התקנת דלתות לארונות חשמל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקנת דלתות לארונות חשמל: ענייננו בתביעה כספית ע"ס של 34,650 ₪ ובתביעה שכנגד ע"ס של 250,000 ₪, שהכרעה בהן נעשית לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984. רקע 1. ראשיתו של ההליך בתביעה שהגישה התובעת, נציגות הבית המשותף ברח' מנדס 63 רמת גן (להלן: "התובעת" או "הנציגות") באמצעות גב' בן אמוץ ועו"ד רוט, נגד הנתבעת מס' 1, חברה קבלנית העוסקת בשיפוץ בתים משותפים עימה התקשרה לביצוע שיפוץ לבית המשותף ונגד הנתבע מס' 1, המנהל של החברה (להלן "הנתבעת" ו - "הנתבע" בהתאמה). התביעה הועמדה ע"ס של 34,650 ₪ והיא נוגעת להפרת הסכם/התחייבות לאספקת והתקנת דלתות לארונות חשמל בבית המשותף . 2. לאחר הגשת התביעה, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד, אשר הועמדה לצורכי אגרה, ע"ס של 250,000 ₪, בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפרת החוזה לביצוע עבודות שיפוץ בבית המשותף, הכל כפי שיפורט להלן. התביעה הוגשה נגד התובעת ונגד גב' נילי בן אמוץ ועו"ד אורית רוט באופן אישי (להלן "הנתבעות שכנגד" או "נילי" ו- "אורית"). 3. לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית ובפתח ישיבת ההוכחות, הסכימו הצדדים כי ביהמ"ש יכריע במחלוקת ביניהם על דרך הפשרה, בפס"ד לא מנומק, לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984, בהתבסס על המסמכים הנמצאים בתיק ולאחר הגשת סיכומים מטעמם בכתב. סיפור המעשה וטענות הצדדים בקצרה 4. ביום 13.10.08 נחתם בין התובעת לבין הנתבעים חוזה לשיפוץ הבית המשותף ברח' מנדס 63 ברמת גן (להלן "חוזה השיפוץ"). עלות השיפוץ בהתאם לחוזה עמדה ע"ס של 1,050,341 ₪. 5. בכתב הכמויות שצורף לחוזה נקבע (סע' 4.2.09) כי עבור אספקה והתקנה של דלתות פח מגולוון לארונות החשמל (13 יחידות), ישולם סך 46,400 ₪, בתוספת מע"מ (תוספת המע"מ, בשיעור של 15.5%, מופיעה כסכום כולל בסוף המפרט). 6. תחילת עבודות השיפוץ נקבעה, בהתאם לסע' 12 לחוזה, ליום 2.11.08 (יום ראשון בשבוע). עפ"י הנטען ע"י הנתבעים, ביום 1.11.08, שלח הנתבע הודעה לאורית בכדי לוודא שמגרש החניה בבית המשותף יהיה פנוי ביום שלמחרת, ובתשובה קיבל הודעה כי יש לעכב את תחילת עבודות השיפוץ הואיל ויש בעיות עם מספר דיירים, אשר מבקשים לקיים ישיבה נוספת עמו. 7. ביום 9.11.08 התקיימה אסיפת בעלי הדירות בבית, בנוכחותו של הנתבע ועפ"י טענותיה של התובעת, הנתבע יצר רושם רע בדבר אמינותו ויכולותיו המקצועיות ועורר כעסים רבים והתנגדויות של בעלי הדירות כלפיו ובסמוך לאחר האסיפה, הסכים הנתבע לביטול החוזה הן בשיחה טלפונית שנערכה עמו והן בכתב. 8. ביום 8.1.09 פנה הנתבע אל התובעת בכתב והודיע כי "לאור האירועים שחלו בבניין, ומכך שלא ניתן לממש את ההסכם לשיפוץ הבניין שנחתם ביום 13.10.08..., חברתנו אינה מעוניינת בעימות בגין הפרת הסכם, כפי שנאמר בישיבת הדיירים. מאידך, בתקופה שבין חתימת ההסכם ובין ערב ישיבת הדיירים, חלפו ימים שבו חברתנו נערכה לביצוע העבודה ובכך ניכרכו אצלנו הוצאות בלתי הפיכות שאותן נבקש לשלמם אם ובמידה ולא נבצע את השיפוץ כמתוכנן....." (ההדגשות של הח"מ - ל.ש.ח.). 9. ביום 15.2.09, באסיפה כללית נוספת של בעלי הדירות בבית המשותף (ללא נוכחות הנתבע), הוחלט לבטל את החוזה עם הנתבעים ואושרה הצעתו של קבלן אחר, בשם חוסין, מחברת א.א.א.ט. 10. ההוצאות אשר דרשו הנתבעים בפנייתם מיום 8.1.09 (ובעניין זה אני מתבססת על המכתב המאוחר מאותו יום - נספח 6ב לכתב התביעה) הם אלה : * סך של 1,600 ₪, בגין שתי פגישות עבודה, האחת עם הדיירים והשנייה עם האדריכל; * סך של 3,227 ₪ בגין הרחבת פוליסת ביטוח לביצוע העבודות; * סך של 29,630 ₪, בגין סכום ששולם כמקדמה למסגר עבור ארונות החשמל. * סך של 370 ₪, הפרש תשלום מקדמה לארונות חשמל. הסכומים הנ"ל הינם לפני מע"מ, כאשר הסכום הכולל שנדרש ביחס לארונות החשמל, כולל מע"מ, היו סך של 34,650 ₪. 11. אין מחלוקת כי התובעת הסכימה לשלם סכומים אלה לנתבעים וכי בסופו של יום, לאחר התכתבויות שונות בין הצדדים, הם שולמו בפועל. אין גם מחלוקת כי ביום 31.3.09, ללא תיאום מראש עם התובעת, הונחו פחים (לוחות פח שמהם ניתן לייצר את ארונות החשמל) בחזית הבית המשותף לאחר שמוביל מטעמם של הנתבעים הגיע למקום ופירק אותם. התובעת פנתה אל הנתבעים בכתב, באמצעות בא כוחה, ביום 2.4.09 ודרשה את סילוק הפחים מהבניין לאלתר והנתבעים מילאו אחר דרישה זו. בפנייתה של התובעת נטען כי הפחים בעלי הקצוות החדים הונחו, ללא תיאום מראש, בחזית הבית המשותף, במקום בו משחקים ילדים ועל כן היווה הדבר סכנה חמורה לביטחונם. 12. המחלוקת בין הצדדים, בכל הקשור לתביעה שהגישה הנציגות, נוגעת בעיקר, למהות הטובין אשר היה על הנתבעים לספק, ובעוד שהתובעת טוענת כי אלה אמורים היו לספק דלתות לארונות ומכאן שהם הפרו את המוסכם עמם, טוענים הנתבעים כי היה עליהם לספק פחים שנחתכו וכי הם עמדו במוסכם. 13. לטענתם של הנתבעים, בשלב הראשון בו הסכימה התובעת לשאת בסכומים הנקובים בסע' 10 דלעיל, כלל לא דובר על אספקה כלשהי, שכן מדובר בפיצוי בגין התשלומים שהנתבעים כבר שילמו בתקופת הביניים. רק מאוחר יותר סוכם כי כנגד ביצוע התשלום הנ"ל יסופקו פחים שכבר נחתכו. הנתבעים ביקשו להדגיש כי תשלום הסכום הנ"ל אינו קשור כלל לשאלה אם המסגר החל בביצוע ההזמנה או מה היה שלב הביצוע, שכן הסכום בא לפצותם על נזק שכבר נגרם להם לאחר ששילמו סכום זה למסגר כמקדמה. מאחר והתברר כי המסגר כבר רכש את חומר הגלם לדלתות ואף חתך את הפחים לפי המידות שהוזמנו, כך שלא ניתן יהא לעשות בהם שימוש חליפי, הסכימו הנתבעים לספק לתובעת את הפחים. 14. התובעת טוענת כי היא הודיעה לנתבעים כי היא מבקשת לקבל את הדלתות והתקנתם ע"י הנתבעים והשלמת התמורה בגינם על ידה, עפ"י כתב הכמויות. מנגד, טענו הנתבעים כי הם הציעו לתובעת לספק ולהרכיב את דלתות הארונות לאחר ייצורם ע"י המסגר, וזאת כנגד תשלום סך נוסף של 19,406 ₪, אלא שהצעה זו לא נתקבלה ע"י הקבלן שאת שירותיו שכרה התובעת. 15. לאחר סילוק לוחות הפח התכתבו הצדדים באמצעות באי כוחם, כאשר מוצאת אני להפנות למכתב ב"כ התובעת מיום 19.5.09 במסגרתו הודיע כי התובעת "החליטה" כי הנתבעת תספק ותתקין את דלתות הפח המגלוון לארונות החשמל וכי בהתאם לכתב הכמויות יתרת התשלום עומדת ע"ס של 11,750 ₪, לאחר ששולם סך של 34,650 ₪. במכתב תשובת של ב"כ הנתבעים, מיום 3.6.09, הסכימו הנתבעים להתקנת הדלתות כנגד תשלום מלוא התמורה מראש ובניכוי הסכום ששולם, בנוסף לעלות ההובלה של פינוי הפחים והובלתם בחזרה לצורך התקנה ועלות פירוק הדלתות הקיימות. 16. כחמישה חודשים חלפו מפנייה זו ועד להגשת התביעה דנא של הנציגות, במסגרתה עותרת היא להשבת הסך של 34,650 ₪ ששולם בגין דלתות לארונות שלא סופקו. 17. הנתבעים מכחישים את טענותיה של התובעת, כפי שהובהר דלעיל ובד בבד עם הגשת כתב הגנתם (במסגרתו גם הועלתה טענה של העדר יריבות כלפי הנתבע) הגישה הנתבעת כתב תביעה שכנגד שעניינו נזקים שנגרמו עקב הפרת חוזה השיפוץ. 18. התובעת שכנגד טענה, כפי שטענה בכתב ההגנה, כי היא לא הסכימה לביטול החוזה ולא ויתרה על זכויותיה על פיו. היא טענה כי הנציגות הפרה את חוזה השיפוץ וביטלה אותו ללא עילה, 'זרקה' את התובעת שכנגד מאתר העבודה עוד בטרם כניסתה אליו, ושכרה את שירותיו של קבלן אחר ובנוסף היא הפרה את התחייבותה לפצות את התובעת שכנגד על נזקיה הישירים, כאשר לאחר התשלום שבוצע היא הגישה תביעתה דנא להשבתו. מכאן, טענה התובעת שכנגד בכתב תביעתה כי על הנתבעות שכנגד לשלם את מלוא התמורה החוזית בסך של 1,050,341 ₪ בניכוי הסכום ששולם; לצורכי אגרה הועמדה התביעה ע"ס של 250,000 ₪, כאמור. 19. זה המקום לציין כי הנתבעים, באמצעות בא כוחם, אישרו בדיונים כי ההסכם בוטל בהסכמה וטענו כי הדבר היה תמורת תשלום ההוצאות שנגרמו לנתבעים בגין ישיבות עבודה, ביטוח והפחים/הדלתות. עפ"י הנטען, משהגישה הנציגות תביעתה דנא וביקשה החזרת הכספים ששולמו, ביטלה היא את ההסכם הנוסף ודרשה השבה, ומכאן מוקנית לנתבעים זכות לתבוע עפ"י ההסכם הראשון. 20. בתצהיר שהגישה התובעת שכנגד פירטה את הנזקים שנגרמו לה עקב הפרת חוזה השיפוץ כדלקמן : פגישות עבודה עם הנתבעות שכנגד בביתן ברמת גן - 10 פגישות * 800 ₪ = 8,000 ₪ + מע"מ. הצעות מחיר ועדכוני הצעות מחיר ומפרטים בהתאם להסכם השיפוץ - 7 הצעות מחיר ומפרטים * 750 ₪ = 5,250 ₪ + מע"מ פגישות ביצוע עם המסגר של ארונות החשמל, מדידות, כולל נסיעות לרמתן גן לצורך כך- 2 פגישות * 1,500 ₪ = 3,000 ₪ + מע"מ פגישה עם חברת הפיגומים, 'אלוטרקס', לקבלת הצעות מחיר, סיור בבניין - 1 פגישה * 1,500 ₪ = 1,500 ₪ + מע"מ פגישה עם חברת הפיגומים, 'נחש', לקבלת הצעות מחיר, סיור בבניין - 1 פגישה * 1,500 ₪ = 1,500 ₪ + מע"מ עבודת מטה, לרבות הכנת הוראות למתקין האלומיניום == 10,000 ₪ + מע"מ פגישות אצל מנהלי המפעלים, חברת בלייכר בחולון וחברת חלפי ברעננה - 2 פגישות * 1,500 ₪ = 3,000 ₪ + מע"מ פגישות ביקור ותיאום עם החשמלאי - 2 פגישות * 1,500 ₪ = 3,000 ₪ + מע"מ נסיעה לרמת גן לפגישה עם החשמלאי לצורך תיאום וסידור תוכנית עבודה - 1,500 ₪ + מע"מ פגישה עם קבלן הפיתוח לקבלת הצעת מחיר, כולל סיור - 2 פגישות * 1,500 ₪ = 3,000 ₪ + מע"מ תשלום מקדמות לחשמלאי, חברת חלפי, חברת הפיגומים, חברת טמבור - 87,000 ₪ לא חויב, הואיל ואלה הוחזרו ו/או קוזזו תשלם מקדמי למסגר - 30,000 ₪ + מע"מ תשלום פוליסת ביטוח - 3,227 ₪ שעות עבודה עבור התכתבויות וטרטורים - 120 ש"ע * 120 ₪ = 24,000 ₪ + מע"מ הובלת הפחים לרמת גן ובחזרה - 7,380 ₪ + מע"מ מימון מלאי חומרים של טמבור - 10,000 ₪ + מע"מ מיון, הכשרה והכנה של עובדים שגויסו ופיטוריהם - 100 ש"ע * 120 ₪ = 12,000 ₪ + מע"מ רכישת גלילי ניילון לכיסוי שטחי החלונות והתריסים בבניין - ישמשו את התובעת שכנגד ל בחמש השנים הבאות 80% נזק - 10,600 * 80% = 8,480 ₪ + מע"מ . הפסד רווח בשיעור 12% מביצוע הפרויקט כמתוכנן - 1,050,341 * 12% = 126,041 ₪ + מע"מ 21. הנתבעות שכנגד הכחישו את כל טענותיה של התובעת שכנגד וטענו, בין היתר, כי ביטול חוזה השיפוץ נעשה על דעת התובעת שכנגד, באישורה ובהסכמתה. הכרעה 22. לאחר שעיינתי היטב בכתבי ביה"ד על מצורפיהם, לאחר בחינה מדוקדקת של כל ההתכתבויות והמיילים בין הצדדים, לאחר שנתתי את דעתי לטיעוניהם, הן אלה שנטענו בדיונים והן אלה שהופיעו בסיכומים שהוגשו, שוכנעתי כי יש לדחות את שתי התביעות; התביעה העיקרית והתביעה שכנגד. 23. כאמור בפתח הדברים, עסקינן בפס"ד הניתן לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט ובמסגרת זו ביהמ"ש יכול להחליט על קבלת התביעה במלואה או על דחייתה במלואה (ראה לעניין זה ע"א 3958/95 שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון (לא פורסם), , 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג (1), 337)). בפס"ד אגיאפוליס הנ"ל התייחס בית המשפט העליון לשיקולים המנחים את בית המשפט במתן פסק דין על דרך הפשרה, ובין היתר ציין שם כב' השופט טירקל בעמ' 349 (מול אות השוליים ה'): "גם שיקול דעתו של בית משפט הפוסק על דרך הפשרה מבוסס הן על הדין והן על השיקולים הנוספים שהזכרתי, אולם כאן לא ניתנה הבכורה לאלה או לאלה. ראה בית המשפט לטוב לפניו, ישקול רק - או בעיקר - שיקולים שבדין. ראה לטוב לפניו, ישקול רק - או בעיקר - אותם שיקולים נוספים. בתהליך ההכרעה רשאי הוא לאחוז באלה כמו באלה, במידה היפה בעיניו". 24. ברגיל פס"ד הניתן על דרך הפשרה הינו פס"ד לא מנומק ובנסיבות העניין, וחרף התוצאה של דחיית שתי התביעות, לא מצאתי לנהוג אחרת, שכן יש להניח כי הצדדים הפקידו את עניינם בידי ביהמ"ש, כאשר ביסוד ההסכמה שניתנה, בין היתר, רצונם לשים קץ להתדיינות ביניהם והנמקת פסה"ד ייתכן ותחטיא את המטרה. 25. על אף שגזרתי על עצמי שלא לנמק את פסה"ד, מצאתי להביא חלק מהמיילים אשר תרמו, יחד עם התכתבויות, טענות והצהרות נוספות, בצידם של עניינם ושיקולים אחרים שלא פורטו עקב מהות ההליך, להכרעה; 20.1. מייל שנשלח ע"י הנתבע, לנילי ואורית, ביום 19.3.09, שעה 3:14 אחה"צ (בגרסת הנתבעים, השעה המופיעה 2:14). הכותרת/נושא של המייל : הרכבת הארונות ועדכון החשבון "...שמחתי לשמוע על הרצון שגם ההתקנה תבוצע. לכן צירפתי את החשבון העתידי בעניין זה לאישור. .... תאשרו בבקשה את ההבטחה לתשלום כדי שאוכל להורות ליצרן להכניס לתוכנית העבודה שלו. .... אגב, מתי מתחילים אצלכם את השיפוץ בגלל (צ"ל בכלל - ל.ש.ח). ומתי יצבעו את חדר המדרגות אם צובעים את המדרגות בריסוס, רצוי להתקין הארונות אחרי... אך אם התביעה (צ"ל התביעה - ל.ש.ח) תעשה בהברשה, כדאי להרכיב מוקדם יותר, טרם הצביעה, כי סביב הארונות בעת ההתקנה, יהיו נזקים בטיח ובמשקוף ורצוי שיהיו במקום טרם... ממתין לתשובתכן". ההדגשות במייל זה, ובאחרים להלן הן שלי - ל.ש.ח. למייל זה השיבו נילי ואורית, באותו יום שעה 3:55 אחה"צ כדלקמן : "הי דני, שמחתי לשמוע שקיבלת את הצ'ק. דני, עפ"י ברור עם מספר קבלנים (כולל חוסין) נשמע הסכום שאתה מבקש מוגזם מאד מאד. חוסין טוען שמעבר לסכום שקיבלתי לא ישלם, כי המשך בקשתך לא נכון ולא תואם את המציאות. לקחת עוד סכום מהדיירים ברור שלא נצליח. צר לנו אך הסכום מוגזם מאוד. אגב, הסכומים בהם מדובר עד 39,000 ₪ כולל הרכבה, מע"מ ורווח נאה לקבלן. הפרש של 20,000 ₪ על ארונות לא נראה לך בתי סביר". בו ביום, בשעות הערב נשלחה תשובה ע"י הנתבע וגם הערות שנכתבו על גבי המייל הנ"ל. הערות הנתבע יודגשו ויובלטו ביחס למלל המקורי במייל כדלקמן : "חוסין טוען שמעבר לסכום שקיבלתי מה קיבלתי 4 לש"ח מעמ איזה קשר יש לי עם חוסיין מי צריך את ההסכמה שלו אני לא ! לא ישלם, כי המשך בקשתך לא נכון ולא תואם את המציאות. על איזו מציאות את מדברת ..." מעבר להערות אלה, כתב הנתבע : "נילי, אני שילמתי עבור הפחים, כחומר גלם. קיבלתי קבלה כפי שביקשת. אבקש לשלם את עלות החומר.... אינני ניכנס כעת למו"מ בעניין זה. בין אם חוסין ולא חוסין. נראה למאן דהוא או לא נראה זה לא מענייני. המחיר שניקבע בהסכם, נקוב וכל דיון בעניין זה לא רלוונטי. האופציה שעומדת כעת : 1. תשלמו עבור ההזמנה שבגינה שולמה המקדמה לספק. 30 אש"ח + מע"מ. 2. אח"כ יסופקו הפחים. 3. תמשיכו עם חוסיין או בלעדיו, על המדידות, מנעולים, צירים, הרכבה וכו' ותחסכו כמה שתוכלו וכמה שיראה לכם. 4. לי כבר לא נראה אצלכם דבר. ....". 20.2. מכתב מיום 30.3.09 שנשלח ע"י התובעת לנתבע - "...מאחר ולא קבלנו ממך כל אישור על קבלת הכספים שהועברו לידך נודה לך אם תאשר, קבלת 34,650 ₪, עבור חומרי הגלם לדלתות החשמל, קבלת המחאה בסך ...... נבקשך להוציא לנו חשבונית עבור ההוצאות הנ"ל וכן מסמך המאשר את גמר החשבון בינך ובין נציגות וועד הבית... אנחנו שוב רוצות להודות לך על כל הדרך שעברת איתנו...". יצויין כי מייל זה הוצג בשתי גרסאות; הראשונה, זו שצוטטה דלעיל (המייל צורף לכתב התביעה) והשנייה בה כתוב כי היא הסך של 34,650 ₪ "...עבור דלתות החשמל, קבלת המחאה בסך..." (מייל בגרסה זו צורף לתצהיר גילוי המסמכים - עמ' 58, מתוך 79). את התשובה כתב דני בכתב יד על גבי המכתב עצמו (המכתב כולל התשובה הוצג גם ע"י התובעת) : "..אכן קיבלתי הצ'ק בסך 34,650 ₪ רצ"ב חשבונית בגינה. הפחים עבור הדלתות חשמל יסופקו לבניין במהלך שבוע זה - תואם עם מוביל שעדיין לא נקבע ביום באופן סופי (יבוא מאשדוד) אעדכן סופי המשך הצלחה וחג שמח..." 20.3. גם התכתבויות לאחר פינוי הפחים מהבית המשותף רלוונטיות לענייננו, הן לאור השלכתן על כוונות הצדדים בכל הקשור לאספקת הדלתות/לוחות פח והן בהקשר של התנהלות הצדדים סביב הפרת () החוזה ופועלם לקיומו. מכתב שנשלח, ביום 12.4.09, ע"י ב"כ התובעת והמופנה לב"כ הנתבעים ובו דרישה לקבלת כל הדלתות, בתוך 3 ימי עסקים ממועד כתיבת המכתב. במכתב זה אין התייחסות לתשלום היתרה. מכתב שנשלח, ביום 19.5.09, ע"י ב"כ התובעת והמופנה לב"כ הנתבעים : "....בהמשך לאמור במכתבך ובהמשך להסכמים בין מרשתי למרשתך ובהמשך לסעיף 4.2.09 לכתב הכמויות, מרשתי החליטה כי מרשתך תספק ותתקין את דלתות הפח המגלוון לארונות החשמל...." באותו מכתב צוין כי בהתאם לכתב הכמויות, יתרת התשלום תעמוד ע"ס של 11,750 ₪ שתשולם לאחר ההתקנה (46,400 ₪ - 34,650 ₪). ומכתב ב"כ הנתבעים, מיום 3.6.09, בגדרו הובעה הסכמה לאספקת והתקנת הארונות, וזאת כנגד תשלום מלוא התמורה מראש (46,400 ₪ + מע"מ בניכוי הסכום ששולם), בנוסף לעלות ההובלה של פינוי הפחים והובלתם בחזרה לצורך התקנה ועלות פירוק הדלתות הקיימות. באשר לתביעה שכנגד אסתפק בלומר כי התוצאה של דחיית התביעה ודאי מלמדת כי איני מקבלת את הניתוח המשפטי-עובדתי העומד בבסיסה; לא שוכנעתי כי ההסכמה המאוחרת (בדבר אספקת דלתות/פחים), שהיתה לאחר הסכם הביטול, והתביעה שהוגשה בעקבותיה מקנים את הזכות ל'חזור' להסכם המקורי, וזאת שעה שביטול ההסכם ותנאי לא היו שנויים במחלוקת בזמן אמת. 26. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית ועל דחיית התביעה שכנגד. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. בשים לב לאופן בו הוכרעה המחלוקת ומספר הישיבות המועט בתיק, אני מורה על השבת האגרה ששולמה אל הצדדים, ככל שזו עולה על סכום אגרת המינימום. הצדדים פטורים מתשלום מחצית שנייה של האגרה וככל שזו שולמה יש להשיבה לידי הצד ששילמה, באמצעות בא כוחו. הערבון המופקד בקופת ביהמ"ש, בסך של 12,000 ₪, יושב לידי התובעת שכנגד באמצעות בא כוחה. רהיטים (תביעות)דלתות (תביעות)חשמל