המעמד של "מעין בורר" הוכר בפסיקה הישראלית לראשונה בפסק-דינו של בית המשפט העליון בהמ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה אגודה שיתופית בע"מ ואח’, פ"ד ח' 1317 וגם ע"א 241/81 שמן תעשיות בע"מ נ' חברת תבלין בע"מ פ"ד לט' (1) 561. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעין בורר: בפני בקשה למתן הצהרות הכרוכות בחוות דעתו של רו"ח, שמונה על ידי הצדדים ליתן הערכת שווי סופית ומחייבת, הקשורה לפירוקם של עסקים המשותפים שבין המבקשת והמשיבה. הצדדים והרקע 1. המבקשת "בית טבע שיווק 2003 בע"מ" (שתיקרא להלן גם "בית טבע"), היא חברה העוסקת בייבוא, שיווק ומכירה בישראל של מוצרי מזון שונים. המשיבה ש. שסטוביץ בע"מ (שתיקרא להלן גם: "שסטוביץ") היא חברה העוסקת ביבוא, שיווק ומכירה בישראל של מוצרים שונים, ובהם מוצרי טואלטיקה, מזון ועוד. במהלך החודשים יולי עד ספטמבר 2003, נכרתו בין בית טבע, שסטוביץ וגופים נוספים, הקשורים לשסטוביץ מספר הסכמים, כדלקמן: הסכם ליסוד שותפות מוגבלת (להלן: "הסכם השותפות") - נכרת ביום 15.9.03. במסגרת הסכם השותפות הסכימו בית טבע, שסטוביץ ובי טי אס שיווק מוצרי מזון בע"מ (חברה המשותפת לבית טבע ולשסטוביץ ומצויה באחזקות שוות של שתיהן) להקים שותפות מוגבלת (בית טבע ש.מ. שותפות מוגבלת (תיקרא להלן גם: "השותפות"), בה בית טבע ושסטוביץ יהיו השותפים המוגבלים והחברה הנוספת תהיה השותף הכללי, כאשר שותפות זו תעסוק ביבוא, שיווק, הפצה ומכירה של המוצרים כהגדרתם שם, הכל כמפורט בהסכם השותפות. "הסכם מייסדים" - נכרת ביום 31.8.03. במסגרת הסכם המייסדים העלו בית טבע שיווק ושסטוביץ על הכתב את ההסכמות ביניהן בכל הנוגע לפעילות השותף הכללי בשותפות. הסכם למתן שירותי ניהול נכרת ביום 17.9.03 (יקרא להלן גם: "הסכם הניהול") - במסגרת הסכם הניהול הסכימו השותפות וחברת בית טבע בע"מ כי האחרונה (חברה נפרדת מבית טבע שיווק) תעניק שירותי ניהול לשותפות. "הסכם רכישת הנכסים הראשון" - נכרת ביום 10.7.03. במסגרת הסכם רכישת הנכסים הראשון הסכימה חברת בית טבע קל (96) בע"מ, המצויה בשליטה דומה לבית טבע שיווק, למכור לשסטוביץ 35% מהזכויות, החוזים והמוניטין. "הסכם רכישת הנכסים השני" - נכרת ביום 30.9.03. במסגרת הסכם רכישת הנכסים השני הסכימה חברת בית טבע קל (96) בע"מ למכור לשותפות מלאי וציוד, וכן להעביר אליה עובדים. "הסכם רכישת הנכסים השלישי" - נכרת ביום 16.9.03. במסגרת הסכם רכישת הנכסים השלישי הסכימה בית טבע קל (96) בע"מ להמחות לבית טבע שיווק את 65% הנותרים מהזכויות, החוזים והמוניטין כאמור שם (אלה שנותרו בידיה לאחר מכירת 35% מהם כאמור בהסכם רכישת הזכויות הראשון). "הסכם הפצה" - נכרת ביום 16.9.03. במסגרת הסכם ההפצה מינתה בית טבע קל (96) בע"מ את שסטוביץ למפיצת מוצרים מסוימים. "הסכם אופציות" - נכרת ביום 17.9.03. הסכם האופציות הוא שעומד במוקד תובענה זו. במסגרת הסכם האופציות העניקה בית טבע שיווק לשסטוביץ אופציה לרכישת 65% מהזכויות, החוזים והמוניטין הנותרים (לאחר ש- 35% נמכרו, כאמור לעיל). 2. במוקד תובענה זו עומד מימושה של "האופציה השניה" כהגדרתה בסעיף 5.4 להסכם האופציות, מימוש שהמנגנון לגביו סוכם בסעיפים 5.4 עד 5.10 להסכם האופציות. ביום 2.12.09 מסרה שסטוביץ לבית טבע שיווק כי היא מבקשת לממש את "האופציה השניה" כהגדרתה בסעיף 5.4 להסכם האופציות, קרי - לרכוש מבית טבע את יתרת ה- 65% "בזכויות והחוזים ובמוניטין, באופן כזה שישלימו את בעלותה של הרוכשת [שסטוביץ] בזכויות והחוזים, במוניטין, בהון השותפות ובהון השותף הכללי לבעלות מלאה של מאה אחוזים (100%)". 3. בהתאם לסעיף 5.6 להסכם האופציות, היה על הצדדים לפנות להערכת שווי של ערך הזכויות, החוזים והמוניטין, וזאת לצורך חישוב מחיר האופציה השניה. באותו סעיף נקבע כי הערכת השווי תבוצע על-ידי משרד "סומך חייקין ושות" "ובמקרה בו יהיה חשש למשוא פנים ו/או לניגוד עניינים מצד סומך חייקין כלפי מי מהשותפים משרד "קוסט פורר את גבאי" יבצע את הערכת השווי. לבסוף, נבחר לביצוע הערכת השווי רו"ח יגאל טולדנו, שותף במשרד "זיו האפט". זאת, לאחר שהסתבר כי משרדי "סומך חייקין" ו"קוסט פורר" מצויים בניגוד עניינים. 4 ביום 26.5.10 מסר רו"ח טולדנו לצדדים את הערכת השווי של בית טבע שותפות מוגבלת. למרות המחלוקת שנפלה בין הצדדים בדבר הערכת השווי, גיבשו הסכמה דיונית, לנהוג על-פי חוות-הדעת מבלי שהדבר יהווה ויתור ו/או ייצור מניעות כלפי מי מהם. מן הראוי לציין שבהסכם האופציות, נכלל סעיף בוררות, לפיו כל סכסוך ו/או מחלוקת שיתגלעו בין הצדדים בקשר עם פרשנות הסכם האופציות יועברו להכרעתו של בורר דן יחיד אשר יהיה כבוד השופט בדימוס ישי לויט. ויוער כי בין הצדדים מנוהל הליך בוררות שעניינו פרשנות הסכמים שונים (ובכללם הסכם האופציות עצמו), על בסיס סעיף בוררות דומה שנכלל בהם. המבקשת טענה שהציעה למשיבה להפנות את כל המחלוקות ביניהן - לרבות המחלוקת דנן לבוררות, אך המשיבה סירבה. לכן המבקשת הגישה תובענה זו שבפני. 5. המבקשת העלתה בהמרצת הפתיחה טענות רבות כנגד המשיבה וביקשה בהמרצת הפתיחה ארבעה סעדים כדלקמן: א. להצהיר כי חוות-דעתו של רו"ח טולדנו בטלה ומבוטלת, בין אם מחמת פגיעה חמורה בכללי הצדק הטבעי (לרבות "ביסוסה" על חומר חסר וחלקי ביותר שלא איפשר כלל את הוצאתה כחוות-דעת סופית ומחייבת ולרבות פגיעה קשה בזכות הטיעון של המבקשת בטרם הוצאתה), בין אם מחמת חשש ממשי ו/או סביר למשוא פנים ו/או לניגוד עניינים בו היה שרוי עורכה, בין אם מחמת טעויות חמורות שנפלו בה, ובין אם משניים או יותר מן הטעמים הנ"ל. ב. בהתאם למבוקש בס"ק (א) לעיל: בית-המשפט הנכבד מתבקש להורות על מינוי מומחה - מעריך שווי אחר, במקום רו"ח טולדנו, על מנת שיעריך את שווי "ערך הזכויות החוזים והמוניטין" במקום ה"הערכה" שבחוות-דעת טולדנו. ג. בהתאם למבוקש בס"ק (א) לעיל: בית-המשפט התבקש להורות כי לאחר ביטולה, ולפי העניין הצהרה על בטלותה, של חוות-דעת טולדנו, יוותר המצב הנוכחי בין הצדדים על כנו עד למסירת חוות-דעת - הערכת שווי חדשה, על- ידי המומחה שימונה כאמור בס"ק (א) לעיל, ועד שהצדדים ינהגו על-פיה. ד. לחילופין - להורות כי יש להחזיר את "חוות-דעת טולדנו" (כהגדרתה להלן) לתיקונים מהותיים בתוכנה ובתוצאתה הסופית, על-פי הנחיות בית-המשפט בהתאם לחומר שיובא בפניו. 6. לאחר תום שמיעת הראיות חזרה בה המבקשת בסיכומיה מחלק מהטענות, כגון הטענה בדבר משוא פנים/ ניגוד עניינים (סעיפים 41 - 56 להמרצת הפתיחה) והעתירה לסעד (ב) בהמרצת הפתיחה - החלפת רו"ח טולדנו במעריך שווי אחר. בית טבע העמידה את דרישותיה במסגרת התובענה אך ורק על סעד (ד) בהמרצת הפתיחה - החזרת חוות-הדעת לתיקונים אצל רו"ח טולדנו עצמו, ועל סעדים (א) ו- (ג) בהמרצת הפתיחה ככל שמתייחסים לאפשרות החזרת חוות-הדעת אל רו"ח טולדנו, כאמור. דיון והכרעה 7 ההכרעה בתובענה זו תיגזר מהתשובה לשאלה - האם עומדת לבית טבע הזכות המשפטית לתקוף הערכת שווי שהוגדרה על ידי הצדדים כהערכת שווי סופית ומחייבת בהתאם לסעיף 5.6 להסכם האופציה. אם התשובה לשאלה זו היא חיובית יש להידרש לתנאים הנדרשים לתקוף החלטה מהסוג האמור ולאחר דיון בתנאים ניתן יהיה להכריע את גורלה של התובענה. ביטול הערכת שווי של רו"ח שלגביה הוסכם שתהיה סופית ומחייבת 8. הצדדים תמימי דעים שיש לראות את רו"ח טולדנו כמעין בורר, מאחר שהוא מונה על ידי הצדדים שאף הסכימו שהערכת השווי שיכין תהיה סופית ומחייבת. נדמה שהמעמד של "מעין בורר" הוכר בפסיקה הישראלית לראשונה בפסק-דינו של בית המשפט העליון בהמ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה אגודה שיתופית בע"מ ואח’, פ"ד ח' 1317 (ראו גם ע"א 241/81 שמן תעשיות בע"מ נ' חברת תבלין בע"מ פ"ד לט' (1) 561. לפיכך יש להידרש לתנאים ולכללים החלים על הכרעה של מעין בורר בכלל, ותקיפתה בפרט. בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לעניין זה ברע"א 8113/10 משה יעקובוביץ נ' דוד סויסה ( 21.12.10, להלן: "עניין יעקובוביץ"). כב' השופט פוגלמן אישרר בעניין יעקובוביץ הנ"ל את ההלכות שנקבעו בע"א 609/93 מרום שירותי תעופה בע"מ נ' רשות שדות התעופה פ"ד מח (5) 381 (להלן: "עניין מרום") ובע"א  1168/07 יפה נוף- תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' מאיר הפלר, עו"ד ( 1/2/09 להלן: "עניין יפה נוף"). בעניין מרום נקבע שניתן לתקוף את חוות הדעת אם פעלו השמאי או המעריך בחריגה מסמכות, שלא בהגינות, בחוסר תום-לב, במירמה או תחת השפעה בלתי הוגנת, או שחוות הדעת הושגה באמצעים בלתי כשרים (עניין מרום בע' 391 ג-ד). על הלכה זו חזר כב' השופט דנציגר בעניין יפה נוף והסביר שהרציונאל לצמצום עילות ההתערבות, מתחייב מכיבוד רצונם של הצדדים להגשים את מטרותיהם בהסכמים שאותם כרתו ומציפיותיהם הסבירות כי לשאלה פלונית יינתן מענה הולם ומקצועי, אשר נמצא בתחום המומחיות של אותו אדם שמונה על ידם. משכך, לא ניתן לקבל טענות של צד המופנות כנגד שיקול דעתו של השמאי או המעריך. צדדים שהסכימו ביניהם למנות מומחה שייתן מענה לשאלה פלונית מחויבים להחלטתו מכוח ההסכם שנכרת ביניהם. 9. לאור ההלכות דלעיל התמקדו טיעוני המבקשת - בית טבע, בטענות המבוססות על פגיעה בכללי הצדק הטבעי באופן כללי. באופן פרטני נטען שהערכת השווי התבססה על חומר חלקי וחסר, הייתה פגיעה בזכות הטיעון של בית טבע וכן נטענה טענה ששסטוביץ הסתירה מסמכים החסרים לבית טבע לביסוס טענותיה. אדון בטענות הנ"ל אחת לאחת. הטענה שחוות-דעת טולדנו התבססה על חומר חלקי וחסר ביותר 10. בית טבע טענה שרו"ח טולדנו כתב שלא קיבל ארבע סוגי מסמכים: נתוני רבעון ראשון של שנת 2010, דוחות מבוקרים של שנת 2009, תקציב פורמלי של השותפות ומידע ונתונים בנוגע לפעילות 'בית טבע'. נתוני רבעון ראשון של שנת 2010 11. בית טבע טענה שרו"ח טולדנו הסביר את חשיבות נתוני הרבעון הראשון להערכת השווי. מר גוברין המשמש כמנהל אצל המשיבה, העיד כי הנתונים היו ברשות שסטוביץ בסוף אפריל 2010. משמע - שסטוביץ יכולה הייתה להעביר את הנתונים לרו"ח טולדנו כחודש לפני שמסר את הערכת השווי (26.5.10). שסטוביץ טענה שמתצהירו ומעדותו של פנחס פרבר, מנהל חטיבת מזון ובריאות של המשיבה, אשר לא נסתרו, עולה, כי הנתונים נמסרו ע"י פרבר למשפחת שפירא הבעלים של בית טבע לפני מועד הכנת הערכת השווי. על פי הנטען, מש' שפירא ביכרה שלא למסור מידע זה למעריך והסתירה זאת מפני בית המשפט. הכרעה בדבר נתוני הרבעון הראשון של שנת 2010 12. רו"ח טולדנו הוציא את חוות דעתו ביום 26.5.10. הנתונים בדבר הרבעון הראשון של שנת 2010 היו בידי המשיבה בסוף אפריל 2010. מסתבר שהייתה פניה למשיבה על ידי עובדת של רו"ח טולדנו להעביר את הנתונים הללו. בסופו של יום, הנתונים לא הועברו כי מנהל המשיבה ראה בדרישה ניסיון "למשוך זמן". כך, בלשונו של מר גוברין מנהל המשיבה בתשובה לשאלו שהופנו אליו בחקירה נגדית: "ש. נתוני רבעון ראשון של 2010, מתי היו במערכת המחשב שלכם? ת. אם מדובר על דוח ניהולי רווח והפסד מלא, אז בד"כ זה בסוף אפריל. נתוני מכר טובים יותר או פחות , איכות הנתונים ככל שאתה קרוב יותר לתקופה קיימים די מיידי. ש. למה לא העברתם נתונים אלה לטולדנו. ת. עניתי בפעם הקודמת. כל נתון שנתבקשנו להעביר על ידי טולדנו והיה בידינו הועבר ללא שום סייג. הבקשה לנתוני רבעון ראשון הגיעה מאוד בשלב מאוד מאוחר. לא זוכר אם זה היה כבר סוף אפריל. זה הגיע מעובדת של טולדנו. הבקשה הזו כבר לא התקבלה אצלנו בהבנה. מבחינתו היה כל ניסיון למשוך ולמשוך. אם זה היה באמת נדרש היינו מעבירים את גם את זה. זה לא היה המצב. ש. מעריך השווי שמונה בהסכמתכם ומבקש מכם מסמכים כי הוא חושב שהוא צריך את זה אחרת לא היה מבקש. לשיטתכם כדי לקבל זאת הוא צריך להתעקש ולבקש פעמיים. ת. אני מציע שתשאל את מעריך השווי אם הוא היה צריך זאת. ש. האם אתה שאלת אותו. ת. עם מי שאני דברתי היה ברור שאם היה צריך את זה הייתי מעביר. נדמה לי שהעובדת של טולדנו איתה דברתי הייתה עירית. הנתונים היו אצלך". (ע' 45 לפרוטוקול) כלומר, למרות שהנתונים בדבר הרבעון הראשון של שנת 2010 היו בידי המשיבה ולמרות שהיא התבקשה על ידי עובדת של רו"ח טולדנו להעביר את הנתונים, בחרה שסטוביץ שלא להעבירם כי ראתה בכך ניסיון "למשוך ולמשוך". מחד גיסא אומר מנהל המשיבה כי היא העבירה כל נתון שהתבקשה, מאידך גיסא כאשר מנהל המשיבה מתבקש ע"י רו"ח טולדנו (באמצעות עובדת שלו), להעביר את נתוני הרבעון הראשון של שנת 2010 הוא בוחר שלא לעשות כן מהנימוק ש"אם זה באמת היה נדרש היינו מעבירים גם את זה". תשובה זו לא ברורה נוכח העובדה שנתוני הרבעון הראשון של שנת 200 נדרשו ע"י רו"ח טולדנו. 13. רו"ח טולדנו אישר שביקש את הנתונים בקשר לרבעון הראשון של שנת 2010. לדבריו, למרות שהערכת השווי הייתה לדצמבר 2009 יש חשיבות גם לנתוני הרבעון הראשון של 2010 וכך עונה בחקירה לב"כ המבקשת: "ש. הואיל וזה מסמך שבקשת אני מניח שראית בו איזה שהיא מידה של חשיבות. ת. אני אסביר. הערכת שווי אמורה הייתה להיות והייתה לדצמ' 2009. בד"כ בהערכת שווי מעריך השווי מוצא עניין גם בנתונים שקרו לאחר מועד הערכת השווי ודינם ההתפתחות הטבעית של העסק, מחזור המכירות. אחרי הכל זה עסק שלא עמד לפירוק אלא מתגלגל ולכן בקשתי את הנתונים הללו בסביבות החודשים מאי שכבר היה בהם איזה שהיא תועלת מסוימת כדי לראות מה קרה בעסק. כל צד אמר כל מיני דברים הקשורים בהתפתחות העסק ורציתי לקבל אותם כדי לשפוך אור על העניין הזה" (ע' 50 לפרוטוקול). כלומר רו"ח טולדנו סבור כי אילו היו נתוני הרבעון הראשון של 2010 בידיו, היו יכולים לתת לו פרספקטיבה נוספת כדי לאשר או לשלול אינפורמציה שניתנה לו על ידי הצדדים. באשר לטענת שסטוביץ כי נתוני רבעון ראשון של שנת 2010 נמסרו ע"י מר פרבר (מנהל חטיבת המזון ובריאות של המשיבה) למשפ' שפירא (הבעלים של בית טבע) לפני מועד הכנת הערכת השווי. אפשר שהנתונים אכן היו אצל משפחת שפירא. יחד עם זאת, מהראיות שהיו בפני עולה שרו"ח טולדנו ביקש את הנתונים הללו מהמשיבה שלא העבירה לו אותם ולכן יש לזקוף את עובדת אי העברת החומר לפתחה של המשיבה. התוצאה היא שהמעריך שמינו הצדדים, ביקש את נתוני הרבעון הראשון של שנת 2010 שהיו יכולים לסייע לו בשלילה או אישור טענות הצדדים הקשורות להערכת השווי. למרות שהנתונים היו בידי שסטוביץ היא החליטה שלא להעביר לרו"ח טולדנו את הנתונים הללו. דוחות מבוקרים של שנת 2009 14. בית טבע טענה שנוכח העובדה שמדובר בהערכת שווי נכונה לסוף דצמבר 2009, יש חשיבות רבה לדוחות המבוקרים של שנת 2009. הדוחות המבוקרים היו בידי המשיבה בסוף יוני 2010 והדו"ח של רו"ח טולדנו הועבר בסוף מאי 2010. לפיכך טוענת המבקשת שאילו שסטוביץ הייתה נוהגת בהגינות, ולא מסתירה נתונים, היא יכולה הייתה להודיע לרו"ח טולדנו כי ניתן להמתין חודש אחד בהוצאת הערכת השווי, על מנת שניתן יהיה לבסס את הערכת השווי על דוחות מבוקרים. לא זו אף זו, המבקשת טענה שהמשיבה יכולה הייתה להעביר לרו"ח טולדנו את טיוטת הדו"ח המבוקר שהיה מוכן בעת שבו ניתנה חוות הדעת של המעריך בסוף מאי 2010. לטענת בית טבע, שסטוביץ העלימה במודע את הדוחות המבוקרים כי הם שיקפו עליה של 4% ברווח התפעולי ביחס לנתון שהציגה שסטוביץ לרו"ח טולדנו ושעליו הוא נסמך. על פי הנטען שסטוביץ ידעה על הפרש זה בזמן אמת, אך בחרה להסתירו. שסטוביץ טענה שהוכח שהדוחות המבוקרים לא היו קיימים במועד הליך הערכת השווי. המעריך אישר כי הוא לא נזקק לדוחות, שכן היו בידו כל הנתונים שנדרשו לו, לרבות מאזן בוחן של שנת 2009. שסטוביץ סבורה שמדובר בטיעון דמגוגי של המבקשת, לפיו היות והערכת השווי הסופית הוגשה בסוף חודש מאי, ניתן היה לחכות עד לקיומם של דוחות כספיים מבוקרים ביוני. אלא שכאמור, המועד בו הוגשה הערכת השווי ממילא נדחה זמן רב מעבר למוסכם. למרות זאת הוסיפה המשיבה וטענה שבעת חקירת המעריך בבית המשפט, לאחר שעיין בדוחות המבוקרים, ענה לשאלת בית המשפט כי השינוי אינו מהותי לעומת המסמכים שהיו בפניו בעת שהעריך את השווי. הכרעה בעניין הדוחות המבוקרים לשנת 2009 15. הערכת השווי של רו"ח טולדנו ניתנה בסוף מאי 2010. הדוחות המבוקרים לשנת 2009 היו בידי המשיבה בסוף יוני 2010. נוכח העובדה שמדובר בהערכת שווי נכונה לדצמבר 2009 אין ספק שיש חשיבות לדוחות המבוקרים לשנת 2009. כך גם סבור רו"ח טולדנו המעריך שמינו הצדדים: "ש. איזה חשיבות ראית במסמך הזה. ת. דוח כספי מבוקר שנערך על ידי רואה חשבון חיצוני יש לו רמת אמינות גבוהה מכל מסמך אחר שיתן לי כל אחד מהצדדים כי הוא מבוקר על פי כללי חשבונאות." (ע' 52 לפרוטוקול) הערכת השווי הייתה אמורה להסתיים, על פי סעיף 5.6 להסכם האופציות, תוך שלושים ימים מיום הודעת המימוש [2.12.09]. המשיבה טענה כי המבקשת גרמה לכך שביצוע הארכת השווי התארכה ולא ניתנה במועד שנקבע בין הצדדים. בפועל הערכת השווי ניתנה ביום 26.5.10 כאשר הדו"ח המבוקר לשנת 2009 היה מוכן בסוף יוני 2010, דהיינו כחודש מאוחר יותר. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם היה על המשיבה כמי שהכינה את הדו"ח המבוקר להעבירו לרו"ח טולדנו והאם היה בדו"ח המבוקר כדי לשנות את הערכת השווי. הדו"ח המבוקר הוצג בסופו של יום לרו"ח טולדנו בהיותו על דוכן העדים. כשנשאל על ידי בית המשפט אם הוא יכול להתייחס אליו השיב: "לשאלת בית המשפט אני עונה כי ברגע שלא אוכל להמשיך את התשובה שניתנת על אתר מעל דוכן העדים אני אומר זאת. מחזור המכירות ירד בשברירי אחוזים, אני מתכוון בחישוב בראש אולי אחוז אחד. הנתון הבא שאני מתעכב הוא הרווח הגולמי התוצאה בפועל במאזן המבוקר הינה גבוהה מהתחזית שעמדה לנגד עיני. בחישוב בראש אני רואה כי מדובר בגידול של 2.5%. הדוח המבוקר גבוה ברווח הגולמי. לעניין הרווח התפעולי שהוא הנתון השלישי אני סוקר אותו הדוח בפועל גבוה בכ-200 אלף לעומת המספרים שהיו לנגד עיני. 200 אלף ל-5 מליון יוצא 4 אחוז. הוצאות המימון לא רלוונטיות למודל הערכת השווי ולכן גם הרווח הנקי אני לא מתייחס אליו אלא לרווח התפעולי. הוא גדול ב-4 אחוז בפועל לעומת מה שכתבתי לאור הנתונים שעמדו בפני. לשאלת בית המשפט האם השוני במספרים לעומת מה שעמד מולי במספרים האם הוא מהותי או זניח. הוא אינו מהותי. כיצד זה משפיע על הערכת השווי אני כמובן לא יכול מעל הדוכן כי אני צריך להכניס זאת למודל הערכת שווי ויש בזה עוד הרבה שיקולים וצריך לנתח את המספרים לעומקם. יתכן ולקחו הלוואות ולכן הוצאות מימון אינן רלוונטיות. בגלל שמודל הערכת השווי שהוא מתגלגל צופה פני עתיד הרי שתזוזה של אחוזים בשנה מסוימת מכאן לכאן אוף דה רקורד להשפעת הערכת השווי איני יודע כיצד היא תתבטא. השינוי אינו מהותי. (ע' 57 לפרוטוקול) עובר להוצאת הדו"ח המבוקר נערכת טיוטה שנשלחת ללקוח - במקרה זה למשיבה. רו"ח טולדנו נשאל בעניין זה וכן בעניין ההעדפה של הדו"ח המבוקר על מאזן הבוחן וענה: "ש. כמי שמכיר את המתודולוגיה של הביקורת לדוח מבוקר יש טיוטות. ת. כן. ש. האם הן מעוברות ללקוח. ת. אני לא יודע איך נוהג המשרד אבל בעיקרון כן. ש. הואיל והסכמת כי הדוח המבוקר הוא המסמך המדויק ביותר והואיל שידוע שלא היה בפניך אתה גם לא יכול לדעת אם וכיצד ועד איזה מידה היה משפיע. ת. נכון". (ע' 52 לפרוטוקול) 16. הנה כי כן, מחד גיסא אומר המעריך כי אין הוא יכול לומר כיצד והאם תשתנה חוות דעתו בהתייחס לנתונים המספריים של הדו"ח המבוקר של שנת 2009. שכן, על מנת לתת תשובה הוא צריך להכניס את הנתונים למודל הערכת שווי להכניס שיקולים נוספים ולנתח את המספרים לעומקם, ומאחר שהדו"ח לא היה לנגד עיניו בעת שכתב את חוות דעתו אינו יכול לדעת מה תהיה השפעתו; מאידך גיסא הוא אומר שהשינוי לדעתו אינו מהותי. רו"ח טולדנו ביקש את הדו"ח המבוקר כבר בשלב הצעת העבודה ומיד בתחילת העבודה ובלשונו: "אני בקשתי דוחות מבוקרים לשנת 2009 כבר בשלב הצעת העבודה. בקשתי אותו אני מניח בשנית בתחילת העבודה באזור חודשים פברואר מרץ ונאמר לי שהוא עדיין לא קיים. מהכירי את עולם החשבונאות בחברות פרטיות זה לא בלתי הגיוני כי בחודשים אלה לא יהיה דוח כזה. לא בקשתי אותו שוב בחודש מאי" (ע' 52 לפרוטוקול). נוכח חשיבותו של הדו"ח המבוקר לשנת 2009, ובקשתו המפורשת של המעריך לקבל את הדו"ח המבוקר, היה על המשיבה להודיע למעריך כי הדו"ח בהכנה וכן להודיע לו על המועד בו יהיה מוכן. לא זו אף זו, היה זה מן הראוי ליתן למעריך לעיין בטיוטה של הדו"ח המבוקר שכן גם טיוטה זו עדיפה על מאזן הבוחן. אשר על כן, יש לזקוף לחובת המשיבה את אי מסירת הדו"ח המבוקר או טיוטה שלו למעריך. תקציב פורמלי של השותפות 17. המבקשת טענה שמר גוברין מנהל המשיבה העיד כי המסמך הועבר אל רו"ח טולדנו. גם המבקשת סברה כי אכן המסמך הועבר לרו"ח טולדנו. בית טבע טוענת שהוטעתה בעניין זה על-ידי שסטוביץ, והדבר התגלה בעדותו של רו"ח טולדנו שהעיד כי מסמך זה לא הועבר אליו. המשיבה טענה שהוכח, בתצהירו של מר פרבר ובנספח 3 שצורף לו, כי הוא העביר לשפירא את התקציב של השותפות לשנת 2010. המבקשת לא הכחישה קבלת התקציב ונמנעה מלחקור את פרבר על תצהירו בעניין זה. הכרעה לעניין תקציב פורמלי של השותפות לשנת 2010 18. רו"ח טולדנו הסביר בעדותו את חשיבותו של התקציב הפורמלי של השותפות לדבריו תקציב הוא מסמך שנבנה בארגון מלמטה למעלה. דהיינו, מאנשי השיווק, דרך אנשי התפעול ועד לאנשי הכספים. מטרתו של התקציב ליצור תוכנית עבודה מחייבת לארגון לשנה הבאה. בארגונים גדולים ומסודרים התוכנית הזו נבחנת גם מול הביצועים במהלך התקופה. בארגונים גדולים עוד יותר, יש קשר בין התקציב והביצוע ובין מנגנון התגמול של ההנהלה הבכירה. התקציב בא להראות כיצד החברה חוזה את העתיד בכלים ובתוכנית העבודה שלה. לדברי רו"ח טולדנו במידה שמסמך כזה מצוי - הוא חשוב להערכת השווי. למרות שהמסמך היה קיים הוא לא הועבר בסופו של יום לרו"ח טולדנו שסבור כאמור שיש למסמך זה חשיבות לצורך הערכת השווי. 19. בסעיף 19 להמרצת הפתיחה נכתב שרו"ח טולדנו קיבל את התקציב הפורמלי של השותפות משסטוביץ, אך המעריך לא התייחס למסמך האמור. בסעיף 82.3 לתצהירו כותב מר גוברין, מנהל המשיבה שאת התקציב הפורמלי קיבל מעריך השווי מהמשיבה בדוא"ל וזאת בהסתמך על סעיף 19 הנ"ל להמרצת הפתיחה. עניין זה עלה בעת ההוכחות כאשר רו"ח טולדנו היה על דוכן העדים הוא נשאל על ידי בית המשפט: "ש. "אחרי שהובהר לך שהמסמך תקציב הפורמלי הועבר אליך בפועל, ונכתב בחוות דעתך שלא קבלת את התקציב הפורמלי של השותפות האם כאשר כתבת את חוות דעת, אכן עמד בפניך התקציב הפורמלי והאם התייחסת אליו ואם כן מדוע כתבת שלא קבלת אותו. ת. הסיבה שהסברתי מה החשיבות שאני רואה במסמך הזה בדיוק נועדה לצורך השאלה הזו. אני לא קבלתי תקציב פורמלי. מה שכן קבלתי זה מכתב מעו"ד גרייליק שבעינים שלי לא מהווה תקציב פורמלי אלא תרשומת מייל שאומרת מוצר ואחוזי גידול. זה עם כל הכבוד לא תקציב פורמלי" (ע' 53 לפרוטוקול). בשלב זה התערב בדיון מר גוברין שנכח באולם ואמר: "אני רואה את הודעת המייל שנמצאת אצל רו"ח טולדנו והמסמך הזה הוא אכן הודעת מייל וזה לא התקציב הפורמלי שנראה אחרת" (עמודים 53-54 לפרוטוקול). התוצאה היא שמסמך שיש לו חשיבות לצורך הכנת הערכת השווי לא נמסר למעריך למרות שהיה בידי המשיבה. שני הצדדים סברו, אולי בטעות, שהמסמך נמסר למעריך ואין לזקוף לחובת מי מהם את העובדה שבסופו של יום המסמך לא נמסר לרו"ח טולדנו, ולא עמד בפניו בעת שהכין את הערכת השווי. אשר על כן, ככל שבסופו של יום אחליט שיש להעביר להחזיר את חוות-הדעת לרו"ח טולדנו כי אז יילקח בחשבון גם התקציב הפורמלי. מידע ונתונים בנוגע לפעילות בית טבע 20. המבקשת טענה שעל פי סעיף 20 להמרצת הפתיחה המדובר במסמך שכן התקבל אצל רו"ח טולדנו, הבעיה במסמך זה כפי שרואה אותה המבקשת היא העובדה שרו"ח טולדנו כתב כי מסמכים אלה לא נמסרו לו, למרות שכן נמסרו לו. הדבר מוכיח לטעמה של בית טבע כי נפלה אצל המעריך טעות ועניין זה מחזק את הצורך בהחזרת העבודה אליו. המשיבה טענה שהמעריך הבהיר בעדותו, כי כל הנתונים שצוינו בהמרצת הפתיחה, הם נתונים שאינם מהותיים, וממילא אלו נתונים טרום כניסתה של המבקשת ל שותפות (לפני שנת 2003), היכולים להימצא אצל המבקשת בלבד. משכך, יכלה להעביר מידע זה במסגרת הפגישות הרבות שהיו לה עם מעריך השווי. הכרעה לעניין זה 21. המדובר במידע ונתונים בנוגע לפעילות בית טבע משנים שלפני העסקה- בעניין זה אין טענה של המבקשת למשיבה על כך שהסתירה נתונים שהיו בידיה. שכן, המדובר בנתוני פעילות עובר להקמת השותפות - נתונים שמטבעם של דברים מצויים בידי בית טבע. עיקר הטענה היא שהמעריך קיבל המסמכים וכתב שלא קיבלם ומן הסתם ולא הביאם בחשבון בהערכתו: "ש. האם נכון שצרפתם את הרשימה הזו 4 המסמכים החסרים לבקשתה של משפחת שפירא. ת. אני לא זוכר זה משהו שמקובל. אני לא זוכר שהתקבלה בקשה כזו אנו נוהגים לעשות זאת עם או בלי בקשה כדי להגיד מה קבלנו. ש. תאשר לי לפי המסמך האחרון שהוא של משפחת שפירא בלבד לפני השותפות עם שסטוביץ. ת. הכוונה לפני עידן שסטוביץ. אמת. ש. למי יש את הנתונים האלה. ת. אני מעריך כי לבית טבע אולי קבלתי את חלקם. לא קבלתי הרבה נתונים גם כי אולי עבר הרבה זמן. ש. בקשת ולא קבלת. ת. בקשתי ולא קבלתי ולא יודע מה הסיבה. בקשתי מבית טבע. ממשפחת שפירא. ש. זה נתונים לפני 2003. ת. נכון כדי להבין את התפתחות העסק טרום עידן שסטוביץ ולאחריו." (ע' 55 לפרוטוקול) לעומת זאת, בסעיף 16 לתצהירו של שפירא נכתב שהמסמכים נמסרו לרו"ח טולדנו. הרושם המתקבל אמנם שלגבי המסמכים האמורים יש בלבול שכן המסמכים הללו התקבלו בידו רו"ח טולדנו אך הוא סבר בטעות שהם לא התקבלו והוא לא התיחס אליהם. ככל שאחליט בסופו של יום שיש לבחון פעם נוספת את הערכת השווי, מן הסתם יובאו בחשבון גם המסמכים האמורים. פגיעה בזכות הטיעון של בית טבע על-ידי רו"ח טולדנו 22. המבקשת טענה שמסירת חוות-דעת טולדנו מבלי שניתנה לבית טבע שיווק הזכות למצות את טיעוניה, ובמיוחד מקום בו הובטח לה כי כך ייעשה, מהווה פגיעה בזכות הטיעון, המהווה חלק מכללי הצדק הטבעי. עוד טענה המבקשת כי לא נמסרו מסמכים מהותיים לעיונה, למרות שמסמכים אלה היו הכרחיים מבחינתה (וכמסתבר - גם מבחינת רו"ח טולדנו עצמו) לגיבוש עמדתה כלפי הנושא הנדון בכלל, וכלפי טיוטת חוות-הדעת בפרט, עניין המהווה מקרה פרטי, וחמור, של פגיעה בזכות הטיעון כחלק מכללי הצדק הטבעי וטעם לתקיפת הערכת שווי, גם אם נקבע כי זו תהיה סופית ומחייבת. המשיבה טענה שהטענה בדבר פגיעה בזכות הטיעון של המבקשת על ידי מעריך השווי הופרכה (ונזנחה בסיכומי המבקשת) לצורך ביסוס הטענה לפיה המעריך הפר את הסיכום עמו, צרפה המבקשת הודעת דוא"ל קטועה בלבד בה נכתב על ידי המעריך כי הערכת השווי הסופית תצא (לכאורה) ביום 29.5.09. אלא, שבמסגרת הדיון הוצגה הודעתו המשלימה של המעריך כי מדובר בטעות סופר וכי המועד הוא יום ה-29.4.10. המבקשת בעצמה אישרה זאת בחקירה הנגדית. המעריך אישר כי נערכו פגישות רבות עם נציגי המבקשת ועם פרופ' עופר אשר סייע וייעץ למבקשת בעניין הערכת השווי וכן כי קיבל הערות בכתב מהמבקשת. הכרעה לעניין הטענה בדבר פגיעה בזכות הטיעון 23. מהחומר שהיה בפני שוכנעתי שניתנה זכות טעון הולמת למבקשת. פרופ' עופר שליווה את המבקשת כחמישה חודשים במסגרת הליך הערכת השווי, נפגש עם המעריך וגם עם שותפו, רו"ח סביצקי, והציג בפניהם חומרים ללא הגבלה. ביום 9.5.10 הודיע מעריך השווי כי בכוונתו להוציא הערכת שווי סופית תוך 14 ימים לאחר שקיבל את הערות כל הצדדים בכתב למרות ארכה זו, הודיע המעריך כי הוא נתן ארכה נוספת בעקבות חומרים נוספים שהמבקשת ביקשה להעביר לידו. המעריך אישר בחקירתו כי הועברו לו חומרים שכלל לא נתבקשו על ידו. רק לאחר כל זאת, ביום 26.5.10, באיחור של כחודש מהמועד שנקבע (29.4.10), הוגשה הערכת השווי הסופית. אשר על כן, שוכנעתי שאין ממש בטענת המבקשת שהמעריך פגע בזכות הטיעון שלה. נהפוך הוא, רו"ח טולדנו קיבל חומרים רבים ואיפשר למבקשת לומר את דעתה ללא הגבלה. אין להתעלם מהעובדה שחלק מהסיבות לכך שחוות הדעת ניתנה באיחור, נובע משפע החומרים והעיתוי בו הועברו למעריך. התוצאה היא שדין טענת המבקשת שעניינה פגיעה בזכות הטיעון להידחות. טענת המבקשת בדבר הסתרת מסמכים נוספים על-ידי שסטוביץ 24. בית טבע טענה ששסטוביץ ניסתה להציג מצג, באמצעות הגשת תצהירו של מר פיני פרבר, שכביכול, חלק גדול מן המסמכים שבית טבע טוענת כי לא הועברו אליה, דווקא כן הועברו. לטענת בית טבע, מר פרבר הודה כי דוחות רווח והפסד של השותפות לרבעון הראשון של 2010 לא הועברו; כי מאזני בוחן של השותפות לשנים 2003 - 2010 לא הועברו; כי הבקשה להעברת דוחות השמדה של מוצרים ושל פירוט בונוסים ללקוחות כלל לא נמסרה לו, וכי אם היה מתבקש להעביר נתונים אלה לא הייתה לו כל בעיה להעבירם משמע - אין מדובר ב"סוד מסחרי" או במסמכים שאסור להעבירם מטעמים אחרים. עוד טענה בית טבע שאין ממש בטענה לפיה מסמכי ההנחות ללקוחות השותפות לא נמסרו הואיל ולשותפות לא היו לקוחות וכולם היו לקוחות שסטוביץ בלבד. הנתונים הללו לא נמסרו כי רצו להסתירם. הטענה לפיה נתוני הבונוסים ללקוחות מהווים סוד מסחרי של שסטוביץ נסתרה בתצהירו של מר פרבר, ממנו ניתן להיווכח כי נתונים אלה, באופן חלקי, הועברו. היא נסתרה גם בעדותו, בה אמר כי אם היה מתבקש היה מעביר את הנתונים. שסטוביץ טענה שעל פי תצהירו של מר פרבר, התגלה שהמבקשת קיבלה את כל המסמכים והנתונים שטענה בהמרצת הפתיחה, כי לא קיבלה אותם. המבקשת נמנעה מלחקור את פרבר בעניינים אלו או לתת תצהיר נגדי ויש לקבל האמור בו ללא סייג. הכרעה בטענה של הסתרת מסמכים נוספים 25. על מנת להראות לבית המשפט שהמסמכים המבוקשים הועברו למבקשת, המציאה המשיבה תצהיר של מר פרבר המשמש כאמור כמנהל חטיבת מזון ובריאות של המשיבה. מר פרבר הצהיר שהחל מחודש דצמבר 2009 ואילך, ערך פגישות עדכון עם מר צביקה שפירא, ביחס לפעילות שותפות בית טבע. בנוסף לפגישות, ניהל עם מר שפירא קשר רציף באמצעות דואר אלקטרוני ובטלפון. מאחר שההנחיה הייתה לשתף את מר שפירא במידע, למיטב זכרונו של פרבר, מר שפירא קיבל ממנו כל מידע שביקש. במסגרת תכתובות שהועברו בין פרבר למר צביקה שפירא ובמסגרת הפגישות, ביקש שפירא מפרבר להעביר לו מסמכים רבים ביחס לשותפות. המדובר במידע לו נזקק מר שפירא לצורך הליך הערכת השווי לחברה. כאמור, העביר לו פרבר, כך על פי תצהירו, את מלוא המסמכים שהתבקשו והייתה לו אפוא גישה אליהם. עוד הצהיר מר פרבר שבמהלך החודשים דצמבר 2009- אפריל 2010, העביר למר צביקה שפירא, את כל המסמכים אשר היו ברשותו וברשות השותפות, שהתבקשו על ידו, ובין היתר: ביום 23.12.09 נשלח דו"ח רווח והפסד מצטבר של בית טבע לחודש נובמבר 2009. לבקשתו של מר שפירא, שלח פרבר ביום 4.1.10 לה"ה חן קופמן וקובי מוטיב, העובדים בש. שסטוביץ, בקשה לקבל נתוני מלאי סגירה סופי של שותפות בית טבע לשנת 2009. בקשתו זו הועברה לגב' לריסה גרינשפון אשר עוסקת בהנהלת חשבונות עבור המבקשת ועבור השותפות, וזו השיבה למר פרבר קובץ מלאי סגירה של השותפות נכון ליום 31.12.09 כפי שמופיע במערכת ה-SAP. לאחר שקיבל את הנתונים המבוקשים, העביר אותם ישירות למר צביקה שפירא באמצעות הדוא"ל. ביום 12.1.10, לבקשת מר צביקה שפירא, שלח אליו מר פרבר קובץ מכירות בית טבע לפי פריט, כמות וכסף לשנים 2007, 2008, 2009. מר שפירא ביקש, באם הדבר אפשרי, לקבל נתונים לשנים עברו (2005-2006) ואת התקציב לשנת 2010. לאחר בירור שערך פרבר גילה כי הנתונים לשנים עברו אינם קיימים במערכת ה-SAP והודיע למר צביקה שפירא על כך. בתגובה ענה לו מר שפירא כי אם כך הדבר, אין הוא זקוק לנתונים אלו. ביחס לתקציב שנת 2010, הוא הועבר במועד מאוחר יותר אל מר שפירא, במסגרת אחת מפגישות העדכון שנערכו בין פרבר לשפירא. ביום 12.04.10 ביקש מר שפירא מפרבר לשלוח לו את דו"ח מכירות ינואר-מרץ 2010 לשותפות בית טבע. לאחר שפרבר הוציא את הנתונים מתוך מערכת ה-SAP שלח את דוחות המכירות המבוקשים לחודשים ינואר-מרץ 2010. ביום 13.4.10 העביר מר פרבר למר שפירא הודעת דוא"ל בה עודכן מר צביקה שפירא, לבקשתו, במבצעים החדשים אשר עתידים לצאת וכמו כן על הפעילות שיווקית. עוד הצהיר מר פרבר שבמסגרת פגישות העדכון, העביר למר שפירא לבקשתו גם ד ו"ח רווח והפסד לשנת 2009. מר פרבר ראה לציין בתצהירו שבמסגרת הפגישות עם מר צביקה שפירא, מסר לו לבקשתו מידע רב ונתונים שונים ביחס לשותפות, גם באופן ידני, ואין בידו רישום מלא ומדויק של כל יתר הנתונים שהעביר. מר פרבר הצהיר שבמהלך הפגישות שנערכו על דרך קבע במשרדי השותפות, עד לחודש אפריל 2010, האווירה הייתה רגועה, נינוחה ועסקית, ולעולם לא קמה תלונה מצידו של מר צביקה שפירא. באשר לטענת בית טבע כי היא נותקה מזרם המידע בכל הנוגע לשותפות עוד בחודש דצמבר 2009 (לאחר הודעת המימוש), מצהיר פרבר כי ההיפך הוא הנכון - שכן הוא ומר צביקה שפירא שמרו על קשר רציף, ניהלו פגישות קבועות, תוך שפרבר עונה לבקשותיו של שפירא למידע ומעביר אליו מידע ונתונים רבים. 26. מן הראוי לציין שתצהירו של מר פרבר לא נסתר בחקירה נגדית. מר פרבר ענה בשלילה לשאלה האם הייתה לשסטוביץ מדיניות של הסתרת נתונים המתייחסים לפעילות השותפות בשנת 2010 : "ש. האם הממונה עליך לא מסר לך שיש מדיניות ברורה לא להעביר למשפחת שפירא מסמכים שמתייחסים לפעילות בשנת 2010. ת. לא "(ראו פרוטוקול ע' 49). מר פרבר העיד שלא העביר לשפירא לפני 26.5.10 דוחות רווח והפסד של השותפות לרבעון הראשון של שנת 2010 ומאזני בוחן של השותפות לשנים 2003-2010, כיוון שאלה נתונים שאינם נגישים לו והוא העביר רק נתונים תפעוליים של החברה שהם נגישים לו. מעדותו עולה שכל נתון שבשליטתו והוא היה מתבקש להעביר היה מעביר. התוצאה היא שלא שוכנעתי שיש ממש בטענת המבקשת לפיה הייתה מגמה של שסטוביץ להסתיר מבית טבע מסמכים שהיו דרושים להכנת הערכת השווי. טענות המבקשת בדבר טעויות חמורות בחוות-דעת טולדנו 27. המבקשת סבורה שרו"ח טולדנו טעה בחוות דעתו והטעות עולה מתחשיב קל לביצוע כדלקמן: בשנת 2003 רכשה שסטוביץ 35% מהפעילות לפי שווי של 31 מליון ₪. סכום זה עולה גם מצירוף הסכומים הבאים ששילמה שסטוביץ: 6.5 מליון ₪ על- פי סעיף 5.2 להסכם רכישת הנכסים הראשון, בתוספת 3 מליון ₪ על-פי סעיף 9 (יב') להסכם ההפצה ובתוספת 1.35 מליון ₪ על-פי סעיף 4 לכתב התחייבות לאי תחרות; את התוצאה יש לחלק ב- 35 ולכפול ב- 100 (שכן נרכשו 35%), והתוצאה היא בדיוק 31 מליון ₪ בשנת 2003. לטענת המבקשת מר גוברין הודה כי מעת ייסוד השותפות ועד פירוקה, שווי הפעילות הושבח. משמע, אליבא דמבקשת, לכל הפחות הייתה הערכת השווי אמורה לעמוד על קצת למעלה מ- 31 מליון ₪, ולא על 23.7 מליון ש"ח. עוד מוסיפה המבקשת וטוענת שלסכום זה ניתן להגיע בדרך אחרת על פי סעיף 5.3 להסכם האופציות, בו הוענקה לשסטוביץ אופציה לרכישת 15.1% מהפעילות בסכום של 4.681 מליון ₪. חלוקת סכום זה ב- 15.1 (שכן שם דובר על אופציה לרכישת 15.1%) ומכפלת התוצאה ב- 100, מביאים שוב, לשווי מדויק של 31 מליון ₪. בית טבע המשיכה וטענה ששסטוביץ עצמה סבורה כי נפלו בחוות-דעת טולדנו טעויות חמורות, ולראיה - פרופסור קרייזברג מטעמה מסר הערכת שווי נמוכה בכ- 25% - 33% ביחס להערכת השווי של רו"ח טולדנו. המשיבה טענה לעניין הטעויות הנטענות בחוות דעתו של המעריך שהתחשיב אותו מבצעת המבקשת מהווה הטעיה חמורה. "התחשיב" נטען גם בפני המעריך שדחה אותו בהיותו שגוי. לטעמה של המשיבה, התחשיב מערבב מין בשאינו במינו וסוכֵם תמורות שניתנו בעבור דברים דוגמת הסכם הפצה ואי תחרות. מערכת ההסכמים קבעה במפורש כי בתמורה למכירת 35% מערך השותפות תשלם המשיבה סך כולל של 6,500,000 ש"ח בלבד. לפיכך, קבע המעריך בהערכת השווי כי שווי השותפות בשנת 2003 הוערך ב- 18.6 מיליון ₪. לפיכך השווי שנקבע בהערכת השווי הסופית (23.7 מיליון ₪), מהווה גידול של כ-25% בשותפות במהלך שש השנים בה פעלה. הכרעה לעניין הטענה בדבר הטעויות הנטענות בחוות הדעת של המעריך 28. כפי שהובהר לעיל הצדדים בחרו ברו"ח טולדנו כמעריך מוסכם. עתה כאשר הערכתו אינה נושאת חן בעיני המבקשת נטענת הטענה בדבר טעויות שנפלו בחוות דעתו. אם הבסיס לחישוב היה ערכה של בית טבע בעת חתימת ההסכם כי אז היו הצדדים מסכימים בעת כריתת ההסכם על הבסיס האמור ומכאן ואילך היה על המעריך לקבוע את השווי כפונקציה של הגריעה או התוספת מאותו ערך יסודי. הצדדים בחרו את רו"ח טולדנו להעריך את ערכה של השותפות בנקודת זמן מסוימת בהתאם לשיקול דעתו ומומחיותו. לכן אין מקום לטענות בדבר טעויות בחוות דעתו המסתמכות על אינטרפרטציה של צד זה או אחר להסכם בדבר השווי של בית טבע בעת כריתת מערכת ההסכמים. לא זו אף זו, כפי שהוסבר, הרציונאל לצמצום עילות ההתערבות, מתחייב מכיבוד רצונם של הצדדים להגשים את מטרותיהם בהסכמים שאותם כרתו ומציפיותיהם הסבירות כי לשאלה פלונית יינתן מענה הולם ומקצועי אשר נמצא בתחום המומחיות של רו"ח טולדנו שמונה על ידם. הטענות בדבר טעויות בחוות דעתו הן טענות של המבקשת המופנות כנגד שיקול דעתו של המעריך וככאלה אין לקבלן. לכן דין טענה זו של המבקשת בדבר טעויות בחוות דעתו של רו"ח טולדנו, להידחות. הכרעה בתובענה 29. כפי שהוסבר לעיל עומדת לבית טבע הזכות המשפטית לתקוף הערכת שווי שהוגדרה על ידי הצדדים כהערכת שווי סופית ומחייבת בהתאם לסעיף 5.6 להסכם האופציה. יחד עם זאת, זכות זו מוגבלת לאותם המקרים שבהם יוכח שהמעריך פעל בחריגה מסמכות, שלא בהגינות, בחוסר תום-לב, במרמה או תחת השפעה בלתי הוגנת, או שחוות הדעת הושגה באמצעים בלתי כשרים (ראו עניין מרום ועניין יפה נוף דלעיל). לאור ההלכות הללו התמקדו טיעוני המבקשת - בית טבע, בטענות המבוססות על פגיעה בכללי הצדק הטבעי באופן כללי. באופן פרטני נטען שהערכת השווי התבססה על חומר חלקי וחסר, הייתה פגיעה בזכות הטיעון של בית טבע וכן נטענה טענה ששסטוביץ הסתירה מסמכים החסרים לבית טבע לביסוס טענותיה. לאחר דיון בטענות בית טבע הגעתי למספר ממצאים עובדתיים כדלקמן: א. הטענה שחוות-דעת טולדנו התבססה על חומר חלקי וחסר ביותר: 1. באשר לנתוני רבעון ראשון של שנת 2010, קבעתי שהמעריך שמינו הצדדים ביקש את נתוני הרבעון הראשון של שנת 2010 שהיו יכולים לסייע לו בשלילה או אישור טענות הצדדים הקשורות להערכת השווי. למרות שהנתונים היו בידי שסטוביץ היא החליטה שלא להעביר לרו"ח טולדנו את הנתונים הללו. 2. באשר לדוחות מבוקרים של שנת 2009 - נוכח חשיבותו של הדו"ח המבוקר לשנת 2009, ובקשתו המפורשת של המעריך לקבל את הדו"ח המבוקר, היה על המשיבה להודיע למעריך כי הדו"ח בהכנה והמועד בו יהיה מוכן. לא זו אף זו, היה זה מן הראוי ליתן למעריך לעיין בטיוטה של הדו"ח המבוקר שכן גם טיוטה זו עדיפה על מאזן הבוחן. אשר על כן, יש לזקוף לחובת המשיבה את אי מסירת הדו"ח המבוקר או טיוטה שלו למעריך. 3. באשר לתקציב פורמלי של השותפות - קבעתי שיש חשיבות למסמך זה לצורך הכנת הערכת השווי. המסמך לא נמסר למעריך למרות שהיה בידי המשיבה. שני הצדדים סברו, אולי בטעות, שהמסמך נמסר למעריך ואין לזקוף לחובת מי מהם את העובדה שבסופו של יום המסמך לא נמסר לרו"ח טולדנו, ולא עמד בפניו בעת שהכין את הערכת השווי. 4. באשר למידע ונתונים בנוגע לפעילות בית טבע נקבע שככל שאחליט בסופו של יום שיש לבחון פעם נוספת את הערכת השווי, מן הסתם יובאו בחשבון גם המסמכים האמורים. ב. פגיעה בזכות הטיעון של בית טבע על-ידי רו"ח טולדנו - נקבע שדין טענת המבקשת שעניינה פגיעה בזכות הטיעון להידחות. ג. טענת המבקשת בדבר הסתרת מסמכים נוספים על-ידי שסטוביץ - לא שוכנעתי שיש ממש בטענת המבקשת לפיה הייתה מגמה של שסטוביץ להסתיר מבית טבע מסמכים שהיו דרושים להכנת הערכת השווי. ד. טענות המבקשת בדבר טעויות חמורות בחוות-דעת טולדנו - טענה זו של המבקשת נדחתה כמובהר לעיל. 30. נמצא שיש ממש בטענות המבקשת לפיה חוות דעתו של רו"ח טולדנו התבססה על חומר חלקי וחסר, ודין שאר טענותיה של המבקשת להידחות. בשלב זה יש לחזור לשאלה הראשונית האם העובדה שחוות הדעת של רו"ח טולדנו התבססה על חומר חלקי וחסר יש בה בנסיבות העניין להיעתר באופן חלקי או מלא לעתירתה של המבקשת. המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה מהטעם שהמעריך עצמו קבע שלא היו חסרים לו נתונים לשם מתן חוות דעתו. מצד אחד חזקה על המעריך שלא היה נותן הערכה אם לא היו בידיו מספיק נתונים לעשות כן. מצד שני יש בהעמדת השאלה למעריך בבחינת העדת הנחתום על עיסתו. גם אליבא דרו"ח טולדנו אילו היו בפניו נתוני הרבעון הראשון של שנת 2010, הדוחות מבוקרים של שנת 2009, התקציב הפורמלי של השותפות והמידע ונתונים בנוגע לפעילות בית טבע, הייתה הערכתו יכולה להיות מדויקת יותר. לא ניתן לומר בשום פנים ואופן, שהמעריך פעל בחריגה מסמכות, בחוסר תום לב, במרמה או שחוות הדעת הושגה באמצעים בלתי כשרים. לעומת זאת מאחר שגם לדעתו יש חשיבות למסמכים שלא היו בפניו, כי אז יהיה זה בלתי הוגן כלפי הצדדים ליתן חוות דעת בלי להסתמך על המסמכים האמורים. מה עוד שניתן היה להמציאם עובר לכתיבת חוות הדעת (למעט הדו"ח המבוקר לשנת 2009 שניתן היה הציג טיוטה שלו). מהראיות שהיו בפני נדמה כי הופעל לחץ על המעריך ליתן חוות דעת בהקדם האפשרי נוכח החריגה מלוח הזמנים הראשוני, בעקבות לחץ זה בחר המעריך לבסס את חוות דעתו שלא על נתונים מיטביים. אשר על כן ראיתי לקבל את הבקשה באופן חלקי - המסמכים המאוזכרים בסעיף 29. א' 1-4 דלעיל יועברו לאלתר לרו"ח טולדנו, אשר לאחר שילמד אותם יקבע אם יש בהם כדי לשנות את חוות דעתו. הוצאות ושכ"ט: לאור התוצאה אליה הגעתי לפיה חלק ניכר מהסעדים שהתבקשו במסגרת התובענה לא התקבלו והסעדים שהתבקשו בסופו של יום היו שונים מהסעדים שהתבקשו במסגרת התובענה הראשונית, לא ראיתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות או שכ"ט. לפיכך כל צד ישא בהוצאותיו ובשכר טרחת עורך דינו. יישוב סכסוכיםבורר