קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת פיצויים בגין ייעוץ משפטי שגוי של עורך דין / ייעוץ משפטי מוטעה ע''י עורך דין / טעות בייעוץ משפטי מעורך דין: הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים 1. עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 26/3/07, רשלנות מקצועית נטענת של הנתבע, שהוא עורך דין במקצועו, בכך שנתן לתובע ייעוץ משפטי שגוי בנוגע לשאלות מיסוי מקרקעין, שנילוו לעסקת מכר של דירה בבעלות התובע בבניין ברח' זבולון 1 בירושלים (להלן - הנכס), אשר חוזה המכר לגביו נערך על ידי הנתבע ונחתם ביום 1/11/05 (להלן - החוזה). 2. על פי כתב התביעה, לפני החתימה על החוזה הועלתה אפשרות כי הגג הצמוד לדירה נשוא החוזה לא ייכלל בממכר, אלא יוצמד לדירה אחרת של התובע באותו בניין. בהתאם לכך, ניסח הנתבע את סעיף 18 לחוזה, לפיו אין הגג מהווה חלק מהממכר, מבלי לקחת בחשבון את התוצאה שתהא לכך מבחינת דיני המס. 3. הואיל ורשויות המס חייבו את התובע במס שבח מקרקעין (להלן - מס שבח) על העסקה נשוא התביעה, דורש התובע בכתב התביעה סכום של 922,881 ₪ המורכב כדלקמן: * 605,881 ₪ - תשלום מס שבח לאחר שהתובע הגיע להסדר פשרה עם רשויות המס בסיוע של יועץ המס מאיר רחמים (להלן - יועץ המס); * 250,000 ₪ - תוספת תשלום מרוכשי הדירה אשר לה היה זכאי התובע אילו היה הגג נותר חלק מהממכר; * 7,000 ₪ - שכר טרחה ששולם על ידי התובע לנתבע; * 10,000 ₪ - שכר טרחה ששולם על ידי התובע ליועץ המס; * 50,000 ₪ - נזקים לא ממוניים (עוגמת נפש, התרוצצות וטרחה). 4. בכתב ההגנה הכחיש הנתבע את טענת הרשלנות כנגדו ואת אחריותו, והדגיש כי ממילא לא נגרם לתובע נזק כלשהו, בהיותו קבלן העוסק במקרקעין ונדרש בתשלום מס הכנסה על כל מכירת מקרקעין ולא בתשלום מס שבח, ולכן גם אם היה ייעוץ שגוי - לא נגרם בפועל נזק לתובע . 5. הואיל ולנתבע הייתה פוליסת ביטוח כנגד רשלנות מקצועית אצל צד ג' 2 (להלן - חברת מגדל) בתקופה שבין 1/12/05 ועד 30/11/06, ואצל צד ג' 1 (להלן - חברת איילון) החל ביום 1/12/06 - שלח הנתבע, ביום 3/5/07, הודעת צד ג' לשתי חברות הביטוח. 6. בקשה מטעם חברת מגדל לסילוק על הסף של ההודעה נגדה מחמת היעדר עילה נדחתה בהחלטה מיום 2/12/07, ונקבע כי הטענות יוכרעו במסגרת הדיון בהליך העיקרי. 7. בקשה מטעם הנתבע לחשיפת מסמכים חסויים מתוך תיק החקירה של רשויות מס הכנסה לגבי התובע נדחתה בהחלטה מיום 3/11/08. 8. נערכו דיוני הוכחות בימים 25/6/09, 6/7/09 ו-3/3/10. 9. לאחר שהוגשו סיכומים בכתב מטעם התובע, ביום 25/5/10, הגיש הנתבע בקשה להגשת ראיה נוספת - החלטה בערר שהגיש התובע בעניין היתר בניה של הדירה על הגג בנכס נשוא התביעה. לטענת הנתבע, קבלת ההיתר על ידי התובע הינו מהותי ביותר, ומשמעותו היא הכפלת ערכה ושוויה של הדירה ובכך הקטנת הנזק הנטען על ידי התובע ,ואולי אף העלמתו לחלוטין. הואיל והנתבע עשה דין לעצמו וצירף את הראיה עצמה לבקשתו, בניגוד לסדרי הדין המקובלים - נדחתה הבקשה לצירופה של הראיה בהחלטה מיום 8/11/10. טענות התובע 10. התובע טוען כי במעשיו ו/או מחדליו הפר הנתבע את חיוביו כעורך דין ואת חובת הזהירות כלפיו, הפרה המזכה את התובע בפיצוי מאת הנתבע, הואיל והתנהלותו גרמה לחיובו של התובע במס שבח במקום פטור מלא אשר לו היה זכאי. 11. לטענת התובע, הנתבע ידע כי מדובר בדירה פרטית של התובע והוא אף אישר בפני התובע כי יהיה פטור ממס. לטענתו, במעמד החתימה על החוזה חתם התובע על טפסי דיווח על העסקה למס שבח וכן על בקשת פטור ממס (פרוטוקול מיום 6/7/09 עמ' 30 שורה 3), אולם להפתעתו גילה כי הנתבע כלל לא הגיש את הטפסים. כתוצאה מכך נדרש התובע לשלם מס שבח בשיעור העולה על מיליון ₪, כאשר בסופו של דבר הושגה פשרה על סכום נמוך יותר, בסך 605,881 ₪, שהוא הסכום אותו דורש התובע במסגרת כתב התביעה. 12. עוד טוען התובע, כי הנתבע כלל לא הזהיר אותו כי הוצאת הגג מעסקת המכר תשלול מהתובע זכות לפטור ממס. לטענתו, הנתבע לא היה מודע להוראות החוק ולא בדק אותן מבעוד מועד, ובכך התרשל כלפי התובע וגרם לו לשלם מס בסכום של מאות אלפי ₪. 13. בסעיפים 48 - 51 לסיכומיו טוען התובע, כי היה על הנתבע לייעץ לו להעביר את הזכויות בגג לדירת אחותו באותו בניין, לפני מכירת הנכס, ואז היה הנכס נמכר בשלמותו והתובע היה מקבל את הפטור ממס שבח כ"דירת יחיד". באופן זה, לגרסת התובע, הוא היה "נהנה מכל העולמות" - גם מקבל פטור ממס וגם בונה על הגג את דירתו החדשה ונהנה מפירותיה. לטענת התובע, משלא קיבל ייעוץ כזה מהנתבע - הייתה בכך רשלנות מצד הנתבע, אשר בעטייה נגרם לתובע הנזק הנטען בכתב התביעה. 14. בסעיף 72 לסיכומיו מבקש התובע, באופן חלופי, להעמיד את נזקו בגין תשלום המס על סכום של 425,881 ₪, במקום הסכום של 605,881 ₪ כפי שמופיע בכתב התביעה. לטענתו, אילו איפשר הנתבע לתובע לטעון כלפי רשויות המס כי הוא קבלן, החייב במס הכנסה ולא במס שבח - היה התובע אמור לשלם מס הכנסה בשל העסקה נשוא התביעה בסכום של 180,000 ₪ בלבד ולא 605,881 ₪ מס שבח, כפי ששילם בפועל. על כן, מעמיד התובע בסיכומיו את הנזק על סכום ההפרש, שעומד על סך של 425,881 ₪. טענות הנתבע 15. הנתבע טוען כי התובע, בהיותו קבלן, חוייב על ידי רשויות המס לשלם מס הכנסה על מכירת הדירה בשל סיווגה כמלאי עסקי. לטענתו, הוא הגיש בשם התובע המרצת פתיחה (ה"פ 765/06) ובה ביקש לטעון כי לא מדובר במלאי עסקי החייב במס הכנסה אלא כי התובע זכאי לפטור ממס שבח, אולם לבקשת התובע נמחק ההליך ביום 28/1/07, ובכך גרם התובע בעצמו לנזקים הנטענים על ידו. לטענת הנתבע, מדובר בעסקה שיכולה הייתה לקבל פטור ממס שבח (תוך מיסוי עסקת הגג) אלא שבגלל עיסוקיו של התובע - כקבלן - ממילא לא קיבל בפועל פטור ממס שבח. 16. עוד טוען הנתבע, כי התובע דאג להסתיר מפניו, עובר לחתימה על החוזה, את עיסוקיו כקבלן, שבמסגרתם הוא מרוויח רווח ניכר, אותו הוא דואג להעלים באופן שיטתי מרשויות המס. 17. הן בכתב ההגנה והן בסעיף 23 לסיכומיו טוען הנתבע, כי גם אם היה בייעוץ שנתן משום רשלנות - הרי שהנזק שנגרם לתובע מאי מכירת מלוא זכויותיו במקרקעין (הפעולה שבגינה חוייב במס שבח), "נבלע" בתוך הרווח הרב שהפיק התובע מפעולה זו, ויש לקזז מן הנזק שנגרם לתובע את מלוא הפירות שהפיק מאותו מעשה. 18. הנתבע טוען גם, כי הזהיר את התובע בדבר הבעייתיות מבחינת דיני המס של השארת זכויות בגג מבלי לבצע את העסקה בשלמותה, אולם התובע בחר לקחת את הסיכון ולהוציא לפועל את העסקה, וזאת עקב הכדאיות הכלכלית שלה, אשר ברבות הימים הוכחה כנכונה, ולכן אין לתובע על מה להלין לעניין הנזק שנגרם לו. טענות הצדדים השלישיים טענות חברת מגדל 19. לטענת חברת מגדל, הפוליסה שהונפקה לנתבע הינה פוליסה על בסיס תביעה, והפוליסה פקעה עוד לפני שהוגשה התביעה נגד הנתבע. על כן הפוליסה שעשויה לחול הינה זו שהונפקה על ידי חברת איילון בלבד ולא זו של חברת מגדל. 20. עוד נטען, כי גם במהלך תקופת הביטוח בחברת מגדל לא עמד הנתבע בתנאים הבסיסיים על מנת להיכנס בשעריה של הפוליסה הואיל ולא מסר כל הודעה על הנסיבות שעלולות להוביל לתביעה כנגדו. טופס ההודעה על מקרה ביטוח נשלח על ידי הנתבע ביום 10/6/07, כחצי שנה לאחר תום תקופת הביטוח בחברת מגדל, ובעת שהיה בתוקף הביטוח בחברת איילון. . לטענת חברת מגדל, אין מדובר באיחור בהודעה, שעליו חלות הוראות סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן - חוק חוזה הביטוח), כפי שטוען הנתבע בסעיף 36 לסיכומיו, ומכל מקום, יש לדחות את טענתו זו של הנתבע בשל הרחבת חזית אסורה. טענות חברת איילון 21. חברת איילון מאמצת את שיטת הנתבע לפיה ככל שמדובר בייעוץ שגוי אשר גרם לתשלום מס שבח בשל מכירת הנכס ללא הגג, הרי שלא נגרם בפועל כל נזק לתובע ודין התביעה להידחות, וזאת מבלי להידרש כלל לשאלה אם מדובר בייעוץ שגוי אם לאו. 22. לחלופין טוענת חברת איילון, כי גם אם יוחלט כי הנתבע גרם בייעוצו לתובע לנזקים ברי- פיצוי, אין לנתבע כיסוי ביטוחי שכן מעשיו נעשו בחוסר תום לב במטרה לסייע לתובע להונות את שלטונות המס, ולא מדובר בהתרשלות ו/או במעשים שנעשו על ידי הנתבע בתום לב, ואשר רק הם מכוסים בפוליסה. 23. עוד נטען, כי הנתבע לא הודיע לחברת איילון על האירועים שיכלו להוביל להגשת תביעה נגדו בשל רשלנות מקצועית בעת רכישת פוליסת הביטוח ביום 1/12/06, ובכך הפר את חובת הגילוי ו/או ההודעה החלות עליו על פי חוק חוזה הביטוח. לטענת חברת איילון, העדר ההודעה לחברת מגדל אינה מפקיעה את הכיסוי הביטוחי אצל מגדל, שכן הוכח כי הנתבע ידע כי עסקת הפטור ממס שבח אשר "רקח" כשלה עוד בתקופה שבה היה מבוטח בחברת מגדל, ועל כן חברת מגדל היא האחראית, ככל שיימצא כי יש מקום להכיר בכיסוי ביטוחי למעשיו של הנתבע. דיון והכרעה 24. השאלות שעומדות בפנינו בתיק זה הינן: (א) האם התרשל הנתבע כלפי התובע בעת מתן הייעוץ המקצועי לגבי עסקת המכר נשוא התביעה, ואם כן - האם פעולותיו והתנהלותו אינן בגדר התרשלות גרידא אלא מגיעות אף לכדי פעולות שנעשו בחוסר תום לב ובזדון, במטרה להונות את שלטונות המס; (ב) אם ייקבע שהייתה רשלנות מקצועית או אף זדון מצד הנתבע - האם התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת הנזק הנטען על ידו שנגרם לו בשל כך; (ג) אם ייקבע שהייתה רשלנות או זדון מצד הנתבע, והתובע יצליח להוכיח את נזקיו, כולם או חלקם - האם אחראיות חברות הביטוח, או מי מהן, ויש לחייבן בכל סכום בו יחוייב הנתבע, או שיש לדחות את ההודעות לצד שלישי שהוגשו על ידי הנתבע. פעולותיו והתנהלותו של הנתבע 25. מתצהירו של התובע עולה, כי הזכויות בגג נרכשו על ידו בשנת 1998. בתחילת שנת 2000 הסתיימה בנייתן של שלוש דירות - אחת לשימושו הפרטי של התובע, אחת לאחותו של התובע, ואחת למר עוזי הלוי, שהחזיק אף הוא בחלק מהגג. התובע הצהיר גם, כי הנתבע טיפל מטעמו ברישום הזכויות בדירות החדשות ובתיקון צו רישום הבית המשותף, עוד לפני עריכת ההסכם נשוא התביעה מיום 1/11/05 (ראה סעיפים 4 - 5 לתצהירו). טענות אלה לא נסתרו על ידי הנתבע, והוא אף מודה בהן במפורש בתצהירו. מכאן, שסביר להניח כי הנתבע היה מודע או אמור היה להיות מודע לעיסוקו של התובע בתחום הנדל"ן ולפרטי העסקה שביקש לבצע בנכס, הן בשלב רישום הזכויות והן בשלב המכירה לצד ג'. בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת הנתבע, כמפורט בסעיף 16 לכתב ההגנה, כי התובע העלים מהנתבע פרטים כגון העובדה שהוא עוסק בענייני בניה, כי לתובע חובת תשלום מס הכנסה בגין העסקה, ואת עובדת היותו של התובע עבריין בתחום המסים. 26. על פי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. בנטלו על עצמו לייצג את התובע ולערוך עבורו את החוזה מיום 1/11/05, היה על הנתבע להידרש לכל פרט ועובדה רלבנטית לעסקה, לרבות, כמובן, נושאי המיסוי ומעמדו של התובע לצורך דיני המס. משנקבע כי הנתבע היה אמור להכיר את הרקע של התובע עובר לעריכת החוזה - היה עליו להבהיר לתובע במפורש כי כקבלן קיימת אפשרות שיחוייב במס הכנסה על העסקה, וכל הנושא של מס שבח והפטורים אינו רלבנטי לגבי התובע. משלא עשה הנתבע כן - לא פעל במידת המקצועיות והזהירות הנדרשת מעורך דין סביר במילוי תפקידו, ובוודאי שכך הדבר כאשר מוצג הנתבע כעורך דין המומחה בתחום המקרקעין (תחום שכולל בתוכו מן הסתם גם שאלות של מיסוי מקרקעין). 27. עם זאת, לא שוכנעתי כי התנהלות התובע הגיעה לכדי פעולה בזדון ובחוסר תום לב, כפי שנטען על ידי חברת איילון בסיכומיה דהיינו "התחכמויות שנועדו לחסוך לתובע תשלום מיסים על עסקאות חייבות במס וזאת על ידי ביצוע עסקאות פיקטיביות ו/או חסרות תוקף חוקי שכל מטרתן לייצר מצג מטעה כלפי שלטונות המס במטרה להשיג פטור שהתובע כלל לא היה זכאי לו" (ראה סעיפים 26 - 32 לסיכומיה של חברת איילון). 28. נראה שהנתבע אכן העניק ייעוץ מוטעה לתובע בקשר לתוצאות העסקה מבחינת דיני המס, ויצר מצג בפני התובע כאילו יהיה התובע זכאי לפטור ממס שבח. בהקשר זה, אין לקבל את טענת הנתבע כי התובע בחר להסתכן מרצון בביצוע העסקה לאור הכדאיות הכלכלית על אף שהיה צריך להיות מודע, לאור ניסיונו בעסקי נדל"ן, לתוצאה מבחינת המס. גם אם התובע לא עשה רושם מהימן ביותר בעדותו בפני (ראה סתירות בין עדותו ביום 25/6/09 לבין עדותו ביום 6/7/09) - עדיין יש לקבל את העמדה כי התובע זכאי לקבל שירותים משפטיים וכי פנה לנתבע עקב מומחיותו בתחום, לצורך קבלת ייעוץ משפטי מקיף ומקצועי מאת הנתבע. 29. בהקשר זה יש לדחות את טענות התובע, כפי שפורטו בסעיפים 48 - 51 לסיכומיו, כי היה על הנתבע לייעץ לו להעביר את הזכויות בגג, עובר למכירה, לדירת אחותו, דהיינו לבצע עסקה פיקטיבית. הואיל ומדובר בעסקה שמטרתה היחידה היא להונות את שלטונות המס ולעקוף את תשלום מס השבח - אין לדרוש מהנתבע, כעורך דין, ליתן לתובע ייעוץ מסוג זה ולא ניתן להאשימו ברשלנות ו/או בייעוץ שגוי משום שלא ייעץ ללקוחו לבצע עסקאות פיקטיביות או מלאכותיות, שנועדו לסייע ללקוח להתחמק מתשלום מס אמת. 30. הואיל וכאמור הגעתי למסקנה כי הנתבע לא פעל בזהירות הנדרשת מעורך דין סביר - אני קובעת כי משלא פעל הנתבע במקצועיות הנדרשת בנסיבות העניין, יש לראות בכך התרשלות במילוי תפקידו של הנתבע, אם כי אין לראות בהתנהלותו פעולה בחוסר תום לב או בזדון. האם התובע הוכיח את הנזקים הנטענים 31. משנקבע כי הנתבע התרשל בייעוץ שניתן על ידו לתובע - עלינו לבחון האם התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת הנזקים הנטענים על ידו בכתב התביעה. 32. לאחר עיון בכל החומר שהוצג בפני, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח את ראש הנזק העיקרי, המתייחס לתשלום המיסים. 33. כאמור, התובע טוען כי שילם מס שבח בסך של 605,881 ₪ עקב הייעוץ השגוי של הנתבע, אותו היה יכול לחסוך במלואו, ולחלופין - בחלקו, על ידי תשלום מס הכנסה בסכום נמוך בהרבה. מאידך, התובע אינו מערער על קביעותיו של השמאי יריב סיקרון, בחוות דעתו שהוגשה מטעם הנתבע, ביחס לשווי דירת הגג והשמאי אף לא נחקר על חוות דעתו זו. בחוות דעתו קובע מר סיקרון כי שווי דירת הגג, ללא היתר בניה, הינו בסך 240,000 $, ועם היתר בניה - 400,000 $ (בניכוי היטל ההשבחה הצפוי). גם אם נקבל את טענת התובע כי עלות הבניה עמדה על סכום 178,000 $ (ראה סעיף 46 לסיכומי התובע) - עדיין, גם לשיטת התובע, רווחיו מבניית דירת הגג מגיעים, עם קבלת היתר הבניה, לסכום של 220,000 $. אם נקבל גם את טענת התובע כי הוא יכול היה למכור את הגג לקונים בסכום של 50,000 $ (על פי הערכת השמאית דבורה בדיחי מטעם התובע ערך הגג הלא-בנוי עמד על סכום של 35,000 $ בלבד) - עדיין נותר בידי התובע רווח, גם לאחר תשלום מס השבח. יצויין, כי לפי חישובי הנתבע, בסעיפים 27 - 28 לסיכומיו, רווחיו של התובע גבוהים אף יותר כמפורט שם וחישובים אלה לא נסתרו על ידי התובע. 34. לפיכך, גם אם מדובר בייעוץ שגוי ובהתרשלות מצד הנתבע - עדיין לא נגרם לתובע נזק בפועל בשל התרשלות זו. בע.א. 9569/06 אהרון גבע, עו"ד נ' שושנה אליהו ואח' (תק-מח 2007(1) 4216 פסק בית המשפט המחוזי, במקרה בו התרשל עורך דין בשמירת זכויות לקוחו במחסן, כי יש לקזז מהנזק שנגרם ללקוח את מלוא הפירות שהפיק מאותו מעשה: "שווי הפירות שהפיקה המשיבה מן המחסן במשך השנים בהן המשיכה להחזיק בו הוא רווח שיש לקזז מן ההפסד שנגרם לה בגין רשלנותו של המערער ... הסכום הנכון שיש לקזזו הוא הסכום הכולל של דמי השכירות בכל התקופה .... לפיכך "נבלע" הנזק שנגרם למשיבה ברווח שהפיקה, ואין לחייב את המערער לפצותה בגין ראש נזק זה". 35. לאור האמור, אני קובעת כי ראשי הנזק המפורטים בכתב התביעה והמתייחסים לתשלום המסים (605,881 ₪), לתשלום שהיה התובע זכאי לו מהרוכשים אילו מכר להם גם את הזכויות ׁוכן הנזקים הלא ממוניים (50,000 ₪) - דינם להידחות. 36. גם דינו של ראש נזק המתייחס לשכר טרחתו של יועץ המס להידחות, שכן לא הוכח כי הפניה אל יועץ המס מטעם התובע הייתה הכרחית בעקבות התרשלותו של הנתבע וקשורה לכך קשר ישיר. התובע הודה (פרוטוקול עמ' 23 שורה 11) כי יועץ המס התחיל לייצג אותו בשנת 2006 ומילא עבורו את הדו"חות למס הכנסה. משכך, אין הנתבע צריך לממתן לתובע את שכר טרחתו של יועץ המס. 37. אם כן, נותר לפנינו רק ראש הנזק המתייחס לשכר טרחתו של הנתבע בשל הייעוץ נשוא התביעה בסכום של 7,000 ₪ (סעיף 17 לכתב התביעה). נראה כי לאחר שנקבע כי מדובר בהתרשלות מטעם הנתבע במתן השירות - עליו להשיב לתובע את שכר הטרחה ששולם בשל בשל שירות כושל זה, ודינו של ראש נזק זה להתקבל הואיל והיה במקרה דנן כשלון תמורה. אחריות הצדדים השלישיים 38. משהתקבלה התביעה לעניין החזר שכר הטרחה בסך של 7,000 ₪ ששולם לנתבע על ידי התובע - עלינו לבחון את השאלה האם יש לחייב את הצדדים השלישיים, או מי מהם, בסכום האמור. 39. אשר לחברת מגדל - ראיתי לקבל את כל טענותיה, כפי שפורטו בסיכומים מטעמה, לפיהן הפוליסה של הנתבע פקעה עוד לפני שהוגשה התביעה שלפנינו ולכן דין ההודעה כנגדה להידחות. (לעניין זה ראה ת.א. (מחוזי - ירושלים) 1464/99 בוני התיכון תשתיות והנדסה אזרחית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' . 40. אשר לחברת איילון - משנקבע כי אמנם מדובר בהתרשלות מטעם הנתבע, אך שאיננה מגיעה לכדי זדון או חוסר תום לב - חלה הפוליסה שהונפקה לנתבע ביום 1/12/06. עם זאת, ראיתי לקבל את טענות חברת איילון המפורטות בסעיפים 22 - 24 לסיכומיה כי בהיעדר הודעה כדין מטעם הנתבע בדבר האירועים שיכלו להוביל להגשת התביעה נגדו בזמן התרחשותם, אלא רק לאחר שהוגשה התביעה במרץ 2007 - יש לראות את הנתבע כמי שהפר את חובת הגילוי ו/או ההודעה החלות עליו על פי סעיפים 6, 7, 17 ו-22 לחוק חוזה הביטוח, ועל כן במקרה דנן חברת איילון איננה חייבת בתגמולי הביטוח ואיננה חייבת לשאת בסכום שבו חוייב הנתבע (החזר שכר הטרחה בסך 7,000 ₪ כמפורט בפסקה 37 לעיל). סוף דבר 41. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן: (א) התביעה מתקבלת בחלקה בלבד. הנתבע יחזיר לתובע, תוך 30 ימים, את שכר הטרחה ששולם לו בסוכם של 7,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (26/3/07) ועד לתשלום המלא בפועל. (ב) הואיל ורוב רובה של התביעה נדחה - לא ראיתי ליתן צו להוצאות לנתבע וכל צד, התובע והנתבע, יישא בהוצאותיו. (ג) אשר לצדדים השלישיים - ההודעה ששלח הנתבע, הן לחברת מגדל והן לחברת איילון - נדחית. הנתבע ישלם לכל אחד מהצדדים השלישיים הוצאות וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 6,500 ₪, ובסך הכל 13,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים, ויישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. ייעוץ משפטיעורך דין