קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת זכויות יוצרים על עיצוב: א. רקע כללי: התובע, העוסק לדבריו מזה מספר שנים בעיצוב ובתכנון תאורה אדריכלית, טייל להנאתו ביום 21.2.08 בפארק גני יהושע, שבניהול הנתבעת (להלן - הפארק), ונעצר ליד המזרקה הניצבת באגם שבפארק (להלן - המזרקה). או אז צץ בראשו של התובע רעיון לעיצוב המזרקה בתאורה אדריכלית אמנותית. התובע התקשר אפוא לנתבעת, וביקש לקבוע פגישה לצורך הצגת הרעיון. לתובע נקבעה פגישה עם מר חיים רונן, מנכ"ל הנתבעת. הפגישה התקיימה ביום 9.3.08 ובה השתתפו, בנוסף לתובע ולמר רונן, גם מר אלי יעקובסון, שותפו דאז של התובע (להלן - הפגישה עם מר רונן או הפגישה). לאחר הפגישה, ביום 23.3.08, שלח התובע למר רונן מסמך שכותרתו "אומדן עלויות ומחירים לעיצוב ותכנון תאורה אדריכלית - מזרקת האגם" (להלן - הצעת המחיר). בהצעת המחיר מפורטת עלותן המשוערת של העבודות המוצעות, בחלוקה לקטגוריות של "חשמל", "גופי תאורה" ו"תכנון ותאורה". לעניין "חשמל", העבודה המוצעת מתוארת בהצעת המחיר כ"תכנון חשמל וביצוע התקנה במערכת החלפת צבעים (לפי תכנות) או לחילופין תאורה קונבנציונאלית...". לעניין "גופי תאורה", העבודה מתוארת כהתקנת "גופי תאורה RGB ניתנים לתכנות החלפת צבעים... או לחילופין... גופי תאורה קונבנציונאליים (אפשרות צבע בודד)...". לבסוף, לעניין "תכנון ותאורה", העבודה מתוארת כ"תכנון ועיצוב תאורה אדריכלית הכולל: גיבוש רעיון ופרוגראמה, צילומי שטח והדמיות, תכניות למכרז/לביצוע...". הנתבעת לא השיבה לפניית התובע ולהצעת המחיר ששלח לה, גם לאחר שהלה שוחח לטענתו עם מזכירתו של מר רונן ואף שלח לו תזכורת בדואר אלקטרוני. בנסיבות אלה סבר התובע כי הנתבעת לא מצאה לנכון לקבל את הצעתו ולעשות בה שימוש, וזנח את העניין. והנה, ביום 14.10.08, עת התובע שוב טייל להנאתו בפארק וחלף על פני המזרקה, נתגלה לו כי המזרקה הוארה ב"מיצג של אור ומים שהועתק, אחד לאחד, מהיצירה שהצגתי בפני מנכ"ל הנתבעת..." (ר' בסעיף 22 לתצהירו). התובע שלח אפוא מכתב התראה למר רונן, שבו דרש כי יוצב שילוט הנותן לו קרדיט על עיצוב ותכנון המזרקה, וכן ישולמו לו פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום של 80,000 ₪ לפי הוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן - החוק או החוק החדש). משדחתה הנתבעת את דרישותיו אלה, הגיש התובע את התובענה דנא, שבה הוא תובע פיצויים לפי החוק, בלא הוכחת נזק, בסכום של 100,000 ₪. ב. ראיות התובע וטיעוניו: 9. התובע העיד מטעמו. על פי גרסתו, כפי שפורטה בהרחבה בתצהירו, עובר לפגישה עם מר רונן הוא השקיע בעניין עמל רב, בתהליך יצירה מורכב, הן בהיבט של בחירת הצבעים המתחלפים, בהם תואר המזרקה, והן בהיבט של סוג גופי התאורה, בהם ייעשה שימוש להארת המזרקה, שכן מדובר בפרויקט ראשון - וכמסתבר יחיד - שהתובע ביקש לבצע בתחום הארת מזרקות. 10. לפי טענת התובע, הוא ביקש להאיר את המזרקה בשלושה צבעים מתחלפים ספציפיים - מג'נטה, כחול וירוק - וזאת משיקולים תכנוניים-אמנותיים מורכבים. כך, למשל, השימוש בצבעי כחול (שמים) וירוק (עצים וכרי דשא) נעשה על מנת ליצור אצל העוברים ושבים בפארק, בשעות הלילה, תחושה דומה לתחושה המתקבלת במהלך טיול בפארק באור היום (ר' גם בעדות התובע בפרוטוקול, עמ' 10 שורה 21 ואילך). 11. בנוסף, התובע עמל רבות על תכנון סוג התאורה, אשר דרש כשלעצמו יצירתיות בקביעת סוג הפנס, עוצמת התאורה וזוויות יציאת שטף האור, אשר יש לקבען לפי חישוב מתמטי; והכל כמפורט בהרחבה בתצהירו של התובע. 12. התובע נדרש אפוא להשקיע, עובר לפגישתו עם מר רונן, עמל רב בהכנת מצגת ממוחשבת, אשר כללה את כל הפרטים האמורים ואשר אותה הציג במהלך הפגישה (להלן - המצגת). לגרסת התובע, לאחר שהציג למר רונן את המצגת הביע הלה התלהבות רבה מהיצירה, וביקש מהתובע לשלוח לו הצעת מחיר. התובע עשה כן, ושלח לנתבעת את הצעת המחיר. ואולם, לאחר שהתובע לא קיבל תשובה, גם לאחר שלטענתו שלח למר רונן תזכורת בדואר אלקטרוני, הוא סבר כי הנתבעת זנחה את העניין. 13. רבה אפוא היתה תדהמת התובע עת ראה, כמחצית השנה לאחר מכן, כי יצירתו הועתקה "אחד לאחד". להדגשת היבט זה - של העתקה "אחד לאחד" - צירף התובע לתצהירו מספר תצלומים. כעולה מתצלומים אלה, הצבעים בהם מוארת כיום המזרקה - מג'נטה, כחול וירוק - הינם אותם הצבעים, ובאותו הסדר, אשר הופיעו במצגת אותה הציג התובע למר רונן במהלך פגישתם. 14. בנסיבות אלה, כך לטענת התובע, הסבירות כי הדמיון הרב, הקיים בין יצירתו המקורית לבין ביצוע תאורת המזרקה לאחר מכן, הינו פרי מקריות גרידא היא אפסית. מכאן ברור, כך לשיטת ב"כ התובע, כי יצירתו המקורית של התובע, אותה הציג התובע לפני מר רונן, הועתקה על ידי הנתבעת או מטעמה. 15. ב"כ התובע הוסיף וטען כי יצירת התובע נכנסת בגדר "יצירה אמנותית", כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, אשר יש בה "זכות יוצרים" לפי הוראות סעיף 4(א)(1) לחוק הקובעות זכות יוצרים ב"יצירה מקורית שהיא... יצירה אמנותית... המקובעת בצורה כלשהי". 16. בהקשר זה הדגיש ב"כ התובע כי בדיני זכויות יוצרים - להבדיל מדיני פטנטים - אין צורך בהוכחת חדשנות או יצירתיות ביצירה, ודי לתובע להצביע על כך שמדובר ביצירה "מקורית". דרישה זו פורשה בפסיקה באופן מרחיב, כדרישה לכך ש"מקור" היצירה יהא בתובע, תוך שימוש מינימאלי בלבד ביצירתיות. 17. במקרה דנא, כך טען ב"כ התובע בסיכומיו, מקוריות היצירה אינה בעצם הרעיון להאיר מזרקה, אלא באופן בו בחר התובע-האמן להאיר את המזרקה, דהיינו: גווני הצבעים, אופן תחלופתם, גובה ההצבה ביחס לגובה סילון המים, סוג התאורה וכיוצא באלה. 18. לבסוף טען עוד ב"כ התובע, כי במעשי הנתבעת ובהתנהלותה, כאמור בגרסת התובע, יש משום חוסר תום לב בניהול משא ומתן, ואף התעשרות, שלא כדין, של הנתבעת על חשבונו של התובע; וגם בכך יש כדי להצדיק את קבלת התובענה. ג. ראיות הנתבעת וטיעוניה: 19. מטעם הנתבעת העידו מר רונן ומר אלי לוי. מר רונן הודה כי אמנם נפגש עם התובע, לאחר שהלה ביקש להיפגש עמו. מר רונן הסביר, כי בתוקף תפקידו הוא נפגש עם עשרות רבות של אנשים, המעלים רעיונות שונים בקשר לפארק ומגישים הצעות מחיר, וכך עשה גם עם התובע. מר רונן הדגיש, כי ההצעות אותן הוא מקבל עוסקות בעניינים שונים הקשורים לפארק ולמתקניו, ואף לגבי המזרקה לא מדובר בהצעה ראשונה. 20. לטענת מר רונן, התובע הציג לפניו רעיון, ואז הוא ביקש ממנו להגיש הצעת מחיר. כיוון שהמחיר שנקב התובע בהצעת המחיר היה גבוה - וממילא נדרש ביצוע מכרז - לא עשה מר רונן דבר עם הצעת המחיר, אשר תויקה בארכיב הנתבעת. מר רונן הבהיר, כי לא ניהל משא ומתן כלשהו עם התובע וממילא גם לא הפסיק משא ומתן כאמור. 21. מר רונן הכחיש את טענת התובע, לפיה לאחר שהתובע היה אצלו והראה לו את המצגת ובחירת הצבעים, הוא פנה למר לוי, או למר גיל טייכמן - שהוא זה שבסופו של דבר ביצע את הארת המזרקה - וביקש ממנו לבצע את אותו הדבר (ר' בפרוטוקול, עמ' 13 שורה 29 ואילך). 22. מר רונן הודה, בהגינותו, כי ייתכן שהתובע הראה לו הדגמה של צבעים מתחלפים, וכדבריו: כמה שאני זוכר הוא התקשר למשרד וביקש פגישה וזימנתי אותו לפגישה, הוא הציג רעיון, ואמרתי לו תגיש הצעת מחיר... הוא הראה לי במחשב את המזרקה עולה ויורדת ויכול להיות שגם הצבעים התחלפו, הראה כללית את המזרקה, אמרתי לו שייתן הצעת מחיר לא יותר מזה, גם במחשב שהראה לי לא התמקדתי על הצבעים, ואני לא מומחה לצבעים (בפרוטוקול, עמ' 14 שורה 4 ואילך). 23. עוד טען מר רונן, כי הנתבעת כלל לא ביצעה את פרויקט התאורה במזרקה, ומכאן גם טענת הנתבעת להיעדר יריבות עם התובע. עיריית תל-אביב היא ששכרה את שירותיו של מר טייכמן - שהינו המומחה המוביל בארץ בתחום התאורה - והוא זה אשר הציב במקום את התאורה. יתר על כן, מר טייכמן כלל לא הכיר את עבודתו של התובע, שכן המסמכים ששלח התובע לנתבעת תויקו אצלה בארכיב ולא הועברו למר טייכמן. 24. מטעם הנתבעת העיד כאמור גם מר לוי, הבעלים של חברת הפקות אשר יזמה פסטיבל פיג'מות שהתקיים בפארק ביום 28.8.08 (להלן - פסטיבל הפיג'מות). לפי עדותו, במסגרת הסכם שנערך בינו לבין עיריית תל-אביב, הוא העלה את הרעיון להאיר את המזרקה בתאורה, שתישאר במקום גם לאחר פסטיבל הפיג'מות (ר' בפרוטוקול, עמ' 15 שורה 4 ואילך). 25. לגרסתו של מר לוי, פרויקט הארת המזרקה בוצע על ידי עיריית תל-אביב ללא כל קשר לתובע, בלא שהצעתו הנטענת של התובע היתה ידועה לו או למבצעי הפרויקט. בנוסף, לצורך ביצוע הפרויקט נעזרה עיריית תל-אביב במר טייכמן, שהינו מומחה מוביל בתחום התאורה בארץ ואף מחוצה לה. 26. הנתבעת הגישה גם תצהיר מטעמו של מר טייכמן, בו הצהיר הלה כי את עבודת הארת המזרקה ביצע בחודש אוגוסט 2008 בהזמנת עיריית תל-אביב, ולבקשת מר לוי, מבלי שידע על הצעתו הנטענת של התובע. מר טייכמן ציין עוד בתצהירו, כי הוא מנהל חברה מובילה בתחום התאורה וטכנולוגיות תאורה, הפועלת בארץ ובחו"ל, וכי מה שמבקש התובע לנכס לעצמו הוא דבר שבוצע במקומות רבים בארץ ובעולם, ואין בו כל המצאה או חידוש. 27. ואולם, במועד שנקבע לשמיעת הראיות לא התייצב מר טייכמן למתן עדות, לפי הטענה בשל נסיעה לחו"ל. בנסיבות אלה נאלץ אפוא ב"כ הנתבעת לוותר על עדותו (ר' בפרוטוקול, עמ' 17 שורה 8). 28. ב"כ הנתבעת הוסיף וטען, כי בכל מקרה אין לראות בתכנית הרעיונית, אותה הציג התובע לפני מר רונן, משום יצירה הראויה להגנה לפי הוראות החוק. בהארת מזרקה אין כל ייחודיות או מקוריות, אלא מדובר בתאורה סטנדרטית, הקיימת במקומות רבים בארץ ובעולם (ר' למשל המזרקות המצולמות בתמונות נ/1). גם תשריט הצבת פנס התאורה, שהתובע טען כי הציג למר רונן, אינו אלא תשריט בסיסי ביותר, שנראה שנעשה כלאחר יד. 29. ב"כ הנתבעת הדגיש עוד, כי אופי הצעת המחיר, אותה שלח התובע לנתבעת, כתכנית רעיונית-ראשונית בלבד, עולה אף מהכתוב בהצעה-עצמה, שהרי התובע דרש בה תשלום בעבור "גיבוש רעיון ופרוגראמה, צילומי שטח והדמיות...". בנסיבות אלה, יצירתו הנטענת של התובע אינה אלא "רעיון" אשר זכות יוצרים לא יכולה לחול עליו לפי הוראות סעיף 5(1) לחוק. ד. דיון והכרעה: (I) ההיבט העובדתי: 30. גרסת התובע היא, כי בטרם הגיע לפגישתו עם מר רונן עמל רבות על הכנת המצגת, אותה הציג בפגישה. כזכור, התובע טען כי במצגת תוארה בפרוטרוט היצירה אותה הגה, לרבות לעניין הארת המזרקה בשלושה צבעים - מג'נטה, כחול וירוק - ובסדר זה, והכל משיקולים יצירתיים-אמנותיים אותם פירט בהרחבה בתצהירו. 31. דא עקא, שבהצעת המחיר - אותה שלח התובע למר רונן כשבועיים לאחר מועד הפגישה - לא מופיע דבר מדברים נטענים אלה. כאמור ברישא לפסק הדין, עבודת החשמל, המתוארת בהצעת המחיר, היא "תכנון חשמל וביצוע התקנה במערכת החלפת צבעים (לפי תכנות) (ההדגשה הוספה - ש.א.)". 32. לא נאמר בהצעת המחיר דבר על שלושה צבעים בלבד, לא נאמר בה דבר על צבעי מג'נטה, כחול וירוק דווקא, וממילא לא נאמר בה מאומה על סדר הצבעים. יתר על כן, בהצעת המחיר מצוין במפורש כי "לחילופין" יש להתקין במזרקה "תאורה קונבנציונאלית", כאשר בהמשך הדברים, בתיאור גופי תאורה, מובהר כי קיימת לעניין זה "אפשרות צבע בודד". גם גופי התאורה מצוינים באופן לאקוני, ומעבר לכך שמוצגות שתי חלופות, לא נאמר בה דבר לעניין עוצמת התאורה, גובה הצבת גופי התאורה או זוויות ההארה. 33. כמעט למותר לציין, כי מדובר בסתירות היורדות לשורשו של עניין: אם אמנם הכין התובע, עובר לפגישתו עם מר רונן, תכנית מורכבת ומפורטת, שכללה שלושה צבעים מתחלפים ספציפיים, אשר נבחרו בקפידה ואף נקבע סדר תחלופתם, והכל במחשבה תחילה ומתוך תכנון אדריכלי-אמנותי - פשיטא כי אין כל הגיון בכך שהצעת המחיר, שנשלחה כשבועיים לאחר מכן, אינה אומרת דבר בעניינים אלה, ולו ברמז, אלא מדברת רק על "החלפת צבעים", ואף זאת רק כחלופה אפשרית לצבע יחיד. והוא הדין בכל יתר הפרטים, אשר לטענת התובע הופיעו במצגת אך משום מה נשמטו מהצעת המחיר. 34. לא זו אף זו: הצעת המחיר דורשת תשלום בעבור "גיבוש רעיון ופרוגראמה, צילומי שטח והדמיות..."; ואם הרעיון כבר גובש, וההדמיות כבר בוצעו, לא ברור מדוע הצעת המחיר נוקטת בלשון הנ"ל. 35. הנה כי כן, אין לקבל את טענת התובע כי בפגישה עם מר רונן הוצגה כביכול תכנית מפורטת, שזכרה לא בא בהצעת המחיר. לכל היותר, כפי שהעיד מר רונן - שאת עדותו יש להעדיף על פני עדות התובע - הציג התובע רעיון כללי של הארת המזרקה, ייתכן גם במספר צבעים שסוגם או סדרם אינו ניתן כיום לבירור, והכל כמופיע בהצעת המחיר. 36. אכן, כפי שטען ב"כ התובע בסיכומיו, הלכה היא כי ריבוי נקודות דמיון בין שתי יצירות עשוי להוות ראייה נסיבתית לכך שהיצירה האחת הועתקה מהיצירה האחרת; אלא שבנסיבות דנא הלכה זו פועלת לחובתו של התובע. 37. העובדה שנקודות הדמיון לתאורת המזרקה, אותה הקים מר טייכמן, אינן מופיעות בהצעת המחיר ששלח התובע לנתבעת אלא רק בטענות שבדיעבד לגבי המצגת אותה הציג בטרם הכנת הצעת המחיר - ואשר פרטיה נשמטו משום מה מהצעת המחיר - פועלת לחובתו של התובע ותומכת במסקנה המתבקשת, כי בין הרעיון שהציג התובע לנתבעת לבין תאורת המזרקה שהקים מר טייכמן לא קיימות נקודות דמיון ממשיות. 38. למעלה מן הצורך יוער, כי בנסיבות אלה הדעת נותנת שהתובע היה מבקש להעיד את מר יעקובסון, אשר לטענתו היה עד להצגת אותה מצגת מפורטת - שפרטיה נשמטו כאמור מהצעת המחיר שנשלחה לאחר מכן - או למצער ליתן הסבר לאי העדתו. ב"כ התובע ביקש להיבנות בסיכומיו מאי התייצבותו של מר טייכמן לעדות, הגם שהטענה בדבר נסיעתו לחו"ל לא נסתרה, אך בנסיבות הנ"ל אי העדתו של מר יעקובסון היא משמעותית בהרבה. עם זאת, כאמור, דברים אלה הם בבחינת למעלה מן הצורך לנוכח כל שפורט עד עתה. (II) ההיבט המשפטי: 39. על רקע העובדות, כפי שנקבעו לעיל, נפנה עתה לסוגייה המשפטית. ייאמר מיד, כפי שצוין נכונה בכתב התביעה, כי בנסיבות העניין חלות על התובענה דנא הוראות החוק החדש, הגם שתחילת האירועים נשוא התובענה - הפגישה והצעת המחיר, להבדיל מהקמת התאורה על ידי מר טייכמן - היתה לפני יום תחילתו של החוק; והכל בהתאם לאמור בסעיף 78 לחוק. 40. החוק החדש, אשר נחקק לפני זמן לא רב יחסית, החליף את החקיקה הישנה הקודמת בחוק חדש ועדכני, מתוך מטרה להשיג את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים המתמודדים על הבכורה בתחום זכויות היוצרים, דהיינו: מחד גיסא יצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, ומאידך גיסא הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע; והכל תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה, כמו גם הבטחת תחרות חופשית והוגנת. 41. בנוסף, החוק החדש ביקש להתאים את הדין הישראלי לאמנות הבין-לאומיות הרלוואנטיות, המחייבות את ישראל, לרבות הסכם TRIPS, המהווה נספח להסכם שהקים את ארגון הסחר העולמי (להלן - הסכם טריפס. ר' דברי ההסבר להצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה-2005, ה"ח הממשלה תשס"ה מס' 196 עמ' 1116 (להלן - הצעת החוק)). 42. במסגרת האיזון האמור מקנה החוק החדש, כפי שכבר צוין, זכות יוצרים רק ב"יצירה מקורית" (ר' בהוראות סעיף 4(א)(1) לחוק. סעיף-קטן (2) עוסק גם ב"תקליט" אך חלופה זו אינה רלוואנטית לענייננו). כפי שהובהר בדברי ההסבר לסעיף זה, "דרישת המקוריות עומדת במרכזה של הגנת זכות יוצרים, שכן אותה מקוריות היא שמצדיקה הענקת הזכויות ביצירה..." (ר' בהצעת החוק). 43. השאלה מהי משמעותה של "דרישת המקוריות" אינה שאלה פשוטה, והפסיקה הישראלית, כמו פסיקה זרה, הכירה - גם במסגרת החקיקה שקדמה לחוק החדש - במספר מבחנים לעניין זה (ר' לאחרונה ע"א 8485/08 The FA Premier League Limited נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (2010)). 44. ככלל ניתן לומר, שמגמת הפסיקה היא מרחיבה, תוך שעיקרה של דרישת המקוריות מוסב לא על "מקוריות" היצירה במובן של היצירתיות שבה, אלא על כך שהטוען לזכויות ביצירה הוא ה"מקור" שלה, במובן זה שהוא לא העתיק אותה (ר' למשל ע"א 3422/03 Krone AG נ' ענבר פלסטיק משוריין, פ"ד נט (4) 365, 377-378 (2005)). 45. יחד עם זאת, לפי כל המבחנים והגישות, מידה מינימאלית של יצירתיות בכל זאת נדרשת, שכן הכרה בזכות יוצרים על יצירה שאין בה הרחבה של צורות הביטוי הקיימות עומדת בסתירה למטרות דיני זכויות היוצרים, לרבות המטרה של מתן תמריץ ליצירה. 46. לפיכך, זכות יוצרים לא תינתן, גם ביצירה שאינה מועתקת, כאשר "התוצר הסופי עושה שימוש בדברים מובנים מאליהם, מוכרים ופשוטים הנמצאים בתחום הציבורי (Public Domain), כמו בעיגול או בקו פשוט" (ע"א 513/89 Interlego A/S נ' Exin-Lines Bros. S. A., פ"ד מח (4) 133, 171 (1994)). 47. ברי, אפוא, כי רעיונו של התובע, כפי שבא לידי ביטוי בהצעת המחיר, אינו יכול להיחשב ל"יצירה מקורית" כמשמעותה בחוק החדש. ההצעה להאיר את המזרקה בלילות - בתאורה צבעונית מתחלפת, או לחילופין בתאורה קבועה - היא הצעה העושה שימוש בדברים מוכרים ופשוטים, המצויים בימינו בתחום הציבורי, ועל כן אין לקבל טענה לזכות יוצרים בה. 48. יתר על כן, וזהו אולי ההיבט המשפטי החשוב יותר לענייננו. סעיף 5(1) לחוק החדש קובע, כי זכות יוצרים לא תחול על "רעיון", ומטרתו להבהיר כי זכות היוצרים ביצירה לא תשתרע על הרעיון המבוטא בה, להבדיל מעל דרך ביטויו (ר' בדברי ההסבר לסעיף 5 להצעת החוק). 49. כפי שנאמר בהצעת החוק, בהקשר לסעיף 5, הבהרה זו הינה בהתאם להוראות סעיף 9(2) להסכם טריפס, הקובעות כלהלן: Copyright protection shall extend to expressions and not to ideas, procedures, methods of operation or mathematical concepts as such (emphasis added). 50. העיקרון לפיו זכות יוצרים אינה חלה על רעיון, אלא רק על דרך ביטויו, הינו עקרון-יסוד בדיני זכויות יוצרים. הטעם לדבר נעוץ ברצון לאפשר לציבור כולו לעשות שימוש ברעיונות, כמו גם להימנע מהגבלה מופרזת על חופש הפעולה של הציבור, שהינו כשלעצמו ערך חשוב בחברה פתוחה ודמוקרטית. 51. אכן, דווקא במקרה דנא יש כדי להבהיר הבהר היטב את הגיונו וחשיבותו של עקרון-יסוד זה. 52. טול, למשל, את הדוגמאות הבאות: פלוני מהלך לו להנאתו בפארק, בעיר ובכפר. אגב הילוכו כאמור צצים בראשו רעיונות יצירתיים מופלאים. את המזרקה שבפארק רואה הוא בעיני רוחו כמוארת באור נגוהות, בצבעים ייחודיים ומתחלפים, המתאימים לצבעים השולטים בפארק באור היום; את גורד השחקים שבעיר מתאר הוא לעצמו כצבוע בשלל גוונים בצירוף ייחודי, המתאים במיוחד בצירופיו ובדוגמאותיו לסביבתו האורבאנית של המבנה; את הבית שבכפר רואה הוא בדמיונו כבית קפה כפרי, המעוצב בסגנון אדריכלי התואם להפליא את סביבתו הכפרית. 53. לשיטת התובע, על מנת שאותו פלוני יוכל לכבול מבחינה משפטית את בעל הנכס הרלוואנטי, די לו לפלוני לשלוח לבעל הנכס הצעת מחיר לאקונית, לביצוע הגיונות-ליבו, או לחילופין או בנוסף להציג את מחשבותיו ורעיונותיו באמצעות מצגת מחשב פשוטה. מעת שפלוני ינהג כך, בעל הנכס לא יוכל יותר לבצע תכנית עבודה כלשהי, המבוססת על רעיון דומה, אלא אם כן ישלם לפלוני טבין ותקילין בעבור השימוש ב"זכות יוצרים" בגין הרעיונות שהגה. 54. פשיטא, שהדברים אינם מתקבלים על הדעת, וזהו בדיוק הטעם בסיוג זכות יוצרים לעניין רעיונות. זכות יוצרים אינה מגבילה שימוש ברעיונות, שכן הגבלה כזו הינה בבחינת גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. היא מהווה הגבלה מופרזת על חופש הפעולה של הפרט והציבור, ומקומה לא יכירנה בחברה המודרנית. 55. ב"כ התובע טען עוד, כי תכנית רעיונית מהווה - בתחומי האדריכלות, העיצוב והאומנות - את הגרעין המרכזי ביצירה. כראיה לטיעון זה צירף ב"כ התובע העתק ממפית של בית קפה, עליה העלה לראשונה האדריכל הנודע פרנק גרי את רעיונותיו לתכנון מוזיאון גוגנהיים שבעיר בילבאו שבספרד. 56. ואולם, טיעון זה אינו ממין העניין, מה גם שאף לא נטען כי בית משפט כלשהו הכיר בשרבוט על המפית הנ"ל כמגבש זכות יוצרים. אין ספק כי רעיונות כבירים, שלאחר עבודה ותכנון אף יהפכו ליצירה מוגנת לפי החוק, עשויים להתחיל בשרבוט על פני נייר מזדמן; אך בכך אין כדי לשנות את הכלל שבדין אשר אינו מכיר בזכות יוצרים על רעיון. נשגב ככל שיהא, אין ברעיון כדי לגבש זכות יוצרים, ובוודאי שכוחו של כלל זה יפה לרעיון של הארת מזרקה, גם אם באורות מתחלפים. 57. עוד ראוי לציין, לבסוף, כי בכל מקרה זכות יוצרים אינה מגבשת ליוצר מונופולין (ר' ע"א 559/69 דן אלמגור נ' גיורא גודיק ואח', פ"ד כד (1) 825, 829 (1970)). במקרה דנא העיד מר לוי, כזכור, כי הרעיון להאיר את המזרקה, אשר בוצע בסופו של דבר על ידי מר טייכמן, היה רעיון שלו, אותו הוא העלה בפני עיריית תל-אביב במסגרת הליך הפקת פסטיבל הפיג'מות. 58. בנסיבות אלה, התובע אף לא הוכיח כי הוא - להבדיל ממר לוי - היה ה"מקור" לתכנית להארת המזרקה, אשר בוצעה בפועל על ידי מר טייכמן, בפרט כאשר הצעת המחיר ששלח לנתבעת היתה דלת-פרטים, כפי שתואר בהרחבה לעיל, וכאשר מר לוי הכחיש כי קיבל אותה או ידע עליה. ה. סוף דבר: 59. העולה מן המקובץ הוא, כי דינה של תובענה זו הוא לדחייה: בהיבט העובדתי אין לקבל את טענות התובע, לפיהן הציג לפני מר רונן פרטים רבים, שזכרם לא בא בהצעת המחיר ששלח לנתבעת, ויש להעדיף את עדות מר רונן על פני עדותו. בהיבט המשפטי יש לקבוע, כי הצעת המחיר ששלח התובע לנתבעת אינה בבחינת "יצירה מקורית", כמשמעותה בחוק, וכי, בכל מקרה, הדברים שהציג התובע לפני מר רונן הינם בגדר רעיונות, אשר זכות יוצרים לפי החוק לא חלה עליהם. 60. אשר על כן התובענה נדחית. בהתחשב במכלול נסיבות העניין ישלם התובע את הוצאות הנתבעת ושכר טרחת עורכי-דינה בסכום כולל של 10,000 ₪, תוך 30 יום. עיצובזכויות יוצרים (הפרת)