מהי תעודה ציבורית ? סעיף 29 לפקודת הראיות מגדיר כך: "תעודה ציבורית - תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד מהגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה מוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת, ואלה הגופים: מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל. משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף בעל סמכות שיפוטית או מעין סמכות שיפוטית, נוטריון או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל. עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד ...". על פני הדברים, פרוטוקול של בית דין הוא אכן מעשה שיפוט של בית דין, ועל כן הוא מהווה תעודה ציבורית שניתן להגישה כראיה. הוראות סימן ד' לפרק ב' לפקודת הראיות, חלות הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי, ומהוות חריגים שבחוק לכלל הפוסל עדות מפי השמועה. תעודה ציבורית מתקבלת כראיה לא רק ללא עד מגיש ומאמת, אלא גם מבלי שקיימת זכות לחקירה נגדית של החתום עליה (י. קדמי, על הראיות חלק שני מהדורה משולבת ומעודכנת תש"ע 2009, עמוד 634). בניגוד לתעודת זהות, דרכון, וכיוצא באלה תעודות ציבוריות המשמשות ראיה גם לאמיתות תוכנן, הרי שפרוטוקול של דיון או החלטה שיפוטית, משמשים ראיה לעצם קיומם ולאמיתותם בתור שכאלה, להבדיל מאמיתות הפרטים הנקובים בהם (שם, עמוד 635). בספר הנ"ל נאמר כי פרוטוקול של הליך שיפוטי, מהווה תעודה ציבורית ללא כחל וסרק. הפסיקה קבעה שפרוטוקול והחלטה של בית משפט הם בגדר תעודה ציבורית, המוכיחה כי הפרוטוקול משקף את מה שנאמר בין כותלי בית המשפט, אולם אין בכך כדי להוות הוכחה לאמיתות תוכן הדברים שנאמרו, אלא רק לעצם אמירתם ורישומם בפרוטוקול (שם, עמודים 654-655). נפסק כי פרוטוקול בית משפט מהווה תעודה ציבורית וניתן להגישו בהליך פלילי כראיה לכך שדברים נאמרו בבית המשפט. באותו עניין מדובר היה בדברים שנרשמו בפרוטוקול בית הדין הגבוה לצדק, כאשר לא היתה חובה לרשום שם פרוטוקול. כב' הנשיא דאז השופט שמגר, קובע כי מדובר בתעודה ציבורית, מבלי להכריע אם יש הכרח בהתקיימותם של ארבעה תנאי הקבילות שנקבעו בהלכת פרידמן. הוא מציין כי סעיף 29 לפקודת הראיות ואף סעיף 32 לפקודה, הדן בהוכחת תעודות ציבוריות, אינם מורים ואינם מפרטים כללים מנחים אלו. די לעניין תחולת סעיפים 29 ו-32 הנ"ל, שנערך על ידי שופט רישום של הליך שיפוטי, אף אם אין הדבר בגדר חובה מקובלת שאין לסטות ממנה. יצויין כי בסופו של דבר קבע הנשיא כי מדובר בתעודה ציבורית והשאיר בצריך עיון אם יש צורך להוכיח גם את התנאים שנקבעו בהלכת פרידמן (ע"פ 236/88 אברהם איזמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מד (3) 485, 515-516 (1990)). תעודה ציבוריתמסמכיםהגדרות משפטיות