קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב לאשר הסכם פשרה בתביעה ייצוגית / התנגדות לאישור הסכם פשרה בתביעה ייצוגית: בפני בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית אשר היועץ המשפטי לממשלה מתנגד לאישורה. בקשת אישור התובענה כייצוגית אושרה ביום 14.1.10 כשהתובע אושר כתובע ייצוגי. הנתבעת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת האישור. הצדדים הגיעו להבנות מחוץ לכותלי בית המשפט. לטעמם של הצדדים הסכם הפשרה מגלם מתכונת הולמת של מתן פיצוי לחברי קבוצת התובעים מבלי להודות בחבות או אחריות כלפי מאן דהוא מצד מי מהצדדים. על פי הסדר הפשרה המוצע, לאחר המועד הקובע כהגדרתו בהסכם הפשרה, הפניקס חברה לביטוח בע"מ ("הפניקס") אליה מוזגו עסקיה של הנתבעת הדר חברה לביטוח בע"מ, תערוך למשך שנה, מבצע צרכני אשר במסגרתו: א. יהיה זכאי כל אחד מחברי הקבוצה, להטבה צרכנית של שלשה חודשים של ביטוח ללא כל תשלום נוסף, כמוגדר בהסכם. כך בלשון הבקשה. ב. ההטבה תינתן לכל אחד מחברי הקבוצה, ללא כל תלות או תנאי ברכישת ביטוח לתקופה נוספת. כן הגיעו הצדדים להבנות בקשר עם גמולו של התובע אשר הצדדים סברו שיש להעמידו על סך 275,000 ₪ וכן גובה תשלום שכ"ט עו"ד התובע אשר הצדדים סוברים שיש להעמידו על סך 313,000 בתוספת מע"מ. עוד הוסכם כי בהוצאות הסכם הפשרה תישא הפניקס. יוער כי במהלך הדיון היום הודיעה ב"כ הפניקס כי "אנו מוכנים לתקן את ההסדר במובן זה שתחת אשר יהיה על המבוטחים לפנות לחברת הפניקס, הפניקס תפנה למבוטחיה של הדר בתקופה הרלבנטית בהתאם לנתונים הקיימים בידיה, שיכול שהם חלקיים, ותציע להם את ההטבה כפי שהיא מוגדרת בפשרה וכן תאפשר למי מציבור המבוטחים הסבור שהוא נמנה עם חברי הקבוצה, אך לא היתה אליו פניה, לפנות אליה ולהראות לה שהוא אכן נמנה על הקבוצה." עוד הודיעה עו"ד צברי ב"כ הפניקס, כי "אנו אף מוכנים שההטבה תמומש באמצעות מי מבני משפחתו/קרובו של המבוטח חבר הקבוצה, למשל אם הוא כבר אינו זקוק לפוליסה (ליסינג), מלבד אם הוא נהג חדש". כאמור היועץ המשפטי לממשלה הביע עמדתו כי אין לאשר את הסכם הפשרה . לטעמו ההסכם אינו משרת את התכליות שבבסיס מכשיר התובענה הייצוגית. ב"כ היוה"מ , עו"ד בר-טל , ציינה כי הסכם הפשרה וההליך בכללותו אינו מייתר את סמכותו של המפקח על הביטוח על פי דין מלפעול במסגרת היותו רגולטור שבדין ולפעול בן היתר לכך שחברת הביטוח תאתר את חברי הקבוצה ותפעל להשבה מלאה של הכספים המגיעים להם בהתאם לחוזר המפקח על הביטוח. לדעת היועץ המשפטי ההסדר המוצע אינו מהווה כלל פיצוי עבור חברי הקבוצה. משקבע בית המשפט כי קיימת עילת תביעה, שכן הדר חברה לביטוח בע"מ -לימים הפניקס, הפרה את הוראות המפקח על הביטוח, קיימת לכל אחד מיחידי הקבוצה זכות לקבל מחברת הביטוח את מלא תגמולי הביטוח להם היה זכאי ואף פיצוי. הסכם הפשרה מקנה "הנחה" רק במקרה בו ישובו ויפנו חברי הקבוצה בתוך תקופה קצובה לפניקס לקבלת "הטבה צרכנית". זאת להבדיל, מהשבה בפועל של הכסף שקוזז שלא כדין מתגמולי הביטוח. אישור ההסכם מאיין את כוחו של כלי התובענה הייצוגית כגורם מרתיע וכמכשיר אכיפה אפקטיבי. אין סיבה שצרכן הזכאי להחזר ולפיצוי צריך לפנות שוב למעוול ולקבל ממנו שוב שירות ביטוח לצורך קבלת הפיצוי. ההסדר יוצר מנוף שיווקי לפניקס באשר צרכן ברגיל מחדש את ביטוח הרכב לשנה . במקום גורם מרתיע, נהנית הפניקס מגידול פוטנציאלי בהיקף הלקוחות. ההסדר מטיל טורח על הזכאי לפיצוי והחזר בכך שגם אם לא יבקש לחדש את ביטוח הרכב באמצעות הפניקס מעבר לשנה עליו לעקוב ולטרוח כדי לחדש בתום שלשה חדשים של ביטוח, עם מבטח אחר. עלות ההטבה לפניקס נמוכה משוויה של ההטבה לקבוצה. ההטבה אינה שונה בעיקרה מהנחות אשר ממילא מצויות בשוק. המדובר בגימיק שיווקי הלכה למעשה. לקוחות רבים שנפגעו מהפניקס באמצעות הדר, יעדיפו לדעת היוה"מ, שלא לתבוע את ההטבה ולשוב להיות מבוטחים בידי מי שעוול כלפיהם. פשרת קופונים, כלשון ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, מעודדת נותני שרות שלא לפעול בהתאם לדין ולהמשיך בביצוע עוולות שכן בסופו של דבר החברה יודעת כי במסגרת הסכמי פשרה בתובענות ייצוגיות, לא תצטרך להשיב כספים שגבתה בניגוד לדין ומאידך היא תזכה במבצע שיווקי שיגדיל את מאגר לקוחותיה. בדיון היום סברה עו"ד בר טל- לשאלת בית המשפט- כי אם הפניקס הייתה מציעה תקופת הטבה גדולה יותר למשל בת שנה או שנתיים, הדבר היה עשוי לשנות את עמדת היועץ המשפטי . זאת הואיל ותקופה כזו חופפת לתקופות הביטוח לרכב הנהוגות במשק ותקופה שכזו אינה מטילה טורח עודף כאמור. הפניקס סבורה כי בהציעה את הסכם הפשרה, הלכה את מלא כברת הדרך במסגרת משא ומתן. הסכמי פשרה דומים או זהים אושרו בידי בתי המשפט בקשר עם תובענות דומות וזהות מבחינת העילה ומבחינת ההיקף. הפניקס מוצאת שאינה צריכה להיות מופלית לרעה ביחס לחברות אחרות שהסכמי הפשרה בתובענות נגדן אושרו, אף אם אילו אושרו קודם אישור בקשות האישור. ב"כ התובע הייצוגי מבקש לאשר ההסדר. לדבריו התובענה מצויה בבתי המשפט כבר משנת 2004. המשך בירורה גם בבית משפט זה ובבית המשפט העליון עלול להמשך עוד שנים רבות. חובת התובע כלפי הקבוצה לשקול את היתרונות בניהול ההליך עד תום מול השגת פשרה ולו חלקית כבר בשלב זה. במסגרת בחינה זו מוצא התובע הייצוגי כי הפשרה סבירה בנסיבות העניין. היועץ המשפטי עומד על התנגדותו ומוסיף כי בכל מקרה הסכם הפשרה מצריך מינוי בודק מומחה כקבוע בחוק. הצדדים סבורים כי לאור חוות הדעת שניתנו בתיקים דומים, אין עוד צורך במינוי מומחה לשם בחינת הסכם הפשרה כאן. הכרעה גישת הצדדים מסברת את האוזן. הנה מוצע הסדר שיש בו הטבה מסוימת לחברי הקבוצה כאן ועכשיו, לאחר אישור הצעת ההסדר, פרסומו ואישורו הסופי. כך אין בידי לקבל כי מכשיר התובענה הייצוגית הוא מכשיר אכיפה חלופי לרגולטור. מדובר בשני מכשירים מקבילים. לעיתים שקולי הרגולטור יהיו שונים משיקולי בית המשפט ולעיתים יהיו חופפים. לעיתים בידי הרגולטור האמצעים לאכוף את הדין טוב ויעיל יותר מבית המשפט ועל לו לחכות שמלאכתו תעשה בידי תובעים ייצוגים. לעיתים בית המשפט הוא הזירה המתאימה לקביעת נורמות התנהלות צרכניות. יש לזכור כי לא תמיד מצוי כלל רגולטור הדואג בן השאר לציבור הצרכני. לעיתים רכיב הדאגה הצרכנית של הרגולטור יהא קטן מרכיבים אחרים, למשל בטחון המדינה, איכות הסביבה או קופת המדינה (אם למשל הגורם המפוקח בידי הרגולטור והנתבע עלול לפנות למדינה בתגובה לאישור תובענה ייצוגית ולתבוע כספים ממנה- שאז הרגולטור יבחן את טובת כלל הציבור אל מול טובת הקבוצה התובעת) . מקובלת עלי עמדת היועץ המשפטי כי סמכותו של המפקח על הביטוח אינה נדחקת בפני קביעות בית המשפט בהליך זה. יתרה מכך, יכול הוא גם עתה לפעול במסגרת הסמכויות הנתונות לו ואולי החלטת האישור יכול ותהווה רוח גבית בכנפי פעולתו . תמים דעים אני עם היועץ המשפטי בכל הכבוד כי ההסדר אינו ראוי לאישור במתכונתו הנוכחית. חברי הקבוצה זכאים להחזר כספי ולפיצוי על פי קביעותיי בהחלטה המאשרת את התובענה מיום 14.1.10. אין לחייבם לשוב אל הפניקס ולקבל מאיתה ביטוח כתנאי למימוש זכותם. אף אם הפניקס היא זו שתיידע אותם בכתב בדבר זכותם, הרי שעליהם להקפיד לזכור לערוך בטוח לשלשה חדשים ולזכור לחדש ביטוח רכב לאחר מכן. העובדה כי מדובר במנוף שיווקי, אינה מטרידה אותי אם האחד מרוויח והשני לא חסר. אלא שחברי הקבוצה כן חסרים לטעמי. חברי הקבוצה זכאים כי החזר כספי בצד פיצוי כספי יגיע אליהם בלא צורך בכל טרחה נוספת מצידם. בין אם המדובר בהחזר כספי מלא או חלקי , שהרי אנו מצויים בגדר הסדר פשרה , אין להטיל על חברי הקבוצה במקרה בו נקבע , הגם שלא בהחלטה חלוטה, כי הנתבע עוול כלפי הקבוצה, לרכוש מאתו שרות או מוצר כתנאי לקבל ההטבה אף אם רכישה זו היא חינם אין כסף ולו בנסיבות שבפני. זכותו של חבר הקבוצה צריכה שתהא בלתי תלויה ברכישת מוצר. יש לזכור כי מדובר בשוק בטוח הרכב שהוא שוק עצום שבו מצא המחוקק להעניק סמכויות נרחבות למפקח על הביטוח לרבות בשל הפער שבין כוחו של הצרכן הבודד ובין ספק השרות, הן חברות הביטוח. על פניו דומה גם כי אף אם נלך לשיטת הצדדים, אזי תקופה של שלשה חודשים, היא תקופת הטבה כלשונם, קצרה שאינה משקפת דיה , אן נכמת אותה, פיצוי והחזר ראוי. הצדדים הציגו חוות דעת בתיק אחר אשר בו הוערכה ההטבה ליחיד בסך 808 ש"ח סכום שהוא פחות משליש מסכום התביעה ליחיד שהעמיד התובע הייצוגי בתובענה. אין צורך בבודק מומחה כדי לחוש כי מדובר בסכום שיכול היה למצער להיות ראוי קודם לברור בקשת האישור אולם אין הוא ראוי על פניו בשלב בו מצויה התובענה היום. אמנם טחנות הצדק טוחנות לאט והדברים ידועים וזו רעה קשה שדומה שאינה ייחודית רק למערכת המשפט בישראל. עם זאת, אין זה יכול להיות רכיב מרכזי בשקולים אם לאשר אם לאו הסכם פשרה. התובע הייצוגי במובדל מהתובע היחיד, הגם שעליו לשקול סיכון מול סיכוי, הרי שעליו להיות בעל אורך רוח ובעל "טווח נשימה" ארוך. בסופו של יום הפרשי ההצמדה והריבית יכסו ולו באופן חלקי , ככל שתביעתו תתקבל בפסק דין חלוט, על נזקי הקבוצה, ההחזר והפיצוי הכספי. תובע ייצוגי הנוטל על עצמו את מלאכת ייצוג הקבוצה צריך להביא בחשבון כי הליכי הברור עלולים לערוך זמן. ממילא אין הוא יוצא למסע זה בשל סכום התביעה האישית שהוא ברגיל זעום או קטן אלא בשל תכליות אחרות. תכליות אילו צריכות לעמוד לנגד עיניו. אורך תקופת הברור ו"שחיקת כוחו", אינם שקול מרכזי, שאחרת הדבר משחק לידי הגורמים הנתבעים. ביסוד כלי התובענה הייצוגית מצויה ההנחה כי "כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן", איתנות זו אסור שתפגע בשל השחיקה שבמשך ניהול ההליך המשפטי. כוחה של התובענה הייצוגית בהשגת מטרותיה מצוי באיתנות אורך רוח זה. נזכיר כי התובענה הייצוגית באה לענות על אותם מקרים שבהם שוקל הצרכן הבודד את העוול שהוא סבור שנגרם לו והוא בוחר ברגיל שלא לפעול ולתבוע את זכותו בשל העלויות ובשל האנרגיות הנדרשות לשם ניהול תביעה, לרבות משך הזמן הדרוש לשם ברור הדבר. הבאה בחשבון של משך הזמן משווה בין התביעה הייצוגית והתביעה הבודדת ובכך סותרת את עצם הצדקתה. העובדה כי הסכמים דומים בתובענות דומות אושרו אינה יוצרת אפליה לרעת הנתבעת או הצדדים בהיותה נוטעה בשקול דעת שונה לטעמי אף ראוי בכל הכבוד. הסדרי פשרה שאושרו אינם אלא הנחיה וקווים מנחים ומשעה שאני מוצא כי אין לאשר את ההסכם המבוקש אינני יכול ללכת באותה הדרך אליה מכוונים הצדדים. להוציא טענות היועץ המשפטי אשר יכולות להתפרש כשלילה גורפת של הסדרי פשרה שבהם מצוי גם יתרון שיווקי, עמדה גורפת שכזו אינני יכול לקבל, שאר טענות היוה"מ מקובלות עלי ואינני מוצא להרחיב מעבר לאמור לעיל. הבקשה לאישור הסדר הפשרה נדחית. אפשרתי במסגרת החלטות ביניים לצדדים לנסות לגבש הסדר חלופי . במהלך הדיון היום הובהר כי אין נכונות לכך בשלב זה. משכך לאור בקשת הצדדים להקפיא את המשך בירור התובענה עד להכרעה בבקשת רשות הערעור מטעם הנתבעת בבית המשפט העליון, נקבעת התובענה לתזכורת פנימית ליום 1.5.12. עדיה יודיעו הצדדים היכן הדברים עומדים. היה ובקשת רשות הערעור תוכרע או תצא החלטה אחרת מלפני בית המשפט העליון קודם לכן, ימסרו הצדדים הודעה סמוך לאחר מכן והתיק יקבע בהתאם. לא בלי היסוס אני קובע כי כל צד יישא בהוצאותיו בקשר עם בקשת אישור הסכם הפשרה. חוזהתביעה ייצוגיתהסכם פשרהפשרה