קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא טענת פגם בכתב אישום: החלטה זו עוסקת בשתי טענות שהעלה הנאשם, שעניינן קיומו של פגם בכתב האישום והעדר הסמכה לתובע מטעם המאשימה. ההליכים בתיק זה עמדו בפני סיום פרשת ההגנה (שמיעת עדותו של הנאשם) וקבוע היה דיון לצורך כך ליום 19.6.11. בפתח הדיון האמור, העלה הסנגור שתי טענות, אשר תמציתן כדלקמן: ביהמ"ש התיר, ביום 17.2.09, תיקון כתב האישום, וזאת בהעדר תגובה מטעם הנאשם, אך כתב האישום המתוקן כלל תיקונים אשר ביהמ"ש לא התיר אותם. עו"ד גדי טל המייצג היום את המאשימה, אשר אמורה להיות מדינת ישראל, אינו מוסמך לייצג אותה. על כן, לטענת הסנגור, יש להורות על זיכויו של הנאשם ולחילופין, לבטל את כתב האישום. הטענות הועלו במפתיע, בעיצומו של שלב שמיעת פרשת ההגנה, ומשהחלטתי כי לא יהיה זה נכון להכריע בטענות במעמד הדיון, בין היתר בשל הצורך ליתן לב"כ המאשימה הזדמנות לבדוק את הטענות ולהתייחס אליהן, לא נשמע המשך פרשת הראיות בדיון האמור. לב"כ המאשימה ניתנה הזדמנות להשיב בכתב לטענות האמורות ולסנגור ניתנה הזדמנות להגיב לתשובת המאשימה. בתגובתו, טען ב"כ המאשימה, בתמצית, כדלקמן: 1. למחרת הגשת כתב האישום המקורי, שלח התובע דאז הודעה לביהמ"ש, על תיקון טעות קולמוס שנפלה בכתב האישום, והוגש כתב אישום מתוקן, שבו תוקנה כתובתו של הנאשם ממשק 54, למשק 52, ובסעיף 1, שורה 1 לכתב האישום, הוסף משק 52, בנוסף למשק 54, כמקום ביצוע העבירות המיוחסות לנאשם. התיקונים האלה הם התיקונים שלגביהם טוען כיום הסנגור, כי ביהמ"ש לא התיר אותם במסגרת תיקון כתב האישום, על-פי ההחלטה מיום 17.2.09 ולא היה צורך ברשות לתקן את אותם התיקונים, שכן הם הוספו במסגרת כתב האישום המתוקן, כאמור. 2. יש לדחות את טענות הנאשם בשל השיהוי וחוסר תום הלב הקיצוניים מצד הנאשם. 3. בידי עו"ד גדי טל כתבי הסמכה כדין מן היועץ המשפטי לממשלה. 4. המאשימה היא הן מדינת ישראל והן הועדה המקומית ערבה תיכונה. 5. לחילופין, נתבקש ביהמ"ש להתיר את תיקון כתב האישום. שקלתי את טענות הצדדים, ומצאתי שדין טענותיו של הסנגור להידחות. עיקר טענותיו של הסנגור הינן בדבר קיומם של פגמים בכתב האישום. בעניין זה מורה סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב - 1982, כי נאשם רשאי לטעון טענות מקדמיות, ובכללן טענה בדבר פגם או פסול בכתב אישום, לאחר תחילת המשפט. סעיף 151 לחוק מורה, שאם לא טען הנאשם טענה מקדמית באותו השלב, אין בכך כדי למנוע ממנו לטעון אותה בשלב אחר של המשפט, אך לגבי טענה שעניינה פגם או פסול בכתב האישום, הוא רשאי לעשות כן רק ברשות ביהמ"ש. בדיון שהתקיים, כאמור, ביום 19.6.11, התרתי לסנגור לטעון את אותן הטענות, אך אין בליבי ספק כי היה בידי הנאשם לטעון את כל טענותיו, מיד לאחר שקיבל את כתב האישום המתוקן, בינואר 09'. הנאשם ובא כוחו דאז מצאו לנכון שלא להגיב לבקשה לתיקון כתב האישום, למרות ההזדמנות שניתנה להם על ידי אותה עת. לא רק זאת, אלא כי מתגובת המאשימה ומעיון בתיק ביהמ"ש עולה כי מי שייצג את המאשימה בתקופה שבה הוגש כתב האישום הודיע, למחרת הגשת כתב האישום, על תיקון כתב האישום על ידי תיקון בכתובתו של הנאשם והוספת חלקה 52, כחלקה נוספת שבה ביצע הנאשם את עבירות הבנייה, כטענת המאשימה. אומנם, עיינתי בתיק בית המשפט ולא מצאתי הודעה על תיקון כתב אנשום, כאמור. יחד עם זאת, נוכח העתק הודעת הפקסימיליה שצורפה לתגובת ב"כ המאשימה, אני מאמין כי המאשימה אכן הודיעה על תיקון כתב האישום. יתכן, כי בשל תקלה כזאת או אחרת, לא הגיע כתב האישום המתוקן לתיק בית המשפט וממילא, הוא לא הגיע לידיו של הסנגור. יחד עם זאת, וכפי שאפרט לעיל, תקלה זו הפכה להיות חסרת משמעות לחלוטין, נוכח תיקון כתב האישום, ברשות בית המשפט, בשלב מאוחר יותר. בהערת אגב אציין, כי בפעם הראשונה שבה תוקן כתב האישום, למחרת הגשתו, לא היה צורך בקבלת רשות בית המשפט, שכן הנאשם טרם קיבל את כתב האישום הראשון וממילא טרם נתן תשובתו. אם כן, הנאשם לא קיבל את כתב האישום שבו הוספו שני התיקונים האמורים, ואולם, ביום 5.1.09, הגישה המאשימה בקשה לתיקון נוסך של כתב אישום. לנאשם ניתנה הזדמנות להגיב לאותה הבקשה, אך הוא בחר שלא לעשות כן ובהחלטה מיום 17.2.09, התרתי למאשימה לתקן את כתב האישום. יש לציין, כי עוד בטרם ניתנה ההחלטה המתירה את תיקון כתב האישום, היה כתב האישום בנוסחו המתוקן כבקשת המאשימה, בידי סנגורו של הנאשם. הבקשה לתיקון כתב האישום וממילא גם כתב האישום המתוקן, יצאו מתוך נקודת הנחה כי בתיק ביהמ"ש מצוי כתב אישום שכבר תוקן, כאמור, למחרת הגשת כתב האישום הראשון, המקורי. על כן, וזאת אני מדגיש הדגש היטב, כלל כתב האישום שתוקן בעקבות ההחלטה מיום 17.2.09, גם את התיקונים שהוספו למחרת הגשת כתב האישום המקורי, דהיינו התיקון בכתובתו של הנאשם והוספת משק 52 כמשק נוסף שבו ביצע הנאשם את העבירות, כטענת המאשימה. מכאן, אני קובע כי לא נפל כל פגם בהתנהלות המאשימה, בכל מה שנוגע לתיקונים בכתב האישום, לא בתיקון הראשון אשר תוקן בהודעה, וגם לא בתיקון השני, אשר נעשה לאחר נטילת רשות מביהמ"ש. על כן, דין טענתו של הסנגור כי המאשימה חרגה מן ההיתר שניתן לה לתיקון כתב האישום, להידחות. טוען הסנגור, כי אילו ידע הנאשם שהמאשימה מבקשת לתקן את כתב האישום ולהוסיף את משק 52, אולי היה מגיב לבקשה לתיקון כתב האישום. אני דוחה טענה זו. עיון בתיק בית המשפט מעלה, בעליל, כי נוסח כתב האישום המתוקן צורף לבקשה לתיקון כתב אישום, כך נרשם בבקשה מפורשות ולכן, בידי הסנגור אשר ייצג את הנאשם אותה עת, היה נוסח של כתב אישום מתוקן, אשר כלל גם את משק 52. אין יכול היום הסנגור לבוא ולטעון כי לא ידע שכתב האישום המתוקן יכלול את משק 52 גם כן. התוצאה היא, שלמרות שלא היה בידי הסנגור כתב אישום מתוקן, כפי שהוגש למחרת הגשת כתב האישום המקורי, הרי פגם זה נרפא באופן מלא, משהותר תיקון כתב האישום ומשקיבל הסנגור כתב אישום מתוקן, אשר כלל את משק 52, בנוסף לתיקונים הנוספים שהותרו. לא רק זאת, אלא שהסנגור אף עשה שימוש מובהק, בחקירתו הנגדית, בעובדה שמשק 52 נכלל בכתב האישום, וכראיה, אין לי אלא להפנות לעמוד 4 לפרוטוקול הדיון מיום 17.5.11, כאשר בשורה 22 נרשמה מפי הסנגור דהיום השאלה הבאה: "ש. בכתב האישום בסעיף 1 נאמר 'במשקים 52 ו- 54, גוש 39044, בוצעו עבירות בנייה', כפי שמפורט בכתב האישום". הנה, הסנגור בעצמו מצטט את כתב האישום, את אותו הקטע אשר הוא טוען לגביו שהנאשם לא שם לב עד היום שהוא חורג מן ההיתר לתיקון כתב האישום שניתן למאשימה, ועושה שימוש בכך לצורך חקירתו הנגדית. עיון בפרוטוקולים השונים של הדיונים בפניי, מעלה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהסנגור היה מודע גם מודע לצורך לחקור בחקירה נגדית, גם לגבי עבירות במשק 52. (לעניין זה אפנה למקומות הבאים: פרוט' מיום 9.3.09, עמ' 19, ש': 19, עמ' 22, ש': 10; פרוט' מיום 17.5.11, עמ' 4, ש': 25, עמ' 5, ש': 5, עמ' 7, ש': 21, עמ' 44, ש': 17). מסקנתי היא, כי הסנגור היה מודע בהחלט לכך שכתב האישום מתייחס גם למשק 52. על כן, עלי לומר כי לנאשם לא נגרם כל עיוות דין ולמעשה אפילו לא אי נוחות מכך שלא הגיע לידו עותק מכתב האישום שתוקן לראשונה למחרת הגשת כתב האישום המקורי, אשר כולל גם את משק 52. אסכם את הטענה בדבר קיומו של פגם בכתב האישום, שעניינו הוספת משק 52 ואומר כי גם אם היה פגם בכך שכתב האישום שהוגש למחרת הגשת כתב האישום המקורי, לא הגיע לתיק בית המשפט וגם לא לידי הנאשם, הרי פגם זה נרפא עם הגשת כתב אישום מתוקן, ברשות שניתנה ביום 17.2.09, כך שכיום אין כל פגם או פסול בכתב האישום. כאמור, טענה נוספת בפי הנאשם, והיא כי עו"ד גדי טל אינו מוסמך לייצג את מדינת ישראל בהליכים שבפניי. טוען הסנגור, כי כתב האישום המקורי הוגש על ידי מדינת ישראל, ולא על ידי המועצה המקומית ערבה תיכונה וכי לראשונה מופיעה הועדה המקומית בכתב האישום המתוקן, בעקבות התיקון שהותר ביום 17.2.09. נטען, כי לעו"ד גדי טל אין סמכות להופיע בשם מדינת ישראל, אלא, אולי, בשם הועדה המקומית. סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965, קובע, בין היתר, כי ועדה מקומית רשאית לפתוח בהליכים ולהתייצב לפני בית משפט בכל הליך, באמצעות עובד שלה וכי בהליכים לפי פרק י' (ובכך עסקינן) ייצג את הועדה מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. בע"פ 928/80 גוב ארי בע"מ ואח' נגד הועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה (פורסם במאגרים משפטיים) קבע כב' השופט (כתוארו דאז) ברק, כי פרשנותו הנכונה של הסעיף היא, כי הוא מסמיך את הועדה המקומית לפתוח הליכים כמאשימה והוא קובע כי עובד שלה רשאי לייצג אותה, אך כאשר המדובר הוא בהליכים לפי פרק י', מוסמך לייצג מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. לבקשתי, הגיש עו"ד גדי טל את כל כתבי ההסמכה בידו ומהם אני למד, באופן ברור, כי עו"ד גדי טל הוסמך, החל מיום 1.1.09 וברצף עד 31.12.11, לשמש תובע ולייצג את הועדה המקומית ערבה תיכונה בהליכים בבית המשפט במחוז הדרום. מכאן, כי לא יכול להיות מקום לספק כי עו"ד גדי טל מוסמך לייצג את הועדה המקומית לתכנון ובנייה ערבה תיכונה, בהליכים פליליים, לרבות בתיק זה שבפניי. נכון הדבר, כי בכתב האישום המקורי נרשמה "מדינת ישראל" כמאשימה, ואילו בכתב האישום המתוקן, בעקבות ההחלטה מיום 17.2.09, מופיעה הועדה המקומית כמאשימה. ואולם, אני מקבל את טענתו של ב"כ המאשימה כי עדיין, מדינת ישראל היא המאשימה, באמצעות הועדה המקומית, שהרי הועדה המקומית היא זרוע מזרועות המדינה. סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה נותן אוטונומיה לוועדה המקומית לפתוח בהליכים פליליים, בין היתר, אך פעולה זו נעשית בהיות הועדה המקומית זרוע מזרועות מדינת ישראל. לעיתים קרובות מוצאים אנו כתבי אישום שבהם נרשם "מדינת ישראל - הועדה המקומית...", או "מדינת ישראל - הועדה המחוזית", וברור כי המדובר הוא בתיקים שבהם מנוהל ההליך מטעם המדינה על ידי הועדה לתכנון ולבנייה, אשר הוסמכה לפתוח הליכים בשם מדינת ישראל, על-פי סעיף 258 לחוק התכנון והבנייה. על כן, אינני רואה בכתיבתה של הועדה המקומית כמאשימה, משום פגם בכתב האישום, וכאמור, עו"ד גדי טל מוסמך כדין לייצגה. סוף דבר, טענותיו של הנאשם נדחות וממילא גם בקשתו לזיכוי או לביטול כתב האישום. עוזרתי המשפטית תקבע מועד לסיום פרשת ההגנה ולשמיעת סיכומים בעל-פה. טענת פגם בכתב אישוםמשפט פלילי