אלה הוראות סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח: 56. (א) חובת השיפוי של המבטח תהיה כשיעור הנזק שנגרם ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה (להלן - סכום הביטוח);... (ב) ... (ג) תגמולי הביטוח יחושבו באופן שיביאו את המוטב ככל האפשר למצב שהיה נמצא בו אילולא קרה מקרה הביטוח. (ד) הסכימו הצדדים מראש על שיעור השיפוי, יהיו תגמולי הביטוח כמוסכם, ללא תלות בשיעור הנזק שנגרם. המלומד שחר ולר בפירוש המקיף שכתב, חוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981, כרך שני (ירושלים 2007), מראה, כי קיימת אפשרות להסכמה חוזית מפורשת בשאלה אם יפוצה המבוטח לפי העקרון "חדש תחת ישן" או לפי "ישן תחת ישן". גם אם "הרעיון הוא, ששיעור תגמולי הביטוח צריך לשקף את העובדה שהנכס המבוטח התבלה", שם עמ' 158 למטה, עדין יש מקום לפוליסות המזכות את המבוטח בקבלת "חדש תחת ישן", שם, עמ' 159 למעלה. בה"ש 68 (עמ' 159 למטה) מביא המחבר את דברי השופט י' שילה ב-ע"א 237/80 ברששת נ' האשאש פ"ד לו(1) 281, 291 למעלה (31.12.81), לפיהם אם כתוצאה מעוולה הושמד רכושו של אדם, הוא זכאי לפיצוי בשיעור עלותו של נכס חדש. במקום אחר כותב המחבר כי "בנסיבות מסויימות ראוי לחייב את המבטחת לשפות את המבוטח לפי הכלל של "חדש תחת ישן" אף אם הפוליסה אינה כוללת תניית כינון", שם, טכסט לה"ש 92 בעמ' 164. חוזהפוליסהחוזה ביטוח