מהו השתק עילה ? תקנה 101 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן: "(א) בית משפט או רשם שהוא שופט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה כנגד הנתבעים, כולם או מקצתם, מאחד הנימוקים האלה: (1) מעשה בית דין; ..." דוקטרינת "מעשה בית דין" מורכבת משתי דוקטרינות עיקריות: האחת - השתק פלוגתא - המונע מהצדדים לשוב ולהעלות טענה עובדתית שהוכרעה במשפט הראשון ביניהם; השניה - השתק עילה - היוצר מחסום בפני בעלי הדין לשוב ולהתדיין באותו עניין שהייתה לגביו הכרעה שיפוטית. ( ע"א 303/79 אבני נ' גליקסמן, פ"ד לה (1) 92; ע"א 2634/09 רוטנברג ואח' נ' אלגו השקייה בע"מ ואח', פורסם בתקדין). השתק עילה, כשמו כן הוא, הוא מונע ומשתיק את בעלי הדין מלשוב ולהעלות טענות בעילות משפטיות שהוכרעו בערכאה קודמת. שלא כבהשתק פלוגתא, אין נפקא מינה אם פסק הדין מבוסס על ממצא חיובי או שלילי, ודי אם יוכח, כי פסק הדין ניתן על ידי ערכאה המוסמכת לתיתו, וכי פסק הדין הפך לסופי וחלוט, וכן כי ההכרעה הייתה לגופו של עניין וכן כי העילות בשני ההליכים הינם זהים. (נינה זלצמן "מעשה בית הדין בהליך אזרחי", עמ' 33-32). בית המשפט העליון דן בטענת "השתק עילה" והבהיר כדלקמן: " כאשר צד להליך מעלה טענה בדבר השתק עילה בשל עילות תביעה זהות, המבחן לו נזקק בית המשפט חורג מן הבחינה הפרטנית של שני כתבי התביעה זה מול זה. הוא בוחן האם על פי מהות הדברים מדובר בשתי התדיינויות הנוגעות לאותו עניין עצמו והאם הזכות או האינטרס המוגן, שנפגעו בשתי התביעות זהים. כמו כן בוחן בית המשפט את מידת הדמיון בתשתית העובדתית הניצבת ביסוד שני ההליכים, (ראו: ע"א 1650/00 זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נז (5) 166, 181 (להלן: "עניין זיסר"); ע"א 823/08 חזן נ' רשות המיסים - פקיד שומה נתניה, פיסקה 7 (להלן: "עניין חזן"), ; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 114-112.) עוד נפסק, כי מקום שהתובע יכול היה לרכז את כל העובדות ואת כל הטענות הנוגעות למעשה במסגרת ההתדיינות הראשונה, תחשבנה שתי התובענות כנסמכות על עילות זהות". (ע"א 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ). לעניין התנאי האחרון והעיקרי, שעניינו זהות העילות, נפסק: "מבחן זהות העילה לעניין טענת מעשה בית דין רחב הוא, והעיקרון של מעשה בית הדין יחול, גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים ומרכיבים, שלא פורטו בתביעה הקודמת. אין לדקדק במרכיבים משניים, ויש לראות את העיקר - את התשתית הבסיסית של העילה" . (ע"א 8/83 גורדון נ' כפר מונאש - מושב עובדים, פ"ד לח (4) 797, 801; צוטט בע"א 54/87 אמגר חברה לשיווק והשקעות בע"מ נ' ק.י.מ.א. להשקעות בניין בע"מ, פ"ד מג (2) 353, 347). באשר ל"השתק פלוגתא" נקבע כדלקמן: " השתק פלוגתא מותנה בהתקיימם של ארבעה תנאים, ואלה הם: ' הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא על רכיביה המשפטיים והעובדתיים; בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו;ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או משתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי; ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לפסק הדין הראשון" (זלצמן, שם בעמ' 141). השתק עילההשתק / דיני מניעות