בית המשפט ציין כי תהא העילה אשר תהא, בסופו של יום, על התובע להוכיח הן את תיחום הנזק והן את שיעור הפיצויים, דהיינו, כימות הנזק [ראו ע"א 153/04 רובינוביץ נ' עו"ד רוזנבוים. עוד בפרשת אניסימוב (ע"א 355/80 אניסימוב נ' מלון טירת בת שבע פ"ד לה (2), 800), נקבע בדעת הרוב כי במקום ובו ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן "ומשנכשל בנטל זה לא ייפסק לו פיצוי". בהתאם, במקום בו קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, די בהבאת אותם נתונים אשר ניתן באופן סביר להביאם ובהתאם בית המשפט ישלים החסר. עם זאת, כפי שנקבע על ידי כב' השופטת נאור בעניין רובינוביץ, לא נדרש דיוק מתמטי בהוכחת הפיצויים, אולם יש להביא נתונים סבירים. גם שיעור פיצוי בגין השבה, דורש הצבת תשתית עובדתית, לרבות, במקרה הצורך, הסתייעות בחוות דעת מומחים והחריג, אותם מקרים שלאור טבעו ואופיו של הנזק, קשה להוכיחו בדייקנות ובוודאות ועל כן לא תכשל התביעה באותם מקרים חריגים משלא הובאו אותם הנתונים. עם זאת יש להדגיש, כי המבחן בדבר הקושי בהבאת הראיות הינו קושי אובייקטיבי [ראו ע"א 1242/04 ש.גמליאל חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' ש.ארצי חברה להשקעות בע"מ. כן ראו רע"א 4630/10 כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל מקרה בו כב' השופט דנציגר אישר את קביעת בית משפט אשר פסק שווי דמי שימוש גם על בסיס אומדנה ובהסתמכו על אותם נתונים סבירים שהוכיח התובע שם. לא למותר לציין, כי במסגרת בחינת אותה תשתית ראייתית בדבר הוכחת הנזק שנגרם עקב הפרת החוזה, ישנה משמעות להתרשמות הערכאה הדיונית מהעדות שבאה לפניה וכפי שנקבע על ידי כב' המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, בע"א 322/06 קומפאק מחשבים (ישראל) בע"מ נ' הגר שירותי ניהול וכוח אדם בע"מ. הנה כי כן, בסופו של יום, על בית המשפט לשקול בכל מקרה לגופו האם אכן הוצבה אותה תשתית אשר יש בה לספק לבית המשפט את הנתונים הנדרשים לקביעת שיעור הפיצויים. הוכחת נזק