מי מטפל בתיקים של עורך דין שהושעה מהלשכה ? קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בתיקים של עורך דין שהושעה מהלשכה: לפני בקשת עו"ד הרפז שמונה מטעם הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים (להלן: "הלשכה") כממונה זמני על תיקי עו"ד X לאור השעייתו מן הלשכה, לשחרר את תיקי הלקוחות לידיו כממונה זמני על ענייניו המקצועיים, וכן לאור הליכי פש"ר בהם הוא מצוי. הרקע לבקשה 1. מן הבקשה עולה כי ישנה דחיפות לקבל את התיקים באשר עלול להיגרם נזק רב ללקוחותיו של עו"ד X שענייניהם תלויים ועומדים, ואף הוגשו תלונות מלקוחות שעניינים אכן נפגע. הלשכה טוענת כי תיקי הלקוחות אינם בגדר "ציוד", וכי אין לעו"ד X זכות עיכבון בהם. עו"ד X הוכרז ביום 29.12.10 כפושט רגל, ועובדה זו בצירוף עם השעייתו, מצריכה אכן להעביר התיקים לטיפול הממונה מטעם הלשכה, זאת גם בהינתן שאותם לקוחות חייבים לעורך הדין כספים עבור הטיפול בתיקים. דיון 2. ההליך שלפני מסווג כהליך אזרחי, אולם הוא מסונף להליך פשיטת הרגל הנובע ממנו כמפורט להלן. סעיף 103 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), קובע: " הנאמן יקח לידו, בהקדם ככל האפשר, את הפנקסים והמסמכים של פושט הרגל וכל נכס אחר מנכסיו הניתן למסירה ביד, ולא תהא לשום אדם זכות למנוע את הכונס הרשמי או את הנאמן מלהחזיק בפנקסי חשבונות השייכים לפושט הרגל, או לטעון לעכבון עליהם לעומת הכונס או הנאמן". מדברי ב"כ הוועד המחוזי, עו"ד ח' רובינשטיין, עולה כי עו"ד X אינו משתף פעולה ולמעשה טוען כי תיקי הלקוחות הינם בגדר "ציוד", שמותר לו להחזיקם.  קיימות שתי נפקויות לעניין העיכבון: הראשונה - האפשרות להיפרע כלכלית מהעיכבון על ידי מימוש הנכס המעוכב - אשר אינה רלוונטית לענייננו - היות ומדובר בתיקים של לקוחות עורך הדין ולא בנכס הניתן למכירה. בעניין זה נפסק, בבש"א 1756/06 ג.פ.י. שיווק ושירות רכבים בע"מ ואח' נ' חורי אליאס, המתייחס למסמכים שבידי רו"ח, כי: "המסמכים המוחזקים על ידי רואה החשבון, נטולי ערך כספי כלשהו, וערכם הוא רק ללקוח עצמו. יתרה מכך הוגדרה פרשנות זכות ה עיכבון באופן הבא : "הרי שיש לבחור בפרשנות המצמצמת באשר לתכליתו של העיכבון, היינו היותו סעד שיאפשר למעכב להיפרע מהנכס המעוכב, ולזנוח את הגדרתו "אמצעי לחץ" גרידא." (שם, עמ' 4). השנייה - הפעלת אמצעי לחץ על הלקוח. ככלל, בתי המשפט נמנעים מלהתיר שימוש גורף בכלי זה, הואיל והפעלת אמצעי לחץ מסוג זה עלולה לגרום נזק, ואף לחבל בהליך הפש"ר. המחברים אלשיך ואורבך מציגים את הבעייתיות ואת הזהירות הראויה טרם אישור גורף למתן זכות עיכבון מסוג זה, בספרם "הקפאת הליכים, הלכה למעשה", מהדורת 2005, בציינם: "א. ראשית, קשה להגדיר את "שוויו" של הנכס המעוכב והשווי פתוח לתימרון מצד גורמים אינטרסנטיים. טול לדוגמה מסמכי הנהלת החשבונות: ברור, כי שווים עולה לאין ערוך על שווי הנייר והדיו שנדרשו להכנתם. משעוסקים אנו במצב בו הוכנו הניירות בידי המעכב בעבור שכר שנקבע, ניתן לומר כי שווי השכר מייצג פחות או יותר את ערך הנכס. אך מהו הדין בניירות החברה אשר הופקדו, למשל בידי רוא ה חשבון לצורך עריכת מאזן? מהו הדין במסמכים המתעדים את פעולות החברה שלא הוכנו בידי עורכי הדין אלא הופקדו בידם למשמרת, בין לצורך שירות משפט ובין לצורך אחר? במקרים אלו נקל להיווכח בכל, כי חוב שכר הטרחה אינו משקף בהכרח את שווי הנכס, באשר שכר הטרחה לא חושב ולא נקבע על בסיס נכס פלוני דווקא. מאידך גיסא, קשה יהיה לקבל טענה מצד רואה החשבון, אם תועלה, כי ערך הנכס זהה לערך הקנס האסטרונומי שיטילו רשויות המס על החברה בהיעדרו, שכן ספק אם ניתן לגרוס זהות בין ערכו האובייקטיבי של נכס (לצרכי עיכבון), לבין ערך הנזק שיגרם בגין היעדרו. לדוגמה: מכונית המוחזקת כעיכבון בידי מוסך. ערך הנשייה המובטחת של הקבלן-המשביח בעניין זה ייקבע לפי שווי הרכב ולא לפי שווי הנזק שיגרם לחברה בגין הפרת חוזה הובלה שאותו רכב אמור היה לבצע. ב. ההכרה במוחלטות עיכבון כזה יוצרת פירצה של ממש שניתן לנצל לרעה לצר כי הברחת נכסים וביצוע פעולות לא כשרות אחרות בחברה ערב קריסתה. מן המוסכמות הוא כי המפרק או הנאמן בהקפאת הליכים נכנס אל חברה שאין הוא מכיר את עסקיה. לכן הוא נזקק בדחיפות למסמכי החברה ולמידע שנאגר בהם, כדי שיוכל לתפקד כיאות הפעלת החברה (במקרה של הקפאת הליכים או פירוק מפעיל), באיתור נכסיה ובמיצוי הדין עם גורמים אשר פעלו בהם שלא כדין. במצב זה עלולים בעלי השליטה לעשות יד אחת עם עורכי דינם (דרך משל) ולהפקיד בידיהם את המידע האסטרטגי, כדי ליצור באופן מלאכותי עיכבון על המסמכים, באופן שיסבך את בעל התפקיד וירחיק אותם מ הישג ידו למשך חודשים ארוכים". (שם, 261).   3.         כך נקבע בפסיקה, כי מסמכים חשבונאיים של החברה - שייכים לה בלבד, אולם יש למוסרם לבעל התפקיד בהליך, כפי שנקבע בע"א 465/68 אולשטיין נ' גוטובסקי בע"מ, פ"ד כב (1) 53, כדלקמן:   "תביעת המערער לתשלום שכרו שכבר הוגשה היא כמובן ענין למפרק לענות בו. בית-המשפט המחוזי העיר על כך, שהמפרק אינו עומד על דרישתו למסור לו מסמכים אחרים שנעשו על-ידי המערער אחר הפירוק, כנראה לפי הזמנת המשיב. אף לגבי מסמכים אלה נפלה מחלוקת, והואיל ואלה הם מסמכים ששימשו למערער, לפי טענתו, כחומר גלמי שהוא הכין לשם עשיית מאזן, ייתכן שאין למפרק זכות לגביהם. אך המסמכים שלגביהם ניתן הצו, ספר הקופה, ספר השטרות וכרטסת החשבונות, הם חלק ממערכת הפנקסים של החברה, והם חייבים להימצא במשרדה הרשום או לעמוד במקום אחר לרשות המפרק. לפיכך צדק בית-המשפט המחוזי כאשר חייב את המערער במסירתם. " (שם, 56).   בנוסף להוראת סעיף 103 לפקודת פשיטת הרגל ניתן ללמוד אף מהוראת סעיף 288(ב) לפקודת החברות (נוסח חדש) התשמ"ג-1983, הקובעת: "(ב) בית המשפט רשאי לדרוש מאדם שהוזמן לפי סעיף זה להגיש לו פנקסים שברשותו , או בשליטתו בנוגע לחברה; ואולם אם האדם טוען שיש לו עכבון על הפנקסים שהגיש , לא תפגע הגשתם באותו עכבון, ובית המשפט יוכל בפירוק להכריע בכל שאלה הנוגעת לעכבון ". סעיפים אלה משלימים זה את זה במהותם. סעיף 103 לפקודה מתייחס לגופם של פנקסי חשבונות והעדר האפשרות לעכב אותם מפני העברתם לנאמן, ודן בחובה למסור פנקסי חשבונות לידי מפרק /נאמן ולא לעכבם מבחינה מעשית, על מנת שלא יגרם נזק ממשי לחברה/פושט רגל שממילא מצויים בחובות, וזה ההקשר למקרה שלפני. החוק קובע חיוב ראשוני להעברת החומר לידי הנאמן/המפרק ללא אפשרות לעכב את המסמכים . סעיף 288 הנ"ל קובע כי עצם העברת הפנקסים לידי הנאמן אין בה כדי לשלול מן המחזיק את האפשרות לטעון בדיעבד לזכות עיכבון, אשר יכול ותעניק לו מעמד של נושה מובטח לאחר מכן - ואין בהעברת המסמכים לידי המפרק משום ויתור על זכותו של המעביר לטעון לזכות עיכבון. 4. לשם ביצוע עבודתו מכין עו"ד מסמכים שונים אשר הינם פרי יצירתו, אשר נערכו ונוצרו על ידו, ועל כן ניתן להחיל עליהם את זכות העיכבון, זאת בנוסף למסמכים שמקבל הוא מהלקוח לצורך הטיפול. המחלוקת בפסיקה לעניין המסמכים שבידי בעל מקצוע נסובה בעיקר סביב הגדרת המונח " נכס " לצורך הענין. בבר"ע (ב"ש ) 698/00 מוריס אזולאי רו"ח ואח' נ. ר.א.ם.ד.ר. בע"מ, תק - מח 2001 (2) 10562, נקבע כי לאור הגדרת המונח 'נכס' המוגדר בחוק המטלטלין כך: "נכסים בלתי מוחשיים חוץ ממקרקעין", נכללים מסמכים בגדרו של נכס. לעומת זאת, קיימת פסיקה הקובעת כי הגדרת המושג "נכס" צריכה לטמון בחובה ערך ממשי למעכב, שממנו יוכל להיפרע, ומסמכים המוחזקים על ידי עו"ד אינם בבחינת "נכס" בעל ערך חומרי וממשי כשלעצמם אלא רק כלפי בעליהם. (ראו: ת.א. 1415/8 6 פ.ג. נשיץ נ' מרסלו קוסיאק , דינים מחוזי כרך לב (4) , 298). הגדרות נוספות למונח נכס ניתן למצוא בחיקוקים שונים. כך למשל : א. "נכס - לרבות זכות קיימת או עתידה" (פקודת המסים (גביה). ב. "נכס - טובין, מקרקעין, זכויות, ניירות ערך... ואגרות חוב ממשלתיות (חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981. ג. "נכס - לרבות זכות קיימת או עתידה" (חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967. 5. חוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961 קובע הוראה ספציפית בסעיף 88 , על פיה יכול עו"ד לעכב נכסים ומסמכים של לקוחות: "להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור". דהיינו מדובר במסמכים השייכים ללקוח ואשר הועברו לעורך הדין על מנת שיבצע עבודה כלשהי על בסיסם . זכות העיכבון נועדה הן לשם אפשרות להיפרע מן הנכס המעוכב לשם פירעון החוב הקיים, כדברי המחבר אהרון ברק , בספרו דיני השליחות (תשנ"ו), המציין כי: "מטרת העיכבון אינה החזקה לצרכי מימוש . מטרת העיכבון היא החזקה לצרכי שכנוע השולח לפרוע את חובו." (שם, ס' 116). כך גם מציינת נינה זלצמן , עיכבון , מהדורת תשנ"ט, כדלקמן: "זכות העיכבון היא ערובה לחיוב המתקיימת על ידי החזקה של הנושה בנכס . עיכוב הנכס ה וא אמצעי בידי הנושה ליצור לחץ על החייב על מנת להניעו לקיים את חיובו לנושה ...לערך הכלכלי של הנכס, אובייקט הזכות , אין כל משמעות לענין זה, אלא רק כאחד הגורמים העשויים להשפיע על כוחות של העיכוב להשיג את ביצוע החיוב . אפשר ששווי הנכס נמוך משווי החיוב או שהנכס חסר כל ערך חומרי ועף אל פי כן יפעל על העיכוב את פעולתו על החייב." (שם, 220). בבש"א 8360/09 דילעם פיתוח ועבודות עפר (1999) בע"מ (בפירוק) נ' הכונס הרשמי, דנתי בסוגיה דומה בה טען רו"ח לעיכבון. בבקשה קודמת בתיק הנ"ל, ציין כב' השופט (כתוארו אז) ד' חשין , בבש"א 3317/03 נשוא התיק העיקרי, כדלקמן:   "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי העיקר חסר מן הספר. כוונתי היא להעדרו של סעיף 103 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח משולב], התש"ם-1980, מטיעוניהם..." (שם, פסקה 5).   לפיכך הורה להעביר לאלתר את ספרי החשבונות למנהל המיוחד, תוך שקבע כי נושא העיכבון יידון במסגרת תביעת החוב, ואכן כך נעשה.   כן התייחס לסוגיה המשנה לנשיא ש' לוין בע"א 5821/92 מועין דאוד חורי, עו"ד, נ' דב פישלר, עו"ד, פ"ד מט(5) 833(1996), (להלן: 'פרשת חורי'), בציינו:   "העובדה שמדובר בעכבון לפי סעיף 88 לחוק אין בה כדי לגרוע מזכויותיו של עורך הדין ולנוכח ההגדרה הרחבה של "נכסים" בסעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"מ-1980 יכולים גם מסמכי פושט הרגל להיחשב כנשוא לזכות עיכבון. בענין זה קיימת חפיפה בין ההגדרה האמורה לבין ה"מסמכים" הנזכרים בסעיף 88 לחוק [חוק לשכת עורכי הדין - י.ש.] מקובלת עלי גם גישתו של המערער כי אין צורך שהחו ב עצמו שבגינו נוצרה זכות העכבון יהיה מלכתחילה חוב מובטח, שהרי זכות העכבון עצמה היא שמקנה לבעליה את זכותו כנושה מובטח. לפיכך אין מקובלת עלי גישתה של הערכאה הראשונה שדיני הפירוק ופשיטת הרגל דוחים את זכות העכבון. גם ההלכה הנזכרת בפסק הדין בפרשת WEST RIDING לא תוכל לסייע למשיב, משום שויתור על זכות העכבון יגדיל ממילא את נכסי פשיטת הרגל או הפירוק. " (שם, פסקה 5).     6. אכן סמכויותיו של בית משפט של פירוק רחבות הן, וכוללות הוראות בדבר מסירת מידע או מסמכים או נכסים אחרים השייכים לפושט רגל או לתאגיד שבפירוק, לרבות חקירת נושאי משרה בו, והדברים עתיקים. סעיף 288 לפקודה , מכיל את הסמכות להזמין נושה משרה בחברה, וכן כל אדם אחר לצרוך המפורט בו, ואביאנו בשלמותו: "(א) בית המשפט רשאי בכל עת, לאחר שמינה מפרק זמני או לאחר שנתן צו פירוק, להזמין נושא משרה בחברה או כל אדם הידוע כמחזיק נכסים של החברה או החשוד בכך או הנראה כמי שחייב לה כסף או שהוא יכול, לדעת בית המשפט, למסור מידע בדבר ייזום החברה , ייסודה, מסחרה, עסקיה או נכסיה, ורשאי הוא לחקור אותו באזהרה בכל הענינים האלה, בעל פה או בשאלון שבכתב, לרשום את תשובותיו ולדרוש שיחתום עליהן.   (ב) בית המשפט רשאי לדרוש מאדם שהוזמן לפי סעיף זה להגיש לו פנקסים שברשותו או בשליטתו בנוגע לחברה ; ואולם אם האדם טוען שיש לו עכבון על הפנקסים שהגיש, לא תפגע הגשתם באותו עכבון, ובית המשפט יוכל בפירוק להכריע בכל שאלה הנוגעת לעכבון.   (ג) מי שהוזמן לפי סעיף זה והוצע לו סכום סביר לכיסוי הוצאותיו, אך סירב ל בוא לפני בית המשפט בזמן שנקבע, ולא היתה לפני בית המשפט בישיבתו כל הודעה המניחה דעתו על סיבה כדין שמנעה אותו מלבוא, רשאי בית המשפט לצוות שייעצר ויובא לפניו לחקירה".   הלשון הרחבה בה נוקט הסעיף, כך לפי הפסיקה שפירשה אותו, נועדה לפצות את המפרק על נחיתותו האינהרנטית במידע לעומת בעלי העניין והמעורבים בעסקי החברה (ראו: ע"א 1211/96 עו"ד יורם ל. כהן מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ (בכינוס נכסים ובפירוק נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ ואח' פ"ד נב(1), 481 בעמ' 492).   במקרה שלפני אמנם עורך הדין הינו בהליך פשיטת רגל, ועו"ד הרפז הינו בעל תפקיד, אולם במסגרת שונה, דהיינו תפקיד מכוח חוק לשכת עוה"ד, ואולם הרציונאל הינו אותו. 7. בחוק המיטלטלין, התשל"א -1971 (להלן: " חוק המיטלטלין" ), מוגדר מיטלטלין כ" נכסים מוחשיים, חוץ ממקרקעין ", ובסעיף 11 מצינו את ההגדרה לעיכבון מהו:   "(א) עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק".              ואולם בהתייחס לדיני חדלות פירעון, חרף מסירת הנכס לבעל התפקיד, נראה את מי שהיה בידו הנכס כנושה מובטח, כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה:   "מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב"     במקרה דנן נראה בעיני כי ניתן לראות את מעמדו של עורך דין כמעמדו של קבלן, אשר זכותו נובעת מכח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות התשל"ד - 1974, הקובע:   "לקבלן תהא זכות עכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המזמין עקב עיסקת הקבלנות".   חיבור הוראות חוק אלה, מביא תוצאה משפטית ראויה כשביסודה הן שיקולי מדיניות, ובעיקר במטרה להקל על הפעילות הכלכלית, הן במהלך מסחר תקין והן במקרה של חדלות פרעון, או במצב שבו עורך הדין מנוע מלקיים חובותיו כלפי הלקוח כבמקרה שלפנינו. 8.     על הרציונאל של שיקול זה עמד כב' השופט י' טירקל בע"א 1776/97 אאורליה ליבוביץ-בית מלאכה לתפירה נ' גדעון אוברזון תעשיות אופנה (1978) בע"מ, פ"ד נד(3) 49(2000), בציינו:   "השיקול של הקלה על הפעילות הכלכלית - שניתן לכנותו גם שיקול המסחר התקין - הוא ראציונל נוסף לקיומה של זכות העיכבון. השיטה המשפטית המקובלת איננה מעמידה לרשותם של נותני שירותים שונים - כגון, תיקונים בנכס, שמירה עליו, פעולות שליחות בקשר אליו וכיוצא באלה - אמצעים יעילים די הצורך להבטחת שכרם. בעיסקות כגון אלה - ובעיקר כאשר מדובר בעיסקות קטנות ושוטפות - אין זה מעשי להתנות את הביצוע בתשלום מראש של השכר או במתן ערובה להבטחתו. יש, איפוא, יסוד להנחה שאלמלא הוענקה לנותני השירותים זכות עכבון היו נרתעים מלתת את שרותיהם. (וראו עניין רשות שדות התעופה, בעמ', 212-211; וכן זלצמן, בעמ' 114-113; לעניין חשיבות העיקרון של חיי המסחר התקינים ראו גם דבריו של כבוד השופט ברנזון - אומנם בהקשר של תקנת ה שוק בסעיף 34 לחוק המכר - בע"א 716/72 רוזנשטרייך נ' חברה א"י לאוטומובילים בע"מ, פ"ד כז(712 ,709 (2; לגבי תחולתו של עיקרון זה גם בעיסקות באשראי ראו סעיף 8 לעיל). " (שם, פסקה 9).     יחד עם זאת, בפסיקה מאוחרת יותר בע"א 4588/06 ‏ ‏ אלוניאל בע"מ נ' כונס הנכסים עו"ד שי גרנות (30.9.09 ), מתייחס כב' השופט א' גרוניס לסוגיה בציינו:   " ההוראות היוצרות זכות עיכבון פזורות בחקיקה הישראלית (ראו, ע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' גרוס, פ"ד מד (3) 185, 208-207 (1990) (להלן - עניין רשות שדות התעופה). לזכות העיכבון שני פנים: פן אובליגטורי ופן קנייני. הפן האובליגטורי מסדיר את היחסים בין הנושה בעל זכות העיכבון לבין החייב; הפן הקנייני מסדיר את מערכת היחסים בין בעל זכות העיכבון לבין צדדים שלישיים (ראו, עניין רשות שדות התעופה, עמ' 192; ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל , 260-259 (2000) (להלן - פשיטת רגל ); מיגל דויטש קניין כרך שני, 196-195 (1999) (להלן - דויטש )). " (שם, פסקה 7).     ובהמשך:   " העיכבון הרלוונטי לענייננו הוא זה הקבוע בסעיף 19 ל חוק התרופות, שזו לשונו:   "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה".   על פי הסעיף, לנפגע מהפרת חוזה קיימת זכות עיכבון על נכס שקיבל עקב החוזה. החיוב המובטח על ידי העיכבון הוא כל סכום המגיע לנפגע עקב הפרת החוזה. בספרות נמתחה ביקורת על רוחב פרישתה של זכות העיכבון לנפגע מהפרת חוזה, אשר אינה מכילה דרישה לזיקה ספציפית בין הנכס מושא העיכבון לבין החיוב המובטח (ראו, נינה זלצמן עיכבון , 52-51 (1998) (להלן - זלצמן )). במקרה דנא נוצר החיוב המוגן בשל עבודות שבוצעו בנכס המושכר והביאו להשבחתו. במקרה כזה דומה שגם התומכים בצמצום זכות העיכבון לנפגע מהפרת חוזה, יסכימו שיש הצדקה להכיר בקיומה של זכות עיכבון. נבחן אפוא האם במקרה בו עסקינן מתמלאים תנאיו של סעיף 19 לחוק התרופות. " (שם, פסקה 7 ).              וכן:   "העיכבון הרלוונטי לענייננו הוא זה הקבוע בסעיף 19 לחוק התרופות, שזו לשונו :   "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה".   על פי הסעיף, לנפגע מהפרת חוזה קיימת זכות עיכבון על נכס שקיבל עקב החוזה. החיוב המובטח על ידי העיכבון הוא כל סכום המגיע ל נפגע עקב הפרת החוזה. בספרות נמתחה ביקורת על רוחב פרישתה של זכות העיכבון לנפגע מהפרת חוזה, אשר אינה מכילה דרישה לזיקה ספציפית בין הנכס מושא העיכבון לבין החיוב המובטח (ראו, נינה זלצמן עיכבון , 52-51 (1998) (להלן - זלצמן )). במקרה דנא נוצר החיוב המוגן בשל עבודות שבוצעו בנכס המושכר והביאו להשבחתו. במקרה כזה דומה שגם התומכים בצמצום זכות העיכבון לנפגע מהפרת חוזה, יסכימו שיש הצדקה להכיר בקיומה של זכות עיכבון. נבחן אפוא האם במקרה בו עסקינן מתמלאים תנאיו של סעיף 19 ל חוק התרופות . " (שם, פסקה, 8). 9. הנה כי כן, עו"ד X אינו יכול לפעול כעורך דין, והוא לא הגיש תביעה כספית כנגד לקוחותיו על פי סעיף 88 לחוק הלשכה. לפיכך, ולאור כל האמור, על עו"ד X להעביר את תיקי הלקוחות לאלתר לממונה עו"ד הרפז. בתוך כך ייחשב מר X כנושה מובטח, אם וכאשר יגיש תביעת חוב לנאמן, וייקבע מהו חובו. עורך דיןהשעיה מלשכת עורכי הדיןלשכת עורכי הדין (משמעת)שאלות משפטיות