מסירת אזהרה בהוצאה לפועל לכתובת הלא נכונה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מסירת אזהרה בהוצאה לפועל לכתובת הלא נכונה: בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות שהגישה המבקשת ביום 28/9/11. לגרסת המבקשת בתצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה להארכת מועד מעולם לא התגוררה ברחוב גולדה מאיר 1 בנתניה - הכתובת שם ביצע לכאורה מבצע מסירה מטעם המשיב , מסירה על דרך הדבקה של אזהרה בתיק ההוצאה לפועל למבקשת. עוד טענה כי לא היא, ולא מי מטעמה סירב לפתוח את הדלת שכן לא התגוררה שם מעולם. לגרסת המבקשת ניתן ללמוד מצרופות בקשתה כי התגוררה בכתובת ששמה דומה לכתובת שם בוצעה המסירה - ברחוב נאות גולדה 4 דירה 26 בנתניה - מזה 5 שנים , אלא שברור ששם לא בוצע המסירה ולא ברחוב גולדה מאיר 1 שם לכאורה בוצעה המסירה למבקשת. בסעיף 3 לתצהירה טענה המבקשת כי נודע לה על תיק ההוצאה לפועל רק ביו 16/6/11 לאחר שהוטל עיקול על חשבון הבנק שלה. לבקשה להארכת מועד לא הוגשה תגובה עניינית וגם לא תצהיר מטעם המשיב. באת כוח המשיב ביקשה לתמוך את התנגדותה להארכת מועד המבוקשת בטענה כי המבקשת ידעה בפועל אודות פתיחת תיק ההוצאה לפועל זמן רב לפני הגשת ההתנגדות ומסיבה זו יש לדחות את הבקשה להארכת מועד. כתימוכין לטענת ב"כ המשיב צירפה תדפיס של תיק ההוצאה לפועל המקושר על פיו ביום 3/7/11 הגישה המבקשת בקשה לביטול הליכים בתיק ההוצאה לפועל. לא למותר להעיר כי מתדפיס פעולות בתיק ההוצאה לפועל ניתן ללמוד כי המבקשת הגישה גם בקשה לעיכוב הליכים ביום 8 ביולי ובקשה להכרזה על חייבת מוגבלת באמצעים ביום 26/7/11 וכן בקשה נוספת לעיכוב הליכים. אשר לנסיבות מסירת האזהרה. אין מחלוקת כי האזהרה נמסרה למבקשת על דרך הדבקה בכתובת בה לא התגוררה. מבצע המסירה מטעם המשיב מר רענן לצנס נחקר בפני אודות נסיבות ביצוע מסירת האזהרה. התרשמתי כי השליח לא טרח לוודא כי אכן המבקשת הנמענת התגוררה בכתובת אודותיה נאמר לו על ידי שכנה לשעבר של המבקשת. לשון אחרת, מבצע המסירה ביקר בכתובת הלא עדכנית של המבקשת ,פגש שכנה שהייתה שכנתה של המבקשת עת התגוררה ברחוב פתח תקווה 3בנתניה. השכנה גב' לוי - כך לגרסתו, מסרה לו שהמבקשת מתגוררת ברחוב גולדה מאיר 1, הוא פנה לרחוב גולדה מאיר 1 שם נאמר לו "שרוסיה" מתגוררת בקומה 3 או 4 ומאחר ודרי הקומה הרביעית לא פתחו לו את הדלת, הדביק את האזהרה בקומה הרביעית במקום מגוריה של "רוסיה" והכל מבלי לוודא או לברר כי המבקשת הנמענת מתגוררת בכתובת שם בוצעה המסירה. בהקשר זה אבהיר, כי בניסיון לבדוק האם קיים מבנה ברחוב גולדה מאיר 1 בנתניה באמצעות אמצעים העומדים לרשות כל אזרח עולה כי אין רחוב בשם גולדה מאיר 1 בנתניה. קיים אומנם רחוב בשם "שדרות גולדה מאיר" בנתניה אלא שבשדרות גולדה מאיר בנתניה מספר 1 דומה ,כי אין בניין מגורים כלל. הבניין הראשון בשדרות גולדה מאיר הוא במספר 7. במובן זה, אני קובעת חד משמעית כי לא בוצעה כלל מסירת אזהרה למבקשת לא מסירה כדין ולא מסירה שאינה כדין. מסירת האזהרה על ידי מבצע המסירה מר לנצס לא בוצעה מעולם. עדותו בפני הייתה עדות שאינה אמת בלשון המעטה. השאלה הדרושה לדיון במסגרת החלטה זו היא האם די בכך שחייב בתיק ההוצאה לפועל יודע אודות פתיחת תיק הוצאה לפועל נגדו, ואף הוגשו בקשות מטעמו לעיכוב הליכים לתיק כדי למלא אחר דרישת סעיף 7 לחוק ההוצאה לפועל תוך שימת דגש על הוראות סעיף7 (א1) לחוק ההוצאה לפועל לאמור: "(א1)    האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו'1 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז'2; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף שיש לכלול באזהרה.             (ב)  המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית-דין לפי תקנות סדר הדין; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל". בהקשר זה אין להתעלם מהוראות סעיף(ג1) לסעיף 7 הנ"ל לאמור: "הגיש החייב בקשה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה אלא אם כן הורה ראש ההוצאה לפועל אחרת". במקרה דנן אין ספק כי ראש ההוצאה לפועל לא הורה אחרת. משכך הבקשה שבפני היא בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות להבדיל מבקשה להצהרה כי מניין הימים להגשת התנגדות יחל מתאריך מאוחר לתאריך הגשת הבקשה הראשונה לעיכוב הליכים בתיק. אציין כי המבקשת נחקרה אודות הבקשות שהוגשו בשמה לתיק ההוצאה לפועל בחקירתה הנגדית ותשובתה לעניין זה הייתה כי הייתה מיוצגת על ידי עורך דין וביקשה לצאת לחו"ל לבקר את אמה החולה. בעקבות זאת הגישה עורכת הדין מטעמה בקשות למחשב ההוצאה לפועל. לגרסתה, היא לא זו שהגישה בקשות כלשהן ולמעשה לא ידעה אילו בקשות הוגשו ואילו טענות נטענו. באות כוח המשיב מנגד לא הציגו בפניה בקשות בחתימתה הלכאורית של המבקשת זולת בקשה מיום 25/7/11. למקרא הבקשה מתאריך זה ברור כי מי שרשם את הבקשה הוא עורכת הדין דגנית בר קציר אשר הגישה את הבקשה מנוסחת בגוף שלישי: "כי מעולם לא בוצע לה מסירה . . . אשר מעולם לא גרה היא בדירה שלגביה הצהיר המוסר . . .". אומנם ככלל פעולת בא כוח בשם מרשו די בה כדי לייחס אותה גם למיוצג ובמקרה דנן למבקשת אלא שבנסיבות המיוחדות של המקרה כאן, לאמור כי המבקשת שהגיעה לארץ מרוסיה מבקרת את אמה החולה מדי חצי שנה ובמפתיע, נודע לה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל וביקשה לפתור במידית את המניעה מלצאת מהארץ לבקר את אמה לצורך זאת פנתה אל עורכת הדין קציר אשר הגישה בקשות כלשהן בשמה ,לכאורה ללא מעורבותה/ידיעתה של המבקשת בעצמה. עוד אדגיש, כי מתדפיס פעולות ההוצאה לפועל בתיק ההוצאה לפועל לא ניתן ללמוד או להסיק כי המבקשת ידעה במדויק את תוכן האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ,בהתייחס בגין אילו שיקים בדיוק נפתח תיק ההוצאה לפועל וסכומיהם. באות כוח המשיב ביקשו להחיל את הלכת סרביאן- רע"א 1415/04 בית משפט העליון כב' השופטת פרוקצ'ה במקרה זה של המבקשת ,שם נקבע כי למרות שלא נמסר פסק דין מסירה כדין לצד, ובנסיבות בהן הודה כי קיבל לידיו בפועל את פסק הדין תגבר הידיעה אודות פסק הדין ותוכנו על העדר המסירה והמבקש יהיה מנוע מלטעון כנגד המסירה שלא בוצעה כדין והכל כאמור בנסיבות בהם "בעל הדין הנוגע בדבר ידע אודות כתב בית הדין העומד בבסיס ההליך" - ראו סעיף 6 לפסק הדין וראו ההדגשות כי יהיה מנוע מהעלאת הטענה "חרף קיומו של כתב בית הדין בידיו, וידיעת תוכנו". בהקשר זה אינני מתעלמת מהגישה הרווחת לעניין מניעות בנסיבות של ידיעה ממשית אודות הליך המתקיים כנגד צד. כך לדוגמא: דעתה של השופטת ביניש בבר"ע 1294/02 תפנית אורטופדיה נ' קופת חולים לאומית, פ"ד נו(4) 769, שבכגון דא כשאין מחלוקת על ידיעתו של בעל דין באשר לפסק דין, יש להעדיף את כלל הידיעה על כלל ההמצאה, את המהות מול הפורמליות. כמו גם דברי המשנה לנשיא ש' לוין בבש"א 1890/00 מנורה איזו אהרון נ' אוליצקי, פ"ד נד(2)840, 844, "שבהעדר טענה של השתק צריך הכלל להישאר כלל ה'המצאה' ולא כלל ה'ידיעה'" וכן מהחלטת השופט הרשם (כתארו אז) אוקון בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פ"ד נה(2) 904, שגם לדעתו כלל הידיעה יחול אך במקרי השתק. אלא שבמקרים אלה הייתה בהירות באשר לעובדות , והמסקנה הייתה שההמצאה בהם נעשתה בפועל. בעיקר ראו רע"א 2793/01 לאופר נ' גבאי, פ"ד נו(1) 668 (השופט טירקל). מכל מקום, אין לדעתי לסתור את הגישה, שלפיה כשהידיעה היא מוצדקת וברורה, אין להלום הסתתרות מאחורי אי ההמצאה. אין המשל דומה לנמשל ולמקרה שבפני. במקרה דנן, לכל היותר ידעה המבקשת את מספר תיק ההוצאה לפועל ויתכן גם את שם הזוכה בתיק ההוצאה לפועל ופרטי באת כוחו. יחד עם זאת, לא הוכח בפני ולא נוכחתי בדרך אחרת כי בידי המבקשת היו כל הפרטים שהיו אמורים להיות כלולים באזהרה לרבות פרטי השיקים שהוגשו לביצוע במסגרת תיק ההוצאה לפועל תוך שימת דגש על אזהרה שאם לא יגיש התנגדות תוך המועד הנקוב באזהרה ינקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל. בענייננו ,לא מצאתי כי יחול חריג הידיעה , לחובת מסירת האזהרה .לא מצאתי כי המבקשת מנועה או מושתקת מלטעון כי למרות בקשות שהוגשו מטעמה לא היו ידועות לה עובדות המקרה דיין לצורך הגשת התנגדות למועד הגשת הבקשות לעיכוב הליכים לתיק ההוצאה לפועל. בעניין זה מאמצת את קביעתו של כב' השופט טירקל ברע"א 2793/01 בסעיף 3 לאמור כי "לעניין הליכי הוצאה לפועל הכלל הוא שהמצאת האזהרה בפועל ממש היא תנאי מוקדם לקיום הליכים או לתחילת מנינם של מועדים, ואילו הידיעה על דבר האזהרה כתחליף להמצאה היא היוצא מן הכלל". ובהמשך: "יודגש כי להמצאת אזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לביצוע שטר משום שבאזהרה כזו מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש התנגדות במועד שנקבע . . " "קיצורו של דבר אין גובין אלא אם כן מזהירין; אין מצבעים שטר אלא אם כן משמיעים לחייב את זכותו להתנגד". אני מוצאת כי הנסיבות המיוחדות של המבקשת כפי שתוארו בפני ובין השאר על רקע העובדה שמסירה כדין של האזהרה לא בוצעה לה במזיד כפי שמצאתי לעיל - מהוות טעם מיוחד להארכת מועד המבקשת על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. פאן נוסף של הנסיבות דנן עולה מנימוקי ההגנה של המבקשת אשר חלקם הועלו במסגרת הבקשה להארכת מועד ואודתיהם לא נחקרה כלל המבקשת בחקירתה הנגדית. כפי שהצהירה המבקשת בתצהירה שהוגש בתמיכה לבקשה להארכת מועד נמסרו השיקים למשיב במסגרת עסקת הלוואה חוץ בנקאית. טענתה העיקרית של המבקשת היא כי סכומי ההלוואה לא הועברו אליה - סעיף 5 לתצהירה- ועל רקע זה ביטלה את השיקים. בבחינת הבקשה לביצוע שטרות אשר צורפה לבקשה להארכת מועד עולה כי בקשה זו אינה עומדת בדרישות סעיף 3 ו- 8 לחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאית. טענה זו חמורה ביותר . אודותיה לא נחקרה כלל המבקשת בחקירתה על תצהירה בבקשה להארכת מועד. אני מוצאת כי גם נימוקי ההגנה הנכבדים לכאורה של המבקשת ובלשון הפסיקה הרווחת "חשיבות העניין" - במצורף לאי מסירת האזהרה , יש בהם טעם מיוחד להארכת המועד המבקשת כי דרישת תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי. התוצאה היא שאני נענית לבקשה להארכת מועד. הוצאה לפועלאזהרה לחייב