##האם יש זכויות יוצרים על תכנים באינטרנט ?## ראשית יאמר, כי גם תוכנו של אתר אינטרנט הוא "יצירה" מסוג "יצירה ספרותית", אשר מוגנת בחוק זכויות יוצרים. הדברים ברורים ועולים גם מהוראות סעיף 1 לחוק זכות יוצרים, שם נאמר: "'יצירה ספרותית' – לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב". תוכנו של אתר אינטרנט נכנס הן תחת החלופה של יצירה המבוטאת בכתב והן תחת החלופה של תוכנת מחשב. ##הפרת זכויות יוצרים בעידן האינטרנט:## בית המשפט המחוזי התייחס לסוגיית הפיצוי וזכויות היוצרים בעידן הדיגיטלי, כדלקמן: "פיצויים אלה משרתים שתי מטרות – הראשונה שבהן, הבטחת פיצויו של התובע לפי עקרונות שבדיני הנזיקין, השנייה שבהן, הרתעתם של מפירים פוטנציאליים (פסק הדין הראשון המנחה בסוגיית פיצויים ללא הוכחת נזק הינו – ע"א 592/88 שגיא נ' עזבון ניניו ז"ל; ר' גם ע"א 3616/92 דקל נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית). המטרה הראשונה נובעת מאופיה הבלתי מוחשי של זכות היוצרים, אשר קשה לעיתים להוכיח את הנזק שנגרם כתוצאה מהפרתה וקשה עוד יותר לאמדו. המטרה השנייה חשובה לא פחות והיא קיימת נוכח הפגיעות הרבות בזכויות יוצרים. הניסיון מלמד שבריות, שלעולם לא ישלחו ידן לרכושו המוחשי של הזולת, אינן נרתעות מהפרת זכות היוצרים הבלתי מוחשיצ. לא אחת נכתב אודות חשיבות ההגנה על זכויות יוצרים בעיקר בעידן הדיגיטלי, שבו ניתן לבצע העתקה של יצירה מהבית או מהמשרד באמצעות נקישה על עכבר המחשב. אכן, הקלות היחסית שבה ניתן לבצע הפרות ברשת האינטרנט מחייבת את בתי המשפט להירתם למלחמה בתופעה זו בכדי להרתיע מהפרות במדיום זה (ר' ת"א מח-י-ם) 5068/03 Getty Images נ' רדיקס טכנולוגיות. יחד עם זאת, יש הקוראים להיזהר מהחמרת דיני זכויות יוצרים באינטרנט, פן יגרם אפקט מצנן שיפגע בחופש הביטוי והתפתחות הרשת...". (ת.א. (מרכז) 15307-11-09 אס. פי. בי. ציוד בע"מ נ' אליקל בע"מ). ראו גם לענין זה פסק הדין שפורסם בת.א. (מרכז) 1549-08-07 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' ביזנסנט בע"מ, שאמנם נדון לפי הפקודה, אך מנתח את סוגיית הפיצוי הסטטוטורי ואת סוגיית הפיצוי בגין הפרת הזכות המוסרית. ##הפרת זכויות יוצרים באינטרנט בתום לב:## בספרו של המלומד טוני גרינמן, "זכויות יוצרים - מעידן הדפוס אל העידן הדיגיטלי נכתב כי החוק מתייחס בסלחנות מסוימת כלפי זה שהפר ב'תמימות' זכות יוצרים של אחר. מפר כזה פטור מתשלום פיצויים בגין ההפרה, אם כי ניתן לקבל נגדו צו מניעה. החוק עצמו אינו 'תמים' והוא יודע להבחין בין תמימות להיתממות. הוא פוטר רק את זה 'שבתאריך ההפרה לא ידע ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה'. נטל ההוכחה רובץ על הנתבע ויקשה עליו מאוד להרימו. לא תועיל לו הטענה, כי לא ידע על קיום זכות היוצרים של התובע דווקא או שסבר, אף בתום לב, שהזכויות הן של מאן דהוא אחר. עליו להוכיח שלא ידע, ולא היה עליו לדעת, על קיום זכות היוצרים ביצירה. ##הגנה על זכויות יוצרים באינטרנט:## על מנת לבסס הגנה של זכויות יוצרים על יצירה, לרבות אתר אינטרנט, על התובעת לעמוד בתנאי דרישת המקוריות, שמעוגנת בסעיף 4(א) לחוק, שם נכתב: "זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: (1) יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; (2) ... ובלבד שהתקיים לגבי היצירות האמורות אחד התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9". דרישת המקוריות, היא דרישת סף להגנה על זכויות היוצרים, וקיומה נבחן עפ"י שלושה מבחני משנה: (1) מבחן ההשקעה (2) מבחן היצירתיות (3) מבחן המקור. בעניין זה ראה ע"א 8485/08, The FA Premier League Limited נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , טרם פורסם, וכן ראה האמור בע"א 7996/11, ספייקום נ' רביב, טרם פורסם (ניתן ביום 18.11.13) (להלן - פרשת רביב): במסגרת מבחן ההשקעה, יש לעמוד על כך שהיוצר השקיע עמל מסוים ביצירה כדי לזכות בזכות לפירותיה, בדומה לבסיס העיוני להכרה בזכות בקניין 'גשמי'. במסגרת מבחן היצירתיות, המתבסס על הרציונאל לפיו מטרת דיני זכויות היוצרים היא להעשיר את עולם היצירה ואת מגוון הביטויים הזמין לציבור, יש לעמוד על אופייה של ההשקעה במנותק מהכמות שלה כדי להראות כי היא תורמת למטרה זו. יש לזהות במסגרת דרישת המקוריות שלושה רכיבי משנה, כאשר נוסף על מבחן ההשקעה ועל מבחן היצירתיות יש לבחון את מבחן המקור. כוונתי היא לדרישה כי מקורהּ של היצירה יהיה ביוצר וכי זו לא תהיה מבוססת על יצירה אחרת – ובלשונו של חברי השופט א' רובינשטיין 'מקורי קרי עצמאי'. בית המשפט נדרש גם לשאלת טיב וכמות רכיבי דרישת המקוריות המספיקים להתגבשותה. ביחס למבחן ההשקעה נקבע כי כל שנדרש להוכחתו הוא השקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו. לעומת זאת, הגדרת כמות היצירתיות הנדרשת מורכבת מעט יותר ונראה כי בית משפט זה טרם עיצב נוסחה אחת ויחידה להתגבשותה. יחד עם זאת, הגדרת היצירתיות הנדרשת להגנה על יצירה נתחמה בפסיקה על דרך השלילה. כך, נקבע כי מבחן היצירתיות אינו מציב רף גבוה במיוחד עבור היוצר וכי לעתים יהיה די ביצירתיות מועטת ואף חסרת ערך. עוד נקבע כי אין צורך שהיצירה תהיה חדשנית ביחס ליצירות קיימות באותו תחום. אם לסכם את האמור עד כה, הלכה שנקבעה על ידי בית משפט זה היא כי לצורך הענקת הגנה על יצירה באמצעות זכות יוצרים יש להוכיח כי מדובר ביצירה מקורית תוך בחינת שלושה רכיבי משנה – מבחן המקור, מבחן ההשקעה ומבחן היצירתיות – כאשר אין די בהתקיימותו של רכיב אחד בלבד לצורך הוכחת מקוריות. דרישת המקוריות היא דרישת סף ויש לעמוד בה כדי להנות מהגנת זכויות היוצרים. אלא שדרישה זו, על מבחני המשנה שלה, פורשה בהרחבה, כך שכל שיש להוכיח היא דרישה מינימאלית של השקעה ויצירתיות, וזאת בכפוף לעמידה במבחן המקור. מחשבים ואינטרנטזכויות יוצרים (הפרת)