זיוף ייפוי כוח נוטריוני

סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור. ייפוי הכוח בא גם בגדר "תעודה ציבורית" על פי משמעות המונח בסעיף 29(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א - 1971 בסעיף 34 לפקודת הראיות נקבע לגבי תעודה ציבורית, כי קיימת חזקה באשר לתעודה ציבורית הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות שהיא אמנם נערכה כך. גם מסמך נוטריוני אשר נוצר טרם חוק הנוטריונים נהנה מחזקת התקינות באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון אשר ניתן לפי החוק, זאת בתואם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים. גם את החזקה באשר לאמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, כאמור, ניתן לסתור. זאת ועוד, ובהינתן כך שהנטל להוכחת הזיוף, אל מול חזקת התקינות של ייפוי הכוח, מוטל על הנתבעים, הרי רלוונטי לתת משקל גם לכך שמאחורי הכפירה באותנטיות של ייפוי הכוח מסתתרת גם טענת מרמה במהותה. הלכה היא כי טענות מסוג מרמה וזיוף, מצריכות תשתית ראייתית בעלת משקל גבוה יותר מזה הנדרש בתביעה אזרחית "רגילה", אם כי נטל ההוכחה עדיין נותר כבמשפט אזרחי רגיל (ראו לעניין זה: ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598; ע"א 400/86 עיזבון המנוח בן ציון קריגר ז"ל ואח' נ' ד"ר סבינה קריגר, פ"ד מב(4) 500, 504-505)). ייפוי כוח נוטריונימסמכיםנוטריוניםזיוףייפוי כוח