האם חובה על הבנק ליידע את לוקח המשכנתא אודות האפשרות לבטח את המשכנתא בביטוח חיים ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משכנתא בלי ביטוח חיים: בפניי תביעה כספית בסך 506,000 ₪ אשר הוגשה על ידי עיזבון המנוח ז"ל ויורשיו, בטענה שהנתבע/הבנק היה חייב לצרף את המנוח לביטוח חיים ו/או לדאוג שהוא יצטרף לפוליסת ביטוח חיים ו/או להסביר למנוח את מחויבותו להצטרף לביטוח חיים ובפועל לא פעל כן. ביום 11.8.97 נחתם בין המנוח והבנק הסכם הלוואה והסכם משכנתא מסגרת למתן הלוואה למנוח על סך נומינלי של 371,000 ₪ לצורך מימון רכישת דירה ברחוב יוספטל 6/14 באשדוד. זוהי הלוואה שבחלקה הינה משכנתא לזכאים של משרד השיכון בבנק לאומי למשכנתאות באשדוד. (להלן: "ההלוואה"). א. תמצית טענות התביעה 1. המנוח עלה ארצה ביום 18.8.96, נטל את ההלוואה ביום 11.8.97 ונפטר ביום 7.4.02. בעת חתימתו על הסכם ההלוואה, לא ידע המנוח קרוא וכתוב בשפה העברית. הנתבע נמנע במחדליו ורשלנותו לצרף את המנוח לפוליסת ביטוח חיים ולחילופין, כך התובעים, הוא הציג בפני המנוח מצג שווא, לפיו הוא צורף לביטוח חיים, אך בפועל נמנע הנתבע מלצרפו לביטוח כזה. עוד טוענים התובעים, כי הנתבע נמנע מלהסביר לתובע, אשר היה עולה חדש בעת חתימת הסכם הלוואה ולא הבין את שפת העברית, את סעיפי ההסכם ואפשרויות ביטוח החיים העומדות בפניו. לטענתם, במועד נטילת ההלוואה היה המנוח אדם בריא, למעט בעיית אולקוס, ובגיל 44 שנים. למרות האפשרויות שעמדו בפני המנוח לערוך ביטוח חיים, הנתבע נמנע מלצרפו לביטוח חיים מתוך רשלנות ובנוסף לכל אלה, הנתבע כלל לא יידע את המנוח, כי אינו מבוטח. 2. לטענת התובעים, אחת מדרישות הסכם ההלוואה הינה כי הנתבע מקנה לעצמו זכות בלתי מסויגת לפעול ולעשות בשם הלווה כל פעולה הנוגעת להצטרפותו לביטוח חיים, והעמיד בפניו מצג שהוא אכן מצרפו לביטוח כזה. הנתבע לא מילא למנוח שאלון בריאות, לא החתים אותו על טופס ויתור סודיות רפואית ולא הגיש את מועמדותו לחברת ביטוח. הנתבע הטעה את המנוח במחדל, בכך שנמנע מלהסביר לו "עניין מהותי" כהגדרתו בס' 3 לחוק הבנקאות (שרות ללקוח) התשמ"א 1981, בפרט שמדובר היה בעולה חדש אשר מתקשה בשפה. 3. התובעים טוענים כי המנוח היה המפרנס העיקרי, הם היו סמוכים אל שולחנו, ולאחר מותו לא עלה בידיהם לשלם את תשלומי המשכנתא. התובעים 2-3, אשר היו קטינים בעת נטילת ההלוואה מהבנק ולא היו נוכחים באותו מעמד, הצהירו כי התגוררו עם אביהם המנוח בדירה מאז נרכשה ולמעט בעיית אולקוס, המנוח היה אדם בריא, ואף צורף במקום עבודתו, לביטוח מנהלים המהווה גם ביטוח חיים. עוד הצהירו תובעים 2-3, כי המנוח לא הבין עברית בעת נטילת ההלוואה, כי נאמר לו שהוא מבוטח בביטוח חיים ומבנה וכי התובעים 2-3 הם המוטבים בפוליסת הביטוח. הפקידה אשר הסדירה את ההלוואה מול המנוח, הייתה בעת נטילת ההלוואה על ידי המנוח, עובדת חדשה בבנק. 4. התובעים עותרים לחייב את הנתבע לשלם להם את סכום התביעה כדלקמן: 115$ בתוספת 2,400 ₪ במכפלת מספר החודשים בהם שהו מחוץ לדירתם בתוספת כל החזר אשר שילמו מיום פטירת המנוח לנתבע. 50,000 ₪ עוגמת נפש בגין הליכי הכינוס שבוצעו כלפיהם עת התגוררו בדירה, הצמדה וריבית. ב. תמצית טענות ההגנה 1. תביעה זו הינה דיון רביעי בין הצדדים בערכאות השונות, בהליכים שניהלו התובעים נגד הנתבע, וכולם הסתיימו בדחייתם או מחיקתם. בהתאם להסכם ההלוואה שנחתם בין המנוח לבנק ביום 11.8.97, הלווה הנתבע למנוח סכום נומינאלי בסך 371,000 ₪ לצורך מימון רכישת דירה ברחוב יוספטל 6/14 באשדוד (להלן: "הדירה"). במועד הרלוונטי להסכם ההלוואה נשוא תביעה זו, הבנק נהג להציע ללווים אשר עמדו בקריטריונים של גיל ובריאות שנקבעו על ידי חברת הביטוח "מגדל", לרכוש ביטוח חיים במסגרת תכנית ביטוח חיים קבוצתי לליווי הבנק, אשר שימש עבור הבנק בטוחה נוספת, במקרה של מות הלווים. עם זאת, הבנק לא היה חייב להודיע ללווה על האפשרות לרכוש ביטוח חיים במסגרת נטילת ההלוואה ואינו יכול לחייבו לערוך ביטוח כזה ו/או להציע לו ביטוח חיים ו/או לדאוג כי יערך עבורו ביטוח כזה. נהפוך הוא, עריכת ביטוח חיים הינה התחייבות הלווה כלפי הבנק. עם זאת, הבנק נוהג להבהיר ללווים את זכותם לערוך ביטוח חיים באמצעות כל חברת ביטוח על פי שיקול דעתם. אי ביצוע ביטוח חיים מכל סיבה, אינו מונע מהבנק את האפשרות להעמיד ללווה הלוואה על פי שיקולי הבנק וכך אף פעל הבנק בהלוואות רבות, על פי שיקול דעתו הבלעדי. 2. פקידת הבנק, גב' זהבה גרינקול, אשר טיפלה בעניינו של המנוח, הינה דוברת רוסית, שפת האם של המנוח, הנחתה אותו בכל מהלך מתן ההלוואה, הסבירה לו את מהות המסמכים עליהם חתם והחתימה אותו על המסמכים. במועד הרלוונטי, לווים אשר ביקשו להצטרף לפוליסת ביטוח החיים הקבוצתי, חתמו על הצהרה שהינם בריאים. לווה שלא יכול להצהיר כי הינו בריא, בהתאם לטופס עליו נהג הבנק להחתים לצורך הצהרת מצב בריאותו של הלווה,, לא צורף לביטוח זה ולא מולא עבורו כל טופס. במידה והחל מילוי הטופס והתברר כי הלווה אינו עומד בקריטריונים הנדרשים על ידי חברת הביטוח, הטופס הושמד. 3. בחקירתו (ע' 19 שורות 19-23 לפרוטוקול הדיון מיום 3.10.10) העיד מר יקיר וייס מטעם הנתבע, כי במקרה שמצב בריאותו של הלווה לא אפשר עריכת ביטח חיים, טופס הצהרת הבריאות הושמד, כיוון שטופס הצהרת בריאות הינו "טופס חי", רק כאשר הלווה מבוטח בביטוח חיים, (ע' 20 שורות 25-26 לפרוטוקול מיום 3.10.10). במקרה כזה, בו טופס הצהרת הבריאות הושמד או לא מולא עקב מצב בריאותו של הלווה, נותר בתיק הלווה בבנק טופס מצב ביטוחים בו נרשם "לא בוטח עקב מצב בריאות לא תקין". בחקירתו העיד מר וייס, כי מבחינת הבנק, לצורך אי עריכת ביטוח החיים במסגרת הפוליסה הקבוצתית מטעם הבנק, די בכך שהלווה משיב בחיוב לאחד מהתנאים הבריאותיים המנויים בטופס, כדי שלא יצורף לאותו ביטוח. לדבריו "אם יש טופס הצהרת בריאות חתום, יש ביטוח. אין טופס הצהרת בריאות חתום, אין ביטוח." (ע' 28 שורות 27-28 לפרוטוקול מיום 3.10.10) 4. במקרה נשוא תביעה זו, המנוח השיב לשאלת פקידת הבנק, כי מצב בריאותו אינו תקין ולכן, לא מולאה לגביו בקשת הצטרפות, נרשם בטופס מצב ביטוחים כי לא נעשה לו ביטוח עקב מצב בריאותי לא תקין, והמנוח אישר בחתימתו את האמור בטופס. המנוח דווח בתמציות החשבון השנתי, כי לא היה לו כיסוי ביטוחי להלוואה, כאשר נרשם בהן בסעיף המיועד לביטוח החיים "לא מבוטח". מר יקיר וייס, אשר בעבר שימש כפקיד משכנתאות בבנק, במועד הרלוונטי שימש כמנהל אזור הגליל והקריות בבנק, והיום הינו מורשה חתימה באגף לייעוץ משפטי, פרט בתצהירו את סדרי העבודה שהיו נהוגים בבנק במועד הרלוונטי. בהתאם לאותם נהלים, לאחר קבלת אישור עקרוני להעמדת ההלוואה ובעת חתימת הלווים על טופסי ההלוואה, פקידי הבנק נהגו להסביר להם לגבי כל מסמך ועל מה הם חותמם. בפני הלווים פורטו כל תנאי ההלוואה, תוך שיידעו אותם לגבי דרישות הבנק לעריכת ביטוח חיים בכפיפות למגבלות גיל ובריאות תקינה. פקידי הבנק נהגו להעמיד בפני הלווים את האופציה להצטרף לתכנית ביטוח חיים קבוצתית בחברת מגדל וכן, כי הינם רשאים לפי שיקול דעתם לבצע ביטוח חיים בכל חברת ביטוח אחרת, כל עוד הבנק ירשם כמוטב באותה פוליסה. הלווה חתום על תדריך ללווים המפרט זאת. 5. כאשר לווים בקשו להצטרף לתכנית ביטוח חיים באמצעות הבנק, היה עליהם למלא ולחתום על טופס הצהרת בריאות וויתור על סודיות רפואית. פקידי הבנק הם שהקריאו ללווים את טופס הצהרת הבריאות ורשמו את מצבם הרפואי בעבר ובהווה, על פי תשובות הלווים. לטענת מר וייס, ללווים דוברי רוסית, הועמד פקיד דובר שפתם וכך היה גם במקרה של המנוח. ככל שהלווה השיב בחיוב לאחד מליקויי הבריאות שפורטו בטופס, הוא לא יכול היה להצטרף לתכנית הביטוח הקבוצתי באמצעות הבנק, וטופס הצהרת הבריאות שמולא, הושמד. במקרה כזה, הוסברו ללווה ההשלכות מאי עריכת הביטוח. עם זאת, הצהיר מר וייס, כי גם כאשר ללווה, אשר מפאת מצבו הבריאותי לא נערך לו ביטוח חיים, לא הייתה לבנק מניעה להעמיד לו הלוואה, כפי שנעשה במקרה נשוא תביעה זו. הבנק נוהג להעמיד הלוואות, על פי שיקול דעתו הבלעדי, גם במקרה בו הלווה לא ערך ביטוח חיים ואין משמעות לשאלה, מהי הסיבה לאי עריכת הביטוח, כאשר את ההלוואה מאשרת יחידת האישורים. 6. מר וייס הצהיר, כי מטופסי ההלוואה של המנוח עולה, כי מפאת מצבו הבריאותי הוא לא הצטרף לביטוח החיים הקבוצתי באמצעות הבנק. לתצהירו צורף טופס מצב הביטוחים (נספח 5 לתצהירו) בו מצוין כי לא נערך למנוח ביטוח חיים עקב מצב בריאותי לא תקין, ובסמוך להערה זו חתום המנוח. המנוח ידע שאין לו ביטוח חיים, מה שהודע לו על ידי הבנק בכל שנה בתמצית החשבון השנתי אשר נשלח אליו. עוד העיד מר ויס, כי מסמכי ההלוואה עליהם חותם הלווה הם בשפה העברית, ונציג הבנק שמטפל בלווה, מדבר את שפתו של הלווה. 7. עדת הבנק גב' גרינקול חזרה בתצהירה על נוהלי מתן ההלוואה, טופס הצהרת בריאות, תנאי ההצטרפות לפוליסת ביטוח החיים הקולקטיבי באמצעות הבנק וההסברים שניתנים ללווים הן לגבי ההלוואה והן לגבי הטפסים שעליהם הם חותמים. לדבריה, ממסמכי תיק ההלוואה של המנוח עולה, כי הוא לא צורף לתכנית הביטוח הקבוצתי עקב מצב בריאות לא תקין וחתם לעניין זה על גבי טופס מצב ביטוחים. בחקירתה העידה גב' גרינקול, כי היא טיפלה במסמכי ההלוואה של המנוח, אם כי אינה זוכרת את המקרה נוכח הזמן הרב שעבר. אמנם כל מסמכי ההלוואה היו בעברית, אך היא דוברת רוסית והיא נוהגת להסביר לדוברי השפה הרוסית. על פי עדותה, כאשר היא פותחת תיק משכנתא ללווה הפוטנציאלי, היא מציגה בפניו את הדרישה לעריכת ביטוח חיים ואת שתי האפשרויות העומדות בפניו. האחת, ביטוח קבוצתי באמצעות הבנק והשנייה, ביטוח חיים על פי בחירתו. על פי תצהיר הצטרפות הלווה, היא בודקת אם הלווה בריא בהתאם לרשימת המחלות המופיעה בטופס. לפי נהלי הבנק, במקרה שהלווה חולה באחת המחלות המפורטות בטופס לא ניתן לבטחו בביטוח החיים הקבוצתי. במקרה כזה היא מחתימה את הלקוח בטופס מצב הביטוחים, שהוא חולה ואינו מבוטח בביטוח חיים הקבוצתי וטופס הצהרת הבריאות נגרס . לאחר טיפולה בלווה, התיק מועבר לרפרנט ביצוע ההלוואה, אשר מאשר ומעביר ללווה את הכסף. ג. דיון 1. המחלוקת המשפטית הינה בשאלה, האם במועד הרלוונטי, חלה על הנתבע חובה לדאוג לצירוף הלווים לביטוח חיים, ו/או לוודא שאכן הצטרפו לביטול כזה. לטענת התובעים; בהתאם להוראות המפקח על הבנקים מס' 406 יש לספק לעולים חדשים חוברת הסברה כללית בשפתם. על פי הוראות המפקח - ניהול תקין 8/91, על תאגיד בנקאי ליתן, בין היתר, למבקשי הלוואה דפי הסבר לגבי סדרי קבלת הלוואה ותנאים לביטוח חיים. על תאגיד בנקאי להודיע ללווה, כי הינו רשאי לבצע את ביטוח החיים במישרין עם חברת ביטוח שלא באמצעות התאגיד הבנקאי. על פי חוזה משרד האוצר מיום 17.4.90, כל זכאי אשר קיבל הלוואה שמקורה מכספי תקציב המדינה, יהיה חייב בביטוח חיים בגין החזר ההלוואה. לטענת הנתבעים; עריכת ביטוח חיים, המשמש בטוחה בידי הבנק, הינה התחייבות הלווים כלפי הבנק ולא להיפך. אין כל מניעה מצד הבנק להעמיד ללווים הלוואה מבלי שייערך על ידם ועבורם ביטוח חיים. בפועל, כך פועל הבנק במקרים רבים ונותן הלוואות מבלי שהלווים ערכו ביטוח חיים, וזאת, על פי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק. בהתאם לסעיף 11 (א) לנהלים למתן הלוואות לדיור, שבהוראות המפקח על הבנקים בדבר נוהל בנקאי תקין, רשאי הבנק לדרוש מהלווה לבטח את הנכס המשמש כערובה להלוואה ולבטח עצמו בביטוח חיים בגבולות סכום ההלוואה שקיבל. רשאי, אך אינו חייב לעשות כן. 2. עוד טוען הנתבע, כי מסמך החשב הכללי מיום 17.4.90 בעניין הלוואות לזכאים, עליו נסמכים התובעים בטענותיהם, אינו מסמך מחייב, אלא הנחייה אשר אינה מטילה על הבנק כל חובה לדאוג לביטוח חיים של הלווה, אלא מטילה חובה זו על הלווה בלבד. זאת, כדי להגן על כספי אוצר המדינה. יתרה מכך, כך הבנק, מדובר בהלוואה שממומנת מכספי מדינה ולא מכספי הבנק ועל פי חוות דעתה של פקידת הבנק, אשר לא נסתרה, בהלוואה נשוא תביעה זו, חלק ממנה הם כספי מדינה וחלקה האחר כספי הבנק. 3. איני מוצאת שיש ממש בטענת התובעים, לפיה, נסיבות המקרה בתביעה דנן דומים עד מאוד לנסיבות בבש"א 140845/02 גניס יוסף נ' בנק דיסקונט לישראל (להלן: "גניס"), שם סבר המבקש שהוא חותם על מסמך שונה לחלוטין בפועל, ולא הובא מי שהחתימו על המסמכים. כפי שנקבע בע"א 8905/96 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' אורה רוזנברג, : "המשיבים לא הניחו את דעתנו שמוטלת חובה על בנק שנותן ללקוח הלוואה המובטחת במשכנתא, להודיע ללקוח כ'פרט מהותי' שזכותו לערוך ביטוח חיים למקרה של פטירה. לפיכך נראה לנו שמסקנותיו של בית המשפט המחוזי אינן מבוססות. לעניין זה אין זה מעלה או מוריד כיצד נהג הבנק במקרה זה או אחר או בכלל, כשחובה כאמור לא קמה". 4. ביום 17.4.90 הוצא על ידי החשב הכללי, חוזר בנקים תש"ן/17, בו הורה כי כל הזכאים להלוואות דיור מכספי תקציב, יהיה חייב ביטוח חיים בגין החזר ההלוואה, בהתאם לתנאים המקובלים בבנק. כל שינוי מכך יהיה באישור החשב הכללי. אוקי, עכשיו, בסעיף הזה לא כתוב שהבנק חייב לבטח את הלווה, אלא כתוב שהלווה חייב לבטח את עצמו, ומה יקרה והיה והוא לא יעמוד בקריטריונים של חברת הביטוח? הבנק רשאי לשאול אם להעמיד לו הלוואה או לא להעמיד לו הלוואה. (עדות מר וייס בע' 26 שורות 12- 14 לפרוטוקול) גב' גרינקול השיבה לשאלה: "את מכירה את החוזר של משרד האוצר, את מסכימה איתי קודם כל, שהוא קיבל הלוואה שהיא מאוצר המדינה? העדה, גב' גרינקו: בחלקה. ש: בחלקה, כמובן. ת: בחלקה, כן". (ע' 41 שורות 6-12 לפרוטוקול) אני מקבלת את טענת הבנק, כי נוסח הוראת החשב הכללי מטיל את החיוב לעריכת ביטוח חיים על הלווה ואל על הבנק. 5. ביום 12.11.74 הוציא המפקח על הבנקים חוזר 581/06, לפיו יש לתת הסבר מיוחד לעולים החדשים בשפתם, ובמיוחד לאלה שבאו מברית המועצות, לגבי המסמכים עליהם הם חותמים. בהתאם להוראות המפקח על הבנקים נהל בנקאי תקין - נהלים למתן הלוואות לדיון: "ס. 11 (א) תאגיד בנקאי רשאי לדרוש מהלווה לבטח את הנכס המשמש כערובה להלוואה, וכן לבצע ביטוח חיים בגבולות סכום ההלוואה שקיבל ...." דהיינו שהבנק אינו חייב לדרוש מלווה שיבטח עצמו בביטוח חיים ובהתאם לפסק הדין בע"א 8905/96 הנ"ל, הבנק כלל אינו חייב לידע את הלווה בדבר האפשרות להצטרף לביטוח חיים. עם זאת, בהתאם לעדות עדי הבנק, הוא נוהג להציע ללווה הצטרפות לביטוח החיים במסגרת חברות הביטוח, ככל שהלווה מתאים לקריטריונים שהעמידה חברת הביטוח. מהמפורט לעיל עולה, כי בתקופה הרלוונטית לעריכת ההלוואה למנוח, לא חלה על הבנק כל חובה לדרוש מהלווה עריכת ביטוח חיים לצורך קבלת ההלוואה. הנחיות המפקח על הבנקים קובעות כי הבנק רשאי, אך לא חייב לדרוש ביטוח כזה, והפסיקה קבעה כי אין חובה על הבנק להודיע ללווה כ"פרט מהותי" שזכותו לערוך ביטוח הלוואים בעת קבלת ההלוואה. 6. המחלוקת העובדתית בין הצדדים הינה בשאלות כדלקמן: *האם הנתבע הסביר למנוח את תוכנם ומשמעותם של המסמכים עליהם חתם לצורך קבלת ההלוואה; *האם הנתבע סיפק למנוח את כל הפרטי לעריכת ביטוח חיים, משמעותו, הצורך בו, והאפשרויות העומדות בפניו; *האם הנתבע הציג בפני התובע מצג שווא לפיו הינו מבוטח בביטוח החיים במסגרת חברת מגדל; *האם המנוח ידע שאינו מבוטח בביטוח חיים במסגרת חברת מגדל, וכי יש באפשרותו לבצע ביטוח חיים במחסרת ביטוח אחרת. 7. מעדותה של הגב' זהבה גרינקול, אשר החתימה את המנוח על הסכם ההלוואה ואשר אינה זוכרת ספציפית את נסיבות המקרה והעידה על לווים, עולה, כי הינה נוהגת להסביר בשפה הרוסית, לעולים חדשים דוברי רוסית, אודות כל המסמכים עליהם הם חותמים. להבדיל ממקרה "גניס", אשר הובא על ידי התובעים, שם לא הובא לעדות הפקיד אשר החתים את הלווה על המסמכים. לא הובאה כל עדות כדי לסתור את עדותה של גב' גרינקול, כיוון שאיש לא נכח עם המנוח בעת חתימתו על הסכם ההלוואה. 8. שוכנעתי מעדות פקידי הבנק כי מוצע לכל לווה " להצטרף לפוליסת ביטוח החיים הקולקטיבית, על מגבלותיה ותנאיה או להמציא לפוליסת ביטוח חיים חיצונית מחברת ביטוח זרה, לפי בחירתם, בתנאי שהפוליסה תעמוד בקריטריונים של הבנק....... הוא גם חותם על זה בעת, בתדריך ללווים........ . מנסיוני בעבודה בבנק, נושא ביטוח החיים זכה להדגשה ולהעמקה. כל הנושא, בכל התדרוכים לעובדי הבנק, הוקפד על מסירת מידע מלא ללווים והאפשרויות העומדות לפניהם......ניתנות הלוואות ללא ביטוח חיים. אין לי מידע על היקפן....... הבנק שוקל אם להעמיד את ההלוואה, אם לאו ולפי שיקול דעתו מחליט להעמיד את ההלוואה, לעתים ללא ביטוח חיים....... יש מקרים שונים, שמועמדים לפי שיקול דעת הבנק, הלוואות ללא ביטוח חיים. לא משנה ותהא והסיבה לאי הביטוח אשר תהא. (עדות מר וייס ע' 12-15 לפרוטוקול) לגבי לווה שאינו עומד בקריטריונים הנדרשים על ידי חברת הביטוח במסגרת הביטוח הקולקטיבי, הרי שהבנק נוהג: "במידה ואחת מהתשובות בטופס הצהרת הבריאות, הוא ענה כן על אחת מהמחלות המנויות, או הסעיפים המנויים שם, באותו רגע הודיעו לו שלא ניתן לבטח אותו. הטופס היה מושמד, בטופס המקביל והנוסף, שנמצא בכל תיק הלוואה, שהוא טופס מצב ביטוחים, היה נרשם "לא בוטח עקב מצב בריאות לא תקין ....... יש סף, הביטוח הוא מוצר מדף סטנדרטי, שיש לו תנאי Go No Go כזה - ענה הצהרת בריאות נקייה, כלומר "לא" על כל הסעיפים, נכנס לביטוח. ענה "כן" על אחד הסעיפים, לא נכנס לביטוח, על התנאים המנויים.". ע' 19 שורות 19 -22 , 30 - 32לפרוטוקול) הטופס הזה הופך להיות, הטופס הזה הופך להיות טופס חי, ברגע שהוא מבוטח. אם הוא לא מבוטח, זה לא. (ע' 20 שורה 20) 9. גב' גרינקול העידה: "כשמגיע הבן אדם אני שואלת אותו, יש לנו טופס, כשפותחים לבן אדם תיק משכנתא, צריך, אנחנו מציגים לו את הדרישה לעשות ביטוח חיים, אוקי? מציגים לו שתי אפשרויות, אחת זה להצטרף לביטוח חיים בקולקטיב של הבנק ... אפשרות שנייה, זה לעשות ביטוח חיים בכל חברת ביטוח חיצונית. אם הוא מחליט שהוא רוצה לעשות ביטוח חיים במסגרת הבנק, הוא צריך להצטרף, לבצע כזה, תצהיר הצטרפות לווים,.........בתצהיר ההצטרפות לווים אני בודקת אם הבן אדם היה בריא, כאילו יש שם רשימה של מחלות שהיינו עוברים עליהן, אחת מהמחלות. בהנחה שהוא אמר שהוא חולה באחת מהמחלות האלה או בכל מחלה אחרת, לא היינו מבטחים אותו בביטוח חיים........ אם הוא חולה באחת מאחת המחלות, הוא לא יכול להיות מבוטח בביטוח חיים לפי נוהלי הבנק." (ע' 322 שורה 10 לפרוטוקול). יש טופס מצב ביטוחי, שבטופס הזה אני מחתימה אותו, שהוא חולה והוא מצהיר שהיה חולה. טופס, זה נקרא טופס מצב ביטוח........ אני מחתימה, אני אומרת לו שהוא לא מבוטח בביטוח חיים, אני מקבלת את ההסכמה שלו ומחתימה אותו בטופס מצב ביטוחי, שבו הוא," (ע' 33 לפרוטוקול)...... אם בן אדם חתם שהוא חולה, בזה סיימנו. זכותו של בן אדם לפנות, להיות מבוטח על ידי חברת ביטוח חיצונית. אנחנו גם מציעים ללקוחות.(ע' 35 שורות 2223 לפרוטוקול). 10. גב' גרינקול גם העידה כי "לא הייתה דרישה לפי נוהלי הבנק, להחתים אותו, שאנחנו מציעים לו ביטוח חיצוני. (ע' 36 שורה 8 לפרוטוקול). במקרה זה בו הלווה לא עמד בקריטריונים לביצוע ביטוח חיים קוןלקטיבי " טופס מצב ביטוחים, שבו הוא הצהיר שהוא חולה ואי אפשר לבטח אותו, חתום על חתימת ידו. (ע' 36 שורה 31 לפרוטוקול) אנחנו לא ביטחנו והוא לא בוטח בביטוח חיים. רגע, הוא הביע הסכמה לא להיות מבוטח בביטוח חיים. הוא חתם על טופס מצב הביטוחי, (ע' 42 שורות 1617 לפרוטוקול). לדברי גב' גרינקול: " ברגע שהוא עונה לנו תשובה חיובית לאחת המחלות, אנחנו לא מצרפים אותה לתיק ואז אנחנו מקבלים את ההסכמה... לפי הנהלים הייתי צריכה לקבל את ההסכמה שלו, לבצע את התיק ללא ביטוח ואז הוא היה חותם בטופס מצב ביטוחי, שהוא חולה. זה הכול." גם לדבריה, הצהרת בריאות זו נגרסת ולא נשמרת. לדבריה, "נוהלי הבנק אומרים, אם בן אדם עונה בחיוב לאחת מהשאלות, את הטופס הזה לא צריך לצרף לתיק, צריך להסביר לו וצריך להסביר לו בטופס מצב ביטוחי. (ע' 37 לפרוטוקול). 11. לאור עדות גב' גרינקול, אשר כאמור לא נסתרה, אני מקבלת את גרסתה, לפיה, ניתן למנוח הסבר לגבי ההלוואה, לגבי העדר האפשרות לערוך לו ביטוח חיים לאור מצבו הבריאותי ולגבי האפשרות לערוך ביטוח חיים בחברת ביטוח שאינה בהסדר עם הבנק. אני גם מקבלת את גרסתה, לפיה, המנוח חתם על מסמכי ההלוואה, כולל הצהרה הבריאות שהושמדה, על פי נהלי הבנק, משלא עמד המנוח בקריטריונים של חברת הביטוח מגדל, ועל טופס מצב הביטוחים, בו הצהיר כי ידוע לו שלא נערך לו ביטוח חיים. שוכנעתי מעדויות עדי הבנק, כי הבנק נוהג כדבר שבשגרה, להציע לכל לווה עריכת ביטוח חיים, וכי לבנק אינטרס לעריכת ביטוח כזה, כדי להגביר את הביטחונות להלוואה. ככל שהלווה לא עמד בקריטריונים והתנאים שנדרשו על ידי חברת הביטוח שביצעה את ביטוח החיים במסגרת הקולקטיב, מכל סיבה שהיא, הוצע ללווים לבצע ביטוח בכל חברה אחרת. ככל שלווה לא נכלל במסגרת הביטוח הקולקטיבי ואף לא המציא פוליסת ביטוח חיים מחברה אחרת, לבנק שיקול דעת בלעדי, באם להעמיד ללווה הלוואה ללא ביטוח חיים. שוכנעתי, כי לאור טופס הצהרת הבריאות המנוח לא צורף לביטוח החיים הקולקטיבי, עוד שוכנעתי, כי בהתאם לתמצית חשבון שנתי (נספח 4 לתצהיר וייס), אשר המנוח קיבל מהבנק, הוא ידע כי לא נערך לו ביטוח חיים ו"בטופס מצב ביטוחים בעת ביצוע ההלוואה" (נספח 5 לתצהיר מר וייס חתם המנוח בסמוך לשורה בה כתוב, :לא נעשה ביטוח חיים עקב מצב בריאות לא תקין" 12. אמנם, כפי שהעידו עדי הבנק, "כל המסמכים הם בשפה העברית והנציג שמטפל בלקוח, אם השפה, אם הלקוח אינו דובר את השפה העברית, יש נציג שדובר את שפתו. הבנק פועל כדי שהוא יקבל שירות". (עדות מר וייס ע' 18 שורות 25- 26 לפרוטוקול) וגב' גרינקול העידה: ". כשהיה בא בן אדם בשפה הרוסית, היינו מסבירים לו בשפה הרוסית. ש: את אומרת אדם שמגיע, שהוא דובר את השפה הרוסית, ההסבר בשפה הרוסית מתמצה במלל שאת מעבירה אליו, בדיבור. ת: כן. (ע' 40 שורות 2629 לפרוטוקול). שוכנעתי מעדויות עדי הבנק, כי כנוהל בעת מתן הלוואה, הבנק מעמיד לרשות לווים דברי שפה זרה, פקידים הדוברים אתך שפתם, וכך במקרה דנן, הגב' גרינקול הינה דוברת רוסית, ונוהגת להסביר לדברי רוסית את מסמכי ההלוואה בשפתם. וכנוהג פקידי הבנק העוסקים בכך. סוף דבר לאור המפורט בפסק דין זה, אני קובעת כי התובעים לא הוכיחו את התביעה ודינה להידחות. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות שכר טרחה בסך 35,000 ₪ בצירוף מע"מ. ביטוח חייםמשכנתאמקרקעין