מהו פסק דין הצהרתי ?

מהו פסק דין הצהרתי ? ההלכה בנושא סעד הצהרתי סוכמה בספרו של א' גורן - סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, התשס"ט - 2009), עמ' 504- 509; מבחינת התובע - עליו מוטל להראות כי מתקיימים שני תנאים (שם, 504): "תובע עשוי לזכות בפסק-דין הצהרתי בהתקיים שני תנאים מצטברים אלה: האחד, בהוכיחו כי קנויה לו זכות או כי נתקיים 'מצב' שעליו מבקשה הוא להצהיר; והאחר, בהוכיחו 'כי מן הראוי ל'שריין' אותה זכות'. מבחינת בית המשפט - עליו מוטל לבחון את הדברים הבאים (שם; ההדגשות שלי): "סעיף 75 לחוק בתי המשפט מסמיך כל בית-משפט הדן בעניין אזרחי לתת פסק-דין הצהרתי, צו-עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. במסגרת שיקול הדעת בוחן בית המשפט אם יש ליתן לתובע הצהרה כדי ל'שריין' את זכותו להגיש תביעה נוספת, שבה יידרש בית המשפט לעניין הסעד המהותי. שריון הזכות נועד למנוע כפירה או הכחשה עתידית של אותה זכות. אם העניק בית המשפט לתובע הצהרה כדי לשריין את זכותו, הדעת נותנת, שייזקק לתביעה נוספת שבה יידרש לתבוע את הסעד המהותי, שאם לא כן לא תשמור ההצהרה על זכותו אלא תכשיל את ביצועה. סעדים הצהרתיים הינם סעדים שהענקתם מסורה לשיקול-דעתו של בית המשפט. שיקול-דעת זה הוא רחב. בתי-משפט נזהרים מליתן סעדים הצהרתיים שליליים, אך בנסיבות מתאימות ניתן ליתן סעד כזה. ובהמשך: "אין לעתור להכרה בזכויות העתידות להיוולד, שטרם באו לעולם" (שם 506). "על התובע להראות כי תצמח לו תועלת מקבלת הסעד ולשכנע שעל-פי מאזן הנוחות מוטב לתת את הסעד מאשר לסרב לתיתו. בית המשפט אינו מוגבל באשר להיקף או לסוג ההצהרות שהוא מוסמך לתת, ואין צורך להוכיח קשר חוזי או זכות במקרקעין דווקא, כל עוד ההצהרה המבוקשת אינה מתייחסת לעניין אקדמי בלבד וכל עוד ברור שלמבקש עניין משפטי בקבלת הסעד" (שם 506 - 507). עוד נקבע: "מאחר שהסעד ההצהרתי אינו ממצה את זכויותיו של התובע... על התובע להראות כי יש לו אינטרס לגיטימי לנקוט דרך דיונית זו דווקא". "הסעד ההצהרתי אינו סעד שגרתי והוא סעד מיוחד במינו. על כן, קבעה הפסיקה לגביו כי התביעה לסעד הצהרתי אינה נזקקת לעילת תביעה, במובנה המקובל. מאחר שפסק-דין הצהרתי ניתן לתובע כדי לשמור על זכותו מפני כפירה והכחשה בעתיד, הרי שתביעת הצהרה אינה מחייבת את ביסוס העילה כפי שנדרש בתביעה של סעד מהותי. בתובענה מסוג זה, אין להיזקק לבקשה למחיקת התביעה מחמת היעדר עילה, המקובלת בהליכים אחרים. לבית המשפט אכן מסורה הסמכות שלא להיעתר לתובענה כזו, אך דחיית התביעה היא עניין המסור לשיקול-דעתו של בית המשפט, המכלכל צעדיו לפי הנסיבות, אם להיעתר לתובענה או לדחותה". שאלות משפטיותפסק דין הצהרתי