סעיף 29(ב) לחוק העונשין, כפי שתוקן בתיקון מס' 39 מגדיר מבצעים בצוותא כך: "29 (ב). המשתתפים בביצוע עבירה תוך עשיית מעשים לביצועה, הם מבצעים בצוותא, ואין נפקה מינה אם כל המעשים נעשו ביחד, או אם נעשו מקצתם בידי אחד ומקצתם בידי אחר". בע"פ 2247/10, ימיני נ' מדינת ישראל קבע כי השופט י' עמית, בפסקה 22 לפסק דינו, כי "בקליפת אגוז, סיווגם של הצדדים לעבירה נעשה על פי תפקידם של השותפים השונים בהגשמת המזימה העבריינית, על פי תפקידם בתכנית העבריינית ועל פי מידת קרבתם ל"גרעין הקשה" של ביצוע העבירה. מבצע בצוותא הוא מי שלוקח חלק בביצוע עבירה על ידי עשיית מעשה הדרוש להגשמת התכנית הפלילית, כאשר היסוד הנפשי הנדרש זהה ליסוד הנדרש בעבירה העיקרית ומודעות לפעולה בצוותא עם האחרים". כניסתו של אדם ל"מעגל הפנימי" של ביצוע העבירה אמנם תכלול על פי רוב תכנון מוקדם במסגרת מטרה משותפת. אולם, הפסיקה הכירה אף במקרים בהם שותפות רגעית, מבלי שקיים תכנון מוקדם או הסכמה מפורשת מראש לביצוע העבירה, תסווג גם היא כביצוע בצוותא (ע"פ 259/97 סובחי נ' מדינת ישראל. בע"פ 3293/09, חטיב נ' מדינת ישראל נקבע: "לעניין הביצוע בצוותא, אין הכרח כי יערך תכנון מוקדם משותף של העבירה לפרטי פרטיה, ואף אין זה נחוץ כי ביצועה בפועל יתאם במדויק את כוונתם המקורית של המשתתפים. "אכן, הבוחר להשתתף כמבצע בצוותא בביצוע של עבירה מקורית... חייב להביא בחשבון את העובדה שהדברים עלולים להסתבך, והוא עלול למצוא עצמו מעורב גם בעבירה נוספת... שאינה בשליטתו" (ע"פ 4424/98 סילגדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 529, 542 (2002))". משפט פלילימבצעים בצוותאשאלות משפטיותהגדרות משפטיות