קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מחיקת תביעה מחמת פורום לא נאות: בפני בקשה לביטול היתר שניתן לתובעת (להלן: "חזות") להמציא את התביעה שהגישה נגד המבקשת (להלן: "אליסון") ונתבעות אחרות לכתובתה של אליסון בחו"ל וכן עתירה למחיקת התביעה נגד אליסון מחמת פורום לא נאות. א. עיקר העובדות הצריכות לעניין 1. מכוחה של החלטתי מיום 24.3.11 הגיש חזות בקשה להיתר המצאה לאליסון מחוץ לתחום השיפוט (להלן: "בקשת ההיתר") וזאת על יסוד כתב תביעה מתוקן בגדרו נתבעה אליסון עם נתבעות אחרות לתשלום פיצויים לחזות בגין נזק שנטען כי נגרם למטען דגים קפואים שהובל מספק בארצות הברית לישראל. 2. בכתב התביעה כמו גם בבקשת ההיתר ובתצהיר התומך בה נטען לגבי אליסון כי זו (יחד עם מנטפילד 1983 בע"מ - להלן: "מנטפילד") התחייבו להוביל ולטפל בכל הקשור בהובלת המטען ובכלל זה לוודא שהמטען יובל בטמפרטורה הנכונה (מינוס 18 מעלות צלזיוס). 3. אשר לנתבעת 3 (להלן: "קוסקו") נטען כי זו פעלה כמוביל ו/או הבעלים של האוניה בה הובל המטען והתחייבה לוודא שהמטען יובל בטמפרטורה הנכונה. 4. כנטען בכתב התביעה מצא משרד הבריאות בישראל כי המטען הובל בטמפרטורה של מינוס 10 בניגוד להוראות הדין ומשכך, לא התירו הרשויות את שחרור המטען ושיווקו בארץ. 5. בכתב התביעה ובבקשת ההיתר ייחסה חזות לכל הנתבעות רשלנות ו/או הפרות חוזה או התחייבות וכימתה את נזקיה הנובעים מהרשלנות ו/או הפרת החוזה לסכום של 621,882 ₪. ב. בקשתה של חזות להיתר המצאה לאליסון 1. חזות עתרה למתן היתר המצאה לאליסון על יסוד תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") תוך שביקשה להביא את בקשת ההיתר בגדרן של זיקות השיפוט והתקנות, כדלקמן: 1.1 הפרת חוזה בתחום המדינה ו/או מחדל בתחום המדינה בגדרה של תקנה 500(5) ו/או תקנה 500(7). 1.2 ההתקשרות בנוגע להובלת המטען נעשו על ידי עוסק המתגורר בתחום המדינה (מנטפילד) או באמצעותו מטעם מרשה המתגורר מחוץ למדינה (המבקשת) - בגידרה של תקנה 500 (4) (ב). 1.3 על ההובלה של המטען ארצה חלים דיני מדינת ישראל - תקנה 500(4)(ג). 1.4 לחילופין נטען כי המבקשת כמי שהיתה אחראית על הטיפול במטען לרבות מתן הוראות קירור הינה בעלת דין דרוש או נכון בתובענה שהוגשה כהלכה נגד מנטפילד והנתבעות האחרות להן הומצאה התביעה כדין בישראל - תקנה 500(10). ג. בקשתה של אליסון ונימוקיה 1. אליסון עתרה לביטול היתר ההמצאה ובכל מקרה להורות על מחיקת התביעה נגדה בשל פורום לא נאות או מכל טעם אחר שפירטה וטענה; 2. שטר המטען שנחתם על ידי קוסקו מלמד כי המטען נמסר לקוסקו בטמפרטורה הנכונה מינוס 18 מעלות ומשכך אין להחזיק את אליסון כאחראית לנזק. 3. נטל השכנוע רובץ על חזות להוכיח כי התמלאו התנאים למתן היתר ההמצאה ברמה של "תביעה הראויה לטעון" וכי חזות לא עמדה בנטל זה. התצהיר התומך בבקשה אינו עומד במבחן דרישות הפסיקה. כתב התביעה אינו מציג כל בדיקה שנערכה למטען ואשר תצביע על נזק למטען. 4. אליסון הוסיפה וטענה כי בשטר המטען קיים סעיף שיפוט זר הקובע תנית שיפוט ייחודית לפיו כל תביעה נגד השולח וכל הטוען לזכויות במטען תובא בפני בתי המשפט הפדראליים בארצות הברית וכי שטר המטען יהא כפוף להוראות חוק הובלת הטובין האמריקאי (להלן: "סעיף השיפוט"). 5. אליסון הוסיפה וטענה כי בהינתן שמקום מושבה ופעילותה הם בארצות הברית שם נמצאים העדים מטעמה ושם ביצעה את הפעולות המיוחסות לה, לאור הוראות סעיף השיפוט והעובדה כי המבטחת שלה סירבה ליטול על עצמה את הכיסוי הביטוחי לגבי תביעה המתנהלת מחוץ לארצות הברית, מתבקשת המסקנה לפיה בית משפט בישראל אינו הפורום הנאות וכי יש להורות כי התביעה שבינה לבין חזות תידון בארצות הברית. חזות הגישה תגובה לבקשה ואליסון השיבה על התגובה. כמו כן טענו בעלי הדין בסוגיה זו בפני (ישיבת יום 22.9.11). ד. המסגרת הנורמטיבית 1. משהוגשה בקשה לביטול היתר ההמצאה שניתן על פי צד אחד, על מבקש ההיתר להוכיח את עילת ההמצאה ברמת הוכחה של תביעה הראויה לטעון ובמקרה של ספק יפעל הדבר לטובת הנתבע. 2. עם זאת נקבע כי נוכח השלב המקדמי של ההליך, רמת ההוכחה הנדרשת בהקשר זה היא נמוכה (השוו: ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכניות ומסחר בע"מ נ. CAS (- להלן: "הילכת אשבורן"). 3. אשר לסוגיית הפורום הבלתי נאות נפסק כי נאותותו" של הפורום תיבחן על יסוד מכלול הנסיבות לרבות מירב הזיקות המעידות על קשריהם של אירועים ושל בעלי הדין תוך התחשבות בציפיות הסבירות של הצדדים. ב-רע"א 3144/03 אלביט נ. HAREFUAH SERVICOS (פ"ד נ"ז (5) 414 נקבע לעניין זה: "ראיית הפורום בעל מירב הזיקות לעניין כפורום טבעי, אינה נובעת רק מנוחות הצדדים אלא גם מציפיותיהם הסבירות של הצדדים והיכולת לנהל הליך יעיל בארץ...כל עוד ימשיכו כללי הסמכות להישען על זיקות סמכות שיכולות להיות תולדה של מהלך עיניינים מקרי, נחוצה לנו דוקטרינת סמכות משלימה ורחבה כמו דוקטרינת הפורום הבלתי נאות כדי שנוכל להתחשב במכלול השיקולים הרלבנטיים להכרעה בשאלת הסמכות". 4. עמדה זו חזרה ונשנתה גם ב-רע"א 6325/04 וינברג נ. נבון ואח' (להלן: "פרשת וינברג). 5. אטעים כי בהילכת אשבורן נקבע כי גם אם מתקיימים התנאים להיתר ההמצאה, עדיין מסור לבית המשפט שיקול דעת לבחון, אם הפורום הישראלי מהווה פורום נאות בהשוואה לפורום החלופי. ה. סיפור המעשה המרכזי בתובענה 1. עיון בכתבי הטענות ובעיקר בכתב התביעה המתוקן מלמד כי חזות מייחסת את נזקיה להעלאת הטמפרטורה המתחייבת לשמירת המטען מ-מינוס 18 מעלות ל-מינוס 10 מעלות (להלן: "סטיה מתנאי הקירור"). 2. ניכר מכתב התביעה כי חזות אינה יודעת בבירור היכן אירעה הסטיה מהוראות הקירור ומי מבין הנתבעים, שנטלו חלק בשלשלת משלוח המטען, גרם לה ומשכך בחרה חזות לתבוע קשת נרחבת של נתבעים תוך ניסיון לייחס להם אחריות בדרך מצטברת וחלופית (ו/או). 3. אשר לאליסון; זו בניגוד לנתבעות האחרות טרם הגישה כתב הגנה אולם מטענות ב"כ עולה כי עסקינן בחברה שמקום מושבה ופעילותה בניו-יורק ששימשה כסוכן המוביל (AGENT FOR THE CARRIER) אשר פעילותה לגבי המטען התרחשה רק בתחום ארצות הברית, והצטמצמה לקליטתו של המטען ומסירתו לידי המוביל הימי (קוסקו). ו. דיון וממצאים 1. טענת אליסון לפיה הסטיה מתנאי הקרור אירעה בארצות הבית 1.1 אליסון הגישה במסגרת תשובתה לתגובת חזות חלק מדו"ח שמאות שנערך בקשר למטען נשוא התובענה (להלן: "דוח השמאות") ולשיטתה הממצאים העולים ממנו מלמדים כי המטען נמסר לקוסקו בטמפרטורה של מינוס 18, כי שינוי הטמפרטורה בוצע על ידי קוסקו ולא על ידי אליסון וכן כי השינוי האמור בוצע שעה שהמטען היה עדיין בארצות הברית. 1.2 עיינתי בדוח השמאות האמור ומצאתי כי יש בו כדי לבסס במידת הסתברות גבוהה כי הסטיה מתנאי הטמפרטורה בוצעה שעה שהמטען היה עדיין בארצות הברית. 1.3 עם זאת לא מצאתי תימוכין אובייקטיבי לטענת אליסון לפיה שינוי הטמפרטורה בוצע על ידי קוסקו אשר לכשעצמה טענה כי קיבלה מאליסון הוראות שגויות באשר לכיול המכולה. 1.4 חזות נמנעה מהתייחסות עניינית לסוגיה זו הגם שטענה כי בידיה רישומים המתעדים את הטמפרטורה. 1.5 בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי עלה בידי חזות לבסס את בקשת ההיתר על יסוד פריט (7) לתקנה 500 לפיה: "התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה". יתר על כן נפסק כי לא די שהנזק יקרה בתחום המדינה על מנת להצמיח עילת המצאה (ראו: רע"א 2752/03 מטלרוג'יק דה גרזט נ. וילנסקי (פד"י נ"ב (6) בעמ' 148 - להלן: "פרשת וילנסקי"). 2. עילת היתר המצאה לפי פריט (4) (ב) לתקנות במהלך הדיון שבפני הוצג מכתבה של ב"כ מנטפילד לב"כ חזות לפיו כפרה עו"ד ברנד (ב"כ מנטפילד) בטענה כי האחרונה הינה מורשית של אליסון. די בעובדה זו ובהחלטתי מיום 20.2.11 כדי לשלול את תחילתו של פריט (4) (ב) לתקנות. 3. עילת היתר ההמצאה לפי פריט (5) לתקנה 500 3.1 לעניין זה נטען על ידי חזות כי מנטפילד ו/או אליסון הינן חברות לשילוח מטענים ו/או תובלה בינלאומית אשר התחייבו להוביל ולטפל בכל הקשור בהובלת המטען מהספק בארצות הברית לישראל ובכלל זה לדאוג ולוודא שהמטען יובל בטמפרטורה הנכונה. 3.2 אליסון הינה צד לשטר המטען שהוצא על ידי מנטפילד ועליו חתמו הנתבעת 3 וכן אליסון ובכך מודה ב"כ אליסון בסעיף 4 לבקשת הביטול שהגישה. בשטר המטען צוינו במפורש הוראות בדבר שמירת טמפרטורה בדרגה של מינוס 18 מעלות. 3.3 ב-ע"א 6290/97 פולסקה מורסקה נ. בנק נשיונל (פד"י נ"ז (5) 193) נפסק אמנם כי שטר מטען הוא ראיה לחוזה ההובלה שבין המוביל ולבין שולח המטען (שם פיסקה 15) אולם אין בכך כדי לגרוע מן האפשרות שאליסון אשר חתומה אף היא על שטר המטען נושאת באחריות לשמירת תנאי אותו חוזה ובכלל זה תנאי שמירת הטמפרטורה; בהינתן כי לגירסת חזות שעה שהגיע המטען לישראל נמצא כי המטען הובל בטמפרטורה של מינוס 10 מעלות לא ניתן לשלול בשלב מוקדם זה כי ההסכם הופר בתחום המדינה. 3.4 ודוק - לעניין פריט (5); כנאמר שם די בכך שתובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה, מכאן נובעות לשיטתי שתי מסקנות האחת היא כי בשלב זה אין צורך להכריע בשאלה מי מבין אליסון או קוסקו גרמו לסטיה מתנאי הקירור וכן כי בהינתן שהמטען הגיע לישראל בטמפרטורה של מינוס 10- הרי שעסקינן בהפרה נמשכת אשר מתקיימת ככזו גם בתחום מדינת ישראל. 4. עילת היתר ההמצאה מכח פריט 10 לתקנה 500 4.1 תנאי ההחלה של פריט 10 הנ"ל עמדו לדיון חדשות לבקרים. ב-ע"א 481/84 אטלנטיק חברה לדיג וספנות בע"מ נ. ASTILLEROS ואח' (פד"י מ"ב (3) 102) נקבע כי התיבה "הוגשה כהלכה" מקפלת בחובה תנאי שלילי לפיו התובענה שהוגשה נגד הנתבעים הישראליים (מנטפילד וקוסקו) לא צריכה להיות פסולה או משוללת יסוד על פניה גם לגופו של עניין (שם, בעמ' 108-109). על עמדה זו חזר בית המשפט גם בפרשת וילנסקי שאוזכרה לעיל. 4.2 חזות ביקשה למצוא תימוכין לעמדתה ב-ע"א 3765/90 אלבה מכונות לעיבוד מתכת בע"מ נ. קלוגר (פד"י מ"ה (1) 355) ולטעמה נקבע שם כי יש להחיל לעניין החלתו של פריט 10 את המבחן הקבוע בתקנה 22 (א) לתקנות (עניינה צירוף נתבעים). בניגוד לעמדת חזות סבורני כי בית המשפט בפרשה הנ"ל נמנע מלהביע עמדה מפורשת בדבר נכונות קביעה זו ואין בעובדת אזכורה בפרשה אחרת (ע"א 98/67) כדי להוות אשרור לנכונות אותה הלכה בפסיקה מאוחרת יותר. 4.3 בנסיבות אלו נחה דעתי כי אבן הבוחן באשר להחלת פריט פריט (10) לתקנה 500 מצויה בשאלה, האם התביעה נגד הנתבעות הישראליות "הינה שולית ומשנית בערכה וישנו חשד כי הוגשה אך ורק במטרה לאפשר הזמנה לדין לנתבע העיקרי שהינו הנתבע הזר" (פרשת וילנסקי בעמ' 149). 4.4 אין חולק בפני כי כתב התביעה הומצא בישראל גם לקוסקו וזו אף הגישה כתב הגנה בגדרו טענה לגופה של התובענה וכן הגישה הודעות צד שלישי. אין חולק כי קוסקו הינה המוביל ומשכך שטר המטען מהווה ראיה על תוכן החוזה שבינה ובין שולח המטען, ובכלל זה החובה להוביל את המטען בטמפרטורה של מינוס 18. 4.5 חזות פירטה בסעיף 3 לבקשת ההיתר את אחריותה החוזית של קוסקו, ובסעיף 9 את פרטי הרשלנות המיוחסת לה. הגעתי למסקנה כי התביעה נגד קוסקו מהווה נדבך עיקרי בתביעה ואין לומר כי היא משוללת יסוד על פניה. 4.6 בנסיבות אלו, מתקיימת עילה להיתר המצאה גם מכח תקנה 500 (10). ז. פורום לא נאות 1. כאמור, אין בקביעתי לפיה מתקיימת עילה להיתר המצאה נגד אליסון כדי לייתר את הצורך בבחינת סוגיית הפורום הלא נאות וכי יש לבחון לגופן את טענותיה בסוגיית הפורום הלא נאות לגופן ובמנותק מסוגיית היתר ההמצאה. 2. לעניין זה טענה אליסון לקיומו של סעיף שיפוט זר לפיה כל תביעה נגד השולח תובא בפני בתי המשפט בארצות הברית ולטענתה סעיף השיפוט חל גם ביחסים שבינה ובין חזות. חוששני כי בעניין זה נתפשה אליסון לכלל טעות שכן, בסעיף השיפוט הזר נקבע: "Any suit against the carrier shall be brought in the federal courts of U.S" אין חולק כי המוביל הינה קוסקו, מה שגם שאליסון טענה בתשובתה לתגובת חזות כי עסקה בתאום המשלוח הימי, בעוד שקוסקו הינה המוביל הימי (סעיף 6 לכתב התשובה של אליסון). 3. מסקנתי הינה איפוא כי אליסון אינה רשאית ליהנות מסעיף השיפוט הזר הגם שטענתה לפיה הדין החל לגבי חבותה הוא הדין האמריקני מעוגנת בשטר המטען. 4. אליסון הוסיפה וטענה כי עדה חשובה מטעמה גב' לורנה דנגר אינה עובדת יותר מזה כשנתיים בשירותה וכי אין כל סיכוי שהעדה האמור תעיד בישראל, ומשכך עלול להיגרם לאליסון נזק ראייתי. 5. מן הנטען בסעיפים 9-12 לתשובת אליסון ניכר כי עדותה של דנגר הנ"ל עשויה לשפוך אור על הנתונים וחילופי המסמכים שבין אליסון לקוסקו בין היתר בסוגיית הסטיה מהוראות הקירור. 6. אליסון הוסיפה וטענה כי גם העובדה ששטרי המטען הוצאו בארצות הברית וכי הסטיה מתנאי הקירור נעשתה בתחום ארצות הברית, מטה את הכף בזכות קבלת טענתה. 7. לא נעלמה מעיני גם טענת אליסון לפיה הכיסוי הביטוחי שניתן לה חל רק בארצות הברית. 8. חרף ההשלכות שיש לייחס לעידן הגלובליזציה לדילול מעוצמת טענת פורום לא נאות עדיין לא נס ליחם של השיקולים האחרים שנסקרו בפסיקה (ראו: פרשת וינברג שאוזכרה לעיל) ואשר יש בהם כדי לתמוך בעמדת אליסון. 9. הגעתי למסקנה כי ציפיותיה הסבירות של אליסון כנתבעת זרה להתדיין במקום מושבה ויכולתה לנהל את הגנתה בסוגיה המרכזית הנוגעת לחבותה הנטענת דהיינו בשאלה, האם מי מבין עובדיה או מורשיה גרם לסטיה מהוראות הקירור, הינם בבחינת השיקולים המכריעים בסוגיה זו, וכי נבצר ממנה ו/או יקשה עליה לזמנם למתן עדות בישראל. גם טענתה בדבר תחולת הדין האמריקני והגבלת תחולת הכיסוי הביטוחי שלה לתחום ארצות הברית בלבד מהווים שיקולים עניניים בבחינת סוגיית הפורום הלא נאות. 10. בנסיבות אלו נוטה הכף בזכות קבלת עתירתה של אליסון למחיקת התביעה נגד מחמת הגשתה בישראל. ח. סוף דבר אני מוחק את התביעה נגד אליסון. התובעת תשלם לאליסון (נתבעת 2) הוצאות בקשה זו בסכום של 1,500 ₪. הפורום הנאותמשפט בינלאומיפורום לא נאותמחיקת תביעה / הליך