האם כתב תביעה לא מפורט מהווה עילה לדחיית התביעה ? תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מחייבת את התובע לפרט בכתב תביעתו את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה". החובה לציין אימתי נולדה עילת התביעה דרושה לצורך חישוב תקופת ההתיישנות (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, להלן - גורן, עמ' 61). למרות זאת, אין מקום לדחות תביעה על הסף, משום העדר פרטים מספיקים לגיבושה של עילת התביעה, אלא ניתן לחייב את התובע לתת פרטים נוספים. הצעד הדרסטי של דחיית תביעה בשל אי מתן פרטים צריך להינקט רק לאחר שמוצו אפשרויות התיקון וההשלמה (ע"א 3599/04 יופיטר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נ(5) 423, 433). הדרך להשלמת פרטים קבועה בתקנה 65 לתקנות: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב הטענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר. כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו". במקרה המתאים, בית המשפט רשאי לעיין בראיות שצורפו לכתבי בית הדין כדי ללמוד מהן מהו המועד שבו נולדה התובענה (ע"א 7261/97 שרבני נ' האחים שבירו בע"מ, פ"ד נד(4) 464). כתב תביעהמסמכים