מינוי מומחה מטעם בית משפט - פטור לתובע מהגשת חוות דעת

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מינוי מומחה מטעם בית משפט - פטור לתובע מהגשת חוות דעת: מונחת לפני בקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית מטעם התביעה ולהורות על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. רקע עובדתי עניינה של התובענה הינה תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה שלא שולמו למבקש. המבקש, יליד 1984, היה מבוטח בביטוח חיים הכולל כיסוי למקרה אבדן כושר עבודה, ע"י פוליסה של המשיבה החל מיום 06.06.2007. לטענת התביעה, בחודש ספטמבר 2006 החל המבקש לסבול מכאבים בידו ורגלו הימנית, בראש, בגב ובצוואר. הוא הופנה אל ביה"ח הדסה עין כרם שבירושלים, שם אובחן כסובל מדלקת קרום המוח ואושפז במחלקה הנוירולוגית עד החלמתו. לטענת התביעה המבקש החל לסבול שוב מכאבים בחלקי גוף שונים ואובחן ע"י ד"ר יעקב נפרסטק כסובל מתסמונת פיברומיאלגיה. המבקש הגיש תביעה לתשלום קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") לתובע נקבעו נכויות זמניות כדלהלן: 30% בתקופה 01.03.2007-01.07.2007 44% בתקופה 01.07.2007-31.12.2007 בגין פיברומיאלגיה ותגובה דיכאונית. נקבע כי למבקש אי-כושר זמני בשיעור 74% עד ליום 31.12.2007. לטענת התביעה לפני ואחרי האבחון ועד ליום 11.11.2007 עבד המבקש במשרה מלאה כאחראי איסוף ערכות מגן והשתכר 7,000 ₪ לחודש בממוצע. עקב מספר אירועים בהם נרדם המבקש במהלך נהיגה - נאלץ להפסיק את עבודתו. המבקש פנה אז לחפש עבודה המתאימה למגבלותיו והחל לעבוד כמוקדן במשרה חלקית - פעמיים בשבוע, 8 שעות ביום והשתכר כ-2,000 ₪ לחודש בממוצע. לטענת התביעה המבקש הפסיק לעבוד כמוקדן בחודש יוני 2009 בשל מצבו הרפואי. המבקש נמצא זכאי ע"י המל"ל לשיקום תעסוקתי. החל מחודש אוגוסט 2009 ולאחר שעבר הכשרה במסגרת השיקום החל לעבוד כשכיר בבניית אתרי אינטרנט וכמאפר כלות ואירועים מעיסוקים אלו משתכר המבקש כ-920 ₪ לחודש בממוצע. כיום המבקש עובד מספר מצומצם של שעות בשבוע. המבקש נשוי ואב לשני ילדים בני 4 ו-5. אישתו של המבקש משתכרת כ-4,000 ₪ לחודש בממוצע . ביתו של המבקש ממושכן והוא נאלץ, לא פעם, ליטול הלוואות על מנת לעמוד בנטל ההוצאות. לאור כל האמור לעיל טוענת התביעה כי נבצר מהמבקש לשאת בעלות חוות הדעת הרפואית. רקע נורמטיבי וטענות הצדדים תקנה 127 לתקנות סדר דין אזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות") קובעת: "127. רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". תקנה 130 לתקנות קובעת: "130. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט). (ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן - מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו. (ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת: (1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין; (2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה. (ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו". לטענת ב"כ המבקש הלכה פסוקה היא כי בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית מטעם אחד הצדדים ולהורות על מינוי מומחה בית המשפט והוא מפנה לע"א 10251/02 אפרים כץ-חמים וטעים נ' דואני חנה (להלן:"פס"ד אפרים כץ"). עוד נטען כי מתן פטור כנ"ל אינה פוגעת במשיבה כלל, ולהיפך יש בו כדי להוות לה יתרון שכן המבקש "מפנה" את ה"זירה" למומחה מטעם המשיבה ולמומחה מטעם בית המשפט, כפי שעולה מפסה"ד שניתן בבר"ע 1775/07 חיים ענבל נ' דאנס בר צוות בראבו (להלן:"פס"ד חיים ענבל"). ב"כ המשיבה המלומד טוען מנגד כי היענות לבקשתו זו של המבקש תביא לריקונה של תקנה 127 לתקנות מכל תוכן, שכן מעתה בכל תביעות חבות יטענו תובעים טענות בעלמא כי הם חולים ונעדרי יכולת כלכלית - ויבקשו כי בית המשפט ימנה ישירות מומחה מטעמו. עוד נטען כי תובענה זו עניינה קבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה עקב מצב רפואי ומכאן שעיקר התובענה הוא עניין שברפואה. ב"כ המשיבה מביא מדבריה של כב' השופטת ב' טאובר בפסה"ד ת"א (שלום חיפה) 10207/04 פיטוסי חגית נ' ד"ר מוסקונה רוני ואח' שם בית המשפט הורה על מחיקת התביעה שלא נתמכה בחוות דעת רפואית. עוד טוען ב"כ המשיבה המלומד כי פסה"ד אפרים כץ ופס"ד חיים ענבל אינם רלוונטיים לנסיבות התובענה דנן בה טרם הוגשו חוות דעות רפואיות מטעם הצדדים בעוד ששם דובר על הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום נוסף. עוד טוען ב"כ המשיבה המלומד כי אין די בהעלאת טענה בעלמא בדבר חוסר יכולת כלכלית , על בעל הדין המבקש פטור מהגשת חוות דעת רפואית להוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית בראיות של ממש. לטענתו תלושי השכר שצרף המבקש לתצהירו אינם קריאים ברובם, עוד נטען כי למבקש תוכנית חיסכון אליה הוא מפריש סך של 200 ₪ מידי חודש. כמו כן בנוסף להכנסות המבקש ואשתו, מקבל המבקש סך של 2,876 ₪ קצבה מהביטוח לאומי וסך של 360 ₪ קצבת ילדים. עוד נטען כי מעיון בתדפיס העו"ש של המבקש עולה כי יתרתו אומנם שלילית אך עומדת על מינוס 2,000 ₪ בלבד נכון לחודש נובמבר 2010. ב"כ המשיבה טוען כי המבקש לא מפרט בתצהירו מדוע לא יפנה לאחד מקרובי משפחתו במטרה לגייס את הכסף להגשת חוות הדעת הרפואית וכן לא צרף אסמכתאות אודות מצבם הכלכלי של הוריו ו\או קרובים נוספים. עוד נטען כי העובדה שהמבקש מצא את המימון הנדרש לשם לקיחת ייצוג משפטי מדברת בעד עצמה. לאור טענות אלו טוען ב"כ המשיבה המלומד כי "התחמקותו מלהגיש חוות דעת רפואית מטעמו... הינה חסרת תום לב ומחוסרת כל בסיס ענייני". מוסיף ב"כ המשיבה המלומד ומביע את חששו כי במידה ויפסיד המבקש בבוא היום בבקשה דנן לא יהא בידו לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. ב"כ המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה על הבקשה למתן פטור טען כי כמעט כל המובאות שציטט ב"כ המשיבה המלומד בתגובה לבקשה מדברות על כך שבעקרון יש חובה לצרף חוו"ד לפי תקנה 127 לתקנות אלא אם כן ניתן פטור ע"י בית המשפט - ובכך אין כלל רבותא. לעניין היכולת הכלכלית הגיב ב"כ המבקש המלומד כי המשיבה טענה שהמבקש היה אמור לפרוס בפרוטרוט תמונה מלאה אודות מצבו הכלכלי - וזה לא קרה. אם כך הדבר, טען ב"כ המבקש כיצד זה עולה בקנה אחד עם העובדה שהמשיבה הצליחה למצוא, בגלל הפירוט שהוצג, שלמבקש יש תוכנית חיסכון של 200 ₪ בחודש. ב"כ המבקש התייחס גם לטענה אודות יכולתו של המבקש לקחת ייצוג משפטי והצהיר כי לא קיבל שקל אחד מהמבקש וכל שכר הטרחה נקבע באחוזים וכי בעניין זה חרג ממנהגו בשל מצבו הכלכלי של המבקש. בתאריך 27.12.2010 החלטתי שהצדדים ינסו להגיע להסדר ביניהם בסוגיה זו, אך הצדדים כשלו בכך. משכך ביום 26.04.11 נערך דיון בעניין בנוכחות ב"כ הצדדים. דיון והכרעה הפטור המבוקש, הוא בגדר החריג לכלל המעיד על הכלל. לשון התקנות מלמד כי ברוב מוחלט של מקרים וגם ואולי בעיקר בתביעה כגון דנן מוטל נטל על כתפי המבקש להוכיח דבר שברפואה. משמעות הדבר שתובע אינו יכול להסתפק בטענה שנגרם לו נזק רפואי, אלא עליו להגיש חוות דעת ערוכה כדין ע"י מומחה ברפואה. אולם מחוקק המשנה הוסיף גם חריג לכלל והעניק לבית המשפט את האפשרות לפטור בעל דין מחובה זו. תקנה 127 יחד עם תקנה 130 לתקנות מאפשרות מצב בו בית המשפט יורה על מינוי חוות דעת מטענו אפילו עוד בטרם הגיש צד אחד חוות דעת רפואית מטעמו, אולם על מנת להבהיר כי מדובר בחריג לכלל בו יש להשתמש במשורה ורק במקרים המתאימים הוסיף המחוקק כי במידה ובית המשפט יחליט כי זה המקום לחרוג ולצאת מן השורה חובה עליו לנמק החלטה זו "בטעמים מיוחדים שיירשמו". בבר"ע (ב"ש) 511/06 מאיר אמויאל נ' פלונית תמצת כב' השופט נ' הנדל את המבחן המשולש בו יש לעמוד תובע בכדי לזכות בפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה: "נדמה שעל מנת שצד העותר לבית משפט יזכה לפטור מהגשת חוות דעת בעניין שברפואה, עליו לעמוד במבחן משולש. המבחן הראשון, הוא נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהיה זה צודק לדרוש מהצד להגיש חוות דעת בכוחות עצמו. המבחן השני הוא שהתביעה או ההגנה, בעלת סיכוי סביר להתקבל ולו לכאורה. המבחן השלישי הוא, ראשית ראייה או ראייה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוות דעת רפואית. מתפקידו של בית המשפט לבדוק מבחנים אלה ולהגיע להכרעה על בסיס שיקלול תוצאות הבדיקה על פי הנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה תוך מתן משקל ראוי לכלל שעומד ביסוד תקנה 127 לתקנות סד"א". סבורני שהמבקש עמד במבחן המשולש שבפס"ד הנ"ל. המבחן הראשון אותו יש לעבור הוא מבחן "הנסיבות המיוחדות" והוא כמדומני המשמעותי ביותר: האם מצבו הכלכלי של המבקש עולה כדי אותן נסיבות מיוחדות? סבורני, שהתשובה לכך חיובית. לאחר שעברתי על כלל מסמכים: תלושי השכר, פירוט חשבון העו"ש, וצילומי הצ'קים החוזרים, וכן על טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי המבקש נמצא במצב כלכלי קשה ביותר כאשר מוטל עליו יחד עם אשתו אחריות לגידול שני ילדיהם הקטינים ובשמירה על תשלום משכנתא עקבי פן יאבדו קורת גג מעל ראשם. למסקנתי זו תרמה תרומה משמעותית היותו של המבקש אדם שניסה וחזר וניסה לשפר או לכל היותר לשמור על מצבה הכלכלי של משפחתו וניסה לעזור בנשיאת הנטל ע"י חיפוש של עבודות המתאימות למגבלותיו הנטענות וכי לא בחל ועבר הכשרות וניסה לעשות כמיטב יכולתו ע"מ שלא להגיע למצב קשה זה. בניגוד לרבים המגיעים לבית המשפט בנסיבות דומות, המבקש לא ישב בביתו חסר אונים והטיל את עצמו כמעמסה על החברה אלא ניסה, ככל יכולתו, להביא פרנסה לביתו ואינני סבור שמדיניות שיפוטית ראויה יכולה להשתמש בעובדה זו ובסיבה שיש לו מינוס "רק של 2,000 ₪" כנימוק לדחות את בקשתו. המבחן השני הוא שיש להראות ולו לכאורה סיכוי סביר שהתביעה תתקבל: לדידי, מאחר ומדובר כאן בתביעה חוזית- ביטוחית ומאחר וקיים חוזה - הוא הפוליסה שהייתה בתוקף בזמנים הרלוונטיים הרי שיש בכך כדי להצביע על סיכוי סביר לתביעה וזאת לעומת תיק נזיקי "טהור" בו קשה יותר להוכיח את האחריות, חבות, רשלנות וכדומה. (הגם שמבחינת מדיניות משפטית בתיק נזיקי "טהור" בהיות הצד השני בבחינת "מזיק" ייתכן כי בית המשפט לא ירצה לחסום דלת בפני ניזוק לעומת תיק חוזי- ביטוחי בו הצדדים הסכימו וערכו חוזה ואין מזיק). המבחן השלישי הוא מבחן "ראשית ראייה" - האם הובאה ראשית ראייה לביסוס העניין שברפואה? לאור העובדה כי המבקש אובחן פעמיים כסובל מתסמונת פיברומיאלגיה הן ע"י ד"ר נפרסטק והן בוועדת המומחים במל"ל שקבעה כי לנתבע נכות זמנית בגין התסמונת ותגובה דכאונית הרי שלדידי די בכך, ובמצב הדברים כפי שתואר עד כאן תנוח דעתו של ב"כ המשיבה המלומד ואל לו לחשוש כי מעתה בכל התביעות יטענו תובעים טענות בעלמא כי הינם חולים ו\או נעדרי אמצעים כלכליים ובית המשפט יהיה "מוצף" בתביעות סרק. סוף דבר הבקשה מתקבלת. ב"כ הצדדים יגישו, תוך 10 ימים, שם של מומחה המקובל עליהם שימונה על ידי בית המשפט. בשלב זה יושת שכרו של המומחה על הנתבעת. כתב המינוי והוראות על המשך הדיון יינתנו בלשכתי לאחר קבלת השם המוסכם. מינוי מומחהמומחה מטעם בית המשפטפטור מהגשת חוות דעתמומחהחוות דעת