קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הקלה בעונש לנהג בתאונה קטלנית / הקלה בעונש לנהג על גרימת מוות ברשלנות: 1. המשיב הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של; גרם מוות ברשלנות - עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין + סעיף 64 ו- 40 לפקודת התעבורה. נהיגה ברשלנות - עבירה לפי סעיף 388(א)(1) לחוק העונשין + סעיפים 62(2) לפקודת התעבורה. גרם נזק לאדם ולרכוש ברשלנות (מספר מקרים) - עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה + סעיפים 62(2) ו- 38(2)(3) לפקודת התעבורה. אי מתן זכות קדימה בצומת - עבירה לפי תקנה 64(א)(2) לתקנות התעבורה + סעיף 68 לפקודת התעבורה. פניה שמאלה שלא בבטחה - עבירה לפי תקנה 41 לתקנות התעבורה + סעיף 68 לפקודת התעבורה. 2. כעולה מעובדות כתב האישום, המשיב נהג ברכב מסוג סובארו בכביש 90 מכיוון דרום לכיוון צפון. בהגיעו לצומת חוקוק, פנה שמאלה לכיוון קיבוץ חוקוק מבלי לתת זכות קדימה לרכב דייהטסו, שהגיע ממול ואשר היה נהוג על ידי אשר אלון. כתוצאה מהתאונה נהרגה קרין אלון ז"ל שישבה ברכב הדייהטסו במושב האחורי ונפצעו אסתר אלון שישבה במושב הקדמי של רכב הדייהטסו וכן הנהג, אשר אלון. בנוסף, המשיב נפגע באופן קל וניזוקו כלי הרכב. 3. על המשיב נגזרו העונשים הבאים; קנס בסך של 5,000 ₪ או 50 ימי מאסר תמורתו. מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או גרם מוות ברשלנות. צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 500 שעות וזאת בהתאם לתוכנית שתוכן על ידי שרות המבחן. פיקוח שרות המבחן למשך 18 חודשים, במהלכו ישולב בטיפול פרטי או קבוצתי, במסגרת שרות המבחן. פסילה בפועל של 9 שנים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה וזאת בניכוי 90 יום פסילה מנהלית. פיצוי משפחת המנוחה בסך 10,000 ₪. 4. המערערת - מדינת ישראל סבורה, כי יש להחמיר את עונשו של המערער ולגזור עליו עונש משמעותי של מאסר בפועל וכן להאריך באופן משמעותי את תקופת הפסילה שנגזרה עליו. 5. לטענת המערערת, לא מדובר כקביעת בית המשפט קמא ברף נמוך של מדרג רשלנות, אלא מדובר ברשלנות חמורה של המשיב. 6. עוד טוענת המערערת, כי עונש שאינו מכיל עונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית, זהו עונש שאינו הולם את הנסיבות החמורות שגרמו לתאונה ואינו הולם, בעיקר, את התוצאה הקטלנית במקרה דנן. 7. מנגד, טוען המשיב, כי בהתחשב בנסיבותיו האישיות, בעברו התעבורתי הקל ובאופן התאונה, הרי שאין להתערב בעונשים שנגזרו עליו בבית המשפט קמא. 8. כל אחד מן הצדדים תמך טענותיו בפסיקה המשקפת את הגישה הנאותה לדעתו. 9. בסופו של דיון בעל-פה בפנינו, החלטנו ומבלי שהדבר יהווה משום החלטה לגופו של עניין, כי יש להפנות את המשיב, לשם קבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השרות, אשר יבחן כשירותו, לרצות עונש מאסר, וככל שזה יושת עליו, בדרך של עבודות שרות. 10. חוות דעת ממונה אכן הגיעה, ובה נקבע, כי המשיב כשיר לרצות את עונשו בדרך של עבודות שרות. 11. עוד נפנה בטרם דיון לגופו, הן למה שכבר רמזנו לו לעיל, והוא עברו התעבורתי המקל מאוד של המשיב, והן לתסקיר שרות המבחן החיובי עד מאוד, אשר ניתן בעניינו. 12. לאור כל זאת ולאחר ששבנו ועיינו בטיעוני הצדדים בכתב ובעל-פה, נחה דעתנו, כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי ולפיו, יושתו על המערער שישה חודשי מאסר, אשר ירוצו בדרך של עבודות שרות ולהלן נימוקינו לכך. 13. תמימי דעים אנו עם קביעתו של בית המשפט קמא, כי לא מדובר במדרג גבוה של רשלנות, איננו קובעים מסמרות האם מדובר ב"רף נמוך" של רשלנות, או למעלה מזה, אבל ברור, כך, לעניות דעתנו שלא מדובר במדרג גבוה של רשלנות. לא מדובר במי שחצה פס הפרדה לבן, או נהג במהירות מופרזת, או חצה צומת באור אדום, או אפילו במי שלא ציית לתמרור עצור. מדובר במי שאכן לא נתן זכות קדימה, אולם, לעניין זה התרשם בית המשפט קמא, ואין לנו כל אפשרות להתערב בהתרשמות זו, כי מדובר היה במי שעקב אי תשומת לב רגעית לא שם לב לרכב שהגיע ממול. למרבה הצער, התוצאות היו טרגיות וקופחו חייה של בחורה צעירה, אולם, כך למיטב הבנתנו, לא רק "מבחן התוצאה" הוא המבחן הקובע, אלא גם מבחן ההתנהגות האסורה, או ההתנהגות הפסולה, וזו וכאמור לעיל, לא הייתה במדרג הגבוה של הרשלנות. 14. לכך יש להוסיף את שכבר רמזנו לו לעיל, והוא עברו הפלילי התעבורתי, יוצא הדופן של המשיב, וכפי שעמד עליו בצדק בית המשפט קמא, בגזר דינו. מדובר במשיב, אשר נהג עובר לתאונה כ- 35 שנה ולחובתו בסך-הכל 8 הרשעות קודמות, אשר מתוכן עבירות קלות כמו אי החזקת רישיון נהיגה וגרירת רכב מנועי. עוד יוער, כי צדק בית המשפט קמא, עת אשר קבע כי עברו הנקי של המשיב, מעיד על דרך נהיגתו הכללית. 15. עוד יש להוסיף לצד הזכות של המשיב, את עובדת תרומתו הרבה של המשיב לחברה ואת השבחים אשר הרעיפו עליו עדי האופי הרבים וביניהם מפקדי השייטת, בה שירת המשיב. 16. אולם, מאידך וחרף האמור לעיל, דומנו שבית המשפט קמא לא איזן כראוי בין שיקולי הזכות של המשיב לבין השיקול הציבורי שבמסר החד משמעי שעלינו כבית משפט ועלינו כחברה להעביר לציבור הרחב. קולמוסים של דיו נכתבו אודות הרעה החולה ופגיעתן הקשה, עד מאוד, של תאונות הדרכים, אשר לצערנו גובות מידי שנה בשנה מאות רבות של הרוגים, אשר לו היו הנוהגים בכביש נוהגים ביתר תשומת לב, ניתן היה להצילם. ראה לעניין זה מה שנאמר בע"פ 6755/09 אלמוג נ' מדינת ישראל 16.11.09;   "נדמה שקיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונת דרכים קטלנית ברשלנות. האחד, ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה. השני, בדרך-כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות".    ובהמשך שם: "נהיגה אלימה בכבישים הפכה לרעה החולה של תקופתנו. שבוע ימים בו נהרגים בכבישים "רק" 7 אנשים נחשב לשבוע "מוצלח" מבחינת הסטטיסטיקה השנתית. בתי-המשפט מצווים להחמיר עם עברייני תנועה. יש להירתם למניעת התופעה ולהגן על בטחון הציבור ושלומו, בין היתר באמצעות הרחקת נהגים מסוכנים פורעי חוק מהכביש לתקופה ראויה".   עוד יפים לעניין זה דברים שנאמרו על ידי בית המשפט העליון בעניין מאירה לוין (רע"פ 548/051) אשר צוטט על ידי ב"כ המערערת וכדלהלן; "כל עוד בעינה המדיניות הקיימת באשר לעבירות גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים (ותאונות אחרות), דינם של המורשעים בהן לתקופת מאסר מאחורי סורג ובריח, והחריגים לכך נדירים. אכן, מרבית המורשעים בעבירות אלה - מן הסתם - הם אנשים מן היישוב, מה שקרוי נורמטיביים, אלא שנמצא לבתי המשפט לנסות להרתיע את הנוהגים בכביש מעבירות על-ידי המודעות כי אם יתרשלו ויפגעו בזולת, דינם מאסר". עוד נעיר, כי גם לעניין העונש הראוי, יפים הדברים שנאמרו שם וכדלהלן; "נהיגתה של המבקשת הובילה לתוצאה טרגית בדמות קיפוח חייהם של שני אנשים ופציעתם של אנשים נוספים. המציאות מלמדת, כי פעמים רבות, התרשלות רגעית או אי תשומת-לב עשויים להסתיים באסון כבד ביותר. במקרים שכאלו, חרף העובדה, כי ניתן לבסס בהם הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עשוי בית-המשפט, בנסיבות חריגות ומיוחדות ביותר, להימנע מהשתת עונש מאסר בפועל, ולהסתפק בעונש של פסילת רישיון לזמן ארוך ומאסר לריצוי בעבודות שרות". הנה כי כן, בעניינה של הגב' לוין שם, והגם שכתוצאה מנהיגתה הרשלנית, קופחו חייהם של שני אנשים, הומתק, סופו של דבר, עונשה שם, והועמד על שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שרות. נקודת האיזון אפוא לטעמנו, נקבעה ו על ידי בית המשפט העליון בעניין מאירה לוין, ולפיה, באותם מקרים בהם לא יוטל עונש של מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, הרי שחלף לו, יוטל עונש מאסר, אשר ירוצה בדרך של עבודות שרות, ובצדו עונש של פסילת רישיון לזמן ארוך. 17. מדיניות זו ננקטה על ידינו בעבר מספר רב של פעמים, בהם מקום בו מדובר היה באנשים נורמטיביים, ואף למעלה מכך, ברף נמוך של רשלנות, בהודאה ובחרטה, אכן העונש שהוטל היה שישה חודשי מאסר, שירוצו בדרך של עבודות שרות ופסילת רישיון נהיגה לתקופות של 4 - 10 שנים, כל מקרה ונסיבותיו. כך בעפ"א 179/08 רענן אלון נ' מדינת ישראל, , הותרנו על כנו עונש של שישה חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שרות והקלנו בתקופת הפסילה בפועל בכך שהעמדנו אותה על שש שנים חלף תשע שנים שנגזרו שם בבית המשפט קמא. כך גם בעפ"א 1300/07 חי באבד נ' מדינת ישראל, , הרכב הערעורים בבית משפט זה (במותבו הקודם) הותיר על כנו עונש של ארבעה (!) חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שרות והקל בתקופת הפסילה, בכך שהעמידה על ארבע שנות פסילה חלף שש שנות פסילה שנגזרו בבית המשפט קמא. כך גם בעפ"ת 29470-07-10, אף הוא בפני הרכב זה, נותרו על כנם העונשים של שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שרות ושבע שנות פסילה וזאת חרף ערעור המדינה שם על קולת גזר הדין. יצוין, כי במקרה שם דובר היה על רף רשלנות גבוה יותר מאשר במקרה שבפנינו ועל תוצאה טרגית בה קופחו חייהם של שני בני אדם. כך גם בתיק עפ"ת 23614-08-10, אף הוא בפני מותב זה, נסיבות התאונה שם היו דומות במידת מה לנסיבות התאונה שבפנינו. גם שם דובר במי שפנה שמאלה וחצה נתיב נסיעה נגדי ללא שנתן זכות קדימה לרכב שבא ממול וגם שם נהרג אדם כתוצאה מהתאונה. העונש שנגזר בבית המשפט קמא שם, היה שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שרות ופסילה מלנהוג למשך 10 שנים. יודגש, כי בנדון שם לא עמדו לזכות הנאשם שם כל הנתונים שעומדים לזכות המשיב כאן, ומאידך, הנאשם שם אף צירף תיק תעבורה נוסף בו הורשע בעקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. עינינו הרואות אפוא, כי עונש של שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שרות ופסילת רישיון נהיגה לתקופות של 6 - 10 שנים, אינו עונש חריג לכאן או לכאן, והוא עומד ברף הענישה הנוהג, מקום בו מדובר בנאשם נורמטיבי ואף למעלה מכך, ובמדרג רשלנות שאינו מן הגבוהים. ב"כ המערערת הפנה אותנו לפסק דין (ע"פ 6358/10 מחמוד קבהא נ' מדינת ישראל) אשר ממנו ניתן ללמוד, כך לשיטתה, כי עונש המאסר כמו גם עונש הפסילה צריך לעמוד על תקופות ארוכות וממושכות יותר (במקרה שם הועמד עונש הפסילה על 14 שנים ועונש המאסר על 15 חודשי מאסר). נקדים ונאמר את שהורה אותנו בית המשפט העליון בע"פ 8382/03 חילף נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 139 (2004) וכדלהלן; "עם זאת גם על רקע מדיניות הענישה המחמירה לגבי תאונות דרכים קטלניות, הניצבת ככלל בהליך גזירת הדין, עדיין יש לשקול כל מקרה, על נסיבותיו המיוחדות , לגופו, ולעולם יישקל עניינו האינדיווידואלי של הנאשם על רקע המדיניות הכללית תוך איזון ראוי ביניהם. העונש ייגזר כפרי שקלול של מכלול הנתונים האינדיווידואליים של הנאשם ביחס למדיניות העונשית המחמירה תוך הערכת משקלם היחסי". עוד נוסיף, שרף הרשלנות במקרה שם היה חמור הרבה יותר, שכן מדובר במי שעקף עקיפה מסוכנת, מקום בו שדה הראיה היה מוגבל והמשיך בנהיגה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף. זאת ועוד, בתאונה הטרגית שם, קופחו חייהם של שני בני אדם. בנוסף עברו התעבורתי של הנאשם שם, היה חמור יותר הן בכך שבמשך שלוש השנים שלפני התאונה נרשמו לחובתו 9 עבירות תעבורה שונות והן בכך, שבעת התאונה לא היה רכבו של הנאשם שם, מבוטח. 18. המסקנה העולה מן האמור הינה, שאכן קשת הענישה בעבירות של גרם מוות ברשלנות (כמו גם בעבירות אחרות) הינה רחבה, אולם, מקום בו מדובר ברף רשלנות נמוך, בהודאה מיידית ובנאשם נורמטיבי - ובענייננו עולה המשיב על כל הקריטריונים האמורים לעיל - הרי שבתי המשפט נטו להסתפק בעונש של עד שישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שרות ובפסילה בפועל שדרך כלל, אינה עולה על 9 שנים. 19. בטרם נחתום פסק דיננו, נבקש להבהיר, כי אין אנו מקלים ראש בנגע החמור של תאונות הדרכים הגובה קורבנות כה רבים מידי שבוע בשבוע. אין אנו מקלים ראש בטרגדיה של משפחת אלון אשר שכלה את בתה, קרין ז"ל. מאידך וכאמור, ענישה לעולם אינדיבידואלית היא ובהינתן נסיבותיו יוצאות הדופן של המשיב, הרי שסבורנו שאין למצות עמו את הדין. סוף דבר אפוא ובהתחשב בכל האמור אנו מקבלים את הערעור כך שחלף העבודות לתועלת הציבור אשר נגזרו על המשיב, אנו גוזרים עליו שישה חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות שרות. נוכח האמור, ושעה שבית משפט קמא איזן את רכיבי הענישה על ידי הטלת צו מבחן, מאחר ולא הטיל מאסר בפועל, אנו מורים על ביטול צו המבחן. מותר גזר הדין יעמוד על כנו. 21. המשיב ירצה את עונשו, בהתאם לחוות דעת הממונה בעניינו במועצה המקומית מגדל. המשיב יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 31.5.11 בשעה 08:00, בפני המפקח הממונה, במתחם כלא חרמון. תאונת דרכיםתאונה קטלנית