קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזקת נשק ללא רישיון למטרת אספנות: כללי 1. לפנינו ערעורו של איגור סבובסקי (להלן: "המערער"), על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה בת"פ 7434-05-10, מיום 12.5.11. בית המשפט הרשיע את המערער בשתי עבירות של החזקת נשק ללא רשות, וגזר עליו 6 ימי מאסר בפועל (כתקופת המעצר), 4 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪. הערעור מכוון כלפי החלטתו של בית משפט קמא שלא לבטל את הרשעת המערער. אם תבוטל ההרשעה - יבוטלו גם העונשים שהוטלו. יצוין כי לאחר הרשעת המערער בבימ"ש קמא, התבקש ביטול ההרשעה, ולצורך זאת התקבל תסקיר של שירות מבחן (מיום 4.1.11). קצינת המבחן המליצה שלא להרשיע את המערער. ואולם, בית משפט קמא החליט בגזר דינו להותיר את ההרשעה על כנה. כתב האישום ופסק הדין 2. ביום 14.4.2010 נערך חיפוש בביתו של המערער ונמצאה בו כמות נכבדה של כלי נשק ואביזרים נלווים שונים שהוחזקו על ידי המערער כדין. ואולם, בין כל כלי הנשק נמצאו גם שני אקדחים שלגביהם לא ניתן רישיון. האחד הוא אקדח ברטה משנת 1923, והשני הוא אקדח לאמה משנת 1919, שנמצא ללא קנה וחלקים אחרים. 3. אין חולק כי נסיבות העבירות במקרה זה הן יוצאות דופן. המערער הוא כבן 50. הוא נולד באוקראינה ועלה ארצה לפני כ-20 שנה עם הוריו. אין לו כל עבר פלילי. הוא עובד לפרנסתו כטכנאי רכב במוסך. מעת שהיה נער עסק המערער בתחום הקליעה הספורטיבית. בשנים 1981-1979 שירת שירות מלא בצבא הרוסי. גם לאחר שהגיע לארץ היה המערער לחבר במועדון קליעה (משנת 1992). לאורך השנים החל גם לאסוף כלי נשק מסוגים שונים, שחלקם עתיקים מאוד. הוא משקיע בתחביב זה זמן וממון. יצוין כי המערער מחזיק ברישיון שישה כלי נשק קטלניים מסוגים שונים. מחוות דעת המומחה המתעדת את תוצאות החיפוש בביתו עולה (בסעיף 5) כי בנוסף לכלי נשק אלה החזיק המערער בכלי נשק מושבתים רבים (אשר ככאלה, אין הם טעונים רישיון להחזקתם). כמו כן החזיק ברובה אוויר, אקדח אוויר ואקדח זיקוקים. עוד החזיק בחלקי כלי נשק שונים, אביזרי נשק ותחמושת, כוונות קליעה ודורגלים. כדי "לחוש" את היקף ה"ארסנל" שנתפס, אפשר לראות את הדיסק המתעד את תוצאות החיפוש בביתו של המערער. שני כלי נשק בלבד החזיק המערער ללא רישיון כנדרש, ושניהם ישנים מאוד. אקדח הברטה נמצא בארון המטבח, ואקדח הלאמה נמצא בשידת המיטה של המערער. הוא נמצא ללא קנה וחלקים אחרים (אלה נמצאו בכספת). מן הראוי להטעים כי שני כלי נשק אלה אינם מדווחים כגנובים, ולא היו מעורבים באירועים פליליים. המערער הסביר כי רכש את שני האקדחים בשוק הפשפשים למטרת אספנות בלבד, וגם דיווח לחוקרים על אודות החנות שבה רכש את האקדחים. לדבריו, לא עשה כל שימוש באקדחים ישנים אלה, וגם אין זה בטיחותי לעשות בהם שימוש פעיל. הוא הודה בטעותו בכך שלא דאג להשבתת אקדחים אלה, וציין כי הדבר נבע מתוך כך שלא ראה בהם כלי נשק פעילים אלא חפצי אספנות בעלי ערך סנטימנטלי, ועל כן שכח להשביתם. להשלמת התמונה של ממצאי החיפוש יצוין כי כלי הנשק והפריטים האחרים נמצאו מפוזרים במקומות שונים בביתו של המערער: בחדרים שונים, בארונות, על שולחן המטבח, בארונות המטבח ובכספות. 4. שירות המבחן התרשם כי המערער הוא אדם נורמטיבי, המתפקד באופן תקין במישורי חייו השונים, וכי ההסבר להחזקת שני האקדחים נעוץ בתחביבו לאסוף כלי נשק "ולא על רקע מערכת ערכית שולית ובעייתית". בנוסף, הובע החשש כי הרשעה בפלילים עלולה לפגוע בפרנסתו של המערער, שכן במכתב ממעסיקו נאמר כי המערער משמש כנציג המוסך כלפי חוץ, והרשעתו תפגע בייצוגיות שלו ושל המוסך. מנהל המוסך ציין במפורש כי עם כל חיבתו והערכתו למערער, לא יוכל להמשיך ולהעסיקו אם יורשע בפלילים. לאור כל אלה, המליצה קצינת המבחן שלא להרשיע את המערער ולהסתפק בעונש חינוכי של עבודות של"צ בהיקף של 200 שעות. 5. תמונת מצב לא שגרתית זו עמדה לפני בית משפט קמא בעת שדן בשאלה האם להרשיע את המערער. ב"כ המאשימה טענה כי העבירה חמורה ומסוכנת, וכי קיים חשש שכלי הנשק יגיעו לגורמים עברייניים וכי ייפגעו חפים מפשע. היא גם עמדה על כך שאקדח הברטה נמצא בארון המטבח מעל הכיור עם מחסנית בפנים, ואילו אקדח הלאמה נמצא במגירת השידה בחדר השינה. לעומת זאת, הצביע הסנגור על כך שהאקדחים נרכשו למטרות איסוף בלבד. החזקתם הייתה חריגה לששת כלי הנשק האחרים שהחזיק המערער ברישיון ולתריסר כלי נשק הנוספים שהחזיקם כמושבתים. עוד הצביע ב"כ המערער על החשש הקונקרטי כי אם יורשע המערער תיפגע פרנסתו, ומעבר לכך יימנע ממנו לעסוק בתחביבו רב השנים בתחום כלי הנשק. 6. בית משפט קמא הצביע תחילה על חומרת העבירה של החזקת נשק שלא כדין, הכרוכה בסכנה שכלי הנשק ייפלו לידי גורמים עברייניים ויסכנו את שלומם של האזרחים. לפי הפסיקה, עבירה זו מצדיקה ככלל הטלת עונש של מאסר בפועל גם על בעלי עבר נקי. אכן, בית המשפט ציין כי מקרה זה נבדל לקולא ממקרים אחרים, בין השאר לנוכח הרקע של המערער באיסוף כלי נשק כדין ובשימוש ספורטיבי בכלי הנשק. המאשימה אף הודתה כי אין לומר שבשני האקדחים נעשה שימוש למטרה פלילית או שהוחבאו בנסיבות מחשידות. בבואה להכריע בדין ציינה השופטת קמא לחומרה את טיב העבירה וחומרתה, והעובדה שמדובר במקרה זה בהחזקה שלא כדין של "שני אקדחים שמישים וקטלניים". במיוחד צוינה לחומרה העובדה כי אקדח הברטה הוחזק, עם מחסנית בפנים, בארון המטבח, ובית המשפט הוסיף: "שזה ודאי אינו מקום שבשגרה מחזיק אספן את נשקיו". זאת ועוד, בית משפט קמא הצביע על כך שלכל כלי הנשק הרבים שנמצאו אצל המערער מלבד השניים הנידונים יש רשיונות או אישורים לאי שמישות, ובעניין זה הוסיף: "מה שמעמיד בספק את טענת 'השכחה' אודות נסיבות החזקת שני הנשקים דנן, ומעלה חשד וחשש שמא הוחזקו למטרה שונה מאשר אספנות". בעניין החשש מפגיעה בפרנסת המערער במקרה של הרשעתו, ציין בית משפט קמא כי לא שוכנע בכנות הטענה, וכן שלא הוכח כי המערער לא יוכל להמשיך בעבודתו, או במקצועו, או שייפגע המשך עיסוקו בתחביבו רב השנים. בית המשפט שקל לקולא את הודאתו של המערער, את החיסכון בזמן השיפוטי, את החרטה ונטילת האחריות, את העבר הנקי וההתנהגות הנורמטיבית, את הנסיבות האישיות, וכן את העובדה שמרבית כלי הנשק בביתו של המערער הוחזקו ברישיון או באישור השבתה. ואולם, בית המשפט הגיע למסקנה כי אין זה המקרה הראוי לביטול הרשעה, וכי היעתרות לבקשה זו עלולה לשגר מסר מוטעה לציבור כולו. הטענות בערעור 7. ב"כ המערער, עו"ד עין צבי, הגיש ערעור מפורט מאוד, וכן הוסיף דברים בעל פה כדי לשכנע בצדקת טענתו שיש לראות מקרה זה כיוצא דופן באופן המאפשר ביטול הרשעתו של המערער. ביסוד העניין עומדת, לפי הנטען, אהבתו הרבה של המערער לכלי נשק: "המערער יונק את מהותו ואת חיוניותו מהעיסוק בנשק. הדברים לא נאמרים בגוזמא או על דרך המליצה. מגיל 13, כשקיבל לראשונה מאימו אנציקלופדיה לכלי נשק ואת רובה האויר הראשון שלו, החלה אהבתו הגדולה לנשק. המערער הפנה את כל אהבתו זו לאפיקים חיוביים. כך עשה כששירת בצבא הרוסי, כך עשה כשהתנדב במשטרה בברית המועצות וכך עשה לאורך השנים כאשר היה חבר באיגודי הקליעה בארץ ובחו"ל". נוכח ספקנותו של בית משפט קמא באשר למניעי המערער, הדגיש הסנגור כי מדובר בשני כלי נשק עתיקים ביותר (בני כ-90 שנה). אקדח הברטה נמצא אמנם בארון המטבח, ואולם כל כלי הנשק והאביזרים השונים נמצאו במקומות לא שגרתיים בדירה, ולרבות במטבח. זאת ועוד, את כל כלי הנשק "החיים" החזיק המערער בתוך כספות, ועל כן עצם מציאת אקדח הברטה שלא בתוך כספת מלמדת שהמערער לא ראה בו כלי נשק ממש. לגבי הימצאות המחסנית בתוך אקדח הברטה, הדגיש הסנגור כי המחסנית הייתה ריקה, ומה שיותר חשוב - אין מיוצרת עוד תחמושת תקנית לאקדח זה החל משנת 1947 (המשטרה עשתה שימוש בכלי זה עם כדורים מתחמושת המעבדה המשטרתית). רק טבעי הדבר שאקדח המוחזק לצורך אספנות, תהיה המחסנית שלו צמודה אליו. אכן, גם בכל כלי הנשק המושבתים, נמצאו המחסניות בתוך כלי הנשק. באשר לאקדח הלאמה, הרי שהוא הוחזק כשהוא מפורק ושבור. האקדח נמצא ללא הקנה וללא חלקים אחרים, ואלה נמצאו בתוך כספת. גם לאקדח זה לא הייתה ואין מיוצרת עוד תחמושת מתאימה. לאור כל זאת, גרס הסנגור כי לא היה מקום לביטויי הספקנות של בית המשפט, שהשפיעו מן הסתם על הכרעתו, מה עוד שגם התביעה הטעימה בדבריה כי אין היא טוענת שהאקדחים שימשו או נועדו לשמש למטרה פלילית. הסנגור הוסיף כי הפסיקה שאליה התייחס בית משפט קמא בנוגע לחומרת העבירה - אינה רלבנטית כלל ועיקר למקרה דנן, שכן עניינה במי שמחזיק נשק קטלני שלא כדין וללא הכשרה, לצרכים פליליים. הסנגור אף הפנה לדברי ב"כ המאשימה שהודה בפני בית משפט קמא כי לא מצא תקדים לגבי מקרה שבו אדם אשר החזיק בנשק ברישיון הורשע בעבירה של החזקת נשק אחר שלא ברישיון. לדעת הסנגור כל השיקולים שנמנו על ידי כב' השופט שלמה לוין בהלכת כתב (ע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997)) בכל הנוגע לאי הרשעה - מתאימים למקרה זה. 8. לעומת זאת, גרסה ב"כ המשיבה, עו"ד איריס רמתי, כי אין להתערב בהכרעתו של בית משפט קמא אשר שקל ואיזן בין כל השיקולים השונים. הנקודה המכריעה לדעת ב"כ המשיבה היא שמדובר בשני כלי נשק בעלי פוטנציאל קטלני, לפי חוות הדעת המקצועית של מעבדת הנשק. המערער בקי מאוד בנושא כלי הנשק. לגבי חלקם הוציא רישיון, ובאשר לאחרים - גרם להשבתתם. לפיכך יש משמעות לכך שלגבי שני כלי נשק קטלניים לא היה בידיו רישיון כדין. כמו כן בהיותו מומחה לנשק, היה עליו להיזהר שבעתיים, כך נטען, ולא להשאיר אקדח קטלני במטבח. יחד עם זאת, חזרה והודתה ב"כ המשיבה כי אין כל ראיה לכך שכלי הנשק הוחזקו לצורך עברייני. לדעת ב"כ המשיבה, צדקה כב' השופטת קמא בספקנותה לגבי ודאות פיטורי המערער על ידי מעבידו בעל המוסך במקרה של הרשעה. לגבי דברי הסנגור ביחס לפסיקה, כמפורט לעיל, ציינה ב"כ המשיבה כי העובדה שלא נמצא תקדים לגבי בעל רישיון להחזקת נשק, שהחזיק כלי נשק אחד ללא רישיון - אינה אומרת דבר. לדעת ב"כ המשיבה הוטל על המערער עונש קל, הנובע מהעובדה שמדובר בנשק שהוחזק למטרת אספנות, שאילולא כן, היה מקום להטלת עונש מאסר בכליאה. ואולם, מכאן ועד לביטול הרשעה - רחוקה הדרך. דיון 9. לאחר עיון בכל החומר שלפנינו, ושמיעת טענות הצדדים, הגענו פה אחד למסקנה שניתן ויש מקום לבטל את הרשעתו של המערער, לנוכח העובדה שמדובר בנסיבות יוצאות דופן. 10. ייחודו של המקרה שבפנינו - הן במעשה והן בעושה. נדגיש ראשית את העובדה כי בביתו של המערער נמצאה כמות גדולה מאוד של כלי נשק. כך נמצאו שישה כלי נשק קטלניים שבהם החזיק המערער ברישיון, וכמות נוספת, גדולה יותר, של כלי נשק שהיו מושבתים. זאת בנוסף לאביזרי נשק ותחמושת. שני האקדחים שהוחזקו שלא ברישיון הם אפוא חלק קטן בלבד ממאגר כלי הנשק ואביזריהם שהוחזקו על ידי המערער. שנית ולא פחות חשוב, המדובר בשני כלי נשק ישנים ביותר, שיוצרו בסמוך למלחמת העולם הראשונה, ואשר אין מיוצרת להם תחמושת מאז אמצע המאה שעברה. שני כלי נשק אלה נמצאו אכן ללא תחמושת. בכך יש כדי להפחית עד למאוד את יסוד הסכנה הקיים כאשר אדם מחזיק שלא כדין כלי נשק "קטלני". להלכה, כלי נשק קטלני הוא כלי נשק המסוגל לירות ולהמית. במקרה זה לא הייתה כל תחמושת זמינה לאף אחד משני האקדחים, כך שלמעשה הם לא היו בעלי פוטנציאל קטלני אמיתי. שלישית, מדובר במקרה זה באדם שהחל מהיותו נער, ולאורך עשרות שנים, בחו"ל ובישראל, השקיע את עצמו בעיסוק בכלי נשק כדין. אין למערער עבר פלילי, ואין גם חולק כי שני האקדחים דנן לא היו מעורבים באירועים פליליים. על רקע כל אלה, ברור הדבר כי שני האקדחים העתיקים הוחזקו על ידי המערער למטרת אספנות בלבד. בכל הכבוד לא היה מקום לדבריו של בית משפט קמא כי קיים "חשד וחשש" שהנשק הוחזק למטרה שאינה אספנות. בוודאי שלא היה מקום לאמירה כזאת בניגוד לעמדתה של המאשימה. יוער כי ספקנותו האמורה של בית משפט קמא נבעה גם מהחזקת אקדח הברטה עם מחסנית בארון המטבח. טיעוני הסנגור בפנינו שיכנעו שבנסיבות מקרה זה לא היה מקום לחשש שהעלה בית המשפט - הן באשר לעניין המחסנית שבכלי, הן לעניין מקום הימצאו של האקדח (ראו סעיף 7 לעיל). 11. לאחר ש"נוטרל" החשש שמא שני האקדחים הוחזקו למטרות שאינן כשרות, נראה לנו כי מדובר במקרה זה בנסיבות עבירה של החזקת נשק המצויות במדרג הנמוך (השוו ב"ש 625/82 אבו מוך נ' מדינת ישראל, פ"ד לז(3) 668 (1982)). בנסיבות אלה מתקיימים לדעתנו אותם שיקולים המאפשרים לראות מקרה זה כיוצא דופן, באופן המאפשר ומצדיק שלא להרשיע את המערער. 12. המערער אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי כלשהו. העיסוק בנשק ממלא את הווייתו, ובין השאר הוא גם אוסף כלי נשק. המדינה התירה לו להחזיק כדין שישה כלי נשק קטלניים. אין זה דבר של מה בכך. בנוסף, מחזיק המערער באישור כלי נשק רבים נוספים שהושבתו. גם שני האקדחים שהוחזקו בלא רישיון הם אפוא מיעוט מכלי הנשק שבהחזקת המערער, והם הוחזקו למטרת אספנות. מדובר בכלי נשק עתיקים מאוד, שלא נשקפה מהם, בהעדר תחמושת מתאימה, סכנה אמיתית. אכן, צדק הסניגור כי לאור כל העובדות המפורטות, הרי שפסקי הדין שצוינו על ידי בית משפט קמא אינם מתאימים למקרה המיוחד שבפנינו. כמו כן, נראה לנו שכאשר הוגש - בהסכמה ובהעדר חקירה - מסמך מטעם המעביד המפרט מדוע לא יוכל להמשיך ולהעסיק את המערער במקרה של הרשעה - לא היה מקום להערתו של בית משפט קמא שלפיה לא שוכנע בכנותה של הטענה בדבר החשש מפגיעה בעבודתו של המערער. בעניין זה יש גם מקום להתחשב בגילו של המערער. סבורים אנו כי לא קיים גם החשש שהעלה בית משפט קמא, ולפיו אי ההרשעה במקרה זה עלולה לשגר מסר מוטעה לכלל הציבור. הכלל הוא כי מי שעבר עבירה של החזקת נשק שלא כדין, לא רק שמורשע בדין אלא שמקבל הוא עונש חמור. חזקה על הציבור שיודע זאת. במקרה שלפנינו, מדובר בנסיבות מיוחדות מאוד של ביצוע העבירה, ואי ההרשעה בדין נובעת מכך שמדובר בעניין יוצא דופן, וככזה בוודאי שאין ללמוד ממנו על הכלל. 13. כללו של דבר, נראה לנו כי במקרה זה מתמלאים התנאים המצדיקים לבטל את הרשעתו של המערער, וכך אנו פוסקים. 14. הערעור מתקבל אפוא, והרשעת המערער בשתי העבירות - בטלה. ממילא מתבטלים העונשים שהוטלו עליו בגזר דינו של בית משפט קמא. על המערער יהיה לבצע, בהסכמתו, 200 שעות של"צ, לפי תוכנית שתוכן על ידי קצינת המבחן. נשקעבירות נשקהחזקת נשקרישיון נשקמשפט ימי - דיני ימאות