קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חלוקת כספים במושב: בפני בקשה בטען ביניים, בה מתבקש בית המשפט להכריע בשאלה, למי מבין הטוענים יש להעביר סך 40,000 ₪ (להלן "הכספים"), אשר על פי החלטת האסיפה הכללית של האגודה- מושב עובדים של העובד הציוני להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ מיום 28.1.08, יש להעבירם "לכל נחלה עפ"י דין... בקיזוז חובות החברים".          הטוענים 1 ו- 2 הינם יורשיה של המנוחה ז"ל. מכח צו קיום צוואתה יירשו ממנה את משק מס' 40 במושב שאר ישוב (להלן "המשק").          ביום 13.5.07 נערך הסכם מכר זכויות המשק בין הטוענים 1 ו- 2 (להלן "המוכרים"), לבין טוענים 3 ו- 4 (להלן "הקונים"). מצד המוכרים חתמה על ההסכם הגב' יהודית הכלר, מיופאת כוחם של המוכרים.          המבקשת (להלן "האגודה"), היתה בעבר חברה ובעלת מניות ב"תנובה". בעקבות הפרטתה של תנובה, קיבלה האגודה סכום כסף בגין מימוש מניותיה בתנובה.   5.         ביום 28.1.08 הוחלט באסיפה הכללית של האגודה כדלקמן:              "נערך דיון הוסבר לחברים כל ההתחשבנות וההחלטה לחלק לכל נחלה על פי דין 40,000 ₪ בקיזוז חובות חברים...".              כספים אלה, הינם נשוא המחלוקת בין הצדדים.   טענות המוכרים  6.       לטענת המוכרים, הם זכאים לקבל את הכספים. במועד קבלת החלטת האסיפה הכללית (להלן "ההחלטה"), הזכויות במשק טרם נרשמו במינהל מקרקעי ישראל על שם הקונים. ביום 13.5.07 שולמה כל התמורה למוכרים ועל פי הודעתו של עו"ד גלמן, ב"כ המוכרים בעסקת המכר, החל ממועד זה הקונים הם בעלי הזכויות במשק.             המניות בתנובה אינן חלק מהמשק. יש לפנות להסכם ולפרש אותו על פי אומד דעת הצדדים במועד ההתקשרות. על פי ההסכם, כל שנמכר הוא המשק ולא זכויות אחרות, לרבות מניות. לא נמכרו זכויותיה של המוכרת באגודה. ניסיונם של הקונים לזכות במניות אשר לא אוזכרו בהסכם, מהווה ניסיון של התעשרות ולא במשפט. הקונים לא שילמו כל תמורה בגין מניות אלה. התמורה המוסכמת הינה עבור המשק בלבד, כאמור במבוא להסכם.             המוכרת לא ידעה על קיומן של המניות בעת מכירת הזכויות במשק. אילו ידעה על קיומן, ודאי לא הייתה מוכרת את המשק יחד עם המניות. אילו ידעה על קיומן, סביר להניח שהיתה "מתמחרת" את המניות וקובעת את התמורה בהתאם. הואיל ולא עשתה כן, פירושו של דבר שהצדדים לא התכוונו לכך שיהיו חלק מהממכר.              בנוסף, החברות באגודה הינה אישית, אינה סחירה ואינה עבורה. ממילא לא ניתן למכור אותה או להעבירה. גם כאשר חבר באגודה נפטר, היורשים אינם נכנסים לנעליו כחבר באגודה. הזכויות הקנייניות של המנוחה עוברות ליורשיה והכספים הינם רכושם של יורשי המנוחה. במועד קבלת החלטת האסיפה הכללית בה הוחלט לחלק את המניות ביום 28.1.08, המנוחה היתה רשומה בפנקסי האגודה. גם מן הטעם הזה, המניות הם קניינה ועוברות ליורשיה.             המניות בתנובה, מבטאות את פרי עמלה והחזקתה של המנוחה בחברות באגודה במשך עשרות שנים, אשר פעלה עבור תנובה ושווקה לה את תוצרת חברי המושב. לא יתכן, שהקונים יבקשו לעצמם ללא זכות שבדין את שווי זכויות המנויות שנצברו בעמל על ידי המנוחה עשרות שנים. לולא נפטרה המנוחה, הכספים היו מגיעים לידיה כמי שהיתה רשומה בספרי האגודה במועד קבלת ההחלטה כחברה באגודה.             טענות הקונים   7.      הקונים טוענים, כי ביום 29.7.07 שילמו את מלוא התמורה למוכרים. בחודש 5/07 אישר המושב את בקשת הקונים להתקבל למשק במושב. בחודש אוגוסט 2007 אישר המושב את רישום הזכויות במשק על שמם כרוכשי המשק. במהלך חודש 10/08 הסתיים הליך רישום הזכויות במשק על שם הקונים במינהל ובסוכנות היהודית.   הואיל והמושב הינו בעל הכספים, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט, הוא מוסמך להחליט כיצד לנהוג בכספים. משהחליט לחלקם לכל נחלה, החלטה זו חלה על מי שהינם בעלי הזכויות בכל נחלה ונחלה. הואיל והקונים היו בעלי הזכויות בנחלה במועד קבלת החלטת האסיפה הכללית, זכאים הם לקבל את הכספים. גם אם יטען נגדם, כי החלטת המושב הינה לחלוקת הכספים לחבריה, טוענים הקונים כי על פי ההסכם, החברות המושב הינה תנאי מתלה הכרחי לכניסתו לתוקף של הסכם המכר. מכאן, שהחברות במושב הינה חלק בלתי נפרד מהבעלות במשק. במועד קבלת ההחלטה, היו הקונים זכאים להירשם כחברים במושב בהתאם לתקנון המושב. המוכרים מעולם לא היו חברים במושב ולא התגוררו בו. עם מכירת המשק פוקעת החברות באגודה. הם היו בעלי זכויות ירושה בלבד בנחלה. זכות החברות של אמם המנוחה פקעה עם מותה. ביחס לאומד דעת הצדדים בעת כריתת ההסכם, טוענים הקונים כי מכירת הזכויות במשק נעשתה כמכלול, והמוכרים "התנתקו" סופית מכל זיקה אשר היתה להם עם הנחלה. שני הצדדים להסכם ראו את החברות במושב כחלק בלתי נפרד מהבעלות במשק ומהזכויות הנמכרות. אין בהסכם כל החרגה של זכויות, אשר אמורות היו להיוותר בידי המוכרים. הוסכם, כי התמורה שתשולם תהיה בעבור "אשכול" הזכויות הנובעות מהזכויות בנחלה, לרבות הזכויות בנכסים פיזיים והזכויות באגודה. שווי הזכויות בתנובה היה צריך להיות ידוע למוכרים בעת קביעת התמורה שנקבעה עבור מכלול הזכויות במשק. אם לא ידעו על מניות תנובה שבידי המושב, יש בכך כדי לחזק את המסקנה כי הללו לא הוחרגו בהסכם. מבוקש אפוא לקבוע, כי הזכות לקבלת הכספים הינה של הקונים. דיון 8.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי המניות בתנובה הינן בבעלות האגודה, ולפיכך רשאית היא להחליט, כיצד לנהוג בכספים שנתקבלו ממימוש המניות. אין גם מחלוקת, כי במועד קבלת החלטת האסיפה הכללית של האגודה, העברת הזכויות במשק טרם הושלמה במינהל מקרקעי ישראל ובסוכנות היהודית. כמו כן מוסכם, כי הקונים שילמו את מלוא התמורה המוסכמת בהסכם המכר, והאגודה אישרה את בקשתם להתקבל למשק.   9.       הגם שבמועד קבלת ההחלטה טרם הושלמה העברת הזכויות במשק על שם הקונים (במינהל ובסוכנות), גם המוכרים מסכימים, כי משהושלם תשלום התמורה למוכרים, היו הקונים בעלי הזכויות במשק או למצער, היו זכאים להירשם כבעלי הזכויות במשק. מכאן, שאין גם מחלוקת, כי במועד קבלת החלטת האסיפה הכללית, היו הקונים בעלי זכויות במשק.   10.       האם מכוח היותם בעלי הזכויות במשק במועד קבלת ההחלטה, קיבלו הקונים גם את הזכויות הנובעות מחברותה של המנוחה באגודה ?             כדי להכריע בשאלה זו, יש לפנות לחוזה המכר ועל פי תנאיו לקבוע, האם הצדדים התכוונו לכלול בממכר, גם את הזכויות הנובעות מהחברות באגודה של המנוחה.   11.    בהסכם המכר נקבע כדלקמן:           "הואיל והמוכרים זכאים להירשם כחוכרי/ברי רשות משק 40 בשאר ישוב...            והואיל והמשק לא רושם בטאבו.            והואיל...            והואיל והמשק כולל בית מגורים ושתי חלקות קרקע ריקות ולא מועבדות ומבנים חקלאיים כמפורט בבקשה להעברת זכויות במגזר החקלאי... כמו כן למשק זכויות (אופציה) להרחבה (מגרש)...            והואיל והוצע לקונים כי ע"ח רכישת המגרש בהרחבה...            והואיל והמשק רשום גם בסוכנות היהודית...             כל אלה יקראו להלן "המשק" (לא כולל המגרש בהרחבה שאת רכישתו על הקונים לבצע ישירות במוסדות והגופים המוסכמים לכך במידה והקונים יהיו מעוניינים בכך).            והואיל... והואיל... והואיל והחוזה מותלה ומותנה בשלושת אלה במצטבר: א. שהקונים יתקבלו כחברים בשאר ישוב. ב. שהמשק יועבר במוסדות המתאימים... ע"ש המוכרים... ג. שלא תהיה מניעה מצד הסוכנות ו/או ממי' להעברה לקונים... והואיל ובמידה ולא יתקיימו שלושת התנאים הנ"ל, רשאי כל צד לבטל החוזה... והואיל...".   12.     מלשון החוזה עולה, כי לא נכללו בו זכויות הנובעות מחברותה של המנוחה באגודה. הצדדים הגדירו במדויק מה נכלל במשק: בית מגורים, שתי חלקות קרקע ריקות ומבנים חקלאיים. כמן כן זכויות אופציה להרחבה- מגרש. הא ותו לא.  13.     האם ידעו המוכרים בעת כריתת חוזה המכר על קיומן של המניות בתנובה ? אין לכך תשובה בראיות שהוצגו. הואיל ולא היו חברים באגודה ולא התגוררו במושב, סביר להניח שלא ידעו על קיומן. אך גם אם אניח כי קיומן היה בידיעתם, אין להעלות על הדעת, כי ידעו בעת כריתת ההסכם, שהאגודה עתידה להחליט לחלק לבעלי הנחלות חלק מפדיון מניותיה בתנובה. ההחלטה התקבלה כשמונה חודשים לאחר כריתת החוזה.   14.    הואיל ולשון החוזה ברורה, ואין בו כל אזכור לזכויות הנובעות מחברותה של המנוחה באגודה, וככל הנראה שני הצדדים לא ידעו על קיומן של מניות האגודה בתנובה, ובוודאי שלא ידעו על כוונת האגודה לחלק את כספי פדיון המניות, מסקנתי הינה שהצדדים לא התכוונו לכך שזכויותיה של המנוחה הנובעות מחברותה באגודה, יעברו לקונים.   15.    נוכח מסקנתי האמורה יש להכריע בשאלה, מהי נפקות החלטת האסיפה הכללית "לחלק לכל נחלה עפ"י דין 40,000 ₪ בקיזוז חובות חברים...", לאור מערכת היחסים החוזית בין המוכרים לקונים.   16.     אין מחלוקת, שהאסיפה הכללית של האגודה, היתה מוסמכת להחליט כיצד לנהוג בפדיון המנות בתנובה ועל כן, ההחלטה שקיבלה "לחלק לכל נחלה עפ"י דין 40,000 ..." הינה החלטה כדין.   17.     השאלה היא, למה התכוונו המשתתפים באסיפה הכללית כאשר קיבלו החלטה זו. נוסח ההחלטה, אינו ברור ואינו חד משמעי.             על כוונתם האמורה, לא הובאו ראיות והיא נשארה בגדר "תעלומה". ברי כי "נחלה" אינה אישיות משפטית, וקיימות כמה וכמה אפשרויות לפרש את ההחלטה.   18.    הואיל והאסיפה הכללית כללה מן הסתם את חברי האגודה, ההיגיון אומר, שהכוונה היתה לחלק את הכספים בין חברי האגודה המחזיקים כדין בנחלות. היעלה על הדעת, שחברי האגודה יקבלו החלטה, לחלק את כספי האגודה למי שאינו חבר באגודה ? לא נטען וממילא לא הוכח, כי במועד קבלת ההחלטה הקונים היו חברים באגודה. מנגד, חברותה של המנוחה - פקעה עם מותה, על פי הוראות תקנון האגודה. העובדה שהצדדים הכלילו בחוזה תנאי מתלה, שהקונים יתקבלו כחברים באגודה, אינה הופכת אותם לחברים בה. כך גם אישור המושב את קבלתם למשק. על הקונים להתקבל לחברות באגודה על פי הנוהל הקבוע בתקנון האגודה, ואין בפני עדות לכך שהקונים אכן התקבלו כחברים באגודה בהתאם להוראות התקנון - במועד קבלת ההחלטה ובכלל. 19. שאלה נוספת המתעוררת למקרא ההחלטה הינה, האם הכוונה היתה לחלק את הכספים למי שהיו חברים באגודה במועד קבלת ההחלטה, או אולי במועד בו האגודה קיבלה או רכשה את המניות בתנובה, שהרי פדיון המניות משקף את שווי המניות שנרכשו או נתקבלו לידי האגודה, זמן רב לפני קבלת החלטת האסיפה הכללית לחלוקת הכספים. 20. ואם נאמץ את הפרשנות הפשוטה העולה מן ההחלטה קרי: הכספים יחולקו לבעלי הזכויות ("כדין...") בנחלות במועד קבלת ההחלטה, האם הכוונה היתה למי שהזכויות בנחלות רשומות על שמם בכל המוסדות דהיינו, מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית, או אולי למי שהם בעלי הזכויות בנחלה על פי מועד כריתת החוזה, או אולי על פי מועד תשלום מלוא התמורה למוכרים ? 21. אני סבורה, כי בעת קבלת ההחלטה, מקבלי ההחלטה, חברי האגודה שנכחו באותה אסיפה, כלל לא נתנו דעתם לנפקות ההחלטה, ככל שהיא נוגעת לנחלה הקונקרטית נשוא המחלוקת. ההחלטה ניתנה באופן כללי, ביחס לכלל חברי האגודה "בעלי" נחלות, בהנחה שקיימת זהות בין החברות באגודה לבין "בעלי" הנחלות. 22. בנסיבות אלה, כאשר כוונת חברי האסיפה הכללית בקבלת ההחלטה אינה חד משמעית ואינה ברורה די צרכה ביחס לנחלה נשוא המחלוקת, יש להעדיף את האמור בחוזה בין הצדדים ולקבוע, כי זכויות המנוחה הנובעות מחברותה באגודה, לא נכללו בהגדרת "המשק" בחוזה המכר. לפיכך, זכויות אלה - שווי פדיון המניות אשר על פי החלטת האסיפה הכללית יחולקו, הינן של המנוחה, והן עוברות ליורשיה על פי דין- המוכרים. לאור כל האמור, אני מורה למבקשת להעביר לטוענים 1 ו- 2 סך 40,000 ₪ בהתאם להחלטת האסיפה הכללית של האגודה מיום 28.1.08. בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו. חלוקת כספיםמושבים נחלות ומשקים