להלן סקירה משפטית בנושא הצדק סביר הוצאה לפועל: בע"א 533/87, ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' ולך אווזי בר בע"מ כי נטל השכנוע בהליכי חיוב על פי ס' 48 לחוק ההוצל"פ הוא על המבקש שעותר לפי סעיף זה לראש ההוצל"פ לחייב את הצד השלישי בתשלום החוב הפסוק, כאשר אותו צד שלישי לא מילא אחר הצו למסירת המעוקלים ולא העבירם אל המוציא לפועל. אולם לאחר שהובאו הראיות הללו - מוטל על הצד השלישי נטל השכנוע להוכחת "הצדק סביר" שמנע ממנו את העברת הנכס המעוקל של המוציא לפועל. חובת שכנוע זו מעוגנת בעקרון הבסיסי של דיני הראיות, שלפיו בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו ישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו, ולשכנע כי זו אכן מתקיימת. מהו אותו 'הצדק סביר'? עמד על כך השופט ד. בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכות והלכות" (מהדורה שביעית) חלק שני, עמוד 863-864: "הכוונה היא לכל נימוק מתקבל על הדעת שיהווה בסיס להתנהגות הצד השלישי, מעשיו ומחדליו. החוק איננו מסתפק בקיומו של הצדק בלבד, אלא מוסיף לכך גם את הדרישה שההצדק יהיה סביר, ודרישה זו מעמידה מבחן אובייקטיבי לקיומו של הצדק לאי העברת המעוקלים אל המוציא לפועל כלומר: מבחן ההתנהגות התקינה והמקובלת של אדם מן הישוב, כפי שהיה פועל באותן נסיבות שבהן פעל צד שלישי". פסיקה רלוונטית בנושא: עש"א (ת"א) 2604/08, בן שפרוט נ' אונגר רע"א 4083/00, קוטב חברה לסחר ושירותים נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ע"א 4445/99, בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ נ' בנק ערבי ישראל ע"א 1796/90, פירר נ' מ"י, פ"ד מו(3) 874; רע"א 7909/06, שפטלוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי ע"א 533/87, ארגון מושבי הפועל מזרחי בע"מ נ' וולך אווזי בר בע"מ, פ"ד מג(2) 870; ע"א (ירושלים) 6049/05, קירמה נ' בנק יורו טרייד בע"מ הוצאה לפועל