מהו סעד זמני ? מטרתו של הסעד הזמני היא להבטיח שמירה על המשך קיומה של מערכת הנסיבות ששררה בעת הגשת התובענה, באופן שיאפשר מימוש פסק דין לטובת הזוכה, בסופו של יום (רע"א 7954/07 אייל שויקה נ' אלון בולדו, תק-על 2007(4) 1511 (2007)). השיקולים העיקריים אותם שוקל בית המשפט בהכרעתו אם להיעתר לבקשה למתן סעד זמני, אם לאו, הינם: סיכויי ההליך, מאזן הנוחות ושיקולים שביושר ובצדק (תום לב ומידתיות). בדיקת קיום התנאי שעניינו סיכויי ההליך נעשית בשלב זה באורח לכאורי בלבד ואין היא אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית; בחינת התנאי שעניינו מאזן הנוחות היא, בעיקרה, מעשה של איזון אינטרסים (רע"א 3071/10 אסתר פרדל רידר נ' ל.רפאל חברה לבניין בע"מ, תק-על 2010(2) 2508 (2010); רע"א 5288/07 דוד נפטי בשם עזבון בנימין ושולמית נפטי ז"ל נ' באר טוביה מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ, תק-על 2007(2) 5136 (2007)). מעבר לתנאים אלה, נדרש המבקש להוכיח כי התקיימו התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות הנוגעות לסעד הזמני המבוקש (רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Lnc, תק-על 2007(4) 3108 (2007)). יושם אל לב כי התנאים למתן הסעד הזמני אינם בלתי תלויים זה בזה. ישנם יחסי גומלין הדדיים ביניהם, קרי: ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד ומעמיד בסכנה ממשית את היכולת להחזיר מצב לקדמותו באם הסעד הזמני יסורב ובסופו של ההליך העיקרי טענותיו של המבקש תתקבלנה, כך הדרישה להתקיימות התנאי בדבר סיכויי התביעה או קיומה של שאלה רצינית לדיון מתמתנת, ולהיפך (רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' יצחק אמר, פ"ד נו(1) 529 (2001); א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 508 (מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007)). סעד זמנישאלות משפטיות