הפרת צו שיפוטי ביודעין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרת צו שיפוטי ביודעין: 1. המבקשים (להלן: נציגות הבית) הגישו בקשה לביזיון בית המשפט, על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, כנגד המשיבה (להלן: פריצקר) בנושא אכיפתו של פסק דין שניתן על-ידי ביום 22/7/10 (להלן: פסק הדין), לפיו היה על המבקשת, בין היתר, להפקיד סכום של 2 מיליון ש"ח בחשבון נאמנות שינוהל על ידי בא-כוחה, עו"ד משה פרייליך, וזאת בתוך 60 ימים מיום מתן פסק הדין (סע' 9 לפסק הדין). 2. הערה מקדימה - כפי שהובהר בהחלטה שניתנה ביום 2/1/2011 לעניין המחלוקת בין הצדדים, בנוגע לאפיוני התיקונים הנדרשים שהיו נשוא פסק הדין מיום 22/7/10 - והנושא מובהר שנית בפסק דין זה - התייחסות שם הייתה לכלל התיקונים הנדרשים, ולא רק לנושא ציפוי החוץ לבניינים. 3. בנוגע להליך ביזיון בית המשפט, בין הצדדים מתנהל הליך של בוררות בפני הבורר - המהנדס רפאל גיל (להלן: הבורר) בנוגע לליקויי בנייה ו/או אי התאמות ברכוש המשותף וכן בדירות בפרויקט (להלן: הליקויים) שהקימה פריצקר ברחוב יקינטון 12, 12א, 12ב ו- 12ג בקרית ביאליק (להלן: הפרויקט). במסגרת בקשת פריצקר להעברת הבורר מפקידו, לפי סעיף 11 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות), ניתן על ידי ביום 22/7/10 פסק דין, לפיו נדחתה בקשת פריצקר, אושר המשך ניהולו של הליך הבוררות בפני הבורר, תוך התווית בדרך להמשך ביצוע תיקוני הליקויים. בסעיף 15 של פסק הדין שכותרתו "פסק דין" בס"ק (9) [בטעות לא הושם המספר 9 בסוגריים בפסה"ד - ש' ו'], שכותרתו - "ביצוע תשלומים באמצעות חשבון נאמנות", הוריתי כי: "פריצקר תישא בכל העלויות של העבודות שפורטו לעיל, ותבצע תשלום למבצעים באמצעות חשבון נאמנות שינוהל על ידי בא-כוחה, עו"ד [בטעות נרשם יוסף צ"ל משה - ש' ו'] פרייליך, והוא ישמש כנאמן לצורך זה. בהעדר הסכמת עו"ד פרייליך לשמש כנאמן, יפנו באי-כוח הצדדים ביחד או לחוד אל ראש לשכת עורכי הדין במחוז חיפה, כדי שימנה עו"ד כנאמן, ובלבד שאין לאותו עו"ד קשרי עבודה עם הצדדים או עם באי-כוחם. חשבון זה ישמש לתשלום כל ההוצאות עבור התיקונים, לרבות בגין עבודות האיטום, ועבור השלמות העבודות כפי שנקבעו בפסק הבוררות החלקי, אשר טרם בוצעו. לצורך הבטחת תחילת עבודות בפועל וברצף, תפקיד בשלב זה פריצקר סכום של 1,000,000 ש"ח, בתוך 30 ימים מהיום. בתום 60 ימים מהיום יופקד סכום נוסף של 1,000,000 ש"ח. בהתאם להתקדמות העבודות והצעות המחיר שיוצגו לבורר, יהיה רשאי הבורר להחליט על הפקדות נוספות לצורך האמור, לרבות המועדים להפקדה". להלן, בהתאמה: חשבון נאמנות, ההפקדה). 4. אין מחלוקת בין הצדדים, כי פריצקר לא ביצעה כול הליך של הפקדת סכומים אצל עו"ד פרייליך כנאמן (להלן: הנאמן). למרות האמור, טענת פריצקר היא כי ההחלטה בדבר הפקדה אצל הנאמן, לאו צו אופרטיבי הוא, אלא אמצעי בלבד לביצועם של צווים אופרטיביים אחרים שניתנו בפסק הדין, ומשאלה בוצעו על ידי פריצקר - דין הבקשה להידחות. נציגות הבית טוענת לעומת זאת כי דין טענת פריצקר להידחות, הן לאור לשונו הברורה של פסק הדין והן לאור ההתכתבויות שהיו בין עו"ד פרייליך לבין מנהל פריצקר, מהם עולה כי גם לדעת האחרונים מדובר בצו שיפוטי, אשר ביודעין הופר על ידי פריצקר, תוך התעלמות מפסק הדין, ומהחלטות הבורר שניתנו בעקבות פסק הדין בניסיון ליישם ההוראה בפועל. 5. מבלי לפגוע בטענות בעלי הדין אליהן אתייחס בהמשך, קודם למתן החלטה זו ובעיקר בהיות הליך ביזיון בית המשפט הליך מעין פלילי שפניו לעתיד, פנה בית המשפט לבורר, אשר נתבקש להתייחס לשאלות שעלו במהלך הדיון בפניי, כדי ללמוד, בין היתר, אם היה עיכוב בביצוע עבודות התיקונים, עקב העדר פיתחת חשבון נאמנות ובשל אי הפקדה (ראה החלטה מיום 2/1/2011). השאלות שהבורר נדרש להתייחס אליהן: א. מהו ההיקף הכספי המוערך כדי לסיים את כלל התיקונים הנדרשים בכלל המבנים, וזאת לאור התיקונים שבוצעו לאחר מתן פסק הדין ועד למתן ההחלטה; ב. אם היה באי הפקדת הסכום עליו הורה בית המשפט, כדי לעכב את ביצוע התיקונים הנדרשים ו/או את התשלומים שהיו אמורים להיות משולמים למבצעי העבודות; ג. בהנחה שהיקף התיקונים הנדרשים הצטמצם והתשלומים בוצעו במועד, על אף אי ההפקדה, ומאחר שיש בדרישת ההפקדה - כפי הנראה - להכביד על המבקשת, האם יש חשיבות לצורך השלמת התיקונים במסגרת המועדים שנקבעו לסיום עבודות התיקון, להורות על הפקדה. 6. תשובת הבורר לא יכולה הייתה להינתן במסגרת הזמן שקצב בית המשפט, מן הטעם שפריצקר לא ביצעה הפקדה בחשבון נאמנות, ולמעשה הבורר לא יכול היה לדעת מתי שולמו התשלומים בפועל לעוסקים במלאכת התיקונים. הבורר גם לא ידע, אם שולם, למי שולם, מתי וכמה (ראה מכתב התשובה של הבורר הנושא תאריך 13/1/2011). רק לאחר בירור הנתונים האמורים נתנה תשובה מפורטת של הבורר. 7. תוך בחינת האמור בפסק הדין שניתן, ולאור הפירוט העובדתי שהובא לעיל, לא יכול להיות ספק כי פריצקר הפרה צו שיפוטי של בית המשפט. ס"ק (9) לסעיף 15 של פסק הדין, נמצא תחת הכותרת של "התוצאה". בפסק הדין שניתן, יש הבחנה ברורה בין החלק "התיאורי" המפרט את העובדות וההליכים שקדמו למתן ההחלטה, כך גם סעיף התווית העקרונות, שניתן לומר לגביו שאין הוא הוראה אופרטיבית, אך לא כך לגבי סעיף "התוצאה" שהוא בגדר "פסיקתה". ההפקדה נדרשה בהחלטת הבורר, וזו הייתה לחובה בפסק הדין, תוך מתן הוראות ברורות כמה ומתי והיכן לבצע את ההפקדה. הגם שבית המשפט תוך התחשבות בפריצקר, הקטין את סכום ההפקדה לעומת הסכום שנקבע על ידי הבורר, ואפשר הפקדה בשלבים, במקום הפקדה אחת, כדי שלא להכביד על פריצקר, במידה העולה על הנדרש, לא היה באמור, כדי להיות בגדר "הצעה" ולפריצקר לא ניתן כל שיקול דעת לשנות ההחלטה - לא בדרך של הקטנת הסכום, לא בדרך של שינוי מועד ההפקדה, לא היכן להפקיד את ההפקדה - ובוודאי שלא ניתנה לפריצקר הזכות או שיקול הדעת להימנע מהפקדה. שינוי ביצוע ההפקדה או הימנעות מלהפקיד נתונה הייתה רק לערכאה שיפוטית. הוראת ההפקדה הייתה ברורה, חד משמעית ולא השאירה כל שיקול דעת לפריצקר אם לבצעה אם להימנע מביצועה, לכן, לפחות ככל שמדובר בצו שהורה על הפקדה, מדובר בהוראה ברורה וחד משמעית (ראה לצורך השוואה בר"ם 7374/09 מדינת ישראל משרד הפנים נ' מיכל אגימורה, סע' 13, ניתן ביום 21/10/09) . לפיכך אני קובעת, שההוראה בדבר חובת ההפקדה הוא צו שיפוטי, והוא הופר על ידי פריצקר. 8. מסקנה דומה עולה מחילופי המכתבים שבין הבורר, לבין עו"ד פרייליך ופריצקר. מעיון בהם עולים הממצאים הבאים: הבורר פנה במכתב לעו"ד פרייליך ביום 6/10/2010 וביקש לקבל, בין היתר, אישור על ביצוע ההפקדה; לא נתקבלה תשובה והבורר חזר ופנה לב"כ פריצקר ביום 12/10/2010. גם מכתב זה לא נענה. ביום 14/10/10 כותב עו"ד פרייליך לבורר: "הפיקדון אותו היה אמור להפקיד בידי מר יצחק פריצקר בהתאם לפסה"ד שניתן ביום 22/7/10, לא הופק בידי". בהמשך המכתב מציין עו"ד פרייליך כי ההפקדה אמורה לשמש בטוחה לביצוע העבודות עליהן דן הפסק, תוך תיקון כי הכוונה היא לחיפוי חוץ ועבודות איטום. פריצקר מעולם לא התכחש לחובתו לבצע התיקון, וכנימוק שלישי: "הפקדת הפיקדון נראתה לפריצקר כעלבון אישי וכאילו הינו נזקק לאפוטרופוס לשם ניהול עסקיו". מוסיף עו"ד פרייליך ומבהיר: "אף שהבנתי לרחשי ליבו של יצחק פריצקר, מסרתי לו כי אין לו ברירה אלא לבלוע את עלבונו נוכח הוראת הפסק. בנושא זה, וכפי שדווחתי לכם, נערכו ויכוחים קשים ביני לבין מר פריצקר, אלא הובהר לי כי כבר הוגש חשבון...". בהמשך מבקש עו"ד פרייליך לראות בהפקדה אמצעי בלבד, לביצוע התיקונים ואלה מבוצעים להערכתו ביתר הצלחה מאשר לו היה מופקד פיקדון. לבסוף מסכם עו"ד פרייליך ואומר כי הוא ער "לתחושת אי הנחת העלולה לנבוע מהקיבעון המחשבתי הגורס כי נטילת חופש ההתנהלות של מר פריצקר לביצוע התיקונים, תוך סטייה מהוראות הפסק אינה ראויה. ואולם יש הרבה הגיון בטיעוניו של מר פריצקר ואין להתעלם מהם. ואולם יותר מכל, כל עוד התיקונים מבוצעים בהתאמה עם הוראות פסק הבורר ופסק הדין, הפקדת הפיקדון בטל בששים והינו באמת ובתמים חסר כל חשיבות". בעקבות שיחת ועידה שהתקיימה בין באי-כוח הצדדים והבורר, ביקש ב"כ נציגות הבית, תוך שהוא מביע תמיהה על אופן התנהלות פריצקר, כי הבורר יוציא החלטה בנושא, וזו אכן זו נתנה ב- 20/10/2010. באותה החלטה, הדגיש הבורר את חשיבות ההפקדה כדי להבטיח תיקונים רציפים ותשלום מלא. עוד עמד הבורר על חובת פריצקר, לפעול תוך פיקוח של הבורר. כמפורט בסעיף 4 של אותה החלטה, בוצעו תשלומים על ידי פריצקר, קודם להשלמת התיקונים. הבורר הבהיר, כי דרך פעולה כזה עלול לסכן את כספי התיקונים ואת איכות ביצועם. הבורר הדגיש עוד, כי בדרך זו נמנע ממנו מידע בנוגע לאופן ביצוע התיקונים, מתי וכד'. התברר שבביקור בשטח של הבורר כי מי שמשלם למפקח אריה וישינגרד הוא הקבלן המבצע. לאור ממצאים כגון אלה, חזר הבורר והורה על הפקדת הכספים כפי שהוריתי בפסק הדין. למרות החלטת הבורר לא בוצעה הפקדה. במכתב הנושא תאריך 25/10/10 חזר עו"ד פרייליך על עמדת מרשתו לפיה ההפקדה אינה תכלית אלא אמצעי, וככזו אינה בגדר צו אופרטיבי מחייב. ביום 26/10/10 הוציא הבורר החלטה דומה, בה חזר הבורר ודרש מפריצקר ביצוע פסק הדין. גם על מכתב זה לא נתנה תשובה. 9. בפירוט שהובא יש כדי לבסס את התוצאה אליה הגעתי, ולפיה הפרה פריצקר החלטה שיפוטית, ועשתה כן ביודעין, ועל אף שקיבלה יעוץ משפטי ראוי, התעלמה ממנו כמו גם מפסק הדין. עשיית "דין עצמי" חמורה בכלל, וכאשר זו נוהגת בניגוד להחלטות שיפוטיות, על אחת כמה וכמה. פריצקר לא הייתה יכולה להתעלם מהחלטת בית המשפט, אלא בדרך של שינוי ההחלטה על ידי ערכאה שיפוטית מוסמכת. 10. בנוסף לאמור לעיל, יש בדרך התנהלות פריצקר, כדי לפגום במהות ההסדר לתיקונים כפי שהותווה על ידי בפסק הדין. חובת ההפקדה, באה בהקשר לחובת הדיווח והפיקוח של הבורר על פריצקר, כמבצעת תיקונים וכחבה בביצוע תשלומים, כאשר כול אלה נעשים תוך פיקוח מלווה של הבורר. התנהלות פריצקר נעשתה תוך ניסיונות חוזרים ונשנים למדר את הבורר, לפעול באופן עצמאי, מבלי לאפשר פיקוח מתמיד ומלווה בכך הפרה פריצקר לא רק את ההחלטה בדבר חובת הפקדה, אלא את מהות התווית אופן ביצוע התיקונים לצד אופן ביצוע התשלומים. יושם לב, כי גם סעיף "העקרונות המנחים" שפורטו בפסק הדין (סעיפים 13 ו- 14) ניתן היה לראות בהם כמתווים את פרשנות תנאי החוזה, בנוסף לסעיפים האופרטיביים, בסעיף "התוצאה", גם אלה בנוסף לסעיפים שהוזכרו לעיל, הדגישו חזור ונשנה את חובת פריצקר לבצע את העבודות תוך ליווי מתמיד של הבורר, וכי על פריצקר חלה חובת דיווח, קפדנית, רציפה ועקבית לבורר. פריצקר אינה יכולה למדר את הבורר, וניסיון לעשות כן, הוא הפרה של צו בית משפט. בסעיף 15(7) של פסק הדין, הוגדרה מעורבותו של הבורר בפרוייקט, ושם נקבעה חובת דיווח רציף לבורר, הרשאה להכריע במחלוקות במהלך ביצוע התיקונים, לרבות פיקוח על משך העבודות. עוד פורטו חיובי פריצקר בס"ק (9) - בנוגע לביצוע תשלומים, ס"ק (10) המחייב את פריצקר לבצע כול הניתן לתיקון ואם אינה מבצעת לשאת בעלות התיקונים, אישור החשבונית נתון אף הוא לשיקול דעת הבורר. התנהלות פריצקר היא בניגוד להוראות המפורטות לעיל. 11. ההלכה היא, שאי ציות לצווי בית המשפט מהווה הפרה של מהלך עשיית הצדק, הפוגע ביסודות הדמוקרטיים, עליהם בנויה החברה, ולצורך התמודדות עם אפשרות כזו, נתנה סמכות שיפוטית לבית המשפט לפעול באמצעים שונים כדי למנוע תופעה כזו (ע"פ 517/06 בעז מנור נ' KPMG INC בתפקידה ככונס נכסים זמני (24/7/07) ; יחד עם זאת תכליתו של החוק אינו עונשי במהותו, אלא אכיפה של החלטה שיפוטית, במבט הצופה עתיד. במקרה דנן, הייתה הפרה של צו שיפוטי, וכן של החלטת בורר אשר חזרה והדגישה כי יש לבצע את החלטת בית המשפט. בנסיבות אלה, מידת החומרה עולה. בענייננו, מדובר בהחלטה שיפוטית שמלכתחילה אישרה פסק דין חלקי של בורר, והבורר חזר והתריע על החובה לציית לפסק הדין שניתן. הכלל הוא, שחובת הציות ומימוש החלטת בורר, צריך שתקוים גם ללא צורך בצו שיפוטי, בהיות מקורה בעיקרון חופש החוזים. במקום בו הסכימו הצדדים להליך של בוררות, כולל ההסכמה גם את רכיב ההסכמה כי זה ייאכף על ידי הצדדים, ללא צורך באישור שיפוטי, ועל אחת כמה וכמה שיש לעשות כן, משניתן צו שיפוטי. 12. למהות הסנקציה שיש להטיל במקרה זה, יש להפנות, בין היתר, לתשובות שניתנו על ידי הבורר, יחד עם השאלות שהוצגו בפניו. להלן ציטוט מסעיף 3 של תשובת הבורר: "3. בהחלטת כבודה, התבקש הבורר לענות על מספר שאלות שעלו במהלך הדיון שהתקיים בבית המשפט, ובין היתר נדרש הבורר להשיב לשאלה האם היה באי הפקדת הסכום עליו הורה בית המשפט, כדי לעקב (צ"ל לעכב - ש' ו') את ביצוע התיקונים, והאם התשלומים שולמו בזמן. מכיוון שחברת פריצקר לא הפקידה את הסכומים בנאמנות, איני יודע מתי שולמו התשלומים בפועל לעוסקים במלאכת התיקונים, איני יודע כמה שולמו בפועל, איני יודע כמה נותר לתשלום, ואיני יודע האם חל עיכוב בתשלומים. לכן פניתי מייד עם קבלת החלטת בית המשפט במכתב למתכנן ד"ר משה תאני, למפקח מר אריה וישינגרד, ולקבלן המבצע מר רביב שילר, על מנת לקבל מהם תשובות לשאלות שנשאלו ע"י בית המשפט הנכבד. (מכתב מצורף בנספח א' לתשובתי זו) תשובתו של המפקח התקבלה ביום 11/1/11, תשובתו של המתכנן והקבלן התקבלו במשרדי ביום 12.1.11, לכן ניתן היה לענות לשאלות בית המשפט רק היום. (תשובות המתכנן, המפקח והקבלן מצורפים בנספח ב' לתשובתי). 4. ההיקף הכספי המוערך על מנת לסיים את כלל התיקונים הנדרשים בכלל המבנים הוא כדלקמן: כ-892,500 ש"ח עבור חיזוק לוחות האבן. לטענת הקבלן ביום 31/1/11, הוא אמור לקבל תשלום ע"ש 492,380 ש"ח. כ-40,000 ש"ח עבור שכר המפקח ועבור שכר המתכנן. כ-400,000 ש"ח עבור ביצוע עבודות תיקון האיטום, ושאר הליקויים שטרם תוקנו עד היום. כ-150,000 ש"ח, יש לשריין עבור הוצאות שונות, שטרם נקבעו, כגון: עלות בדיקות לצורך אישורים של העבודות השונות לדוגמא: עבודות האיטום, תיקוני משאבות וכו'. שכר טרחת הבורר. שכר טרחת עורך דין, עוגמת נפש, שיקבעו אם יקבעו, בפסק הבורר הסופי. על כן מדובר בסך של כ-1.5 מיליון ש"ח שאותם יש לשריין, עד לסיום ההליך. 5. מהתשובות שהתקבלו במשרדי מתברר כי הקבלן קיבל עד היום את כל התשלומים בזמן ללא עיכוב, גם המפקח קיבל את שכר טרחתו ללא עיכוב, ורק למתכנן המבצע את הפיקוח העליון, טרם שולם החשבון האחרון שהגיש ביום 20/12/10, על סך 10,600 ש"ח, בתוספת מע"מ, על אף שחשבון זה היה אמור להיות משולם. עב עובדות אלו לא היה עד היום, עיכוב בביצוע העבודה עקב אי ביצוע ההפקדה כפי שהורה בית המשפט. 6. ביצוע ההפקדה, כפי שקבע בית המשפט הנכבד, וכפי שקבע הבורר בהחלטותיו הקודמות, נועדה למנוע מצב, שהנתבעת מפסיקה באופן חד צדדי, את ביצוע הליך התיקונים. תיק זה מתנהל זמן רב, ולדעתי זמן רב מידיי, וזאת עקב עיכובים רבים, שנבעו מאי עמידתה של הנתבעת בהחלטות הבורר. הדבר הוצג בזמנו לבית המשפט. לדעתי אם בית המשפט יקבע בהחלטה סנקציה אחרת, שתימנע מהנתבעת את האפשרות להפסיק בשלב כל שהוא את ביצוע התיקונים, כתוצאה מהחלטה יזומה לשה, או כתוצאה מבעיה כלכלית, אזי ניתן לוותר על ביצוע ההפקדה גיל רפאל, מהנדס בורר ר.ח. גיל מהנדסים בע"מ". 13. השאלה אם יש מקום בנסיבות אלה להטיל בגין התנהלותה של פריצקר סנקציה נדרשת שהיא במהותה סנקציה פלילית, לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, או שניתן להסתפק בהטלת עונש מותנה בלבד (ראה לצורך השוואה ע"פ 5177/03 מור נ' דנציגר - משק פרחים "דן", פ"ד נח(4) 184, להלן" פס"ד מור.; ת"א (מחוזי-ת"א) 1846/08 פלסטו ווק (1990) בע"מ נ' ואקוטק אריזות בע"מ (22/8/10)) . על-פי פס"ד מור, ניתן להטיל קנס באופן מיידי על התנהגות מפרה, כאשר מטרת הקנס אינה ענישה על התנהגות לעבר, אלא הרתעה מפני הפרה לעתיד. אני נמנעת מלהפעיל סנקציה כפייתית מיידית, דווקא לאור הדברים השקולים והמידתיים שפירט הבורר במכתב התשובה, וכן מתן משקל מסוים לעובדה כי למרות שפריצקר בדרך התנהלותה, ניסתה למדר את הבורר מסמכויות הפיקוח והמעקב הנתונות לו ושהן הכרחיות במקרה זה, וזאת לאור העובדה שהבורר הבהיר, כי לא נגרמו עיכובים בעבודות התיקונים ובדרך כלל בוצעו התשלומים למבצעים במועד. יחד עם זאת הייתה הפרה של צו שיפוטי, תוך עשיית דין עצמי ומבלי לנקוט בכל הליך לשנות את החלטת בית המשפט, אם אכן היה בסיס עובדתי המצדיק לעשות כן. יתר על כן, כפי שהובהר בהחלטה זו, אופן התנהלות פריצקר יש בו כדי למדר את הבורר מחובת הדיווח והמעקב שהם חיוניים לצורך ביצוע התיקונים והשלמתם. בנסיבות אלה, אין מקום לבטל את חובת ההפקדה, אך יש להקטין את הסכום, תוך הדגשה שאם לא תבוצע ההפקדה במועד ו/או אם יבוצע תשלום שלא באמצעות הבורר תחת פיקוחו ובדיווח מלא לבורר, ייחשב הדבר להפרת צו שיפוטי, שבגינו תשלם פריצקר קנס יומי. 14. על פי תשובת הבורר, על פריצקר לשלם 892,500 ש"ח עבור חיזוק לוחות האבן; (עד ליום 31/1/11 אמור הקבלן לקבל סכום של 492,380 ש"ח); בנוסף, על פריצקר לשלם למפקח ולמתכנן - 40,000 ש"ח; 400,000 ש"ח עבור ביצוע עבודות תיקון בשאר התיקונים שלא בוצעו עד היום; 150,000 ש"ח עבור הוצאות שונות; וסך של 10,300 ש"ח בתוספת מע"מ למתכנן המבצע הפיקוח העליון, סכום שטרם שולם לו, על פי חשבון אחרון שהוגש ביום 20/12/10. אשר על כן, אני חוזרת ומורה לפריצקר להפקיד סכום של 1,500,000 ש"ח אצל הנאמן, עו"ד פרייליך, עד ליום 20/2/11 שעה 12:00, כדי שסכום זה יושקע בחשבון נאמנות, הכול כמפורט בסע' 15(9) ס"ק (ד) לפסק הדין מיום 22/7/10. תמציא פריצקר אישור בכתב לבורר ולנאמן, כי סכום של 492,380 ש"ח שולם על ידה ישירות לקבלן קודם למועד ההפקדה, יופחת סכום ההפקדה ויעמוד על 1,000,600 ש"ח, בלבד. שולם הסכום הנ"ל (492,380 ש"ח) על ידי פריצקר, שלא באמצעות הפקדה, יבוצע התשלום לאחר מתן דיווח לבורר ואישור של הבורר קודם לביצוע התשלום, הכול כמפורט בפסק הדין שניתן ביום 22/7/10. לא תבוצע ההפקדה על פי המפורט לעיל ו/או עד למועד הנקוב לעיל, ו/או יבוצעו תשלומים ישירות למבצעי העבודות ללא דיווח מתאים לבורר, תשלם פריצקר עבור כל יום של הפרה החל מ-21/2/11 למשך שלושה חודשים קנס יומי בסך של 1,000 ש"ח ליום. פריצקר תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד למבקשים ביחד, סך של 15,000 ש"ח בתוך 30 ימים מהיום. צו שיפוטיצווים