קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי / מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה: 1. בפניי בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי/פסיכולוגי. 2. התובע היה עד ראיה לתאונת דרכים אשר התרחשה ביום 22/2/1998, אשר בה נהרגה חברתו לכיתה. התובע טען, כי החל לסבול מפגיעה נפשית קשה כתוצאה מהתאונה (להלן : "התאונה"). 3. הנתבעות מתנגדות לבקשה, הואיל והן כופרות בהיות התובע בגדר "נפגע" על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, ובקשר הסיבתי שבין נזקיו המוכחשים לבין אירוע התאונה המוכחשת. לחילופין, ככל שיתברר כי התובע "נפגע" לפי החוק, הרי שדינו כדין נפגע משני, וככזה אינו מקיים את התנאים הקבועים בפסיקה והלכת אלסוחה אינה חלה במקרה דנן. לחילופי חילופין, באם יעלה בידי התובע להוכיח את נזקיו הנטענים והמוכחשים, הרי שמקורם בתאונה, פציעה או פגיעה אחרת קודמת ו/או מאוחרת לתאונה, לרבות פגיעה מיום 2/12/1999, כאשר נחבל בגבו. עוד טוענות הנתבעות כי מהמסמכים אשר צורפו, לא עולה הצורך במינוי מומחה. היה ויוחלט על מינוי מומחה, יש לחייב התובע בהפקדת שכר המומחה כתנאי למינוי, ולחילופין להתנות המינוי בכך, כי היה ולא תיקבע נכות, יישא התובע בשכר המומחה. 4. בדיון אשר התקיים ביום 10/5/2009, טענה ב"כ התובע, כי מאז התאונה התובע סובל מהפרעות בשינה ומסיוטי לילה, הוא ישן לפרק זמן מאוד קצר של 4 שעות בלילה. בית ספרו של התובע פנה לקבלת תקציב מיוחד לשירות של עיריית עכו על מנת לטפל בתובע, והפסיכולוגית טיפלה בו במסגרת פנייה זו. התובע אובחן כסובל מ- PTSD וטופל פעם בשבוע במשך כשנתיים בטיפול פסיכולוגי ובמרכז להתפתחות הילד. בניגוד לנזק גופני, דווקא נזק נפשי נראה בשלב מאוחר יותר. הפעם הראשונה שהבינו בסביבת התובע, כי הוא סובל ממשהו, הייתה בעקבות נפץ שנזרק בבית הספר, כאשר הרעש של הנפץ גרם לתובע להתעלף, וזאת מאחר שזה היה השלב בו חווה את אירוע התאונה. מנגד, טען ב"כ הנתבעת, כי יש לברר קודם את שאלת החבות, ולא לדון כעת בבקשה למינוי מומחה. התובע אינו בגדר נפגע ישיר, הוא לא נזקק לטיפול רפואי, אין תיעוד רפואי ספציפי ביחס לתאונה דנן. כל התביעה מוגשת לאחר שנים רבות, וגם גרסתו של התובע לא מקימה לו עילה, בייחוד לאור האירועים הנוספים שהיו שבועיים אחר כך עם הפיצוץ של הנפץ. על התובע להגיש תצהיר נסיבות על מנת להוכיח את הנטען על ידו. בנוסף, התובע פנה למוסד לביטוח לאומי, נכות כללית ב- 1/7/2002, בעקבות פגיעה בגב לאחר נפילה במהלך טיול ב- 2/12/1999, וניתוח פריצת דיסק. התובע לא חשב שבשנת 2002 יש לו נכות נפשית, הוא לא אזכר את התאונה הישנה וגם לא נקבעה לו נכות בהיבט זה. בסיומו של הדיון הוריתי, בין היתר, כי התובע ימציא תצהיר נסיבות, וניתן צו המורה לגב' שולמית בן-יוסף, להמציא לב"כ התובע את התיק של התובע בו טיפלה. 5. ביום 12/5/2009 ב"כ הנתבעות צרף תיק נכות כללית של התובע ותיעוד מקופת חולים. לטענת ב"כ הנתבעות, כפי שניתן לראות, באופן עקבי, תלונותיו וטיפוליו של התובע נוגעים לפגיעה בגב, בעקבות הפגיעה מ- 2/12/1999 והשלכותיה. 6. בתצהיר נסיבות, תיאר התובע כיצד אירעה התאונה, וכיצד חייו השתנו מרגע שחברתו לכיתה נהרגה, ובכלל זה קבלת הטיפול הפסיכולוגי אצל הפסיכולוגית, הגב' שולמית בן יוסף, והאבחון שלו כסובל מתסמונת פוסט טראומתית. לתצהירו צורף סיכום טיפול על-ידי הגב' שולמית בן יוסף. ממסמך זה התברר, כי הגב' בן יוסף טיפלה בתובע מ- 6/10/1999 עד סוף שנת הלימודים 2001. 7. ב"כ הנתבעות התנגד למסמך סיכום טיפול לעיל, וכפר בתוכנו של המסמך, וביקש להמציא העתק מלא של תיק הטיפול המקורי בתובע או של כל מסמך אחר שנוגע לטיפול הנטען מ- 6/10/99- סוף שנה"ל 2001, אם קיים. מלוא תיקו של התובע, אצל הגב' בן יוסף ו/או השירות הפסיכולוגי-חינוכי בעיריית עכו לא הומצא. מדברי ב"כ התובע, בדיון אשר התקיים ביום 15/9/2011 התברר, כי משיחה שערכה ב"כ התובע עם הגב' בן יוסף, סיכום הביקור נערך על סמך רשימותיה. ב"כ התובע טענה, כי בשלב זה, יש בחומר שהוצג על מנת להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. ב"כ הנתבעות טען, כי היה מקום להמצאת הרשימות לעיל ולא את סיכומם. גם לתצהיר התובע לא הומצא תיעוד עדכני. כיום נמצאים באותה מצב משנת 2009, עם אותן המחלוקות ועם סירוב להמציא כרטיס טיפול שעליו כל התביעה נסמכת. לא ניתן לקיים דיון על סמך מסמך שלא כדין, מסמך אשר אינו מסמך ראשוני. דיון 8. לאחר דיון בבקשה ובתגובה, ולאחר עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, ובכלל זה שמיעת ב"כ הצדדים, הינני סבורה, כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. 9. ב"כ הנתבעות כופר בחבות, ולטענתו יש לברר קודם את שאלת החבות. שאלת החבות אין בה בשלב זה, בכדי לעכב את מינוי המומחה המבוקש, שכן היה ויתברר בסופו של ההליך, כי לא היה מקום לתבוע את מי מהנתבעות, יבוא הדבר לידי ביטוי בפסק הדין. 10. ב"כ הנתבעות, כפר בקשר הסיבתי שבין נזקי התובע הנטענים והמוכחשים לבין אירוע התאונה המוכחשת כשלעצמה. קיומו או היעדרו של קשר סיבתי הינם מהמקרים המובהקים בהם נדרש בית המשפט למנות מומחה מטעמו. 11. ב"כ הנתבעות הפנה את בית המשפט לתביעה לקצבת נכות כללית הנושאת את התאריך 1/7/2002, המתייחסת למועד סמוך יותר לתאונה, מאשר מועד הגשת התביעה. פניית התובע לנכות כללית נעשתה עקב פגיעה בגב לאחר נפילה ב- 2/12/1999 במהלך טיול, ועקב פריצת דיסק. דהיינו בשנת 2002, לטענת ב"כ הנתבעות, התובע לא סבר שיש לו נכות נפשית. אין באי הגשת התביעה לנכות כללית, בכדי להצביע על היעדר קיומה של ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום. הפער בין מועד אירוע התאונה לבין מועד הגשת התביעה או מועד העלאת תלונות במישור הנפשי על ידי התובע, אין בהם בכדי להוות מכשול למינוי מומחה בתחום, במיוחד כאשר מדובר בתלונות בתחום הנפשי. לעניין זה יאים הדברים שנפסקו על-ידי כב' השופט אור ברע"א 911/03 סעאת מרים נ' סעאת ניסים ו- 2 אחרים (24/3/2003) : "בית המשפט דחה את הבקשה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי, בקובעו כי ריחוק הזמן שבפנייתה של התובעת לטיפול רפואי בנושא, כפי שעולה מן המסמכים, והעדר מסמכים על טיפול רפואי רצוף, גורמים לכך שהמסמכים שהוגשו לא יחשבו כראשית ראיה... אכן, המקרה שלפנינו הינו מקרה גבולי. התובעת הצביעה על טיפולים שקיבלה, אולם כולם במרחק זמן מהתרחשות התביעה. גם אם התלוננה התובעת על התסמינים - חלקם או כולם, במידת חומרה כזו או אחרת - לאחר התאונה, הרי שמתמיהה העובדה כי בחרה לפנות לטיפול רפואי מלא ורציני רק יותר משלוש שנים לאחר התאונה. גם העובדה כי התובעת הגישה בקשה זו בנפרד משאר תביעותיה ולאחר שלא עמדה - לפי הנטען - על מינוי כזה במסגרת מינוי שאר המומחים בעניינה, אינה פועלת לטובת התובעת. עם זאת, מאחר ומינוי מומחה הינו, כאמור, האפשרות היחידה שעומדת בפני התובעת על מנת לנסות ולקבל פיצוי על נכותה הנטענת, ומאחר ובמסמכים שהציגה התובעת יש משום ראשית ראיה לקיום נכות בנושא, הרי שעל מנת למנוע כל חשש של עיוות דין יש לאפשר לתובעת את מבוקשה, ולמנות מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי על מנת שיבדוק את טענותיה בנוגע לנכותה בתחום הנפשי". 12. הנתבעות התנגדו וכפרו בתוכנו של המסמך - סיכום טיפול- אשר נערך על-ידי הפסיכולוגית שולמית בן יוסף. ב"כ התובע טענה, כי משיחה שערכה עם הפסיכולוגית, הרי שסיכום הביקור נעשה על סמך רשימותיה. מנגד, טען ב"כ הנתבעות כי היה צריך להמציא רשימות אלו ולא את סיכומם, ולא ניתן לקיים דיון על סמך מסמך שלא כדין, מסמך שאינו ראשוני. גם אם לא הומצא מלוא התיק הרפואי של התובע מהשירות הפסיכולוגי, או שהפסיכולוגית, הגב' בן יוסף ערכה את סיכום הביקור על סמך רשימות שהיו בידה, הרי בשלב זה של דיון בנושא מינוי מומחה, ניתן לומר כי סיכום הטיפול מהווה ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום, שכן ברור ממנו, שהתובע הופנה לטיפול אצלה עקב היותו עד לתאונת הדרכים, בה נהרגה חברתו לכיתה, וכי הלה טופל על ידה בין התאריכים 6/10/1999 עד סוף שנת הלימודים - 2001. לכך יש להוסיף, כי בגיליון חדר מיון מיום 27/11/2001 נכתב, בתלונות וממצאים : "בן 18, לפני 3 שנים עבר אירוע טראומטי מבחינה נפשית, מאז לסרוגין סובל מכאבים בחזה, נמצא בטיפול פסיכולוגי. הכאבים אינם קשורים למאמץ....". כמו כן, בתעודה הרפואית מיום 3/1/2002, צוין : "...נבדק במיון ב- 27/11/2001 עקב כאבים בחזה כנראה על רקע נפשי. צלום חזה וא ק ג - תקינים..." בתעודה הרפואית מיום 23/6/2006 צוין, תחת סעיף "תלונות/סיבת הפניה" : "...ב 1998 חווה משבר נפשי כאשר בת כיתתו נהרגה בתאונת דרכים לידו, סובל מאז מהפרעות בשינה וסיוטי לילה, היה בטיפול פסיכולוגי. מאז ישן לדבריו רק 4 שעות ביממה, נרדם קשה ומתעורר בשעת בוקר מוקדמת..." די באמור לעיל בכדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה במישור הפסיכיאטרי. 13. אני ממנה את ד"ר אילה שינקמן, מרחוב אבא חושי 20, חיפה, מספר טלפון 04-8254116, כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, על מנת שתחווה דעתה בעניין מצבו הרפואי ושיעור נכותו הצמיתה של התובע, ואשר נגרמה כתוצאה ובעקבות התאונה, נשוא כתב התביעה, באם נותרה כזו. המומחית תחווה דעתה בשאלה, האם וכיצד תשפיע הנכות (אם נמצאה) על תפקודו היום יומי של התובע ותפקודו בעבודתו או מקצועו. ד"ר שינקמן תחווה דעתה אם יש צורך במינוי מומחים נוספים. ב"כ הצדדים, יעמידו בתוך 20 יום מהיום לעיון המומחית כל מסמך רפואי רלוונטי למעט חוות דעת, ובתנאי שכל צד ימציא לצד שכנגד העתק מהחומר ששלח למומחית. המומחית תיתן חוו"ד בתוך 60 יום מיום שתקבל את המינוי. שכ"ט המקסימלי של המומחית יעמוד על 5,000₪ + מע"מ לא כולל צילומים ו/או בדיקות עזר הכרחיות, זאת עפ"י הנחיות נשיא בית משפט השלום. בשלב זה, תישאנה הנתבעות 2-3 בשכר טרחת המומחית. היה ואכן יוכיח כי אין כל קשר לתאונה ולנכות הנפשית, אם תקבע, יובא הנושא בחשבון בסוף הדיון. הנתבעות יפקידו בתוך 21 יום, סך של 2,500 ₪ על חשבון שכר טרחת המומחית. המזכירות תבדוק במועד אם בוצעה ההפקדה, במידה שלא יובא התיק בפניי. היה והמומחית לא מקבלת את החומר תוך זמן סביר, או מתעוררת בעיה אחרת הגורמת לאי הגשת חוות-דעת מטעמה במועד, מתבקשת לפנות לבית המשפט בעוד מועד. המומחית מתבקשת להודיע בתוך 20 יום מיום קבלת המינוי, אם היו קיימים קשרי עבודה בינה לבין אחד הצדדים במשך 5 השנים האחרונות, או יש מניעה אחרת לקבלת המינוי. התחום הנפשיפסיכיאטריהמומחהמינוי מומחה