חוסר תום לב ביצירת חובות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוסר תום לב ביצירת חובות: בפניי בקשה של חייב (להלן: "החייב") להכריזו פושט רגל. החייב יליד 1951, גרוש ואב ל-3 ילדים בגירים, גר בנשר בשכירות. ביום 4.11.09 ניתן צו כינוס לנכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 9,408,695 ₪ ל-8 נושים. על החייב הושת תשלום חודשי בסך 500 ₪, שהופחת לסך של 300 ₪, לאחר דיון בבקשה להפחתת התשלום החודשי שהוגשה על ידו. עד למועד הכנת חוות דעת הכונס הרשמי הוגשו נגד החייב 4 תביעות חוב בסך של 833,013 ₪. לא נתבעו חובות בדין קדימה. החייב לא הציע הצעת הסדר נושים לסילוק חובותיו. טענות הצדדים: א. בבקשת החייב למתן צו כינוס טען כי הסתבך כלכלית בשנת 1997 בעקבות מספר השקעות כושלות בשוק המניות. לדבריו, גם לאחר שהשקעות אחדות כשלו, נטל הלוואות לרבות הלוואות בשוק האפור, ואת הכספים שהתקבלו השקיע בשוק המניות כדי לשפר את מצבו הכלכלי, אך גם בפעולות אלה כשל. בסופו של יום נותר עם חובות שהלכו ותפחו, עם נושים שהחלו לרדוף אותו, ובמצב של יאוש קיצוני, שכמעט הביא אותו לשים קץ לחייו. באלה הנסיבות נאלץ לעזוב את הארץ ולברוח, כלשונו, אף מבלי להיפרד מאשתו ומילדיו. החייב גר בארה"ב כ-12 שנה, במהלכם נישא בשנית כאשר בשנת 2004 מצבו הרפואי החל להידרדר בשל מחלת סרטן, מחלת כליות וכבד, לחץ דם גבוה ובעיית סכרת בלתי מאוזנת. בשל מצבו הבריאותי הקשה חששה אשתו השנייה כי ייפול עליה לנטל, ועל כן התגרשה ממנו. החייב נותר חסר כל, בודד ובמצב בו התקשה לשאת בהוצאות הבריאות הגבוהות הנהוגות בארה"ב. באלה הנתונים, חזר החייב לארץ מתוך תקווה לפתוח דף חדש בחייו ולהשתקם מבחינה בריאותית וכלכלית. אשר על כן, עותר החייב להכריזו פושט רגל בהדגישו שחובותיו ,שנוצרו בתום לב, הינם חובות ישנים וכן מציין את מצבו הרפואי העגום. ב. המנהל המיוחד והכונ"ר מתנגדים להכרזתו של החייב פושט רגל בהדגישם את חוסר תום הלב ביצירת החובות ואת בריחתו של החייב מהארץ, בהותירו את נושיו בפני שוקת שבורה; כן מדגישים את יכולתו של החייב לשלם לקופת הכינוס סך של 1,000 ₪ למצער, כך שבקשתו להפחתת התשלום החודשי, למרות שביכולתו להוציא סך של 500 ₪ חודש בחודשו עבור רכישת סיגריות, יש להרהר אחריה. הפן הנורמטיבי: סעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע, כהאי לישנא: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו..." השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 עדה קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1) עמ' 749 ועמ' 756). שאלת תום ליבו של החייב נבחנת בשתי תקופות שונות, האחת לפני הגשת הבקשה, בעת יצירת החובות, והשנייה, לאחר הגשתה, לרבות לאחר מתן צו הכינוס. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר, והשנייה לאפשר לחייב שאתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206). על רקע התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל, אם לאו (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 6416/01 הנ"ל, עמ' 205-206). השיקולים שמנחים את בית המשפט בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב הינם רבים ומגוונים. בית המשפט ישקול, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים, האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה להתחמק מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם. ר' ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, מיום 1.2.11, מפי כב' השופטת א. פרוקצ'יה, כהאי לישנא: "כללו של דבר: אחד התנאים להכרזת חייב כפושט רגל הוא כי הוא נהג בתום לב, ובקשתו אינה מכוונת לניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל. תום הלב הנדרש מתפרש על פני שתי תקופות: שלב יצירת החובות, שבמסגרתו נדרש כי החייב נהג בהגינות כלפי נושיו וכי התנהלותו גם אגב הידרדרותו הכלכלית לא היתה כרוכה בפגיעה מהותית בתקנת הציבור או בהפרה של החוק. בשלב השני, נדרש תום לב מצד החייב בהתנהלותו בהליכי הכינוס. עליו לשתף פעולה בתום לב עם הכונס הרשמי ועם בית המשפט על ידי חשיפת כלל המידע הנדרש להערכת היקף רכושו וכושר השתכרותו הפוטנציאלי לצורך פרעון חובותיו. אי עמידה בחובות אלה על היבטיהם השונים עשויה להביא לדחיית הבקשה להכריז על החייב כפושט רגל." דיון והכרעה: א. החייב מוסר גרסה להסתבכותו הכלכלית אלא שגרסתו אינה מבוססת על מסמכים ועל ראיות, כלל ועיקר. דא עקא, שגם אם אקבל את גרסתו של החייב כפי שהציג בבקשתו ובחקירתו ללא אסמכתא תומכת, נמצא כי אין בה אלא הוכחה לחוסר תום לב של החייב ביצירת החובות, ואפרט. החייב פותח בתיאור התנהלותו ובהסבר כשלונו הכלכלי בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כשהיה בעל תפקיד בכיר והשתכר משכורת יפה; או אז התפתה בתמימותו, כלשונו, להשקיע כספים שחסך בקרנות נאמנות. החייב, לדבריו, נטל מהבנק הלוואה של 150,000 ₪, לה הוסיף כספים שצבר בחיסכון בסך 150,000 ₪, והשקיע את כל אלה בשוק המניות. באותה תקופה, לדבריו, פקד את המדינה משבר כלכלי והמרחק לכשלון השקעותיו היה קצר. בשנות ה-90, לגרסתו, לאחר שלא הצליח לעמוד בתשלום החזר ההלוואות שנטל בנוסף להוצאות מחייה שוטפות, החל ללוות כספים מגורמים שונים לרבות מלווים בשוק האפור. כמו כן טען כי באותן שנים מכר את ביתו שהיה רשום על שמו ועל שם אשתו, כשאשתו אינה מודעת למצב הכלכלי הקשה אליו נקלע, בנסיבות בהן חלק נכבד מהתמורה העביר ליועץ השקעות לצורכי השקעה בשוק המניות, אך שוב נוכח לדעת כי השקעותיו כשלו. החייב לא שיתף את אשתו בבעיותיו הכלכליות והמשיך ללוות כספים ממכרים, כשהוא ממשיך להשקיע בבורסה, השקעות שהביאו רק הפסדים. בשנת 1998 כשלא יכול היה לעמוד בבושה כלפי משפחתו, החליט לברוח מן הארץ. לטענתו התכוון לחזור לאחר תקופה קצרה לאחר שיתחזק נפשית וכלכלית, אך מששמע כי החלו הליכי הוצל"פ נגדו, נמלך בדעתו. מנתוני ביקורת הגבולות נמצא כי החייב עזב את הארץ בשנת 1998 וחזר בתאריך 14.11.08. הבקשה למתן צו כינוס לנכסי החייב ולהכרזתו פושט רגל הוגשה ביום 12.10.09, פחות משנה ממועד חזרתו. ב. מצאתי מקום לפרט את השתלשלות האירועים משום חוסר תום לב העולה מאופן התנהלות החייב לאורך כל התקופה לרבות בעת עזיבתו את הארץ. אמנם, אין לבוא בטרוניה לחייב אשר מבקש להשקיע בשוק המניות כספי חסכונות שצבר כדין ואף כספי הלוואה שנטל, אך כשהדבר חוזר ונשנה, ולמרות שהשקעותיו לא צלחו מוסיף ונוטל הלוואות נוספות ומפנה כספים המתקבלים ממכירת דירתו להשקעות בשוק הפכפך ומסוכן, כטענתו, במקום להחזיר חובות ולייצב את מצבו הכלכלי, אין זאת אלא חוסר תום לב כלפי נושיו. מקובל עלינו לומר, בהעדר נסיבות מיוחדות לקולא, כי חייב המקים עסק שקורס, ועל חורבותיו מקים עסק חדש באותו תחום ללא עתודות כספיות מבלי שטורח לשלם חובות עבר, נגוע בחוסר תום לב, קל וחומר מעמדו של החייב אשר נקלע להשקעות שכושלות, אך ממשיך ומסכן כספים נוספים באותן ההשקעות תוך לקיחת סיכון רב, במקום להשיב חובות שכבר נוצרו, לאחר שנכווה פעם אחר פעם. מוסיף החייב, בנסיבות דנן, חטא על פשע כשיוצא לחו"ל ומנתק עצמו מן הארץ במשך 10 שנים ויותר, מבלי לדאוג לאורך השנים להחזיר חובותיו בתיקי הוצל"פ, שעל קיומם הוא יודע, גם כשהוא בנכר. הדברים מקבלים משנה תוקף בנסיבות בהן אין החייב מפרט ומציג אסמכתאות להכנסותיו בארה"ב ומותיר את השנים בהן שהה בחו"ל ללא דיווח על הכנסותיו, באמירה כללית לפיה הכנסות משמעותיות לא התקבלו על ידו. החייב מבקש כי בית משפט ייעתר לבקשתו בשים לב למצוקתו הרפואית, בהדגישו כי למרות הקשיים הרבים מצא מקום עבודה, בו הוא מתמיד. עיינתי בבקשה בכובד ראש ומצאתי כי עם כל הצער למצבו הרפואי הקשה, אין בכך כדי לרפא את חוסר תום הלב שדבק בעת יצירת החובות ובשנים הרבות שחלפו, במהלכן לא נקף אצבע כדי להשיב חובות ולו חלקם. דומה שגם היום אין החייב מפנים את תוצאות מעשיו, כשיכול הוא להחזיר חובות במסגרת ההליך אך בוחר להוציא הוצאות חריגות לרבות עבור סיגריות בסך 500 ₪ מדי חודש. הטענה בתגובותיו לפיה מדובר בהוצאות שכוללות גם הוצאות כלכלה אין אני מקבלת וזאת משום גרסתו הברורה בחקירה, בה הפריד בין הוצאות כלכלה בסך 1,300 ₪ והוצאות בגין רכישת סיגריות בסך 500 ₪. ג. אשר על כן, אני מוצאת לדחות את הבקשה להכריז על החייב פושט רגל בשל חוסר תום לב ביצירת החובות ובכלל זה חוסר תום לב בהתנהלותו ארוכת השנים לאחר שנוצרו החובות; וזאת בניגוד לתקנת הציבור ובניגוד לערכי מוסר והגינות בחיי החברה, כך ביצירת החובות וכך בעמידה מול הנושים בפרעונם. בנסיבות אלה, אני מבטלת את צו הכינוס ואת כל הצווים שניתנו במסגרתו, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ. תום לבחוב