תקנה 2(א) בתקנות אישור חלוקה מטילה חובת פרסום הודעה לנושיה של חברה המבקשת לקבל אישור בית המשפט לביצוע חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות בשני עיתונים יומיים. וזה נוסחה: "חברה המגישה בקשה לאישור חלוקה, תפרסם ביום הגשת הבקשה, הודעה לנושיה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית הנפוצים בישראל, כמפורט בתקנה 3." עיון בתקנות אישור חלוקה מעלה כי דרישה זו מוטלת על חברה ביום הגשת הבקשה לחלוקת דיבידנד באישור בית המשפט. בהקשר זה ייצוין כי לגבי נושים מהותיים או מובטחים חלות חובות הודעה נוספות כאמור בתקנה 2(ב) לתקנות אישור חלוקה, וכי תקנה 2(ה) קובעת כי בית המשפט רשאי להטיל על החברה חובות הודעה לנושים נוספים ודרכים נוספים למתן הודעות לנושים. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת פרסום חלוקת דיבידנד בעיתון: מהות הבקשה עניינה של בקשה זו (להלן: "הבקשה") הוא קבלת אישור בית המשפט לביצוע חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות"). הבקשה הוגשה לבית המשפט ע"י חברת עלי דגן בע"מ (להלן: "עלי דגן") וע"י חברת מגן בית מאפה וקפה בע"מ (להלן: "מגן בית מאפה"). עלי דגן הינה חברת האם של חברת בונז'ור (1986) בע"מ (להלן: "בונז'ור") ואילו בונז'ור מחזיקה בכל מניות מגן בית מאפה. עוד יודגש כי כל מניותיה של עלי דגן מוחזקות בידי חברת אסם השקעות בע"מ (להלן: "אסם") (החברות שפורטו לעיל יקראו כולן יחד: "קבוצת אסם"). הרקע העובדתי להגשת הבקשה עלי דגן מחזיקה בכ- 97.76% ממניות בונז'ור, ואילו מגן בית מאפה, המוחזקת במלואה על ידי בונז'ור, מחזיקה בכ- 2.24% ממניות בונז'ור ("החזקה צולבת"). כחלק משינוי מבנה המתוכנן בקבוצת אסם, אשר מטרתו הסופית היא מיזוגה של בונז'ור (כ"חברת יעד") לתוך אסם (כ"חברה הקולטת") בהתאם לחלק השמיני בחוק החברות, נדרשות חברות הקבוצה לבצע את הפעולות הבאות: המרת הלוואה שנתנה בונז'ור למגן בית מאפה בסך 975 אלפי ש"ח להון, ולאחר מכן חלוקת מניות בונז'ור המוחזקות בידי מגן בית מאפה (2.24%) כדבידנד בעין לידי בונז'ור והפיכתן ל"מניות רדומות" כאמור בסעיף 308 לחוק החברות (להלן: "שלב א'"). המרת שטר ההון שהנפיקה עלי דגן לאסם בסך של 37,119 אלפי ש"ח להון, ולאחר מכן חלוקת יתרת מניות בונז'ור (אשר יהוו 100% מהמניות שאינן רדומות לאחר ביצוע שלב א') המוחזקות בידי עלי דגן כדיבידנד בעין לאסם (להלן: "שלב ב'"). חלוקות המניות כדיבידנד בעין על ידי המבקשות צפויות להיעשות בפטור ממס בהתאם להוראות סעיף 104ג לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה"). לאחר ביצוע שלב א' ושלב ב' תחזיק אסם בכל מניותיה הלא רדומות של בונז'ור ובשלב זה יבוצע המיזוג ביניהן כאמור לעיל. הואיל והשווי הרשום בספרי המבקשות של המניות שבכוונתן לחלק כדיבידנד בעין עולה על סך ה"רווחים" של כל אחת מהן (כהגדרת מונח זה בסעיף 302 לחוק החברות) שלב א' דורש אישור בית המשפט לביצוע חלוקת המניות בעין ממגן בית מאפה לבונז'ור, ושלב ב' דורש אישור בית המשפט לביצוע חלוקת המניות בעין מעלי דגן לאסם. מכאן - הבקשה שלפני. במסגרת הבקשה, מתבקש בית המשפט לפטור את המבקשות ממתן הודעה לנושים כקבוע בתקנה 2 בתקנות החברות (אישור חלוקה), התשס"א-2001 (להלן: "תקנות אישור חלוקה"). בתמיכה לבקשה צורף תצהירו של המשנה למנכ"ל לכספים של אסם, מר פנחס קימלמן. כן צורפו, בין היתר, החלטות דירקטוריוני המבקשות ואסיפות בעלי מניותיהן המאשרות את החלוקות המבוקשות, בכפוף, כמובן, לאישורן של חלוקות אלה על ידי בית המשפט. יודגש כי הדירקטוריון והאסיפה הכללית של מגן בית מאפה אישרו את המרתה של ההלוואה אשר ניתנה על ידי בונז'ור למגן בית מאפה להון, ודירקטוריון ואסיפת בעלי המניות של עלי דגן אישרו את המרת שטר ההון שהנפיקה עלי דגן לאסם להון. נימוקי הבקשה בסעיף 1.1 בבקשה מציינות המבקשות כי המיזוג שבין בונז'ור לאסם תוכנן לראשונה להתבצע בדצמבר 2008. לפיכך, המבקשות פנו בעבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה שנוסחה זהה לבקשה שלפני ובקשתן אושרה על ידי בית המשפט ביום 6.1.09. אולם, כאמור בסעיף 1.2 בבקשה הואיל והמיזוג המוצע לא הושלם בסופו של יום "ולמען הזהירות והסדר הטוב, שבות ומבקשות המבקשות, על בסיס אותן טעמים, אישור מחדש של בית המשפט הנכבד". בסעיף 4.1 בבקשה טוענות המבקשות כי הפחתות ההון המבוקשות נועדו אך במטרה לאפשר את ביצוע המיזוג בין בונז'ור ואסם, ואין להן השלכות כלכליות על הקבוצה. בסעיף 4.2 בבקשה נטען כי בהסתמך על דוחותיהן הכספיים ליום 31.12.09, לאחר המרת התחייבויותיהן לחברות האם שלהן (אסם לגבי עלי דגן ובונז'ור לגבי מגן בית מאפה) להון מניות, עובר לביצוע החלוקות, לא יהיו למבקשות נושים כלשהם, ולא כל שכן נושים מהותיים או מובטחים כהגדרתם בתקנות אישור חלוקה. משכך, אין חשש לעמידה במבחן יכולת הפירעון כנדרש בסעיף 303 בחוק החברות. בנוסף טוענות המבקשות, בסעיף 4.3 בבקשה, כי "אם וככל שיהיו בעתיד חובות לנושים לא מהותיים, בעלי המניות של עלי דגן ושל מגן בית מאפה ישקיעו בעלי דגן ובמגן בית מאפה, לפי ההקשר והעניין, הון נוסף, אם וככל שיידרש, לפירעון והכל כפי שנקבע בהחלטות דירקטוריון של עלי דגן ומגן בית מאפה שאושרו באסיפות הכלליות של המבקשות" (ההדגשה לא במקור - ב.א). לטענת המבקשות, כמפורט בסעיף 4.4 בבקשה, לנוכח העדרם של נושים, כאמור לעיל, אין צורך במתן הודעה לנושים כקבוע בתקנה 2 לתקנות אישור חלוקה. דיון והכרעה לאחר שקראתי את הבקשה על כל נספחיה, אני סבור כי ראוי להתייחס כבר עתה למספר נקודות מקדמיות הדורשות ליבון והבהרה טרם מתן החלטתי בבקשה לגופה: כפי שעולה ממאזני המבקשות, לאחר ביצוע החלוקות המבוקשות על ידן מאזניהן יתרוקנו כמעט לחלוטין מנכסים, וישארו בהם רכוש שוטף כנגד הון עצמי, בסכומים המהווים אחוזים בודדים מסך כל המאזן לפני החלוקה (פחות מ- 0.5% בעלי דגן ופחות מ- 5% במגן בית מאפה). ביצוע החלוקות המבוקשות, המרוקנות למעשה את המבקשות מהרוב המכריע של נכסיהן, עלול לגרום לכך שבמידה ויתגלו בעתיד נושים כלשהם למבקשות, לרבות רשויות המדינה, אזי יקשה על נושים אלה לגבות את חובותיהם מהמבקשות. המבקשות אמנם מודעות לעניין זה כעולה מסעיף 4.3 בבקשה, ולפיכך החליטו דירקטוריוניהן ביום 22.12.10 כי במקרה שנושים עתידיים לא מהותיים ידרשו מהמבקשות לפרוע חובותיהן ולקיים התחייבויותיהן, אזי, בעלי המניות של החברות ישקיעו אצל המבקשות הון נוסף ככל שיידרש. הגדרת המונח "חוב" בתקנה 1 בתקנות אישור חלוקה קובעת כי "חוב" פירושו - "סכום כספי או התחייבות חוזית לספק נכס או שירות". ברור איפוא כי יש להבטיח שתהא למבקשות היכולת לפרוע את חובותיהן ולקיים את התחייבויותיהן כלפי נושיהן. התחייבויות בעלות המניות של המבקשות להשקעה עתידית במבקשות לצורך מימון פירעון חובותיהן וקיום התחיבויותיהן כלפי נושיהן, אינן יכולות להתקבל בדירקטוריוני המבקשות, ואף לא באסיפות בעלי המניות שלהן, כי אם בהחלטות שיתקבלו באורגנים המוסמכים של בעלות מניותיהן. יתר על כן: התחייבויות כאמור אינן יכולות להיות מוגבלות לנושים לא מהותיים בלבד. יש לעשותן כלפי כלל נושיהן של המבקשות, כל אחת בנפרד כלפי נושיה הקיימים או העתידיים. סכומה של כל התחייבות צריך להיות מוגבל בסכום החלוקה בגינה מתבקש אישורו של בית המשפט לגבי אותה מבקשת. באופן דומה, ההחלטה על המרת שטר ההון בעלי דגן ועל ההלוואה במגן בית מאפה אינה יכולה להתקבל רק באסיפות בעלי המניות ובדירקטוריונים של המבקשות, כי אם באורגנים המוסמכים של החברות הנושות בהן, דהיינו - אסם בעלי דגן, ובונז'ור במגן בית מאפה. כפועל יוצא מניתוח הדברים המובאים לעיל יש לוודא גם כי בעקבות שלב א' ושלב ב' לא יווצרו למשיבות חבויות במס. מסעיף 4 בהחלטות הדירקטוריונים של המבקשות אשר צורפו כנספחים ד' ו- ה' של הבקשה, ניתן ללמוד כי נדרש אישור מרכז ההשקעות לשינוי המבנה המתוכנן בקבוצת אסם "בקשר להסדר מעמדם של המפעלים המאושרים, והשעבוד לטובת מדינת ישראל". בבקשה ובנספחיה לא הוברר לאיזה חברה יש מפעלים מאושרים ומהם אותם שיעבודים לטובת מדינת ישראל. לפיכך, יתכן שאף למרכז ההשקעות עלולות להיות תביעות לקיום התחייבויות והשבת חובות כספיים. על פי הנטען בבקשה, לאחר ביצוע הפחתת ההון בעלי דגן יוותרו במאזנה של עלי דגן רווחים בלתי מחולקים בסך של 213 אלפי ש"ח. לשון אחר: עלי דגן מבקשת לבצע חלוקת באישור בית המשפט מבלי שחילקה תחילה את מלוא הרווחים הניתנים לחלוקה לפי סעיף 302 לחוק החברות. נושא זה טעון הסבר מצד עלי דגן. בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט זה בת"א (מר') 3488-06-08 מעיינות עדן בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים, , 24.7.08) הודגש כי: "יש לקבוע שהאחריות לחלוקת הדיבידנד תוטל על הדירקטורים באופן שלא תחול פגיעה ביכולת הפירעון של החברה. החלטת דירקטוריון החברה בדבר ביצוע חלוקה היא החלטה עסקית, אשר מטילה על הדירקטורים חובות אמון וזהירות כבכל החלטה אחרת." (שם, בפסקה 3.ב של פסק הדין). בנסיבות המקרה שבפני, אני סבור כי גם במקרה הנוכחי ראוי כי חברי הדירקטוריונים של החברות המבקשות לבצע את החלוקות נשוא הבקשה יהיו אחראיים למצגים ולנתונים העובדתיים המוצגים לבית המשפט במסגרת הבקשה. לפיכך, אני מורה כי כל חברי הדירקטוריונים של המבקשות יהיו אחראים, באופן אישי, לנכונותם של כל הנתונים והמצגים העובדתיים המוצגים לבית המשפט, וכי נושא זה ימצא ביטויו בהחלטות הדירקטוריונים של החברות המבקשות. אני סבור כי בנסיבות העניין על המבקשות לבסס את בקשות החלוקה שלהן על הדוחות הכספיים המבוקרים שלהן ליום 31.12.2010. אינני סבור כי יהיה זה ראוי להסתפק בדוחות המבוקרים ליום 31.12.2009 אשר צורפו לבקשה שכן יתכן ואין בהם כדי להציג תמונה עדכנית ונכונה לגבי מצבם הכספי של המבקשות. תקנה 2(א) בתקנות אישור חלוקה מטילה חובת פרסום הודעה לנושיה של חברה המבקשת לקבל אישור בית המשפט לביצוע חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות בשני עיתונים יומיים. וזה נוסחה: "חברה המגישה בקשה לאישור חלוקה, תפרסם ביום הגשת הבקשה, הודעה לנושיה, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית הנפוצים בישראל, כמפורט בתקנה 3." עיון בתקנות אישור חלוקה מעלה כי דרישה זו מוטלת על חברה ביום הגשת הבקשה לחלוקת דיבידנד באישור בית המשפט. בהקשר זה ייצוין כי לגבי נושים מהותיים או מובטחים חלות חובות הודעה נוספות כאמור בתקנה 2(ב) לתקנות אישור חלוקה, וכי תקנה 2(ה) קובעת כי בית המשפט רשאי להטיל על החברה חובות הודעה לנושים נוספים ודרכים נוספים למתן הודעות לנושים. השוואת תקנה 2 לתקנה 5 בתקנות אישור חלוקה מעלה כי בעוד שתקנה 5(ב) בתקנות אלה מאפשרת לבית המשפט לפטור חברה מחובת מסירת דוחות כספיים לנושה מהותי או נושה מובטח, לא קיימת הוראה מקבילה המקנה לבית המשפט סמכות לפטור את מבקשת האישור לביצוע חלוקה מחובת פרסום הודעות לנושים בשני עיתונים יומיים בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות אישור חלוקה. אף לגופם של דברים אני סבור כי אין מקום לוותר על פרסום הודעה לנושים בשני עיתונים יומיים כנדרש בתקנה 2(א) בתקנות אישור חלוקה. הגם שמבחן יכולת הפירעון נועד בראש ובראשונה להגן על נושי החברה הידועים, הרי שאין ספק כי הוא נועד להגן אף על נושים בכח, לרבות אלה שטרם ידועים. לפיכך, פרסום ההודעה בדבר הגשת בקשה לאישור חלוקה נדרש גם לשם הגנה על נושים בכח ובמיוחד במקרים בהם תוצאת החלוקה היא הפחתה ניכרת מההון העצמי של החברה המבקשת את אישור בית המשפט לחלוקה. לא למותר לציין כי פרשנות זו עולה בקנה אחד עם התכלית החקיקתית המונחת ביסוד תקנות אישור חלוקה. בהקשר זה יפים דבריו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס כב' השופט אהרון ברק בספרו "פרשנות במשפט" (כרך ב' - פרשנות החקיקה, 1993): "כלל התכלית קובע, כי את לשון החקיקה יש לפרש באופן שיגשים את תכליתה. מבין המשמעויות (הלשוניות) השונות שהטקסט החקיקתי סובל (כיצירה לשונית) יש לבחור באותה משמעות (משפטית) המגשימה את התכלית המונחת ביסוד הטקסט החקיקתי. אם מספר משמעויות (לשוניות) מגשימות את תכליתו של הטקסט החקיקתי, יש לבחור באותה משמעות אשר יותר מכל משמעות אחרת מגשימה באופן המלא ביותר את תכליתה של החקיקה. זהו כלל התכלית, אשר מעמיד את התכלית ככלל הפרשני המרכזי." (שם, בעמ' 85) לאור האמור, אני סבור כי הוראת תקנה 2(א) בתקנות אישור חלוקה הינה הוראה מנדטורית וקוגנטית שלא ניתן להתנות עליה, ואין בית המשפט מוסמך לפטור את המבקשות מחובתן לפרסום הודעות בדבר הגשת הבקשה בשני עיתונים יומיים כנדרש בתקנות אישור חלוקה. סיכום לאור כל האמור לעיל, הריני מורה למבקשות להמציא לתיק בית המשפט המסמכים הבאים: אישור על פרסום הודעות לנושים בשני עיתונים יומיים כנדרש בתקנה 2(א) לתקנות אישור חלוקה. התחייבויות אסם, מאושרת כדין ע"י עו"ד מטעמה, להעמיד לעלי דגן מימון בדרך של הזרמת הון לשם פירעון חובותיה, ככל שיהיו חובות כאמור. התחייבות זו תוגבל בסכום החלוקה בגינה מבקשת עלי דגן אישור בית המשפט. התחייבויות בונז'ור, מאושרת כדין ע"י עו"ד מטעמה, להעמיד למגן בית מאפה מימון בדרך של הזרמת הון לשם פירעון חובותיה, ככל שיהיו חובות כאמור. אף התחייבות זו תהיה מוגבלת בסכום החלוקה בגינה מבקשת מגן בית מאפה אישור בית המשפט. אישור מאת אסם, כשהוא מאושר כדין על ידי עו"ד מטעמה, בדבר הסכמתה להמרת שטר ההון שהונפק לה על ידי עלי דגן להון אצל עלי דגן. אישור מאת בונז'ור, כשהוא מאושר כדין על ידי עו"ד מטעמה, בדבר הסכמתה להמרת ההלוואה שנתנה למגן בית מאפה להון אצל מגן בית מאפה. מסמך מאת עלי דגן המבאר מדוע לא תחלק תחילה את כל הרווחים שניתן לחלקם על פי סעיף 302 לחוק החברות בטרם יתיר לה בית המשפט חלוקה לפי סעיף 303 לחוק החברות. הצהרת כל חברי הדירקטוריונים של המבקשות בדבר אחריותם האישית לנכונות כל המצגים והנתונים העובדתיים המופיעים בבקשה ובנספחיה. דוחות כספיים מבוקרים של המבקשות כשהם ערוכים ליום 31.12.10. בנוסף, אני מורה למבקשת להמציא את הבקשה על כל נספחיה, בצירוף החלטה זו, לידי רשות המיסים, מרכז ההשקעות, רשם החברות ופרקליטות מחוז תל אביב והינני מורה כי גופים אלה יגיבו לבקשה בתוך 30 יום ממועד המצאת הבקשה לידיהן. לאחר שתקויים החלטה זו ותומצאנה לבית המשפט תגובות לבקשה מצידם של רשות המיסים, מרכז ההשקעות, פרקליטות המחוז ורשם החברות, בצירוף כל יתר המסמכים אשר הוטל על המבקשת להמציא לבית המשפט, ידון בית המשפט בבקשה זו לגופה. פרסוםדיני חברותאישור חלוקת הוןדיבידנדעיתונות