קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזקת פיקדון בנאמנות ע''י עורך דין: ביום 25.1.201 נחתם הסכם למכירת דירה ברח' הבריגדה היהודית 26 בנתניה, בין המנוחה הגב' רחל ג'אן למר משה בדוסה (להלן:"בדוסה"). מר אורי ג'אן, התובע הינו בנה ויורשה של המנוחה אשר ניהל את המו"מ עם הנתבע. כמפורט בכתב התביעה הנתבע, עו"ד חימי התחייב להחזיק בידיו בנאמנות עבור המנוחה סך של 138,000 ₪ ששולמו לידיו על ידי בנק דיסקונט ולהעבירם לידי התובע כב"כ המנוחה, כחלק מתנאי הסכם זה. למרות התחייבות זו, הפר הנתבע התחייבותו והעביר הכסף לקונה בדוסה. הדירה נמסרה למר בדוסה אולם מפאת אי עמידתו בתנאי ההלוואה הבנקאית שניתנה לו לרכישתה מומשה משכנתא שנרשמה על הדירה לטובת הבנק המלווה והדירה נמכרה. משכך הוגשה תביעה זו בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע לתשלום סכום הפקדון . הנתבע טען בבקשת הרשות להגן שלא התחייב כלל כלפי התובע ולא שימש כנאמן לתובע אלא שימש כנאמן עבור בדוסה בלבד. לטענתו רק אם נמסרה החזקה בדירה לידי הרוכש והוצגו אישורי מס שבח לשם רישומה היה עליו למסור את סכום הפקדון לידי המנוחה, תנאים אלא לא התקיימו ולכן לא היתה מוטלת עליו כל חובה להעביר כספים למנוחה. לאחר שהתקיים הליך בבקשת רשות להגן נקבע בהחלטת הרשמת שיש מקום ליתן רשות להגן. מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית במסגרתו פירט ששימש כמיופה כח של אימו בכל הנוגע להסכם לרכישת הדירה. ההסכם לרכישת הדירה נחתם בינו לבין הקונה בדוסה ונערך ע"י עו"ד וקסלר. בהתאם לתנאי ההסכם הקונה קיבל הלוואה בנקאית במשכנתא למימוש חלק ממחיר הרכישה, ועל כן סוכם שחלק מסכום ההלוואה השווה לתשלום שנועד עפ"י הסכם המכר כנגד החזקה ואישורי המיסים ישולם לעורך דין המתחייב להחזיק הסכום בנאמנות עבור המוכר תוך התחייבות להעביר הפקדון למוכר כנגד מסירת החזקה בדירה לקונה. מנגנון זה נדרש על ידי בנק דיסקונט (להלן:"הבנק") להבטיח שהדירה ואישורי המס יימסרו על ידי המוכר לקונה. לכן חתמו הוא ומר בדוסה על מסמך מיום 24.1.02 (הוצג כנספח ג' לתצהירו) לפיו הסכום ישולם לידי עו"ד חימי ויוחזק בנאמנות עבורו. עו"ד חימי התחייב להעביר את סכום הפקדון עם מסירת החזקה ואישור מס שבח. עוד הוגש מטעם התובע תצהיר עדות ראשית מטעם משה בדוסה. בתצהירו הוא מפרט שחתם עם התובע כמיופה כח המנוחה על הסכם המכר. במסגרת דרישות הבנק לקבלת הלוואה נדרש להמציא מסמך התחייבות מהבנק של עו"ד שהתחייב להחזיק בנאמנות סך של 30,000 דולר מתוך סכום ההלוואה עד למסירת החזקה והמצאת אישור מס שבח. הוא פנה לעוד טובי לוי וביקש לקבל ממנו את הנאמנות הנדרשת. עו"ד לוי מסר לו שבשל ניסיונו הדל בקיום נאמנות הוא יפנה לעו"ד חימי ויציע לו לקבל הנאמנות. לצורך יצירת הנאמנות דרש עו"ד לוי ששני הצדדים יאשרו הסכמתם ליצירת הנאמנות. על כן בהנחיתו כתב הוא את המסמך מיום 24.1.02. הוא שילם לג'אן את מלוא מחיר הדירה, פרט לסך של 138,000 ₪ ששולמו על ידי הבנק לידי עו"ד חימי והדירה נמסרה לו עם שוכרים שהתגוררו בה. כעבור זמן פנה אל עו"ד לוי וביקש ממנו להעביר את כספי הנאמנות בטענה שהעסקה נכשלה ולא יצאה לפועל והסכום נמסר לו. עו"ד לוי הפנה אותו לעו"ד חימי וזה שחרר לטובתו הכספים. כן הצהיר שההסכם לא בוטל והוא קיבל מלוא החזקה בדירה. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו במסגרתו הצהיר שלא היה כלל נאמן של התובע ומעולם לא פגש בו. חשבון הנאמנות נפתח עבור מר בדוסה כטובה לעו"ד טובי לוי שביקש זאת ממנו. כן הצהיר שלא קיבל כל תמורה בגין שירות זה. על פי המכתב שמסר לבנק מיום 28.1.02 (נספח ה' לתצהיר התובע) הוא התחייב שסך של 30,000 דולר יירשמו בנאמנות לפקודתו ויועברו למוכר (רחל ג'אן) עם מסירת החזקה בנכס לידי הרוכש ובכפוף להצגת אישור מס שבח על פטור או תשלום מס. שבח. הוא לא ידע כלל על המכתב מיום 24.1.02 עליו חתומים המוכר והקונה. עוד הוגש מטעם הנתבע תצהיר עדות ראשית מטעם עו"ד טובי לוי אשר הצהיר שלאור הכרות שהיתה לו עם מר בדוסה ביקש ממנו הנ"ל שיפתח עבורו חשבון נאמנות. מאחר והיה בתחילת דרכו כעצמאי וקודם לכן עבד במשרדו של הנתבע פנה לנתבע וביקש ממנו שיפתח החשבון. לאחר שהנתבע הסכים קישר בין בדוסה לנתבע. בדוסה מסר לו שהבנק דורש נוסח מכתב נאמנות ועל פנה לנתבע שיכין מסמך בתחילה הוכן מסמך (נספח ד' לתצהיר התובע) אולם לאחר שהבנק ביקש נוסח מתוקן הכין עו"ד חימי נוסח מתוקן (נספח ה' לתצהיר התובע) . הוא לא הכיר כלל את התובע ולא פגש בו. לאחר זמן פנה אליו בדוסה והודיע לו שהעסקה בוטלה ומבקש לקבל כספו בחזרה. הוא הפנה את בדוסה לנתבע. ביום 4.7.04 קיבל פקס מעו"ד חימי המבקש התייחסותו למכתב שקיבל מהבנק מה נעשה עם הסכום שהופקד בנאמנות. הוא פנה למר בדוסה וזה מסר לו שהעסקה עם המוכרת בוטלה שכן היא נפטרה ולא הוחתמה על יפוי כח בלתי חוזר. כן טען שבנה של המוכרת החזיר לו את כל הכספים שהוא שילם עבור הדירה ועו"ד חימי העביר לו את כספי הנאמנות. הוא לא הסתפק בכך וביקש מבדוסה מסמכים ואכן קיבל ממנו צילום תעודת פטירה של המוכרת (נספח א' לתצהירו) וכן בקשה לביטול עסקה שהוגשה מטעם ב"כ המוכרת למיסוי מקרקעין (נספח ב' לתצהירו). האם שימש הנתבע כנאמן גם של התובע או רק של מר בדוסה? הנתבע שב וטען שלפי מה שהוצג לו על ידי מר בדוסה הוא משמש כנאמן רק עבורו, ועל כן נפתח חשבון הנאמנות עבורו בלבד. התרשמתי מעדות כל העדים שלא היה כל קשר בין התובע לנתבע, וכי מעולם לא נפגשו או דיברו ביניהם אודות עסקה זו. כן התרשמתי מהעדויות שכל הקשר היה בין בדוסה לנתבע דרך עו"ד לוי שקישר ביניהם. כך עלה מעדויות התובע ובדוסה שהתובע כלל לא שוחח עם הנתבע וכן שבדוסה לא שוחח כלל עם הנתבע אודות הנאמנות . ראה עדות בדוסה: "לטובי בוודאי אמרתי למי הנאמנות למוכר שמכר לי את הבית. אף פעם לא דיברתי עם חימי. לא יודע מה טובי אמר לחימי." (עמ' 25 שורות 22-25 לפרוטוקול). עו"ד לוי כך העיד וכך שוכנעתי לא היה כלל בקיא בתנאי העסקה, למעט העובדה שעסקינן בעסקת מכר, אולם כלל לא ידע מי קונה ומי מוכר ולמעשה לא סיפק פרטים רבים לנתבע אודות עסקה זו, למעט בקשתו שישמש כנאמן עבור כספים המופקדים לבדוסה אותו הכיר (ראה עמ' 33 שורות 1-4). עוד התרשמתי שהנתבע כלל לא היה מודע לנספח ג' 1 עליו חתמו הקונה והמוכר לפיו הנאמנות הינה עבור המוכר. כך עלה הן מעדות הנתבע, הן מעדות עו"ד לוי ואף מעדויות התובע ובדוסה לא התרשמתי כלל שהעבירו המסמך לנתבע אלא שערכו ביניהם מסמך זה. כן התרשמתי מעדות בדוסה והתובע שלאור ההכרות הרבת שנים ביניהם שכן הינם חברי ילדות המכירים כ- 50 שנה לא התעמקו בנושא הנאמנות כאשר לא היה להם חשוב להבהיר למי הנאמנות ומי המוטבים לפיה. (ראה עמ' 26 שורות 27-31). עם זאת נוסח מכתב הנאמנות קובע : "אני עו"ד יהודה חימי מבקש שסך בשווי של כ- 30,000 דולר ירשמו לפקודתי בנאמנות בגין הלוואה שנלקחה על ידי משה בדוסה (להלן:"הרוכש") בגין עסקת רכישת קוטג' מרחל ג'אן (להלן:"המוכר"). הסך הנ"ל ימסר למוכר עם מסירת החזקה בנכס לידי הרוכש ובכפוף להצגת אישור מס שבח על פטור או תשלום מס שבח המופנה לרשם המקרקעין". הווה אומר מנוסח המכתב ברור הוא שהנתבע יודע בבירור שהנאמנות הינה בהתאם להסכם מכר מקרקעין לפיו בדוסה הוא הקונה וגב' רחל ג'אן הינה המוכר. כן בהתמלא שני תנאים- האחד מסירת החזקה לרוכש והשני הצגת אישור מס שבח על פטור או תשלום מס שבח, יש להעביר הכספים לידי המוכר. כאשר הגיע אליו מר בדוסה ומסר לו שהעסקה בוטלה האם היה עליו לקבל דברים כפשוטם ולהעביר הכסף לידי בדוסה אותו הכיר או שמא עליו היה לבדוק זאת? מאחר והכספים כן היו אמורים להגיע לידי המוכר היה עליו לברר שאכן העסקה בוטלה, לבקש מסמכים המעידים על כך או לכל הפחות לפנות למוכר, אולם לא הוכח בפני שעשה כן. לטענתו מאחר ונאמנותו היתה לבדוסה בלבד לא צריך היה לערוך בדיקה נוספת. איני סבורה כך, אומנם בדוסה הוא שהיה עימו בקשר וביקש שחשבון הנאמנות יהיה עבורו, אולם ממכתב הנאמנות עולה שלמעשה לא כך הדבר, שאם לא כן מדוע על הנאמן להעביר כספים למוכר בהתקיים תנאים מסוימים, אם המוכר אינו מוטב אף הוא במסגרת הנאמנות? מעדות הנתבע התרשמתי שמאחר ולא קיבל כל תמורה עבור שירותו זה כנאמן לא סבר שעליו לבצע בדיקות נוספות מלבד הסתמכותו של דבריו של בדוסה. (ראה עמ' 39 שורות 27-28). כאשר לא בדק הנתבע כלל האם אכן בוטלה העסקה ולא ביקש ולו מכתב המציין שאכן העסקה בוטלה או כל ראיה אחרת לכך, סבורני שהתרשל במילוי תפקידו כנאמן. עם זאת הוכח בפני כפי שאפרט להלן שבמועד זה אכן העסקה בין התובע לנתבע בוטלה. מנספח ב' שצורף לתצהיר עו"ד טובי עולה שהוגשה בקשה לביטול העסקה ביום 23.7.03 חתומה על ידי ב"כ המוכרת . אומנם ההחלטה במכתב הינה שלא לקבל את ביטול העסקה מאחר ולא הוצג יפוי כח בלתי חוזר כדין, אולם עדיין עולה באופן ברור מהמסמך שהוגשה בקשה לביטול ההסכם, דהיינו המוכרת ביקשה לבטל ההסכם. התובע העיד שמאחר ונדרש הוא לשלם סכום רב אזי אם החליט שאם לא יקבל את הפטור יהיה ביטול העסקה (ראה עמ' 19 שורות 19-20) אולם עדות זאת עומדת בסתירה לנספח ב' כפי שפירטתי לעיל לפיו היתה פניה של ב"כ המוכרת לביטול העסקה. מר בדוסה העיד אף הוא בענין זה שהיה רצון לבטל העסקה לאור דרישת המס הגבוהה והוא אף חתם על מסמכים והודיע על כך לרשויות המס. (ראה עמ' 30 שורות 3-4). לטענת התובע ובדוסה למרות בקשתם לבטל העסקה העסקה למעשה לא בוטלה והחזקה נמסרה. איני יכולה לקבל גרסה זו ממספר טעמים. הטעם הראשון הוא שבנספח ב' עולה שהוגשה בקשה לביטול העסקה ביום 23.7.03 וכי החלטת המינהל בהשגה הינה מיום 3.12.03. עם זאת כעולה מתצהיר עו"ד לוי ואף בחקירתו הנגדית בשנת 2004 פנה אליו עו"ד חימי לאור פניה של בנק דיסקונט לברר מה עלה עם כספי הפקדון. על כן פנה הוא לבדוסה וביקש לברר מה עלה בגורל העסקה ובדוסה מסר לו אז שהעסקה אכן בוטלה והעביר לו את נספח ב' וכן תעודת פטירה של המנוחה שנפטרה. לטענתו של בדוסה כך העיד עו"ד לוי מאחר ולא היה יפוי כח בלתי חוזר אזי בוטלה העסקה בשל פטירת המנוחה (ראה עמ' 32 שורות 16-21 לפרוטוקול). התובע מנגד לא המציא ולו מסמך אחד המעיד שהעסקה מבחינת רשויות המס לא בוטלה אותה עת, למרות שיכול היה לעשות כן. כל שהציג התובע הינו אישור על פטור ממס שבח (נספח ז' לתצהירו) נושא תאריך 27.10.10 . לא ברור מדוע לא הוגשו כל המסמכים הקשורים לעסקה זו מבחינת רשויות המס, אלא רק מסמך שהוצא כשבע שנים לאחר הבקשה לביטול העסקה. הוברר שלתובע לא היה כל יפוי כח בלתי חוזר מאימו המנוחה אלא רק יפוי כח כללי משנת 1997 על כן יש ממש בטענת הנתבע שבהעדר יפוי כח בלתי חוזר אזי ההסכם בין הצדדים בטל לאור פטירת המנוחה. טוען התובע בסיכומי תשובתו שיפוי הכח לא בוטל והפך לבלתי חוזר לאור סעיף 14 (ב) לחוק השליחות. סעיף 14 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 קובע: " סיום השליחות (א) השליחות מסתיימת בביטולה על ידי השולח או השלוח, וכן במותו של אחד מהם, בגריעת כשרותו או בפשיטת רגלו, או - אם היה תאגיד - בפירוקו. (ב)הוראות סעיף זה לא יחולו אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות. " אין בסעיף כדי לקבוע מסמרות לענין הפיכתו של יפוי הכח רגיל ליפוי כח בלתי חוזר במות השולח, שכן אם מלכתחילה לא היה יפוי הכח בלתי חוזר, לא יכול הוא להפוך לכזה במות השולח. הטעם השני הינו שהתובע במהלך השנים, ועד לשנת 2008 לא פנה כלל לנתבע לברר ולבקש הכספים. התרשמתי שהתובע הינו איש עסקים, אשר ביצע עסקאות מכר בחייו, המבין בחיי המסחר ואינו תמים כלל ועיקר. לא קיבלתי ממנו כל הסבר מספק מדוע לא פנה במהלך השנים לבקש כספו אף כאשר ידע שהנכס נמכר בהליך מימוש על ידי הבנק כפי שהעיד. (ראה עדותו בעמ' 20 שורות 31-32 לפרוטוקול). הייתי מצפה מאדם המבין ענין כתובע, אשר לטענתו הסכם המכר התממש זה מכבר, שיפנה לנתבע ויבקש כספו. הטעם השלישי הוא שלא הוצגו כל ראיות לכך שאכן הסכם המכר הושלם בין הצדדים למרות שניתן היה להציג ראיות מעין אלה. לא הוצג כל פרוטוקול מסירה, ולמעשה מעדות בדוסה עולה שהדירה מעולם לא עברה לחזקתו . כן העיד בדוסה שלא נעשתה כל מסירת חזקה מסודרת והדירה לא עברה על שמו (ראה עמ' 24 שורות 2-3). לטענת בדוסה בדירה התגוררו שוכרים אשר התובע המשיך לקבל מהם שכר דירה. (ראה עמ' 29 שורות 17-19) נכון הוא שבהתאם להסכם המכר נקבע שהקונה מחייב להמשיך את חוזה השכירות עם השוכרים הנמצאים בשינויים המחויבים עד שנת 2004 (סעיף 13 להסכם). אף אם יש מקום להמשיך את הסכם השכירות עדיין הגיוני וסביר הוא שקונה המקבל חזקה בנכס מקבל את דמי השכירות. לא ברור ולא קיבלתי כל הסבר מספק לכך מדוע המשיך התובע לקבל את דמי השכירות אף לאחר שהנכס לטענת שני הצדדים עבר לידי הקונה. הטעם הרביעי הוא שעלה מעדות בדוסה ואף מתצהירו שכאשר הגיע לנתבע ודרש כספו עקב טענתו לביטול ההסכם עשה זאת עקב חובות שהיה חייב ועשה זאת תוך רמיה. כן העיד שאף לרשויות המס הודיעו הודעה שאינה אמת. (ראה עמ' 30 שורות 5 6 לפרוטוקול). לענין קנית הדירה העיד שרצה לקנות הדירה כדי לגור בה (ראה עמ' 23 שורות 21-22) אולם לא הסביר כיצד זה מסתדר עם העובדה שבדירה היו שוכרים שהיו אמורים להשאר בה עד כשנתיים לאחר חתימת ההסכם. משכך, איני יודעת מתי אומר עד זה אמת ומתי הינו משקר, כאשר כפי שציינתי מעדותו עלה שכאשר הדבר נוח לו יכול הוא לשקר ואף להציג פרטים שאינם אמת לרשויות המס. כפי שציינתי לעיל הוכחה חברות רבת שנים בין הצדדים ולא הוכח בפני שבמועד בו פנה בדוסה לנתבע ההסכם בין הצדדים היה שריר וקיים או שבוטל , אלא היפוכו של דבר כפי שקבעתי לעיל. מאחר ונטל ההוכחה בתביעה זו מוטל על כתפי התובע, לאור קביעותי לעיל איני סבורה שהתובע הרים נטל ההוכחה להוכחת טענתו שבמועד בו הגיע בדוסה לנתבע וביקש כספו לא בוטל הסכם המכר בין הצדדים. אף אם הייתי מגיעה למסקנה שההסכם בין הצדדים לא בוטל, עדיין עד ליום הגשת התביעה לא היה כל מקום שהנתבע יעביר כספים לתובע. כך עלה מעדות התובע שרק בשנת 2010 הושג אישור המס וכי עד אז לא היה על הנתבע להעביר לידיו הכספים (ראה עמ' 17 שורות 10-14). דהיינו אף לפי דברי התובע לא היו מגיעים לו כל כספים מהנתבע עד מועד זה, משכך במועד הגשת התביעה לא קמה לו כל זכות לקבל כספים מהנתבע. לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית. לאור מסקנותי לעיל לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו. עורך דיןפיקדוןנאמנות