האם ניתן להגיש פרוטוקולים בהליך פלילי כראיה במשפט אזרחי ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קבילות פרוטוקול דיון פלילי בתביעה אזרחית: בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ע' כהן), המתירה למשיב להגיש לתיק בית המשפט פרוטוקולים מהליך פלילי שהתנהל בעניינו, אשר בסיומו זוכה המשיב. ואלה עיקר העובדות הדרושות לעניין: המשיב הגיש תביעה בה טען כי נפגע בתאונת דרכים ביום 20.9.03, בעת שניסה לתקן תקר בגלגל של רכב, אשר היה מבוטח באותה העת בידי המבקשת. לטענת המשיב, החליק הרכב מהמגבה (ג'ק) וכתוצאה מכך נפגעה באופן חמור רגלו הימנית. המבקשת לא קיבלה גרסה זו, מכיוון שבדו"חות של מד"א ושל חדר המיון שאליו פונה המשיב נרשם כי התאונה אירעה בעקבות נפילת המשיב מאופניו. בעקבות זאת, נפתח הליך פלילי כנגד המשיב בבית משפט השלום באשדוד (ת"פ 753/06), באישום של מסירת הודעות סותרות לרשויות שונות בכוונה להטעותן ולקבל כספי פיצויים במרמה מחברת הביטוח. במהלכו של ההליך הפלילי העידו, בין היתר, האחות ורופא בית החולים שטיפלו במשיב מיד לאחר שפונה לחדר המיון וכן גם איש מד"א שפינה את המשיב לאחר שזה נפגע. ההליך הפלילי התנהל במקביל להליך האזרחי, במסגרתו נשמעו ראיות, כאשר בהחלטה מיום 29.4.08 הורה בית משפט קמא בהסמכת הצדדים כי לא ייקבע המשך הליכים בתיק האזרחי, עד שיסתיים התיק הפלילי. ביום 5.7.10 ניתנה בו הכרעת הדין שזיכתה את המשיב מהאישומים שיוחסו לו. בעקבות כך ביקש המשיב ביקש לצרף כראייה לתיק המתנהל בבית משפט קמא את כל הפרוטוקולים מהתיק הפלילי, ולהתייחס בסיכומיו לסתירות שלכאורה קיימות בין עדויותיהם של העדים בגדרו של הליך האזרחי, לבין עדויותיהם של אותם עדים בהליך הפלילי, כפי שהן עולות מתוך הפרוטוקולים. המשיב הסביר כי לא הגיש את הפרוטוקולים במהלך עדויותיהם של עדים אלה בבית משפט קמא, הואיל ו"הדיון בתיק זה התקיים לפני שהדיון בתיק הפלילי [התקיים]". המבקשת התנגדה לכך וציינה, כי את פסק הדין המזכה לא ניתן להגיש כראייה וכן כי לא ניתן לעמת את העדים היום עם מה שאמרו במסגרת ההליך הפלילי. בהחלטה קצרה קבע בית המשפט, כי את פסק הדין המזכה לא ניתן להגיש אמנם כראייה, אך ניתן להגיש את הפרוטוקולים מן ההליך הפלילי, ככל שהם מתעדים את חקירותיהם של אותם עדים שהעידו במסגרת ההליך האזרחי. כן ציין בית המשפט, כי לעניין משקל האמור בפרוטוקול התיק הפלילי, תלקח בחשבון העובדה שהם לא נחקרו בהליך האזרחי לאחר שהעידו בהליך הפלילי. מכאן בקשת רשות הערעור, בגדרה טוענת המבקשת כי החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 42א(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - פקודת הראיות), הקובעת כי רק ממצאים ומסקנות של פסק דין מרשיע במשפט פלילי יהיו קבילים במשפט אזרחי כראייה לכאורה, ואף לא עם הוראת סעיף 42ב לפקודת הראיות, המתירה לבית המשפט במשפט האזרחי לעיין בפרוטוקולים ובכתב האישום שהוגש בהליך הפלילי רק באותם מקרים בהם הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א. כן הפנתה המבקשת לפסיקה של בית המשפט העליון, הקובעת כי פסק דין מזכה במשפט פלילי אינו מהווה ראייה לכאורה במשפט אזרחי; כי הפרוטוקולים של ההליך הפלילי אינם ראייה קבילה; כי עדויותיהם של עדים שניתנו בבית משפט אחר, ניתנות להגשה במהלך עדותם במגבלות החלות על הודאות, הודעות, ועדויות, של אותם עדים עצמם מחוץ לכותלי בית המשפט על פי דיני הראיות; וכי קביעות ביחס למהימנות עדים, אינן נכללות בגדריו של סעיף 42א. המשיב מצידו מסכים כי הפרוטוקולים של ההליך הפלילי לא יוגשו לתיק בית משפט קמא, בכפוף לכך שתתאפשר העדת העדים שהעידו בשני ההליכים פעם נוספת, על מנת לעמת אותם עם עדותם בהליך הפלילי. לגוף העניין טוען המשיב, כי המבקשת ויתרה על טענותיה כנגד הגשת חומר מן התיק הפלילי לתיק האזרחי, כאשר הפנתה בכתב הגנתה לקיומו של ההליך הפלילי ואף ביקשה להמתין לתוצאותיו, כדי שניתן יהיה להסתמך עליהן. המשיב אף מצביע על כך שבמספר הזדמנויות נוספות ביקשה המבקשת להסתמך על חומר המצוי בתיק החקירה, אשר פרוטוקולי ההליך הפלילי הם חלק ממנו, וכן על כך שבא כח המבקשת אמר, כי אם יוגש פרוטוקול של חקירת עד בתיק הפלילי, הוא יוותר על חקירתו בהליך האזרחי. המשיב מפרש כל זאת כהסכמה דיונית של המבקשת לקבל כל הכרעה בהליך הפלילי, הסכמה שהצדדים רשאים להגיע אליה בהליך אזרחי, ורואה בחזרתה של המבקשת מהסכמה זו חוסר תום לב מצידה וניצול לרעה של הליכי משפט. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה על נספחיהן, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי על פי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הכלל הוא כי פרוטוקול דיון במשפט פלילי אינו קביל, כשלעצמו, כראיה במשפט אזרחי. על המבקש להגישו לזמן את העד הרלוונטי למתן עדות בבית המשפט. במהלך עדות זו ייתכן וניתן יהיה להגיש את הפרוטוקול, בהתחשב בהוראות דיני הראיות הנוגעות לכך (ראו: רע"א 275/96 עקנין נ' גילת (פורסם במאגרים, , 31.3.96)). במקרה אחד רשאי בית המשפט לעיין בכתב האישום, בפרוטוקול ובכל חומר אחר שהוגש במשפט הפלילי, שלא בהתאם לאמור לעיל. זאת, כאשר הוא רואה צורך בכך לשם הבהרת הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, שהתקבלו כראיה לפי סעיף 42א לפקודת הראיות (ראו: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (פורסם במאגרים, , 15.4.07). זהו אינו המקרה דנא ומשכך, הגשת הפרוטוקולים אפשרית רק תוך כדי עדותם של העדים הרלוונטיים. לא מצאתי כי מתוך עמדת המבקשת, כפי שהציגה המשיב בתשובתו, עולה הסכמה ברורה של המבקשת להגשת כל החומר מן התיק הפלילי לתיק האזרחי. בכתב הגנתה ציינה המבקשת כי נסיבות התאונה נחקרות במשטרה וכי יש להמתין לתוצאות ההליך הפלילי, כך שיתבררו עובדות האירוע לאשורן. ברי, כי אילו הכרעת הדין הייתה מרשיעה, אכן היה בתוצאות ההליך הפלילי כדי לסייע בקביעת העובדות הרלוונטיות להליך האזרחי. יוער, שגם אז לא הייתה מתבצעת "העברה אוטומטית" של הפרוטוקולים מן התיק הפלילי לתיק האזרחי. מאידך, במצב בו הכרעת הדין מזכה, אין בה, כשלעצמה, כדי לסייע בקביעת העובדות הרלוונטיות להליך האזרחי. ממילא לא ניתן ללמוד מהנטען בכתב ההגנה כי המבקשת הסכימה להגשת פרוטוקולים מתוך התיק הפלילי. גם הביטויים הנוספים של המבקשת, שאליהם הפנה המשיב בתשובתו, אינם מלמדים על הסכמתה המפורשת להתנות על דיני הראיות, וכל שעולה מהם הוא כי המבקשת שומרת על זכותה לעיין בתיק החקירה ובתיק הפלילי. נוכח האמור, לא אוכל לקבוע כי המבקשת הסכימה להגשת הפרוטוקולים מן ההליך הפלילי לתיק האזרחי, בוודאי לא בשלמותם. מתשובת המשיב עולה, כי הוא אינו עומד על צירוף כל הפרוטוקולים מן ההליך הפלילי כמות שהם, אלא פתוח הוא לאפשרות להשלים את חקירת העדים שהעידו בהליך האזרחי, על דרך עימותם עם דברים שנאמרו על-ידם במסגרת ההליך הפלילי, לאחר המועד בו אלה העידו בהליך האזרחי. השלמת העדות נדרשת בשל התרחשות שארעה לאחר המועד בו נשמעה העדות במסגרת ההליך האזרחי, ואין מדובר במחדל מצידו של המשיב. בנסיבות אלה, וכדי לאפשר למשיב למצות את זכויותיו, סבורה אני כי יש לאפשר השלמת חקירה קצרה של אותם עדים שהעידו בהליך האזרחי קודם שהעידו בהליך הפלילי, בכל הנוגע והקשור לעדותם בהליך הפלילי. הואיל ובתיק בית המשפט קמא טרם הוגשו סיכומים, נראה כי השלמת חקירה קצרה וממוקדת מסוג זה, לא תגרום נזק של ממש למי מן הצדדים, ומכל מקום אין למנוע מן המשיב מלהביא ראיות אשר לא התרשל בהבאתם, ואשר על פניהן נוגעות לעניין. אשר על כן, הערעור מתקבל, החלטתו של בית משפט קמא לעניין התרת הגשת הפרוטוקולים מן ההליך הפלילי מבוטלת, והעניין יחזור אליו להשלמת שמיעת העדויות, כאמור לעיל. בנסיבות העניין, ולאור הגמישות שגילה המשיב, לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות. יוער כי אין באמור כדי למנוע מן הצדדים הסכמה בדבר הגשת פרוטוקול זה או אחר, כדי לחסוך בזמן ולא להטריח שנית עדים שכבר העידו בתיק. פרוטוקול דיוןמשפט פליליהגשת ראיותמסמכיםפרוטוקולתביעה אזרחית