מהו השתק עילה ? המונח "השתק עילה" ייגזר, בין היתר, מהקביעה מהן עילות התביעה שהוגדרו בשתי התובענות - התובענה הקודמת והתובענה העכשוית. הרציונל לכלל השתק העילה טמון, כאמור, באינטרס למנוע הטרדתו של בעל-דין להתדיין שוב בעניין שכבר נדון והוכרע, או שניתנה הזדמנות לבעל - הדין להעמידו לדיון ולהכרעה במסגרת התובענה הראשונה, וכן באינטרס הציבור למנוע עומס יתר על מערכת השיפוט בהתדיינות בעניינים שכבר נדונו (ע"א 2360/99 בחר נ' דיור בנין ופיתוח בע"מ פ"ד נה(4) ,18 24 (2001); נ' זלצמן מעשה-בית-דין בהליך אזרחי בעמ' 31; רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים [פ"ד נה(5) 691, 706 (2003). הגדרת המושג "עילת התביעה" לצורך כלל ההשתק נדונה בע"א 167/63 ג'ראח נגד ג'אח פ"ד יז(4)2617, 2624 (1963), שם נקבע כי המבחן בו יש לנקוט הוא מבחן זהות העילות: ".... 'עילת התביעה' לענין חובתו וכוחו של בית-המשפט לפסוק בתובענה אינה כ'עילת התביעה' לענין מעשה-בית-דין. לענין הראשון המבחן הקובע הוא, אם העובדה נטענה כראוי בכתב התביעה ועלתה על שולחן הדיונים, ולענין השני, אם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה הנזיקין בתובענה אחת. לענין הראשון פירושו של הדיבור צר יותר, כי בית-המשפט אינו יכול לדון בעובדה שלא הובאה לפניו; לענין השני המבחן רחב יותר, כי כאן קובע השיקול שלא מן הדין להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה." ראו גם ע"א 457/87 קרטין נ' מדינת ישראל פ"ד מד(4) 643 (1990).). גם כב' השופטת פרוקצ'יה נדרשה לעניין זהות העילות בע"א 1650/00 מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח', פ"ד נ"ז (5) 166, 181: "מבחן "זהות העילות" בהקשר של עקרון מעשה-בית-דין זכה לפירוש רחב למדי בפסיקת בתי-המשפט. הוא מתקיים מקום ששתי התביעות מבוססות על עילות זהות בבסיסן, גם אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים נוספים שלא פורטו בתביעה הקודמת (ע"א 151/87 ש. ארצי, חברה להשקעות בע"מ נ' רחמני, בעמ' 497). השתק עילהשאלות משפטיותהשתק / דיני מניעות