המבקשת טענה כי דו"חות החוקר מהווים מסמכים שהוכנו לצורך המשפט והגישה אותם לעיונו של בית המשפט לצורך הכרעתו בבקשה זו. התאריכים המצוינים ע"ג הדו"חות וזהותו של הנמען בהם מעידים כי המבקשת צפתה כי הינה עומדת לפני הליכים משפטיים ונערכה להם. הכלל הוא כי מסמכים הנערכים לשם היוועצות עם עו"ד בקשר להליכים משפטיים הינם חסויים. החיסיון חל גם על חומר שהוכן על ידי צד שלישי לבקשת הלקוח או בא כוחו לגבי הליך משפטי קיים או צפוי (ע"א 632/77 מוסקונה נ' מאור פ"ד לב(2) 325). התנאי לתחולת החיסיון הוא שהמטרה העיקרית להכנת המסמך היא הכנה למשפט צפוי. לאחר שעיינתי בדו"חות החקירה הנני מקבלת נימוקי המבקשת בנקודה זו וקובעת כי נראה שהוכנו לצורך ההליך המשפטי שהיה צפוי ומתקיימת הזיקה כנדרש ומשכך, חל עליהם חיסיון. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיסיון דו''ח חקירה: לפני בקשה להורות על חיסיון ולדחיית הגשת תצהיר חוקר ומועד העיון במסמכי התובעת. בתמצית, כתב התביעה הוגש בעילות של תרמית, גזל, חוסר תו"ל במו"מ, הפרת הסכם והפרת חובת זהירות בחתימה על הסכם פשרה בו לכאורה לא התכוונו המשיבים לעמוד. המבקשת ביקשה להורות כי: א. דו"חות החוקר שערכה המבקשת כהכנה להליך דנן, המצויים בידיה הינם חסויים (להלן: "סעיף א'") ב. מועד העיון בתמלול ההקלטה שערך החוקר ידחה עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם (להלן: "סעיף ב'"). ג. מועד הגשת תצהירו של העד המאמת את המסמכים, אשר מבוקש כי מועד העיון בהם ידחה, ידחה עד לאחר הגשת ת.ע.ר מטעם המשיבים 1, 2 לבית המשפט (להלן: "סעיף ג'"). לטענת המבקשת, דו"חות החוקר מהווים מסמכים שהוכנו לקראת משפט וככאלה, נהנים הם מחיסיון מפני גילוי. לגרסתה, מהתאריכים המצוינים ע"ג הדו"חות ומכך שכולם יועדו לעו"ד מורן מהרשק (עוה"ד שטיפלה בהכנות למשפט זה, טרם העברת הטיפול לידי ב"כ הנוכחי), ניתן ללמוד על כך שהמבקשת צפתה כי עומדת לפני הליכים משפטיים ועקב כך החליטה לבצע חקירה אחר המשיבים. אף מקריאת התמלילים עולה כי קיימת זיקה בין האמור בהם לבין טענות המבקשת בכתב תביעתה (בייחוד לגבי האמור בס' 30בו). כך גם ניתן לראות כי מתייחסים לכך בס' 30 ו - 33 לכתב ההגנה. לטענת המבקשת, קימות סתירות בין האמור בתצהיר המשיב 2 לבין האמור בהקלטה, על כן, החשש הוא כי המשיבים 1-2 ינסו לאלתר גרסה שתנסה לתאם בין הסתירות. המשיבים 1, 2 ביקשו לדחות את הבקשה על רכיביה. המשיבים טענו כי המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית לבקשתם. שכן, באם כבר ענו לשאלון בצורה הסותרת את התמלול, כיצד יתאימו עדותם? שהרי גרסתם כבר ניתנה. בבקשה מבוקש לסטות מסדר הבאת הראיות ללא כל הצדקה. לא זו אף זו, לטענת המשיבים, ההקלטות הושגו בדרך בלתי חוקית, מאחר והחוקר התחזה לאדם המעוניין להשקיע בחברה, בניגוד לתקנה 3 לתקנות חוקרים פרטיים ושרותי שמירה (אתיקה מקצועית), התשל"ג-1972, לפיכך, זכאים הם לגישתם לקבל את חומר החקירה לרבות הקלטות ע"מ שיוכלו לשקול תגובתם, שכן עולה חשש שהמבקשת מעוניינת להגיש ראיות פסולות כראיה, מבלי יכולת להתנגד במידת הצורך. המשיבים טענו עוד כי הכלל הוא שיש "לשחק" בקלפים גלויים, כשהחריג הוא במקום בו בימ"ש סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת. באשר לתמלילים, המשיבים ביקשו להדגיש כי הינם מעוניינים לקבל גם את הקלטות ע"מ לבחון את נכונות התמליל. באשר לעצם הבקשה לדחות מועד ההגשה עד לאחר הגשת ת.ע.ר המשיבים, טענו האחרונים כי לאור הלכת פלוני - אין מקום להיענות לה שכן הסטייה מהכלל תבוא רק מקום בו יש חשש לשיבוש ראיות. דיון לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה, בתשובה לתשובה ובדו"חות החקירה, הנני מקבלת את הבקשה בחלקה האחד (סעיף א') ודוחה אותה ביחס לחלקה האחר (סעיפים ב' ו-ג'). תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסדירה הנושא של טענת חיסיון: "הוגשה בקשה למתן צו למסירת שאלון, או לעיון במסמכים, ונטענה טענת חסיון לגבי שאלה פלונית או מסמך פלוני, רשאי בית המשפט או הרשם שלא להעתר לבקשה לענין אותה שאלה או אותו מסמך, ולשם כך רשאי הוא לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו;אין האמור בזה בא לגרוע מזכותה של המדינה לסרב להראות מסמך". הלכה היא כי הנטל להוכחת טענת חיסיון מוטל על הטוען אותה, ר' בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז : "על מנת שבעל דין בהליך שיפוטי יהא רשאי שלא לחשוף ראיה רלוונטית המצויה באמתחתו עליו להוכיח כי קיים חיסיון המוכר בדין מכוח חוק או מכוח ההלכה הפסוקה המאפשר לו לחסותה (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 441-440 (מהדורה שביעית, 1995); לעניין נטל ההוכחה המוטל על הטוען לחיסיון ראו: עניין הסתדרות מדיצינית הדסה, 524; הרנון, דיני ראיות, 67; יעקב קדמי על הראיות חלק שני 869 (תשס"ד)). משהוכח חיסיון כזה, וככל שמדובר בחיסיון יחסי, על הטוען לחיסיון להתגבר על משוכה נוספת. עליו להראות כי העניין שיש בחיסוי הראיה עדיף על הצורך לגלותה לשם עשיית צדק". ר' בעניין זה גם י' קדמי, "על הראיות", חלק שלישי, תש"ע-2009, בעמ' 1014: "הכלל הוא, כי הטוען לחיסיון - נושא בנטל הוכחתו, לאמור: בנטל השכנוע בדבר קיומו. וכך באו הדברים לידי ביטוי בהלכה הפסוקה: א. ע"פ 186/60: "הרוצה למנוע הגשת מסמך במשפט בטענה שהוא חסוי מטעמי סודיות לפי הוראת חוק מסוים, עליו הראיה שנתקיימו בו הוראות אותו חוק מהצד העובדתי". ב. בג"צ 337/66: "...והטוען חיסוי - עליו הראיה". המבקשת טענה כי דו"חות החוקר מהווים מסמכים שהוכנו לצורך המשפט והגישה אותם לעיונו של בית המשפט לצורך הכרעתו בבקשה זו. התאריכים המצוינים ע"ג הדו"חות וזהותו של הנמען בהם מעידים כי המבקשת צפתה כי הינה עומדת לפני הליכים משפטיים ונערכה להם. הכלל הוא כי מסמכים הנערכים לשם היוועצות עם עו"ד בקשר להליכים משפטיים הינם חסויים. החיסיון חל גם על חומר שהוכן על ידי צד שלישי לבקשת הלקוח או בא כוחו לגבי הליך משפטי קיים או צפוי (ע"א 632/77 מוסקונה נ' מאור פ"ד לב(2) 325). התנאי לתחולת החיסיון הוא שהמטרה העיקרית להכנת המסמך היא הכנה למשפט צפוי. לאחר שעיינתי בדו"חות החקירה הנני מקבלת נימוקי המבקשת בנקודה זו וקובעת כי נראה שהוכנו לצורך ההליך המשפטי שהיה צפוי ומתקיימת הזיקה כנדרש ומשכך, חל עליהם חיסיון. באשר לסעיפים ב' ו-ג' - כאמור הנני דוחה את הבקשה. המבקשת טענה כי קיימות סתירות בין האמור בתצהיר המשיב 2 לבין האמור בהקלטה, על כן, חששה הוא כי המשיבים 1-2 ינסו לאלתר גרסה שתנסה להתאים בין הסתירות ולפיכך ביקשה למעשה לשנות סדר הבאת הראיות. בדומה לטענה שהועלתה בענייננו, בעניין פלוני, המבקשים טענו כי קיים חשש כי אם המשיבים ייחשפו לתוכן ההקלטה לפני הצגת ראיותיהם, יוכלו הם להתאים את גרסתם לאמור בשיחה שהוקלטה. שם נקבע: "חיסיון לגבי ראיה מסוימת אינו מקנה לבעל החיסיון את החירות להציג את הראיה החסויה במועד הנוח לו, בחריגה מסדר הבאת הראיות הרגיל כפי שהוא קבוע בתקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ויודגש כי סדר הבאת הראיות הרגיל חל גם כאשר הראיות מובאות בדרך של הגשת תצהירי עדות ראשית; לעניין זה ראו: רע"א 6283/93 ד. דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מח(1) 639 (1994). בנסיבות מסוימות ניתן לחרוג מכלל זה, וראו: רע"א 3312/04 אשורנס ג'נרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ, פ"ד ס(3) 245 (2005); רע"א 5524/09 הרשות הפלסטינית נ' שולה גאון (, 5.11.2009)). אמנם, המבקשים רשאים לעשות שימוש בחיסיון המוקנה להם באופן שימנע מן המשיבים לעיין בתוכן ההקלטה במסגרת הליכי הגילוי והעיון המקדמיים. אולם עניין שונה הוא אם המבקשים מגלים דעתם כי הם מתכוונים להגיש את ההקלטה כראיה לצורך הוכחת תביעתם. במקרה כזה הכלל הוא כי עליהם להגיש את ההקלטה ביחד עם כלל ראיותיהם, אף אם אין הדבר נוח להם מבחינה טקטית. ייתכן שאין לשלול לחלוטין את האפשרות לדחות את מועד הגשתה של ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע (וראו, למשל: רע"א 2037/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרון (, 16.3.2004), שבו דחה בית משפט זה בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על דחיית מועד הגשת ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע, מבלי לדון בסוגיה לגופה), אולם ראוי להותיר אפשרות זו למקרים חריגים ביותר שבהם קיימת הצדקה מיוחדת לסטות מסדר הבאת הראיות. זאת שכן אין דין דחיית העיון בהקלטה עד למועד הגשת הראיות כדין דחיית הגשת ההקלטה כראיה לאחר מועד הגשת הראיות. בעוד שדחייה מן הסוג הראשון אינה משנה את סדר הבאת הראיות במשפט, הרי שדחייה מן הסוג השני הופכת את סדר הבאת הראיות. המבקשים אינם מצביעים על טעם מיוחד המצדיק לדחות את הגשת ההקלטה עד לאחר הגשת הראיות מטעם המשיבים. הסיכון שחשיפת נתבע לראיות התובע תוביל את הנתבע ליצירת גרסת בדים הוא סיכון כללי, הקיים ברוב-רובן של התביעות, והוא אינו יכול לשמש לבדו הצדקה לסטייה מסדר הבאת הראיות הרגיל. אכן, לעיתים "זכותו" של התובע להתחיל בהבאת הראיות אינו נוחה לו; לעיתים יעדיף להביא את ראיותיו (ובמקרה זה - מקצת מראיותיו) רק לאחר שהנתבע חשף את מלוא גרסתו ואת הראיות העומדות לרשותו. כך במקרה שלפנינו. ואולם - הכרה בנוחות הטקטית הכללית שבהגשת ראיה מטעם התביעה לאחר הגשת מלוא ראיות ההגנה, כטעם המצדיק לשנות את סדר הבאת הראיות, יוביל לריקון מתוכן של הסדר הרגיל" (בר"ע 5266/10 פלוני ואח' נ' מרכז רפואי פלוני ואח' ). ברע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1), 515 , 521-522 (1999) נקבע: "הדעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור. לפיכך הכלל הוא, שרשאי בעל דין לקבל מידע על מסמכי היריב, בין שהם "מועילים" ובין שהם "מזיקים". בהמשכו של פסק הדין בעניין סוויסה נכתב, שם, כי: "רשאי בית המשפט לסטות מן הכלל האמור אם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת". במקרה שלפני, לא מצאתי טעם מיוחד המצדיק חריגה מסדר הבאת הראיות הרגיל כאמור לעיל. סעיפים ב' ו-ג' (לעיל) לבקשה - נדחים. משגילתה המבקשת דעתה כי בכוונתה להגיש את התמלילים, יש לקיים בקשת המשיבים להצגת הקלטות נושא התמלול. ב"כ המבקשת יאסוף את דו"חות החקירה המצויים במעטפה בלשכתי. לאור התוצאה, אין צו להוצאות. חיסיוןמסמכים לצורכי משפטדו"ח חקירהחוקר פרטי