מהי הלכת סיבל ? ביום 10.2.2011 ניתן בבית משפט העליון פסק דין, ע"א 7602/09 בנק הפועלים בע"מ נגד CIBEL FINANCIERE S.A. ואחר' באותו מקרה, קיבל בית המשפט העליון ערעור שהוגש על החלטת בית משפט המחוזי אשר התיר לבעלות מניות של חברות בפירוק ובכינוס נכסים, להגיש במקום החברות, תביעות כספיות נגד שני בנקים שהם נושים של החברות, ובהם בנק הפועלים שהגיש את הערעור. בית המשפט העליון קבע כי נושה או משתתף של חברה חדלת פירעון אינו רשאי לממש זכות תביעה של החברה וכי הדבר מסור לבעל התפקיד לו הוקנו הסמכויות לפעול בשמה של החברה וברכושה. הוסיף וקבע בית משפט העליון כי היה ובעל התפקיד סבור שאין מקום להגיש תביעה, רשאי אותו נושה או נושא משרה או משתתף להגיש בקשה לחייבו לעשות כן ולחלופין להמחות לו את זכות התביעה. לעניין זה סיכם בית המשפט: "... בפני מפרק של חברה השוקל האם לפעול למימוש זכות תביעה של החברה, עומדות שתי אפשרויות: האחת, הגשת תביעה על ידיו הוא; השנייה, המחאה של זכות התביעה לגורם אחר, למשל משתתף, מי שהיה דירקטור, או נושה. אם המפרק אינו פועל באחת מן הדרכים האמורות, ניתן לפעול נגדו על דרך בקשה למתן הוראות במטרה לחייבו להגיש תביעה או להמחות את זכות התביעה. בית המשפט של חדלות הפירעון רשאי, במקרה קונקרטי, ליתן אחד משני סעדים אלה. אין הוא רשאי להתיר למשתתף (מי שהיה בעל מניות) או לדירקטור לשעבר, להגיש תביעה נגזרת תחת החברה שבפירוק". בית המשפט העליון ביסס את מסקנתו האמורה במגוון שיקולים ובכללם עלויות, ערבויות, ניגוד עניינים בין בעלי מניות או מנהלי החברה לבין בעלי התפקיד, ועוד. סיכומו של דבר, קבע בית משפט העליון כי הגשת תביעה כאמור, תיעשה רק על ידי בעל תפקיד אשר שם: "בראש מעייניו את האינטרס של הנושים, ורק לאחר מכן את עניינם של המשתתפים. גם אם קיים ניגוד עניינים בין אלה לבין אלה, אין הדבר משנה שהרי העניין צריך להיבחן במשקפיים של המפרק'". (פיסקה 14 להלכת סיבל). משכך, קבע בית משפט העליון כי בית משפט המחוזי לא היה רשאי לאשר הגשת התביעה הנגזרת בשמה של החברה נגד הבנקים. הלכות משפטיות