בספר חדש שיצא לאור השנה (תשע"א 2011) של אמיר קמינצקי "חכירה לדורות" בהוצאת בורסי , נעשה ניסיון להתמודד עם מה שמכונה "חכירה לצמיתות". המחבר סבור כי קיומה של חכירה לצמיתות מנוגדת למהותה של השכירות על פי הדין הישראלי שכן מסממניה המובהקים של זכות הבעלות הינה נצחיותה ואילו השכירות אינה יכולה להיות נצחית ולצמיתות (עמ' 383-450 לספר הנ"ל) ואומנם בתמיכה לאמור, קבע ביהמ"ש העליון כי לא תיתכן במשפט הישראלי שכירות לצמיתות (ע"א 46/74 מורדוב נ' שכטמן פ"ד כט(1) 477, שם נפסל הסכם שכירות לצמיתות בהיותו נוגד את הדין הישראלי, וכן ראו; פס"ד חדיש יותר רע"א 1784/98 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' מנדה פ"ד נג(4) 315). על עמדה זו יש בקורת של מלומדים (מ' דויטש, "דיני קניין" ב' (התשנ"ז) עמ' 317 אולם ההלכה לא שונתה. יתכן והגיע הזמן לקבוע כי דווקא לנוכח האומור לעיל, חכירה ל-999 שנים כמוה כזכות בעלות אולם קביעה כזאת איננה בסמכותו העניינית של ביהמ"ש זה. חכירה