מהי חסינות מהותית ? חוק יסוד הכנסת קובע בסעיף 17 כי: לחברי הכנסת תהיה חסינות. הקביעה בחוק היסוד היא כללית, הפרטים לעניין החסינות מצויים בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א - 1951 (להלן: "חוק החסינות"). סעיף 1 (א) מתייחס לחסינות המהותית להבדיל מהחסינות הדיונית וקובע: "חבר כנסת לא ישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית, בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה בעל פה או בכתב, או בשל מעשה שעשה בכנסת או מוחצה לה. אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת ". בשנת 2002 הוסף סעיף 1 (א 1) לחוק שקבע חריגים לאמור לעיל. הסעיף שהוסף קובע לאמור: "...למען הסר ספק, מעשה לרבות התבטאות, שאינם אקראיים, של חבר הכנסת שיש בהם אחד מאלה, אין רואים אותם, לעניין סעיף זה, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר כנסת: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי; (2)שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה; (3) הסתה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי - אתני; (4) תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ או בחוץ לארץ. להשלמת המסגרת החוקית יצוין כי בשנת 2005 תוקן החוק ואיפשר לחבר כנסת לוותר על דיון בכנסת בעניין הסרת חסינותו. המבחן להפעלת החיסיון המהותי: פסק הדין המנחה בסוגית החסינות הוא בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל פ"ד מי"ח (4) 492, בפסק דין זה נקבעו שלושה מבחנים לצורך הקביעה האם פעילותו של חבר הכנסת היא "במילוי תפקידו כחבר כנסת". המבחן שקבע המשנה לנשיא השופט ברק (כתוארו אז) "מבחן הסיכון הטבעי" אומץ בפסיקה המאוחרת יותר כמבחן קובע. בע' 685 בפסק דין פנחסי נאמר: "תפקידו של חבר הכנסת משתרע על פעולות מותרות בלבד. עם זאת, פעולות מותרות אלה יוצרות מטבען אפשרויות של גלישה לביצוען הבלתי ראוי והבלתי חוקי. גלישה זו תזכה לחסינות עניינית אך ורק באותם מקרים שבהם הפעולה הבלתי חוקית נופלת לגדר מתחם הסיכון שהפעילות החוקית כחבר כנסת יוצרת מטבעה ומטיבה....". בע' 886 נאמר: "...מטרת החסינות למנוע מצב דברים שבו חבר הכנסת נמנע מביצוע פעולות מותרות, בשל החשש כי הן תגלושנה, בשוליהן, לעבר פעולות אסורות . החסינות מכסה שוליים אלה". בהמשך נותן כב' השופט ברק דוגמאות לאותה גלישה. ראוי לפרט מן האמור בעמוד 689: "...חבר הכנסת משתתף בהפגנה למען עניין הקשור במצע מפלגתו. להפגנה ניתן היתר כדין. בשלב מסויים מאבדים מארגני ההפגנה שליטה עליה, והיא הופכת להפגנה אסורה. חבר הכנסת בלהט הפעילות, ממשיך להשתתף גם בהפגנה האסורה. החסינות העניינית תעמוד לו... הגלישה לחלק הבלתי חוקי של ההפגנה היא סיכון שחבר הכנסת עומד בפניו...". חסינות