוי להוסיף כי אין במכתבו של ד"ר שנון הבעת דעה כאילו פרפ' מבליגית לא רשאי היה ליתן חוות דעת לבית המשפט, או לבצע בדיקות רפואיות לשם מתן חוו"ד כאמור, ואינני מוצא לנכון להרחיב את הדיבור על הסימוכין המשפטיים, שב"כ המבקשים מבקש להביא בעניין זה, מתוך כתבת טלויזיה. לכשעצמי, אינני בטוח כלל כי בדיקה לצורך מתן חוות דעת רפואית, ולא לצורך איבחון או טיפול, מהווה "עיסוק ברפואה" כמשמעה בחוק, אך אינני רואה צורך להכריע בעניין זה, באשר אפילו היה הדבר כן, אין בכך, לטעמי, כדי לפסול את חוות הדעת שנתן המומחה ,בתחום מומחיותו כאמור. הנתבעים היו רשאים לבסס טיעוניהם באמצעות חוות הדעת של פרופ' מבליגית במסגרת זכות היסוד של צד להביא ראיות, ואין לומר כי בעשותם כן, פגעו פגיעה כלשהי בזכויותיהם של התובעים, וכל טענה בעניין זה, אין בה ממש. סיכומו של דבר - הבקשה נדחית. התובעים ביחד, ישאו בשכ"ט ב"כ כל אחד מן הנתבעים שהשיבו לבקשה, דהיינו, חיפה כימיקלים בע"מ וכרמל אולפינים בע"מ, בסך 3,500 ₪. רפואהמומחה רפואיחוות דעת מומחהחוות דעת מומחה רפואימומחהחוות דעת