קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד למתן הודעת חדילה: לפניי בקשתה של עיריית חולון (להלן: "העירייה"), המשיבה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, להאריך את המועד הקובע למתן הודעת חדילה לפי סעיף 9(א) בחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006 (להלן: "החוק") עד שבועיים ממתן פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"צ 1756/10 . לחלופין מבוקש להאריך את המועד למתן הודעת חדילה עד ליום 30.9.11 ולחלופין עד שבוע לאחר ההחלטה בבקשה זו. ב"כ המשיבה בבקשה זו, התנועה להגינות השלטון (להלן: "המשיבה"), מסכים לעתירה האחרונה בלבד. א. תמצית בקשת העירייה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"), הוגשה על ידי המשיבה ביום 11.4.11. עניינה של בקשת האישור הוא חיובם של "מפעלים" כהגדרתם בחוק העזר לחולון (מניעת מפגעים ושמירת הסדר והניקיון) התשמ"ב -1982 (להלן: "חוק העזר") על ידי העירייה, באגרת פינוי אשפה. בבקשה נטען כי אסור לעירייה לגבות אגרה בעד פינוי אשפה רגילה ואף לא בגין פינוי אשפה חריגה, זולת אם זו מעוגנת בקריטריונים ברורים וסבירים שנקבעו קודם לכן בחוק עזר ומבטיחים שזו נועדה לכיסוי עלויות פינוי אשפה חריגה בלבד. בניגוד לנטען בתביעה - הגבייה היא כדין. העירייה אינה גובה את מלוא האגרה הקבועה בחוק העזר שכן ברבות השנים היא נהייתה גבוהה יתר על המידה. המצב של גבייה בסכומים נמוכים מהקבוע בחוק העזר מעוררת קושי משפטי ועל כן פעלה העירייה לאישור חוק עזר חדש שיקבע שיעורי אגרה עדכניים. עוד בשנת 2007 אישרה המועצה את חוק עזר לחולון (פינוי פסולת) התשס"ח- 2007 (להלן: "חוק העזר החדש") והעבירה אותו לאישור משרד הפנים. משרד הפנים לא אישר את חוק העזר החדש מהנימוק שהוא עומד בניגוד לחוקי ההקפאה המתייחסים לארנונה כללית. ההנמקה האמורה שגויה. לאחר שלא הועילו חילופי דברים עם משרד הפנים עתרה העירייה לבג"צ ביום 3.3.10 (בג"צ 1756/10), , על מנת שיורה לשר הפנים, למשרד הפנים ולמשרד המשפטים לאשר את חוק העזר החדש. הדיון בעתירה התקיים רק ביום 8.5.11 ובסיומו ניתן צו על תנאי המורה לשר הפנים ליתן טעם מדוע אינו מאשר את חוק העזר החדש. שר הפנים טרם הגיב ואף עתר להארכת מועד להגשת תשובתו עד ליום 15.9.11. אילו אושר חוק העזר החדש הייתה העירייה בשל כך בלבד, חדלה מלגבות את האגרה לפי חוק העזר ומודיעה על חדילה. נוכח השתהות שר הפנים בתשובתו לצו על תנאי אין העירייה יכולה להעריך בשלב זה את הסיכוי שחוק העזר החדש יאושר, ובמצב זה אין לעירייה די נתונים לקבלת החלטה מושכלת על חדילת גביה. לחדילת גביה עלולות להיות השלכות מיידיות בכך שהעירייה תאבד את מקור המימון הייעודי לפינוי פסולת והדבר יהיה כרוך בצמצום שירותי פינוי האשפה הניתנים כיום למפעלים. ב. תמצית תגובת המשיבה התובענה הוגשה להשבת אגרות האשפה שהעירייה גבתה בחריגה מסמכות, אפליה וחוסר סבירות קיצונית, בעד כל פינוי אשפה של "מפעל" כהגדרתו בחוק העזר. בבקשת האישור טענה המשיבה כי בהתאם לדין ולפסיקה אסור לעירייה לגבות אגרה בעד פינוי אשפה רגילה, ואף לא בגין אשפה חריגה, בטיב ובכמות, זולת אם האגרה מעוגנת בקריטריונים ברורים וסבירים שנקבעו קודם לכן בחוק העזר ומבטיחים שנועדה רק לכיסוי עלויות פינוי אשפה חריגה. מפרוטוקול מליאת מועצת העיר, שבו אושר חוק העזר החדש עולה כי הוסבר לחברי המועצה כי הגביה מכח חוק העזר מנוגדת לדין ולמצער, לוקה בחוסר סבירות ובאפליה. העירייה בבקשתה הנוכחית מבקשת להתמיד בגביה עד שתאולץ לחדול בהליך משפטי או עד שיכנס לתוקף הסדר חוקי חדש. טענת העירייה כי הגביה היא חוקית לא בוארה. העירייה מבקשת כי יתאפשר לה להמשיך בגביה שלדידה היא חוקית, עד שתוכל לטעון שחדלה ממנה בשל כניסתו לתוקף של חוק העזר החדש. את סעיף 9 בחוק יש לפרש בדווקנות ובצמצום. על פי הפסיקה הסעיף נותן פריבילגיה יוצאת דופן לרשות ועל מנת ליהנות ממנה על הרשות לקיים את דרישות הסעיף בדווקנות. הבקשה להמשיך בגביה הבלתי חוקית עד להסדרת הליכי החקיקה לשם גביה חילופית היא פרשנות צינית וחסרת הגינות כלפי הקבוצה. טענת העירייה כי הגביה חוקית במלוא שיעורה, שוללת ממנה את האפשרות לחסות בהגנת סעיף 9(ב) בחוק. בית המשפט אישר בקשה לאישור תובענה ייצוגית להשבת גביה שפסקה כמה חודשים אחרי המועד הקובע, בשל כניסתו לתוקף של הסדר חדש, מאחר שהרשות בחרה שלא לפעול לפי סעיף 9(ב) בחוק (ת.מ. (מחוזי - ת"א) 116-09 ויצו נ. מיתב). שאלת חוקיות הגביה מסורה לבית המשפט ולא לשר הפנים. אפילו יתיר שר הפנים לפרסם את חוק העזר החדש לא יהא בכך להכשיר את הגביה נושא התובענה. בקשת העירייה מנוגדת לתכלית סעיף 9 בחוק ולמטרות שבסעיף 1 בחוק, קרי - להביא לסעד הולם לקבוצה, לאכיפת שלטון החוק ולהרתעה מפני הפרתו. על העירייה לבחור אם להוכיח חוקיות הגבייה או לחדול ממנה עד שתוסמך כדין, ככל שתוסמך. ג. דיון סעיף 9 בחוק קובע: "(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה - המועד הקובע). (ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע". (הדגשות שלי - מ'נ'). השאלה הדורשת הכרעה היא באילו נסיבות ראוי שבית המשפט ישתמש בסמכותו להאריך את התקופה למתן הודעת חדילה - בכלל, והאם יש להיעתר לבקשה להארכת מועד של העירייה בנסיבות העניין נושא הבקשה שלפניי - בפרט. בת"צ (מחוזי - מרכז) 8746-11-10 קופלוביץ נ. המועצה המקומית גני תקוה (לא פורסם, 28.4.11) נדרשתי לשאלת פרשנותו ותכליתו של סעיף 9(ב) בחוק ושם קבעתי כדלקמן: "לטעמי יש לפרש את סעיף 9 בדווקנות ובצמצום ובהתאמה להאריך את המועד רק במקרים ראויים ואלה טעמיי: אין ספק כי סעיף 9 נתן לרשויות פריבילגיה יוצאת דופן בכך שהן יכולות "לצאת פטורות בלא כלום" מתביעה ייצוגית, אם יודיעו על חדילה בתוך המועד הקובע. סעיף פטור זה אינו עניין של מה בכך. הוא מאפשר גם לרשות שפעלה שלא כדין, ביודעין, "ונתפסה" - להודיע על חדילה ובכך לקבל פטור מהשבת סכומים שנגבו שלא כדין. הוראת סעיף 9 נוגדת, בכל הנוגע לרשויות, את מטרות החוק, כפי שהגדירן המחוקק בסעיף 1 בחוק קרי - הרתעה מפני הפרת הדין ומתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין. הארכת המועד להודעת החדילה יש בה משום פגיעה משמעותית בקבוצה אשר עקב הארכת המועד לא תזכה להשבה, בעוד שאילמלא ההארכה הייתה זוכה בהשבת הכספים שנגבו שלא כדין עקב "פקיעת הפריבילגיה". ג. אני מצטרפת לדברים שכתב כב' השופט בנימיני בבש"א (ת"א) 31032/06 סריגי שלום ומלכה בע"מ נ. עיריית תל אביב יפו (15.7.09, ) כשנדרש לשאלת פרשנות סעיף 9 בחוק וקבע: "הרעיון העומד מאחורי סעיף 9 לחוק נעוץ בכלל של "מודה ועוזב ירוחם", כפי שעולה מדברי ח"כ רשף חן שהציג בפני הכנסת בישיבת יום 1.3.06, בשם וועדת חוקה, חוק ומשפט, את הצעת החוק הסופית בקריאה שניה ושלישית. מן הדיון שהתנהל בכנסת בעניין זה ניתן להיווכח כי היו חברי כנסת שסברו כי ניתנת לרשות פריבילגיה שאיננה ראויה. אולם בסופו של דבר אושר סעיף 9, ומדברי הכנסת ברור שהחשש היה לפגיעה ברשויות הציבוריות, הפועלות במסגרת תקציבית ברורה למטרות הכלל, שמא תעמודנה הן בפני חובת השבה של סכומים גבוהים בגין טעויות שעשו (ראה גם: ת.מ. (ת"א) 138/07 דורון עופר נ' רשות המסים, , פסקה 11 להחלטת כבוד השופטת ר' רונן). סבורני כי על מנת ליהנות מזכות היתר המוקנית לרשות לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות, עליה לקיים בדקדוק את דרישות הסעיף. די בכך שחוק תובענות ייצוגיות מאפשר לרשות לחמוק מן התוצאות של תובענה ייצוגית בגין מס שנגבה שלא כדין, ואף מגביל את תקופת ההתיישנות בתובענה שכזו למשך שנתיים ימים. אין להוסיף על הגבלות אלו מעבר למה שקבע המחוקק, משום שהתוצאה הבלתי-צודקת תהיה שאזרחים לא יוכלו לתבוע בצורה יעילה כספים שנגבו על-ידי הרשות שלא כדין" (פסקה 21) (הדגשות שלי - מ'נ'). כן אני מצטרפת לכב' השופטת רונן בת.מ. (ת"א) 134/07 חצובי נ. עיריית רחובות (ניתן 20.12.07, ) שם קבעה: "ס' 9 לחוק תביעות ייצוגיות מעניק לרשויות זכות יתר שלא הוענקה לנתבעים ייצוגיים אחרים. הוא מעניק לרשות שהוגשה נגדה תביעה ייצוגית את האפשרות להמנע מחובת ההשבה של הסכומים אותם גבתה ביתר, באמצעות הודעה לפיה היא תחדל מהגבייה בעתיד. בהיותו של סעיף זה סעיף חריג, המקנה זכות מיוחדת לרשות, יש מקום לדקדק ביישום הוראותיו. הסעיף קובע, כאמור, פרק זמן שעד אליו על הרשות להודיע על חדילה מהגבייה, וכן הוא קובע כי הרשות צריכה להודיע על חדילה מהגבייה "שבשלה הוגשה הבקשה לאישור".... מכל מקום אני סבורה כי הארכת המועדים צריכה להיעשות במקרים ראויים בלבד". לאחרונה חזרתי על דברים אלה בת"צ (מחוזי - מרכז) 26968-001-11 ניר סימון רו"ח נ. עיריית כפר סבא (לא פורסם, , 3.8.11). ולענייננו. אני סבורה כי דין הבקשה, בשתי חלופותיה הראשונות - להידחות. העירייה טוענת כי הגביה הנעשית כיום, ואשר היא נושא התובענה הייצוגית - היא חוקית. ביחד עם זאת היא מבקשת להאריך לה את המועד למתן הודעת חדילה, עד לאחר מועד ההכרעה בבג"צ, בעניין חוק העזר החדש, על מנת שתוכל להמשיך בגביה על פי חוק העזר, השנוי במחלוקת. ההארכה מתבקשת למעשה על מנת שבכל מקרה לא תחויב העירייה בהשבה - אם יאושר חוק העזר החדש - תוכל העירייה להודיע על חדילה לאחר האישור ולצאת פטורה לפי החוק, אם לא יאושר חוק העזר החדש - תוכל גם כן העירייה למסור הודעת חדילה במועד בו יסתבר כי חוק העזר החדש אינו מאושר, וכך לא תהיה חשופה להשבה הצפויה במקרה של אישור הבקשה לתובענה ייצוגית לאחר הדיון בה. נוכח תכליתו של סעיף 9 וחריגותו, כפי שפורטו לעיל, אני סבורה כי אם אכן הגביה היא חוקית, תתכבד העירייה ותשיב לבקשת האישור, ולא תמציא כלל הודעת חדילה. אם הגביה אינה חוקית, תואיל העירייה ליתן הודעת חדילה במועד, ותמשיך את ההליך לקבלת אישור חוק העזר החדש. לעירייה ברור כי אין בחוק העזר החדש ככל שיתקבל, להכשיר את הגביה על פי חוק העזר, ככל שאינה חוקית כנטען. אינני סבורה כי מטרתו של סעיף 9(ב) היא לאפשר לעירייה רצף של גבייה, אפילו מדובר בגבייה לא חוקית, על מנת ליתן לה ארכה להכשרת חלופה חוקית. סוף דבר - אני מאריכה את המועד הקובע לפי סעיף 9 בחוק ליום 14.8.11 בלבד. הארכת מועדהודעת חדילה