קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוסר במטען מחו''ל: בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר לשיבוב תגמולי ביטוח בסך 33,089 ₪ ששילמה התובעת, כמבטחת, לחברת אלקליל בע"מ (להלן: "המבוטח") בשל חוסר במוצרי קוסמטיקה (להלן: "המטען") שהובל לישראל במטוס של הנתבעת. א. עיקר טענות התובעת 1. המטען נמסר לנתבעת ביום 10.8.09 לצורך הובלתו לישראל, וכנגד קבלתו הוציאה הנתבעת שטר מטען אווירי (להלן: "שטר המטען"). 2. המטען הגיע לישראל ביום 15.8.09 או בסמוך לכך ונמסר לממ"ן לצורך אחסנתו עד למסירתו למבוטח. 3. במועד שבו נמסר המטען או בעת שהיה בחזקת הנתבעת אירע בו חוסר בפריטי המוצרים (להלן: "החוסר") כמפורט בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה. 4. התובעת שילמה למבוטח תגמולי ביטוח בגין החוסר. 5. התובעת טוענת כי על הנתבעת לשפותה בסכום התביעה שכן החוסר אירע שעה שהמטען היה ברשות הנתבעת בעוד שזו אישרה בשטר המטען כי קיבלה את המטען במצב טוב, שלם ותקין. 6. התובעת מייחסת לנתבעת רשלנות בטיפולה במטען וכן הפרת התחייבות מפורשת או מכללא למסור את המטען ללא נזק. ב. עיקר טענות הנתבעת 1. הנתבעת מודה כי הובילה את המטען והוציאה לגביו שטר מטען, ולגירסתה קיבלה את המטען לחזקתה ארוז וסגור להובלה בפאלט אחוד וללא שהיתה מעורבת באריזתו של המטען, ומשכך לא ידעה ולא יכלה לדעת על אפשרות של נזק ו/או חוסר במטען. 2. ממ"ן היא שקיבלה ופירקה את המטען ואז נתגלה החוסר. 3. הנתבעת טוענת איפוא כי ככל שנגרם החוסר הרי שהדבר אירע במהלך אריזת המטען על ידי השוגר ו/או מטעמו טרם הטענת המטען למטוס ו/או לאחר פתיחת המטען על ידי ממן עובר למסירתו למבוטח. 4. הנתבעת הוסיפה וטענה כי השמאי שמונה על ידי התובעת נמנע מלבדוק את המטען בכללותו וכן כי גם ב-5 הקרטונים שבדק מתוך כלל 53 שהיוו את המטען, נתגלו אי התאמות בין הכמויות והמשקלים שדווחו על ידי השוגר ובין מה שהיה קיים בפועל. 5. לטענת הנתבעת בדיקת השמאי התבצעה בשלב מאוחר בהיות המטען מאוחסן במחסני המבוטח לאחר סיום הטיפול בו על ידי ממ"ן. 6. הנתבעת הוסיפה וטענה כי אם בכלל, האחריות המוטלת עליה לחוסר מוגבלת מכח הוראות האמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה בינלאומית באוויר שנחתמה בוורשה ביום 12.10.29 ובפרוטוקולים המתקנים אותה (להלן: "האמנה") שאומצה בישראל מכח חוק התובלה האווירית תש"מ-1980 (להלן: "חוק התובלה"). ג. הסדר דיוני בעלי הדין הודיעו לבית המשפט כי הגיעו לידי הסדר דיוני לפיו לא יחקרו עדים וכי בית המשפט יתן פסק דין על יסוד סיכום טענותיהם בצירוף המסמכים הרלבנטיים. סיכומי בעלי הדין הוגשו - הגיעה עת ההכרעה. ד. דיון וממצאים 1. שטר המטען ונפקותו 1.1 בשטר המטען (נספח ב' לכתב התביעה) שהוצא על ידי הנתבעת כככמוביל אווירי תואר המטען כמוצרי קוסמטיקה ארוזים ב-53 אריזות במשקל כולל של 9,953 ק"ג. 1.2 עסקינן בשטר מטען "נקי" במובן זה שלא תועדו בו הערות או הסתייגויות כלשהן בדבר מצב המטען. 1.3 התובעת טוענת כי היותו של שטר המטען נקי מקימה חזקה וראיה בדבר מצבו התקין של המטען במועד קבלתו על ידי הנתבעת, אך גם לשיטתה עסקינן בראיה לכאורה (PRIMA FACIE EVIDENCE) (סעיף 16 לסיכומי התובעת). 2. סעיף 11 לאמנה ונפקותו לנסיבות התובענה 2.1 בסעיף 11 לאמנה נקבע (תרגום חופשי מן הנוסח באנגלית): "(א) שטר המטען האווירי מהווה ראיה לכאורה לקשירת החוזה לקבלת המטען ולתנאי ההובלה. (ב) ההצהרות שבשטר המטען בנוגע למשקל המטען, ממדיו ואריזתו וכן אלו הנוגעות למספר הצרורות (חבילות) מהוות ראיה כל עוד לא הוכח להיפך. ההצהרות הנוגעות לכמות המטען, נפחו ומצבו - אינן מהוות ראיה נגד המוביל אלא אם נבדקו על ידיו במעמד השוגר ודבר זה צוין בשטר המטען או אלא אם הן נוגעות למצבו של המטען כפי הנראה לעין". 2.2 בסיכום טענותיה טענה התובעת כי לשטר המטען צורפה רשימה מפורטת של מידות האריזות ומשקלן וכי עובדה זו אושרה בכיתוב על גבי שטר המטען; מכאן לא ארכה דרכה של התובעת לטעון כי הנתבעת בדקה את פירוט האריזות והמידות ואימצה אותו ומשכך היא מנועה מלטעון כל טענה בעניין זה (פסקאות 33-35 לסיכומי התובעת). 2.3 הנתבעת לעומת זאת טענה כי ההצהרה לגבי נכונות פרטי המטען אליה כיוונה התובעת היא בבחינת הצהרת המשלח (SHIPPER) בלבד והצביעה לעניין זה על הכיתוב המודפס בחלקו הימני התחתון של שטר המטען לפיו: "SHIPPER CERTIFIES THAT THE PARITCULARS ON THE FACE HEREOF ARE CORRECT" 2.4 במחלוקת זו נוטה דעתי אחר עמדת הנתבעת שכן אין חולק כי הצהרת האימות הנ"ל נעשתה על ידי המשלח (השוגר) ומכל מקום, אין בפני ראיה כי ההצהרות הנוגעות לכמות המטען, נפחו ומצבו - נבדקו ועובדת בדיקתן צוינה בשטר המטען על ידי המוביל במעמד השוגר, משכך עומד בעינו הסייג האמור בפיסקה ב' של סעיף 11 לאמנה באשר לכמות המטען, נפחו ומצבו. 2.5 על כך אוסיף כי לא נסתרה בפני גירסת הנתבעת לפיה היא קיבלה את המטען ואחוד ארוז וסגור בפאלט אחד ללא שהיתה מעורבת באריזתו ומשכך כל שיכלה ללמוד על מצבו של המטען הוא מצבו הכללי במטען אחוד להבדיל מתכולת רכיביו (הקרטונים). 3. דוח השמאי 3.1 עיון בדו"ח השמאי מלמד כי זה בדק סך הכל 5 קרטונים שהכילו פריטי קוסמטיקה, 2 מהם בשלב השחרור של המטען בממ"ן ו-3 נוספים במחסני המבוטח (עמ' 2 לדוח השמאי). 3.2 יתר על כן, בדיקת השמאי הניבה ממצאים כדלקמן: חוסר של 14 אריזות פנימיות שהתגלע בקרטון אחד - נמצא בקרטון אחר. משקלו המוצהר של אחד הקרטונים (164 ק"ג) נבדק ונמצא כי משקלו בפועל 147 ק"ג אך כל תכולתו המוצהרת של אותו קרטון נמצאה בתוכו. בקרטון נוסף נמצא חוסר של 50 אריזות פנימיות וכי עסקינן בקרטון לא מודבק שאותר רק ברמפת השחרורים של ממ"ן. 3.3 ככללו של דבר מציין השמאי כי החוסר הסופי במטען מתבטא ב-50 אריזות באחד הקרטונים. 4. פקודת המסירה של ממ"ן ונפקותה לממצאי השמאי 4.1 בפקודת המסירה האמורה מיום 17.8.11 תיעדה ממ"ן סימני "קרוע ומעוך" ב-4 קרטונים (להלן: "הערת הנזק"). 4.2 בניגוד לגירסת הנתבעת מצאתי כי החוסר נמצא דווקא באחד מבין 4 הקרטונים לגביהם צויינה הערת הנזק. מסקנתי זו מעוגנת בעובדה כי הקרטון בו נמצא החוסר הינו זה שתואר כקרטון הנמוך יותר שמספרו 3505 ולגביו קבע השמאי: "נמצאו (בו) קרטונים בתפזורת לא מלא". ולמטה מזה: "בקרטון 3505 נמצא בסך הכל חוסר של 50 קרטונים פנימיים (זה מתוך הקרטון שנמצא נמוך יותר מהשני)" (הסוגריים במקור-מ.ב.ח). 5. קשת ההסתברויות הבאות בחשבון למועד היווצרות החוסר 5.1 במצב דברים זה קיימות מספר חלופות באשר למועד היווצרות החוסר. 5.1.1 הראשונה - כי הפריטים החסרים כלל לא נארזו על ידי השוגר, קרי; לא נכללו במטען בעת הטענתו למטוס. 5.1.2 השניה - כי במהלך המסע האווירי נוצר החוסר בין כתוצאה משליחת יד ובין בדרך תאונתית כלשהיא. 5.1.3 השלישית - כי החוסר נגרם במהלך אחסנתם של הקרטונים במחסני ממ"ן לאחר פריקתם מן המטוס. 5.2 הגם שבסעיף 18 לאמנה נקבע כי אחריותו של המוביל לנזק שארע במהלך ההובלה הינה ביסודה אחריות מוחלטת (השוו: ע"א 192/83 אל-על נתיבי אוויר לישראל נ. משה נעמת ואח' (פ"ד ל"ח (4) 57) הרי שמן הפסיקה באותה פרשה ניתן להבין כי פריקת המטען מן המטוס מציינת את סיום ההובלה האווירית (ראו פיסקה 10 בעמ' 65 לפסק הדין). 5.3 לא עלה בידי שני בעלי הדין גם יחד להוכיח בדרגת הסתברות של "יותרת הראיות" איזו מבין החלופות הבאות בחשבון מסתברת יותר; עם זאת, לא ניתן להתעלם מרצף ההתכתבות שבין הנשגר (המבוטח) ובין הספק בחו"ל (נספח ב' לכתב התביעה) ובעיקר מכתבו של המבוטח לספק מיום 19.8.09 לפיו הלין המבוטח בפני הספק על העדר סדירות (DISORDERS) במשלוח המטען, ופירט את ממצאי השמאי, ואת תשובת הספק מיום 24.9.09 לפיה זה בחן את תביעת (CLAIM) המבוטח וראה לדחותה; מרצף התכתבות זו עולה לכאורה כי המבוטח נטה לייחס את האחריות לחוסר דווקא לחובת הספק. 5.4 גם ההסתברות לפיה החוסר במטען נגרם בשלב שלאחר פריקתו מן המטוס ושהותו במחסני ממ"ן, החל ממועד נחיתת המטוס ב-16.8.11 ועד להוצאת המטען מחצרי ממ"ן (ב-17.8.11) אינה זניחה לעניין זה אזכיר כי הנתבעת קלטה את המטען בפאלט אחוד וללא הוכח כי פתחה את הקרטונים ו/או ספרה את תכולתם. ממ"ן לעומת זאת פרקה את המטען לרכיביו (53 קרטונים) והיתה לה גישה לכל אחד מהם. על כך אוסיף כי סימני הנזק על 4 הקרטונים תועדו על ידי ממ"ן ביום 17.8.11 קרי; יום לאחר פריקת המטען מן המטוס. רצף נסיבות זה למיצער, אינו מחריג את ההסתברות להיווצרות החוסר בשלב העברתו ואחסנתו בממ"ן. 6. הכרעה 6.1 בנסיבות שהוכחו בפני - נושאת התובעת בנטל הראיה גם לגבי המועד והשלב שבו נגרם החוסר. 6.2 לא עלה בידי התובעת לשכנעני כי שטר המטען יוצר חזקה לפיה הנתבעת קיבלה לידיה את מלוא תכולת המטען, וכי התובעת לא עמדה בנטל הראיה להוכיח כי החוסר נגרם במהלך ההובלה האווירית כעילה לחיובה של הנתבעת. 6.3 התביעה נדחית. 6.4 התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. הודעה זכות ערעור. תעופההובלותתובלה אווירית