קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא המצאת תביעה ייצוגית לחברה בחו''ל: מבוא: לפניי בקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית (להלן: "התובענה") שעניינה במכשיר איי-פד תוצרת APPLE (להלן: "המשיבה") ובמצורף לה הוגשה התובענה. הבקשה לאישור תובענה ייצוגית והתובענה, הומצאו על ידי המבקש לחברת איידיגיטל בע"מ (להלן: "איידיגיטל"). במכתבה מיום 23.5.11 הבהירה איידיגיטל כי איננה בבעלות חברת Apple (להלן: "הנתבעת" או "המשיבה" בהתאמה), ואיננה מהווה כתובת לקבלת מסמכים משפטיים עבורה (נספח א' לבקשה לאישור המצאה למורשה). ביום 22.6.11 הגיש המבקש בקשה להורות כי המצאת הבקשה לאישור התובענה לידי הנתבעת באמצעות חב' איידיגיטל, היא המצאה כדין לפי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). לבקשה זו הוגשה תגובת המשיבה ביום 10.8.11, ותשובת המבקש לתגובה הוגשה ביום 29.8.11. דיון בבקשה נתקיים ביום 30.10.11, במהלכה נחקרו המצהירים מטעם הצדדים, כן הוריתי על הגשת סיכומי טענות בכתב. עיקר טענות המבקש: איידיגיטל, כפי שהגדירה את עצמה, היא הנציגה הרשמית של המשיבה בישראל ועל כן מוסמכת לקבל את התביעה בהיותה "מורשה" לקבלת מסמכי בי-דין לפי תקנה 482 לתקנות. המבקש הציג מידע אמין, שפורסם הן באתר האינטרנט של חברת איידיגיטל, הן בדף הפייסבוק שלה והן בטלפון של מוקד שירות הלקוחות, ממנו עולה כי איידיגיטל הציגה עצמה כנציגה הרשמית של המשיבה בישראל. המשיבה דאגה להסרת הפרסום מאתר האינטרנט של איידיגטל, כמו גם מדף הפייסבוק ומהמענה הקולי, אך כדי להעלים ראיות. אולם בפועל גם לאחר שינוי זה המשיכה חברת איידיגיטל לפרסם מידע לפיו היא הנציגה הרשמית של אפל בישראל (ראה נספח שהוגש לבית המשפט וסומן א'). הרציונל העומד בבסיס ההמצאה למורשה הוא שאלת הצורך להביא לידיעת המשיבה כי הוגשה נגדה תביעה בישראל. לכן, איידיגיטל, בהיותה הנציגה של המשיבה בארץ, מהווה ידה הארוכה של המשיבה ומכאן ברור כי תמסור את כתב התביעה לידי המשיבה או לכל הפחות תביא לידיעתה עובדת הגשת תביעה נגדה בישראל. היה על המשיבה להמציא תצהיר מטעמה לפיו איידיגיטל איננה נציגתה בישראל, אולם תחת זאת, ניתנה הצהרה של ב"כ המשיבה בישיבת יום 30.10.11 (עמ' 6 לפרוטוקול הדיון), הצהרה שאין לייחס לה חשיבות כלל. ההלכה היא כי המבחן העיקרי לצורך פרשנות המושג "מורשה" הוא מידת "אינטנסיביות הקשר" שבין האדם אליו נמסר כתב בי-הדין, לבין הנתבע הזר. במקרה הנדון הוכח כי חברת אפל סיילס אינטרנאשיונאל היא חלק מקבוצת אפל העולמית (המשיבה), אשר אצלה רוכשת איידיגיטל את מוצרי אפל, ובכך יש כדי להעיד בהכרח על הקשר העסקי ההדוק שבין המשיבה לבין איידיגיטל. מעדותו של מוטי אזולאי, מנהל רשת חנויות של איידיגיטל, עולה ברורות כי איידיגיטל קשורה עם חברת אפל סיילס בקשר עסקי ישיר, הואיל והיא מספקת לה את מוצרי אפל, באמצעות חברת אייקון גרופ - חברת האם של איידיגיטל. 6. העובדה כי לא צורף תצהיר לבקשה אין בה כדי לפגוע בטענות המבקש, הואיל והבקשה נסמכת על הצהרות המשיבה וחברת איידיגיטל, כפי שפורסמו וכן על טיעונים משפטיים. עיקר טענות המשיבה: איידיגיטל איננה נציגה של המשיבה בישראל. איידיגיטל היא חברה פרטית ועצמאית ואיננה בבעלות המשיבה ואף איננה נמנית על חברות אחרות בקבוצת המשיבה, בין במישרין ובין בעקיפין. לא מתקיימת תקשורת כלשהי, וממילא לא תקשורת שוטפת או אינטנסיבית בין המשיבה לבין איידיגיטל. איידיגיטל מפעילה רשת חנויות בהן נמכרים מוצרים של Apple, כמו גם מוצרים של חברות אחרות המיובאים מחו"ל באמצעות צדדים שלישיים, שאף הן חברות ישראליות אשר אינן שייכות לקבוצת חברות המשיבה. עוד נטען כי מוצרי Apple אשר נמכרים בחנויות איידיגיטל, נרכשים על ידה מחברת האם של איידיגיטל - חברת אייקון גרופ אשר מייבאת מוצרים אלה מחברת Apple Sales International שמקום מושבה באירלנד, או מחברות אחרות שאינן שייכות לקבוצת המשיבה. 4. העובדה כי איידיגיטל היא חברה בת של אייקון גרופ (להלן: "אייקון") איננה מוכיחה קיומן של קשר בין איידיגטל לאפל. אין לאפשר למבקש, במסגרת סיכומיו, לשנות חזית ולהשליך יהבו על היותה של איידיגיטל "חברה בת" של אייקון. אייקון גרופ איננה חברה הקשורה לאפל, אין לה כל הסכם עם אפל והיא איננה מנהלת עסקים עם אפל. עניינה של בקשה זו היא המצאה לחברת איידיגיטל, לה נמסרו כתבי הטענות, ולא לחברת אייקון גרופ שאיננה צד לבקשה. 5. המונח Reseller אשר מופיע באתר האינטרנט של איידיגיטל פירושו "מוכר מחדש" שמשמעו כי המוכר קונה את המוצרים מצד שלישי, ולא מהיצרן, ומוכר אותם לקהל הרחב. משמע איידיגיטל פרסמה באתר שלה כי היא איננה רוכשת מוצרים באופן ישיר מהמשיבה ואין בין השתיים כל הסכם. 6. אשר לכיתוב באתר האינטרנט של איידיגיטל לפיו היא "הנציגה הרשמית של מוצרי Apple בישראל", הרי שהדבר נעשה ללא הסכמתה של המשיבה, לא על דעתה ולא בידיעתה. פרסום זה איננו נכון, בישראל נמכרים מוצרים של Apple אשר יובאו על ידי צדדים שלישיים. המשיבה לא העניקה לגוף כלשהוא בישראל בלעדיות כלשהי למכירת מוצריה. 7. בקשה זו הוגשה בחוסר תום לב קיצוני של המבקש. כבר בראשית חקירתו נאלץ להודות כי אין לו עילת תביעה אישית בישראל נגד אפל, לאחר שנתברר כי העלים מבית המשפט את העובדה כי מכשיר האייפד שברשותו ושבגינו הוא מבקש להגיש תובענה ייצוגית כלל לא נרכש על ידו (אלא על ידי חבר) וכלל לא נרכש בישראל, אלא בגרמניה. לאור התנהלותו של המבקש, הוא אינו ראוי לשמש תובע ייצוגי. 8. לסיכומי המבקש צורפה באופן פסול, ראיה חדשה אשר לא צורפה מלכתחילה לכתבי טענותיו או לתצהירו. יחד עם זאת, ראיה זו (צילום מסך מתוך אתר באינטרנט המפנה לחנויות שמפיצות את מוצריה של אפל בישראל) תומכת דווקא בטענות המשיבה. בדף האינטרנט אשר צורף כאמור אין כל הפניה ואף לא ברמז לאיידיגיטל ושמה כלל אינו מוזכר שם. בדף האינטרנט הנ"ל נמצאה ההפניה דווקא לאייקון גרופ ולחברות נוספות כגון - פרטנר, פלאפון וסלקום. דף האינטרנט שצורף איננו של אפל. 9. מכשיר האייפד נרכש בגרמניה על ידי חברו של המבקש, על כן אין למבקש כל עילת תביעה אישית, שכן דיני הגנת הצרכן ודיני הגנת הפרטיות הקיימים במדינת ישראל אינם חלים מקום בו בוצעה העיסקה בין ישראלי ובין חברה זרה במדינה שלישית. גם מטעם זה אין לקבל בקשה זו. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי עיין היטב בבקשה, בתגובה לה ובתשובת המבקשת על כל צרופותיהן, וכן גם בסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי הדין עם המשיבה, כפי שיפורט להלן. יודגש כי הכרעתי בבקשה זו מבוססת גם על מסקנותיי מחקירות המצהירים על תצהיריהם בישיבת יום 30.10.11. א. המסגרת הנורמטיבית לדיון מצויה בתקנה 482(א) לתקנות אשר קובעת כך: "הייתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". תקנה זו יועדה לתחום השיפוט המקומי ולא למצבים בהם מצוי הנתבע מחוץ לתחומי המדינה. אולם, בית המשפט העליון הרחיב את תחולתה גם למצבים "חובקי עולם". תקנה זו עוסקת באופן בו יש להמציא לנתבעים כתבי בי-דין ואינה קובעת כללים בדבר סמכות שיפוט בינלאומית. פרשנות מרחיבה זו מתאימה למציאות המודרנית בה העברת מידע היא זמינה וקלה לביצוע (רע"א 2737/08 ארבל נ' TUI AG, (לא פורסם, , 29.01.09); ראה גם רע"א 39/89 General Electric Corp. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762 (1989) (להלן: "פרשת General")). הרציונאל העומד ביסוד תקנה 482(א) לתקנות, משמעו כי מי אשר מנהל עסק בישראל ומוגשת נגדו תביעה בעניין עסק בישראל, צריך לצפות שהוא עלול להידרש להתדיינות בנושא העסק בפני ערכאות מקומיות. מבחינה זו מתקיימת זיקה ישירה בינו לבין סמכות השיפוט הישראלית (ע"א (י-ם) 4036/97 , 4125 ספרא נ' Famanos Consolidated Inc., פ"מ תשנ"ח (2) 20, 27 (1998)). בעקבות הפרשנות המרחיבה שניתנה לתקנה 482 (א), ניתנה גם פרשנות מרחיבה למונח "מורשה". בית המשפט העליון עמד על כך ברע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בע"מ, (לא פורסם, , 25.8.94) (להלן: "פרשת טנדלר") וקבע: "...אין לפרש את הדיבור 'מורשה' בתקנה 482(א) במשמעות הטכנית של שלוח אלא המבחן הקובע לשאלה זו הינו קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע, שיש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו... בשאלת דרגת האינטנסיביות לא ניתן לקבוע מסמרות מראש, ויש לבחון בכל ענין על פי נסיבותיו". לאחרונה חזר בית המשפט העליון על ההלכה בדבר מבחן מידת אינטנסיביות הקשר בין המורשה הנטען לבין הנתבע וקבע: "...תקנה 482 לתקנות מניחה, כי מי שהוא מורשה בניהול עסקים מטעם הנתבע אכן יביא את כתב התביעה לידיעתו של הנתבע. בהתאם לכך, עיקר הדיון בפסיקת בית המשפט ביחס לתקנה 482 התמקד במידת אינטנסיביות הקשר בין המורשה לנתבע. זאת, שכן בהיעדר קשר אינטנסיבי לא מתקיימת ההנחה כי הנתבע למד אודות קיומו של כתב תביעה נגדו" (רע"א 8957/09 אוזן נ' קיובי (לא פורסם, , 8.3.11)). ב. בנסיבות העניין שלפניי, לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקש לאישור המצאה למורשה במתווה תקנה 482(א) לתקנות. המבקש לא הצליח לשכנע כי איידיגיטל משמשת כ"מורשה" מטעם המשיבה, כפי שנתפרש בפסיקה. בחינת הראיות שבאו לפניי מלמדת, כי המבקש לא הביא כל ראיה להוכחת לקיומו של קשר כלשהו בין איידיגיטל לבין המשיבה, ובוודאי שלא ביסס טענתו לקיומו של קשר אינטנסיבי בין השתיים כנדרש. במהלך החקירה הנגדית נשאל המבקש: "יש לך איזה שהיא ראיה חוץ מאשר מה שראית באתרי האינטרנט של איי דיגיטל, יש לך איזה שהיא הצהרה של חב' אפל שהיא במסגרתה אומרת שאיי דיגיטל היא הנציגה שלה בישראל...", המבקש השיב בשלילה (עמ' 3 ש' 11- 15 לפרוטוקול). המבקש אישר בחקירתו כי המשיבה מעולם לא הצהירה כי איידיגטל היא נציגתה בישראל. הפרסומים עליהם מתבסס המבקש הם פרסומים שנעשו על ידי איידיגיטל בלבד, שאין בהם כדי לחייב את אפל, שכן הם אינם פרסומים שלה. העד מוטי אזולאי, מנהל רשת חנויות של איידיגיטל (להלן: "מוטי"), העיד לפניי וציין בסעיף 6 לתצהירו כך: "בניגוד לנטען בבקשה, איי-דיגיטל אינה סניף או נציגה רשמית של Apple בישראל. איי-דיגיטל היא חברה פרטית ועצמאית והיא אינה נמצאת בבעלות Apple, או חברות אחרות בקבוצת Apple, בין במישרין ובין בעקיפין. כמו כן, לא מתקיימת תקשורת עצמאית כלשהי, וממילא לא תקשורת שוטפת או אינטנסיבית, בין Apple, לבין איי-דיגיטל" וכך הצהיר בסעיף 8 לתצהיר: "...מוצרי Apple שנמכרים בחנויות iDigital נרכשים על ידה מחברת האם של איי-דיגיטל (שאף היא חברה ישראלית פרטית שאינה נמצאת בבעלות או שליטה של מי מהחברות בקבוצת Apple), אשר, למיטב ידיעתי, מייבאת אותם מחו"ל מחברת Apple Sales International, חברה המאוגדת באירלנד ושמקום מושבה גם הוא באירלנד, או מחברות אחרות, שאינן שייכות לקבוצת Apple, שמייבאות את המוצרים לישראל...". מכאן כי מתצהירו המפורט של מוטי עולה ברורות כי בין איידיגיטל לבין המשיבה לא קיים קשר כלשהו, לא כל שכן קשר אינטנסיבי. בנוסף, עולה מהתצהיר כי איידיגיטל איננה משמשת נציגה של המשיבה בישראל. מוטי נחקר על תצהירו וחזר והדגיש באופן ברור כי איידיגיטל איננה נציגתה של אפל בישראל וכי אין בין השניים כל קשר. מוטי עוד נשאל במהלך חקירתו האם יש קשר כלשהו בין חברה האם, אייקון גרופ, לבין המשיבה, וזה השיב: "אין שום קשר" (עמ' 5 ש' 15- 16). מוטי דבק בגרסה שמסר בתצהירו ובחקירתו שב וחזר על אותם דברים שמסר בתצהירו. מוטי נשאל בחקירתו על אודות השינוי שביצעה איידיגיטל בדף האינטרנט, לאחר הגשת בקשה זו, וכך הסביר: "חב' איידיגיטל היא חברה בת של אייקון גרופ, בעת פניית של חב' אפל לחב' אייקון גרופ חב' איידיגיטל נתבקשה על ידי חב' אייקון גרופ לעדכן את במידע כפי שהונחתה מחב' אפל" (עמ' 6 ש' 4- 7 לפרוטוקול). דבריו אלה של מוטי מחזקים מאוד את המסקנה כי איידיגיטל איננה נציגתה של אפל בישראל וכי אפל מעולם לא ראתה בה נציגה שלה. ב"כ המשיבה הצהיר לפרוטוקול כי הוא פנה בשם חברת אפל, לחברת אייקון גרופ, כדי להסיר את הכיתוב השגוי מאתר האינטרנט של איידיגיטל (עמ' 6 ש' 14 לפרוטוקול). המבקש לא התנגד להצהרת ב"כ המשיבה בעניין זה, ועל כן טענתו בסיכומיו כנגד הצהרה זו נדחית. במהלך החקירה הנגדית עומת מוטי עם הקלטה מיום 15.08.11 של מוקד שירות לקוחות של איידיגיטל, בה נאמר לכל פונה כי איידיגיטל היא נציגת אפל בישראל, ונשאל על אודות נכונות הדברים שנשמעו בהקלטה. כך השיב: "ההקלטה נכונה לאותו מועד... עם פנייתה של חב' אייקון גרופ לחב' איי דיגיטל בוצע עדכון בהתאם" (עמ' 7 ש' 25- 28). מכאן אנו למדם כי לאחר פנייתה של חברה האם, הסירה איידיגיטל את הפרסומים לפיהם היא נציגתה של אפל בישראל, זאת בעקבות פנייתו של ב"כ המשיבה לחברת אייקון גרופ (חברה האם), בבקשה כי תדאג להסרת פרסומים שגויים אלה. עדותו של מוטי לפניי הייתה עדות מהימנה ומשכנעת. מוטי השיב לכל שאלה בלי כל ניסיון להתחמק ועל כן יש לסמוך על עדותו. ג. טענתו של של המבקש לפיה הרציונל בבסיס התקנה המאפשרת המצאה למורשה הוא להביא לידיעת הנתבע הזר כי הוגשה נגדו תביעה בישראל, דינה להידחות מכל. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי להמצאה יש גם תכלית נוספת והיא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את סמכות שיפוטו הפרסונאלית של בית המשפט (ראה פרשת General המאוזכרת לעיל, שם בעמ' 768). יפים לכאן גם דבריו של בית המשפט העליון בפרשת טנדלר לפיהם: "על מנת להחליט האם המצאת המסמכים הינה אפקטיבית במובן האמור, אין להסתמך על הראיות בדיעבד, דהיינו אין להסתפק בשאלה האם בפועל הגיע דבר ההליכים לידיעת הנתבע, אלא יש לבחון את הענין מנקודת מבט נורמטיבית". (ההדגשה של נ"מ). אדגיש כי העובדה שהמשיבה יודעת עתה על הגשת התביעה נגדה אין בה כדי לקבוע, כי נעשה שימוש נכון בדרך ההמצאה הקבועה בתקנה, שהרי אם נאמר כי די בידיעת המשיבה בפועל על אודות הגשת תביעה נגדה, הרי יהא בכך כדי לרוקן תקנה זו מכל תוכן. מכאן המסקנה היא כי עצם ידיעת המשיבה על אודות הגשת התביעה נגדה, אינה מעלה או מורידה ובוודאי שאין בה כדי להקנות לבית המשפט בישראל סמכות שיפוטית בינלאומית. ד. ראיתי להדגיש עוד כי אין מקום לקבוע את המבוקש, אך מכח העובדה כי באתר האינטרנט של איידיגיטל הופיע כיתוב לפיו איידיגיטל היא הנציגה של Apple בישראל, הואיל וכך נעשה מבלי שהמשיבה נתנה הסכמתה לכך. חברת Apple איננה אחראית לכיתוב זה או אחר של חברה זו או אחרת באתר האינטרנט שלה, ולא ניתן להעלות טענות כלפיה בעניין. כך גם המשיבה איננה אחראית לפרסום בדף הפייסבוק ובמענה הקולי ובמוקד שירות הלקוחות של איידיגטל. המשיבה דרשה מאיידיגיטל להסיר את הכיתוב לפיו היא משמשת כנציגה של APPLE בישראל, והכיתוב אכן הוסר. כך גם שונתה ההקלטה במוקד שירות הלקוחות של איידיגיטל. התוצאה: נוכח כלל האמור לעיל, דין הבקשה לאישור המצאה למורשה להידחות. בנסיבות כפי שבאו בפניי, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאות לחובת המבקש. הסמכות: בהתאם להסכמות הצדדים כפי שמפורטות בפרוטוקול ישיבת יום 30/10/11, בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה. לפיכך, אני מורה על העברת הדיון בתובענה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה. משפט בינלאומיתביעה ייצוגיתבעל דין בחו"ל / חברה בחו"להמצאת כתבי בי דין