קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות להזמנת עדים לא רלוונטיים: 1. לפניי בקשת המבקש- התובע לזמן עדים לישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 15.1.2012. 2. הנתבעים 4-7 (להלן: "המשיבים") הגישו תגובה בגדרה התנגדו לבקשה מחוסר הרלוונטיות של העדים שזימונם התבקש. בנוסף טעינו המשיבים כי ככל שבית המשפט יתיר זימונם של העדים, מתבקש הוא להורות כי תצהירי הנתבעים יוגשו לאחר שעדים אלה יעידו ויחקרו בחקירה נגדית. 3. לצורך הכרעה בבקשה, אביא תחילה מספר עובדות רקע: א. המבקש הגיש כנגד הנתבעים תביעה לסילוק ידם מחלקה 24 בגוש 100012 בחדרה (להלן : "החלקה"). בתביעתו טען המבקש כי הנתבעים, שחלקותיהם גובלות בחלקתו, הסיגו גבול המבקש ופלשו אל תחום החלקה הנ"ל. המשיבים טענו בכתב ההגנה שהגישו כי הינם ברי רשות בלתי הדירה מזה עשרות שנים בחלקים שהם תופסים, ובעלי החלקה מעולם לא מחו על חזקתם זו. ב. עפ"י החלטת המנ"ת שניתנה ביום 4.8.2011 נקבע כי המבקש יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 ימים מיום קבלת החלטת המנ"ת, ואילו הנתבעים יגישו תצהיריהם תוך 30 ימים מיום קבלת תצהירי התובע. עוד נקבע בהחלטה, בסעיף 10 שבה, כי מי שמבקש לזמן עד שמסרב ליתן תצהיר יודיע על כך לבית המשפט ולצד שכנגד לפני קדם המשפט. ג. תצהיר התובע הוגש ביום 3.10.2011. יחד עם הגשת התצהיר, הוגשה בקשה הזהה לבקשה שלפניי לזימון העדים. בו ביום דחיתי את הבקשה וציינתי כי התיק אינו קבוע להוכחות, ולכשייקבע התיק להוכחות ניתן יהיה להגיש הבקשה בשנית. ד. המשיבים הגישו בקשה "למתן צו לקבלת תצהיר לגילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון". הוריתי כי הבקשה תידון במעמד ק.מ שהיה קבוע ליום 13.11.2011. בהקשר זה יצויין כי הבקשה התקבלה בחלקה ובהחלטה מיום 17.11.2011 הוריתי כי על התובע להשיב למקצת מן השאלות שבשאלון ולאפשר עיון בחלק מן המסמכים שהתבקשו. ה. ביום 13.11.2011 הגיש המבקש בקשה לזימון העדים. ואלה הם העדים המבוקש זימונם: הנתבעים 2, 3 ו- 8 שכנגדם ניתן פסק דין בהסכמה המורה על סילוק ידם מן החלקה, ומר פרץ מיכאל - בעלה של הנתבעת מס' 2. כמו-כן ביקש המבקש לזמן את הגב' טובה יצחקי - מנהלת מחלקת רישוי עסקים, מר אמיר תוהמי - מנהל מחלקת הפיקוח על הבנייה בעירית חדרה, ואינג' אבישי קימלדורף - מ"מ מהנדס העיר בעיריית חדרה. טענות הצדדים: 4. לטענת המבקש, עדותם של העדים רלוונטית לצורך הוכחת טענותיו שבכתב התביעה. באשר לעדים שהיו נתבעים בתביעה, אלה חתמו על הסכם פשרה לאחר שנוכחו כי אין להם כל הגנה, כאשר ההסכמים בין עדים אלה לבין המבקש מוכיחים "מופרכות טענות המשיבים בנוגע ל"זכויות" כלשהן שנצמחו להם בפלישת המקרקעין" (סעיף 14 לבקשה). עוד טוען המבקש כי הנתבע מס' 8 יכול לשפוך אור על פלישה שביצוע המשיבים לתוך חלקה הרשומה של שמו. 5. באשר לעדותם של בעלי התפקידים, עדותם מתבקשת למען הוכחת פלישת הנתבעים בתביעה לשצ"פ , שאלת ניהול העסק באופן בלתי חוקי ופניות המבקש למחלקות הנ"ל. 6. המשיבים מתנגדים לבקשה וטענים כי לא יתנגדו לזימון בעלי התפקידים ככל שיוגשו תעודות עובד ציבור ויותר למבקשים להגיש תצהירי עדות ראשית לאחר מכן. באשר לעדותם של הנתבעים כנגדם ניתן פסק דין בהסכמה, טוענים המשיבים כי עדותם לא רלוונטית, מה גם שהעובדות שמבקש המבקש להוכיח באמצעות עדים אלה (כגון פלישה לשטח העדים הנ"ל) מהווה שינוי חזית, מה גם שהצהרות העדים הנ"ל בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין אינן כוללות מה שהמבקש טוען לו. 7. באשר לבעלי התפקידים, טוענים המשיבים כי פלישת הנתבעים, ככל שישנה, לשצ"פ אינה נכללת בחזית המחלוקת. לפיכך, אין כל נימוק המצדיק זימון בעלי התפקידים לעדות. 8. לבסוף, טוענים המשיבים כי אף אם ייעתר בית המשפט לבקשה, כולה או חלקה, יש להורות כי תצהירי הנתבעים יוגשו לאחר שמיעת עדותם של העדים שמבוקש זימונם, זאת נוכח הוראות תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן : "התקנות"). הכרעה: 9. באשר לרלוונטיות של העדים, לא ארחיב, ודומה כי בשלב זה, בטרם שמע בית המשפט את עדותם של העדים המבוקש זימונם, אין מקום לפסול הבאת עדותם מחוסר רלוונטיות. די אם יצביע המבקש על כך שעדים אלה אמורים להעיד על השאלות שבמחלוקת כדי להכשיר זימון העדים. ייתכן ובסופו של יום יסתבר כי עדותם של העדים אינה רלוונטית, אולם אין בכוונתי לקבוע זאת בטרם נשמעה העדות. 10. בנוסף, עיון בנימוקי הבקשה מעלה כי העדים שכנגדם ניתן פסק דין בהסכמה יכולים לסייע לבית המשפט בחקר האמת. עדים אלה הסכימו שיינתן פסק דין לפינויים ויש בכך, אולי, כדי לשפוך אור על טענות ההגנה של המשיבים, על אופי הפלישה, מועדה וכו'. 11. כך אף לגבי בעלי התפקידים. מדובר בבעלי תפקידים שאמורים להעיד על פלישה לדרך ציבורית ולגבי שאלת ניהול העסק בניגוד לחוק. יש בכך כדי לשפוך אור על המחלוקת, שכן אף שהשצ"פ אינה מענייננו, לא ניתן לומר כי פלישות אחרות אינן רלוונטיות למחלוקת ובכל מקרה, אין לומר זאת בשלב זה בטרם נשמעה העדות. כמו-כן שאלת ניהול עסק שלא כחוק אף היא רלוונטית ועלולה להבהיר את התמונה באשר לטענות ההגנה שטוענים המשיבים. 12. מסקנת ביניים- יש לקבל את בקשת המבקש לזימון העדים, שכן בניגוד לנטען בתגובת המשיבים, בשלב זה נראית עדותם רלוונטית למחלוקת. 13. שתי שאלות דורשות הכרעה: האם יש להורות לבעלי התפקידים להגיש עדותם בתעודת עובד ציבור, והאם יש לדחות הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים והמשיבים בכללם, עד לאחר שמיעת העדים שלא הגישו תצהירים. 14. באשר לשאלה הראשונה, תקנה 178 לתקנות קובעת כי: "לא תישלח הזמנה לעובד ציבור לתת עדות בעל-פה, אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודה של עובד ציבור או תעודה ציבורית". 15. נראה, כי אין לזמן את העדים הנ"ל בטרם תוגש בקשה להורות להם להגיש עדותם באמצעות תעודת עובד ציבור. התובע לא הבהיר מדוע לא ניתן להסתפק בקבלת תעודת עובד ציבור מאת עובדי העירייה. עיון בבקשה מעלה, כי אין העדים מתבקשים להביא עימם מסמכים לצורך הגשתם במהלך מתן עדותם, ועל כן אני מתיר למבקש לזמן עדים אלה, בשלב זה, באמצעות מתן תעודת עובד ציבור, וזאת ע"י הגשת בקשה הכוללת את השאלות אליהן מתבקשים בעלי התפקידים להתייחס. 16. השאלה השנייה היא, האם יש לדחות הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים עד לשמיעת עדותם של העדים שלא הגישו תצהיר או עד להגשת תעודות עובד ציבור. המשיבים סומכים ידיהם על שתי החלטותיו של בית המשפט העליון ברע"א 4617/03 טמבור בע"מ ואח' נ' איתן אטיאס (טרם פורסם - ניתן ביום 8.7.2003 ורע"א 3247/04 מוסך ישראל טורס ואח' נ' אושרי גדסי (טרם פורסם - ניתן ביום 7.6.2004) ששתיהן ניתנו ע"י כבוד השופט ריבלין כדן יחיד. בשתי ההחלטות, כך לטענת המשיבים, קבע בית המשפט כי הגשת תצהירי עדות ראשית אינה משנה מסדר הגשת הראיות הקבוע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, ויש להביא את כל ראיות התביעה בטרם יגיש הנתבע תצהירי עדות ראשית מטעמו. 17. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני דוחה את עמדת המשיבים, לפיה יגישו תצהיריהם לאחר שישמעו עדי התובע שטרם הגישו תצהירי עדות ראשית. למסקנה זו הגעתי מן הנימוקים שלהלן: א. תחילה, על הנתבעים היה להגיש תצהיריהם עד לק.מ שהתקיים ביום 13.11.2011. הנתבעים, והמשיבים בכללם, לא ביקשו ולא קיבלו הארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית. למרות זאת, מבקשים המשיבים כעת לנצל מחדלם זה ולדחות הגשת התצהירים עד לשמיעת עדים שלא הגישו תצהירי עדות ראשית. די בנימוק זה כדי לדחות טענת המשיבים. ב. אף לגופו של עניין איני מקבל טענתם זו של המשיבים. כבוד השופט ריבלין לא קבע בהחלטתו בעניין מוסך ישראל טורס בע"מ כי שינוי בסדר הבאת הראיות הקבוע בתקנה 158 אסור באופן קטגורי, והוא קבע כי "בית המשפט המחוזי, בענייננו, לא פירט בהחלטתו נימוקים לשינוי בסדר הבאת הראיות". משמע- שינוי סדר הבאת הראיות אפשרי הוא אם בית המשפט היה מנמק את מסקנתו. ג. בנוסף, ברע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי (טרם פורסם - ניתן ביום 26.10.2005) קבע כבוד השופט גרוניס כי הדרך העדיפה היא זו שלפיה יוגשו תצהירי הנתבע אף בטרם נשמעו עדים שלא הוגש מטעמם תצהיר עדות ראשית , ובמקרים חריגים, לדוגמא, כאשר כל העדים מטעם התובע אינן מסכימים לחתום על תצהיר עדות ראשית, יורה בית המשפט כי הנתבע יגיש ראיותיו לאחר שמיעת עדי התובע. באשר לדברים שקבע כבוד השופט קבע כבוד השופט רובינשטיין ברע"א 10732/06 ארגון הנהגים ברעננה נ' רעננית הסעות וטיולים בע"מ (טרם פורסם - ניתן ביום 1.1.2007), את הדברים שלהלן (בפסקה ד' להחלטה): "נדמה אם כן, כי אף לגישתו של השופט ריבלין, בהתקיים טעם המצדיק סטייה מן הכלל - יש לאפשר שינוי כזה. בית המשפט, הרואה את תמונת התיק במכלולה, והמבקש לקדמו - ואינטרס הציבור הוא כי טיפול בתיקים יוחש - יכול לסבור, כי שינוי מסוים בסדר הגשת הראיות עשוי לסייע לכך. פשיטא, שעל בית המשפט להשתכנע במקרה זה כי השינוי לא יגרום אי צדק לצד המתבקש להגיש ראיותיו בטרם נסתיימה הגשתן של כל ראיות הצד האחר כולן, ואם תתעורר בעיה ניתן לתקנה בהמשך, כפי שגם צוין בענייננו, על-ידי השלמה. חיזוק לכך ניתן לראות בעובדה שמחוקק המשנה עצמו בתקנה 168 קבע כי בית המשפט רשאי להורות "על אף האמור בתקנה 158, כי בעלי הדין יגישו תצהירים במועד אחד", קרי, לתקנה 158 אין "קדושה הרמטית". יתר על כן, בתקנה 158(ב) ניתנת רשות לבית המשפט להורות על העדת בעלי הדין תחילה." ד. איני סבור כי קיים אינטרס לפצל את שמיעת הראיות בתיק זה. המחלוקת העיקרית בתיק זה, (למצער, כפי שהיא עולה מכתב התביעה ומכתב ההגנה שהגישו המשיבים), היא לגבי הטענה אם קיימת פלישה ולגבי טענה נוספת, שמעלים המשיבים, והיא אם רכשו המשיבים מעמד של "בר רשות" בחלקים שבהם הם תופסים. לא נראה, כי מתן עדותם של הנתבעים שכנגדם ניתן פסק דין בהסכמה או עדותם של בעלי התפקידים, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יכולה לקפח את הגנתם, זאת לאור העבודה כי גרסת התובע פורטה בהרחבה בתצהיר התובע, ולאור העבודה כי הנטל להוכיח טענת המשיבים לגבי מעמדם כ- "בר רשות" מוטל הוא על הנתבעים. ה. בכל מקרה, למקרה ולאחר מתן עדותם של העדים מושא הבקשה , יבקשו הנתבעים להשלים תצהיריהם ולהתייחס לעדויות הנ"ל, יתיר להם בית המשפט התייחסות זו. 18. סוף דבר, אני מורה על הגשת תצהירי הנתבעים, לפי המועדים שקצבתי בהחלטתי מיום 13.11.2011. באשר לזימון העדים, אני נעתר לבקשה ומורה על זימון העדים א-ד לבקשה לזימון העדים ואילו להבי העדים ה-ז, אני מתיר מתן עדותם בתעודת עובד ציבור, כאמור בסעיף 15 לעיל. 19. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. עדיםדיוןהזמנת עדים