בית המשפט פסק כי ראוי לסיים את ההליך בדרך של מתן הפטר מותנה, כאשר התנאי הוא הוספתו של סכום כסף מסויים לקופת הכינוס, על מנת להגדיל, ולו במקצת, את הדיבידנד הזעום שצפוי להיות משולם לבנק. נפסק כי מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפטר מותנה: מבוא בפניי בקשת חייב למתן הפטר. נגד החייב (להלן: "המבקש"), ניתן לבקשתו צו כינוס ביום 7.5.2008 וביום 11.6.2009 הוא הוכרז פושט רגל. נגד המבקש הוגשה תביעת חוב אחת ויחידה, של בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק"), בגין חוב בסך של 3,905,964 ₪. תביעת החוב טרם נבדקה על ידי הנאמן. המבקש הוא יליד שנת 1953, גרוש ואב לשניים. בעבר הוא נודע ככדורגלן מצטיין, שיחק בקבוצת הכדורגל מכבי תל אביב ואף בנבחרת ישראל. חובותיו נוצרו לאחר שפרש מעיסוקו ככדורגלן והצטרף בשנת 1985 לעסק של אחיו, יוסף פרץ, בתחום היהלומים. לא חלפו מספר שנים, והעסק המשפחתי קרס, תוך שבין האחים פרץ סכסוך מר, שנמשך מאז ועד היום. האח יוסף האשים את המבקש כי שלח ידו בכספים, זכויות ויהלומים השייכים לעסק, ומנגד, המבקש העלה טענות דומות נגד אחיו ואף האשים אותו כי הסתיר מפניו את חובותיו של העסק בעת שהצטרף אליו כשותף. בעקבות קריסת העסק, נוצר החוב כלפי הבנק. בשנת 1997 ניתן פסק דין לטובת הבנק נגד המבקש ואחיו ובשנת 1998 נפתח תיק הוצל"פ לשם גבייתו של החוב. זהו החוב שבגינו נפתח הליך הפש"ר ואשר בגינו מבוקש כיום הפטר למבקש. עם מתן צו הכינוס הושת על המבקש תשלום חודשי בסך 1,200 ₪. לימים, עקב הרעה במצבו הכלכלי, הופחת התשלום החודשי לסך של 500 ₪ עד לדיון בבקשה למתן הפטר, אך מיד לאחר ששכרו עלה, הגדיל המבקש על דעת עצמו את התשלום החודשי ומזה חמישה חודשים הוא משלם לקופת הכינוס סך של 1,200 ₪. בקופת הכינוס הצטבר עד היום סכום של כ- 27,500 ₪. המבקש מציע להוסיף לקופת הכינוס סכום של 10,000 ₪, כתנאי למתן ההפטר. מתוך תסקירו של הנאמן עולה כי המבקש עובד כיום כמדריך כדורגל במסגרות שונות ומשתכר בממוצע סך של 9,000 ₪ לחודש. כיום אין בבעלותו של המבקש נכסים כלשהם, זולת קופת גמל בה צבור סך של כ- 29,000 ₪ וכן קרן השתלמות בסכום שאיננו ידוע. בעבר יצר המבקש חוב פיגורים, אך זה סולק במחצית השנה האחרונה וכיום אין עוד פיגור בתשלומים. הנאמן איננו מתנגד באופן עקרוני למתן הפטר, אך סבור כי יש מקום שהחייב ישלם סכום גבוה יותר מזה המוצע על ידו, לנוכח הדיבידנד הזעום שישולם לבנק כמו גם לנוכח העובדה שהליך הפש"ר מתנהל כשלוש שנים בלבד. גם הכנ"ר, בתסקיר שהגיש, ממליץ ליתן למבקש הפטר, אך לדידו, יש להתנות את ההפטר הן בתשלום שמציע המבקש, קרי, 10,000 ₪, והן בהמשך תשלומים לתקופה שלא תפחת משנתיים. הכנ"ר נימק את עמדתו בכך שספק אם מצבו הכלכלי של המבקש ישתנה בעתיד. במהלך הדיון באולם, הציע ב"כ הכנ"ר כי החייב יוסיף לקופת הכינוס סכום שיביא אותה ליתרה של 100,000 ₪, כתנאי למתן ההפטר. הבנק מתנגד למתן ההפטר מחמת מספר טעמים. הטעם הראשון הוא שהחובות נוצרו בחוסר תום לב, משום שהמבקש שלח כביכול יד בנכסי העסק המשותף; הטעם השני הוא שהמבקש צבר חוב פיגורים בהליך; הטעם השלישי הוא שלמבקש פוטנציאל השתכרות גבוה לנוכח מומחיותו בתחום הכדורגל, בה הוא עושה שימוש הן כמאמן של קבוצות כדורגל והן כפרשן מקצועי; הטעם הרביעי הוא שהמבקש איננו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו ואף התפטר ביוזמתו מעבודתו בקבוצת הכדורגל הכח מכבי רמת עמידר. נדון בטענות אלה כסדרן. דיון אינני מקבל את טענתו של הבנק לפיה המבקש יצר את חובותיו בחוסר תום לב. לא שוכנעתי כלל ועיקר כי המבקש אכן מעל באמונו של אחיו ושלח ידו בנכסי העסק המשותף. אמנם, זו טענתו של האח, אך מנגד, המבקש מכחיש טענה זו וטוען כי דוקא האח הוא שהפילו בפח, שכן הכניסו כשותף לעסק שהיה שקוע כבר בחובות עתק, ולא גילה לו על כך. הנאמן ציין בתסקירו כי לא גילה וגם לא קיבל מהבנק מידע מספק אשר יוביל אותו למסקנה כי יש ממש בטענות אחיו של המבקש. לכך יש להוסיף שמטבע הדברים קיים קושי לבדוק טענות מסוג זה, לנוכח השנים הרבות שחלפו מאז קריסת העסק ועד היום, כמו גם לנוכח העובדה שמדובר בגרסה מול גרסה, בלא ראיות חפציות שיתמכו בגרסתו של צד זה או אחר. מכל מקום, גם אם אניח לצורך הענין כי אכן נפל חוסר תום לב מצידו של המבקש בעת ניהול העסק המשפחתי, הרי שאין המדובר בחוסר תום לב כלפי הבנק, אלא, לכל היותר, ביחס לאחיו של המבקש, שכלל איננו נושה של המבקש, כך שענין זה לא אמור לשלול את זכותו של המבקש לקבלת הפטר. חוסר תום הלב שבגינו מוצדק לשלול הפטר מחייב הוא חוסר תום לב כלפי הנושה, ולא כלפי אדם שלישי שאיננו נושה של החייב. זאת ועוד, הפרשיה של קריסת העסק המשפחתי התרחשה לפני זמן רב, שהרי כבר בשנת 1997 ניתן נגד המבקש פסק דין לטובתו של הבנק. משמע, קריסת העסק התרחשה עוד קודם לכן. מאז ועד היום חלף פרק זמן של כארבע עשרה שנים, פרק זמן בלתי מבוטל לכל הדעות. גם חלוף הזמן כשלעצמו יש בו כדי ליטול מעוקצו של חוסר תום לב, אם היה כזה. כפי שנפסק בע"א 3224/07 אברהם בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי , בעמ' 5 - פורסם באתר משפטי : "נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?! אין ללמוד מדברי כי חלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום לב. די בכך שנאמר, כי גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב." הדברים נאמרו אמנם בהקשר להכרזתו של חייב פושט רגל, אך הגיונם חל גם לגבי מתן הפטר. הבנק טוען כי המבקש צבר חוב פיגורים בהליך. טענה זו בדין יסודה, אך מאידך, המבקש סילק את חוב הפיגורים במחצית השנה האחרונה ובכך ריפא את המחדל עוד קודם לדיון בעניינו. יתר על כן, המבקש אף הגדיל ביוזמתו, בלא שחוייב לעשות כן, את התשלום החודשי מסך של 500 ₪ לסך של 1,200 ש"ח, לאחר שחל שיפור בשכרו החודשי, וגם התנהלות זו עומדת לזכותו. הבנק טוען שלמבקש פוטנציאל השתכרות גבוה לנוכח מומחיותו בתחום הכדורגל, בה הוא עושה שימוש הן כמאמן של קבוצות כדורגל והן כפרשן מקצועי. אינני מקבל טענה זו. המבקש מצוי בחובות כבדים מזה ארבע עשרה שנים לפחות. במהלך תקופה זו הוא הועסק כמאמן של קבוצות כדורגל, אך מעולם לא בליגה הבכירה. דומה כי חלוף הזמן איננו מבשר שינוי לטובה בפוטנציאל ההשתכרות שלו. אינני רואה כיצד זה לפתע פתאום, דווקא בגיל 58, יזרח כוכבו של המבקש והוא יתחיל להיות מועסק כמאמן של קבוצה בליגת העל. העובדה שהוא מועסק בשנים האחרונות כמאמן של קבוצות ילדים ברשויות מקומיות, אינה מעידה על פוטנציאל סמוי מן העין, שטרם מומש, לקבל תפקיד של מאמן בליגה הבכירה. לנוכח הזמן הרב שחלף מאז נקלע המבקש לקשיים, דומה כי אין מנוס מן המסקנה, אליה הגיע גם הכנ"ר בתסקירו, כי לא צפוי שינוי של ממש בכושר ההשתכרות של המבקש. מכל מקום, ענין זה יבוא על פתרונו, כפי שנראה להלן, באמצעות עשיית שימוש בהוראת ס' 63(א)(4) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 (להלן: "הפקודה"). הבנק טוען כי המבקש איננו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו ואף התפטר ביוזמתו מעבודתו בקבוצת הכדורגל הכח מכבי רמת עמידר. גם טענה זו אינה מקובלת עליי. על מנת להתפרנס, המבקש עובד במקביל בלא פחות מארבעה מקומות עבודה. המבקש איננו בטל ממלאכה ואיננו יושב בחיבוק ידיים. אכן, ישנה מחלוקת בשאלה האם המבקש פוטר מעבודתו כמאמן קבוצת הכח מכבי רמת עמידר או התפטר ביוזמתו (הבנק טוען כי התפטר. המבקש טוען כי פוטר בשל הישגיה הדלים של הקבוצה), אך מה שברור הוא שהמבקש חיפש ומצא לעצמו עבודות אחרות, בגינן הוא משתכר בדיוק את אותו שכר שהשתכר עת עבד כמאמנה של קבוצת הכח מכבי רמת עמידר, ואין עסקינן בחייב המשתמט מעבודה וחי לו חיי בטלה. בנסיבות אלה, מקובלת עליי עמדתם של הכנ"ר והנאמן, לפיה ראוי לסיים את ההליך בדרך של מתן הפטר מותנה, כאשר התנאי הוא הוספתו של סכום כסף מסויים לקופת הכינוס, על מנת להגדיל, ולו במקצת, את הדיבידנד הזעום שצפוי להיות משולם לבנק. כבר נפסק לא אחת כי: "אמת נכון הדבר, מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב." (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי (1993) - פורסם באתר משפטי ) וכן: "מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר ... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. ... אכן, חייב עלול להיות נרדף על ידי נושיו במסגרת ההוצאה לפועל וכן "עשוי להיקלע לפעמים שלא בטובתו למצבים המקשים עליו לתפקד וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (ראו לוין וגרוניס הנ"ל, בעמ' 24 וכן: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55). ... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכל. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב - שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת .." (ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (2003) - פורסם באתר משפטי .) במקרה דנן יש ליתן משקל מיוחד לכך שהגם שתיק הפש"ר נפתח לפני שלוש שנים בלבד, הרי שהלכה למעשה, המבקש מצוי בהליכי הוצאה לפועל מזה כארבע עשרה שנים. חלוף הזמן כשלעצמו הוא שיקול רב חשיבות בבואו של בית המשפט ליתן הפטר לחייב. לכך יש להוסיף את העובדה שהמבקש איננו אדם צעיר- מדובר באדם בן 58, וגם מטעם זה ראוי לאפשר לו הזדמנות נוספת לפתוח דף חדש בחייו. אמנם, הוא עודנו בעל כושר השתכרות, אך מאידך, לא צפוי שינוי של ממש לטובה בכושר זה, כך שגם אם יחלפו עשרות, שלא לומר מאות שנים, החוב לבנק לא ייפרע. גם נסיבותיו האישיות של המבקש אינן פשוטות. הוצג בפניי אישור בדבר מצבו האישי הקשה של קרוב משפחתו מדרגה ראשונה, וגם ענין זה נמנה על שאר השיקולים העומדים לזכותו של המבקש. בשים לב לכלל נסיבות הענין, יש ליתן למבקש הפטר מותנה, בתנאים הבאים: קופת הגמל וקרן ההשתלמות של החייב ימומשו ויועברו לקופת הכינוס, אף אם כרוכה בכך חבות מס (בכפוף לכך שמדובר בכספים בני מימוש על פי דין). המבקש ישלם לקופה סכום של 50,000 ₪, בתוך פרק זמן של 48 חודשים. כל תשלום שישולם מכאן ואילך במסגרת התשלומים החודשיים של המבקש, ייחשב כתשלום על חשבון הסכום האמור. ככל שהמבקש יקדים בביצוע התשלום האמור, כך גם יוקדם המועד בו ההפטר המותנה יהפוך לחלוט. בהתאם לס' 63(א)(4) לפקודה, המבקש יסכים למתן פסק דין נגדו, לזכות הכנ"ר, על יתרת החוב לבנק שלא נפרע עד ליום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידיים או מתוך נכסים שירכוש לאחר מתן ההפטר, וובלבד שמדובר ברווחים או בנכסים שייצברו בתוך פרק זמן של ארבע שנים מהיום. לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלא רשות של בית המשפט. עם ביצוע התנאים האמורים, ההפטר המותנה יהפוך לחלוט. הפטר