חיוב בעל מניות בחובות חברה - הרמת מסך: סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט-1999, קובע בין היתר: "(א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות הנפרדת נעשה באחד מאלה: באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193... (2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד." ודוק - החוק צמצם את עילות הרמת המסך לשני מקרים חריגים בלבד, והוסיף יסוד נפשי של מודעות המעלה את דרגת הרמת המסך לדרגה של מעין עבירה. כך, גם הפסיקה והספרות מדגישים כי יש לשמור בקפדנות על עצמאותה של החברה ועל עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ומכאן נולד הצורך בהקפדה יתירה בטרם יעשה שימוש בהרמת מסך. כן ראויים לציון דבריה של המלומדת ד"ר חביב-סגל (אירית חביב-סגל דיני חברות (2007), בעמ' 324), כדלקמן: "ההבחנה בין משקיעים אקטיביים למשקיעים פסיביים מתחדדת לאור הסייג הנוסף שמסייג סעיף 6 את הרמת המסך, הוא הסייג של "ובשים לב לאחזקותיו ומילוי חובותיו כלפי החברה"... מבחן היקף האחזקות מבהיר כי לא תהיה הרמת מסך כנגד בעלי מניות קטנים, אשר חלקם ברווחי החברה היה זניח בהשוואה לבעלי המניות האחרים... ההפניה לסעיפים 192 ו-193 לחוק החברות, מבהירה כי הרמת המסך תיעשה ביתר קלות כנגד בעלי מניות שליטה, או כנגד בעלי מניות הנהנים מן הכוח להשפיע על קבלת ההחלטות בחברה..." דיני חברותחובות חברהבעלי מניותמניותחוב