"כלל ההזדמנות" מהווה חריג לעקרון "זהות הצדדים" ועקרון "ההדדיות" הנדרשים לצורך החלת דוקטרינת מעשה בית הדין מסוג השתק פלוגתא. הפסיקה הכירה בסטייה מעקרון ההדדיות באותם מקרים שבהם נזקק הצד הזר להשתק פלוגתא כטענת הגנה, וכאשר לא נגרם לצד שהשתתף בהליך אי צדק ( ראה רע"א 7831/99 אהרון צוריאנו נ' ד"ר אברהם צוריאנו ואח', פ"ד נז(1), 683,673 ). כך גם נפסק בע"א 258/88 משה פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין, פ"ד מד(2), 576, 580-581 (1990) שבו נאמרו הדברים הבאים:  "הדרישה של זהות הצדדים לצורך יצירת "השתק פלוגתא" נועדה לתת הזדמנות לכל בעל דין לאמר את דברו בפני ביהמ"ש, ומצד שני לוודא שמי ש"היה לו יומו" בבית המשפט לא ישמיע דברו בשניה, למען יהיה סוף לריב ולדיונים (ראה ע"א 447/70 ע'אנם נ. ע'אנם ואח' פ"ד כ"ו (838, 829 (2). במקרה דנן הממצא נושא "השתק הפלוגתא" הוא ממצא נגד המערער. כיוון שהמערער הוא הצד המשותף לשתי התביעות, הרי "היה לו יומו" בבית משפט. כל הטענות שיכול היה המערער לטעון כנגד רישום המקרקעין נטענו כבר על ידו בהתדיינות הראשונה, ועתה הוא מעוניין לפתוח התדיינות זו מחדש..... כיוון שבנסיבות הנתונות כל האינטרסים, עליהם בא עיקרון "זהות הצדדים" לשמור, מוגנים, ראוי במקרה זה להחיל את הכלל של "השתק פלוגתא" (ראה ע"א 46/84, 450/82 מדינת ישראל נ. חירם לנדאו פ"ד מ' (669-672, 658 (1, בו הובעה דעה דומה על ידי המשנה לנשיא השופטת מ. בן-פורת)."   החריג שנפסק בעניין פיכטנבוים הנ"ל כונה כאמור ב"כלל ההזדמנות" ומשמעו "אם לצד ניתנה במשפט קודם הזדמנות מלאה להציג את טענותיו בענין הפלוגתא, ונפלה הכרעה לחובתו, אז יש בהשתק כדי לפעול לטובת צד זר להתדיינות הראשונה" (ראה פסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה בע"א 735/07 צמרות חברה לבניין ואח' נ' בנק מזרחי-טפחות והאסמכתאות שהוזכרו שם. כללים משפטייםהשתק פלוגתאהשתק / דיני מניעות