ככלל, לא ניתן להעביר למומחה רפואי המתמנה בתביעה על פי החוק חוות דעת רפואיות, כמו גם דוחות ועדות רפואיות במל"ל קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משלוח מסמכי מל''ל למומחה: 1. לפניי בקשה מטעם הנתבעים לביטול או פסילת מינוי ד"ר יוסף וייס, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה על פי החלטות כב' השופט פרידלנדר מיום 1.4.10 ומיום 6.4.10 (להלן - הבקשה והמומחה, בהתאמה). א. רקע כללי: 2. התובע נפגע ביום 22.7.06 בתאונת דרכים, אשר הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - התאונה והמל"ל, בהתאמה). במסגרת ההליכים במל"ל נקבעה לתובע בגין התאונה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור של 20%, בגין פגיעה בשורש כף יד שמאל, ובנוסף נכות פסיכיאטרית צמיתה בשיעור של 5%. 3. התובע הגיש אפוא את תביעתו דנא, בה ביקש להסתמך על קביעת דרגות הנכות על ידי המל"ל בהתאם להוראות סעיף 6ב רישא לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן - החוק). 4. הנתבעים הגישו בקשה להבאת ראיות לסתור את שתי קביעות המל"ל הנ"ל, לפי הוראות סעיף 6ב סיפא לחוק. הנתבעים טענו בבקשתם, בין השאר, כי מתוך מסמכי המל"ל עולה כי לא עמדו בפני הוועדה הרפואית הנתונים אודות פגיעות קודמות בידו השמאלית של התובע וכי התובע לא דיווח לוועדה ואף הסתיר מפניה את פגיעותיו הקודמות. 5. כב' השופט פרידלנדר נעתר לבקשת הנתבעים לעניין קביעת המל"ל בתחום האורתופדי בלבד, בנמקו את החלטתו כלהלן: איני סבור שהתאונות מיום 23.1.08 ומיום 30.5.08, בהן נפגע התובע בשורש כף היד, שהוא איבר רגיש ותפקודי - הן זניחות. לפיכך, משהמל"ל לא נתן דעתו על כך, מתקבלת הבקשה להבאת ראיות לסתור בתחום האורתופדי. 6. בהמשך הדברים, ובהחלטה נפרדת, הורה כב' השופט פרידלנדר על מינוי המומחה. על פי האמור בהחלטה זו, המומחה התבקש להתייחס, בין השאר, לשאלה אם יש לתובע עבר רפואי רלוואנטי, אם יש לעבר זה משמעות תפקודית ואם יש מקום לייחס חלק מנכותו למצבו לפני התאונה (ר' בסעיפים 3(ב) ו-3(ג) להחלטה מיום 6.4.10). 7. ב"כ התובע הגיש בקשת רשות ערעור על החלטותיו של כב' השופט פרידלנדר, ובסופו של דבר הגיע העניין לפתחו של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון, מפי כב' המשנה לנשיאה, השופט א' ריבלין, דחה את טענות ב"כ התובע והותיר את החלטות כב' השופט פרידלנדר על כנן, בקבעו: אכן, בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור במקרים מיוחדים וחריגים בלבד. אחד החריגים הוא מקרה בו לא היו לפני הוועדה הרפואית שקבעה את דרגת הנכות עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע - קודם לתאונה או לאחריה - אשר היו עשויות לשנות את התוצאה (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים: סדרי דין וחישוב הפיצויים 495 (מהדורה שלישית, תש"ס)). במקרה דנן, מצא בית משפט השלום כי מתקיים החריג, שכן יש רלבנטיות לשתי תאונות מאוחרות שאירעו למבקש, בהן נפגע הוא בשורש כף ידו. בקביעה זו אין להתערב (ר' רע"א 6073/10 גבאי נ' אילייב, בפסקה 5 להחלטה). 8. התובע נבדק אפוא על ידי המומחה, אשר הכין את חוות דעת ביום 23.12.10. בחוות דעת זו, הכוללת שני עמודים, ציין המומחה בעמוד הראשון, תחת הכותרת "פרטי המקרה", כי "לדבריו (לדברי התובע - ש.א.), בתביעה למוסד לביטוח לאומי הוכרה נכות אורתופדית בגובה 20%, נכות נפשית בגובה 5% (הפרוטוקול לא הוצג בפני)." 9. בעמוד השני לחוות הדעת ציין המומחה כי "לשם הערכת חוות הדעת" עיין במכתב השחרור מחדר המיון בבית החולים סורוקה מיום 22.7.06. המומחה לא התייחס לשאלות הקונקרטיות שצוינו בהחלטת כב' השופט פרידלנדר מיום 6.4.10, וקבע כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בגין תופעת כאב כרוני RSD-CRPS בצורה קלה, ונכות צמיתה נוספת בשיעור 10% בגין הגבלה בתנועות פרק שורש כף יד שמאל (הקביעה נעשתה בהתאמה ליד ימין לנוכח דברי התובע לפיהם מדובר בידו הדומיננטית). ב. הבקשה דנא וטיעוני ב"כ הצדדים: 10. הנתבעים הגישו אפוא את בקשתם דנא, בה עתרו לפסילת או ביטול מינוי המומחה, בטענות שעיקרן כדלקמן: (א) הגם שלא הוצגו למומחה פרוטוקול הדיון וההחלטות במל"ל, אין מחלוקת כי המומחה נחשף לקביעת שיעורי הנכות האורתופדית והנכות הפסיכיאטרית על ידי המל"ל. על פי הדין, בתובענה כגון דא אסור להמציא למומחה מטעם בית המשפט חוות דעת רפואיות מטעם המל"ל, ומשהוצגו למומחה קביעות המל"ל הן חלחלו לתודעתו והשפיעו על קביעותיו, והא ראייה לכך היא קביעת דרגת נכות אורתופדית זהה לזו שנקבע במל"ל. (ב) המומחה לא התייחס בחוות דעתו לשאלת מצבו הרפואי הקודם של התובע, הגם שנדרש לעשות כן לפי החלטת כב' השופט פרידלנדר מיום 6.4.10. לשיטת ב"כ הנתבעים, חסר זה בולט במיוחד לנוכח רישומים הקיימים בתיקו הרפואי של התובע ביחס לפציעות שנגרמו לתובע בידיו לפני ואחרי התאונה, אשר בגינן החליט בזמנו בית המשפט, בערכאות השונות, לקבל את הבקשה להבאת ראיות לסתור. בנסיבות אלה אין אלא להסיק כי המומחה חיווה את דעתו מבלי שעיין בתיעוד הרפואי הרלוואנטי. 11. ב"כ התובע, מצדו, התנגד נמרצות לבקשה, מכמה וכמה טעמים מצטברים: (א) אין בבקשה אלא ניסיון לעכב ולהשהות את בירור התובענה, ויסודה במניעים זרים ופסולים הקשורים לחששה של נתבעת 2 מתביעת שיבוב של המל"ל. לסברת ב"כ התובע, נתבעת 2 עושה כל שביכולתה להפחית את קביעת שיעור נכותו של התובע מתחת ל-20%, והכל לצורך התגוננותה מתביעת שיבוב צפויה כנ"ל. (ב) אין מחלוקת כי פרוטוקול הדיון וההחלטות במל"ל לא הוצגו למומחה, ואין באמירה בעל-פה במהלך בדיקה כדי להביא לפסילת מומחה שמונה מטעם בית משפט לפי הוראות החוק (להלן - מומחה ממונה), אשר חזקה עליו כי יידע להפעיל שיקול דעת מקצועי, בלתי תלוי ובלתי מושפע. ב"כ התובע הדגיש בהקשר זה כי הוראות תקנות 8 ו-9 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן - התקנות), אוסרות להמציא למומחה ממונה "חוות דעת רפואית", ואוסרות על מומחה ממונה לדרוש או לקבל חוות דעת כזו, ואין מקום להרחיב את פרשנות תקנות אלה גם לאמירות בעל-פה. (ג) אין זה נכון כי קביעת המומחה הינה זהה לקביעת המל"ל. בעוד שהמל"ל קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% עקב תסמונת ה-CRPS, קביעת המומחה היתה בגין סעיפים שונים, וסיכומה המשוקלל הוא בשיעור 19%. (ד) החלטת כב' השופט פרידלנדר מיום 6.4.10 הינה "החלטה מובנית" ואין בה דרישה ספציפית מהמומחה להתייחס לפגיעות הקודמות. מעבר לכך, כל התיעוד הרפואי עמד לפני המומחה, ותשומת ליבו אף הופנתה על ידי ב"כ הנתבעים לפגיעותיו הנוספות (כאמור בסעיף 3 למכתב ב"כ הנתבעים למומחה מיום 1.12.10). (ה) בנסיבות אלה ברור כי קביעת המומחה נעשתה רק לאחר שמלוא הנתונים הוצגו לפניו, ואם היתה דרושה לנתבעים הבהרה כלשהי בקשר לחוות הדעת היה עליהם לפנות למומחה בדרך של שאלות הבהרה או לזמנו לעדות, אך כזאת נמנעו מלעשות. 12. לנוכח מהות טענותיה של ב"כ הנתבעים, אפשרתי למומחה למסור את תגובתו לטענות, והכל כאמור בהחלטה מיום 19.1.11. ביום 20.1.11 הגיש המומחה את תגובתו. באשר לטענות בקשר להשפעת קביעות המל"ל ציין המומחה כי למידע שהתובע מסר אודות קביעות המל"ל "לא היתה כל השפעה על החלטתי, אך מכיוון שנמסרה לאוזני, הייתי חייב לציינה". באשר לטענות בדבר מצבו הרפואי הקודם של התובע ציין המומחה כי "בחומר שהועמד בפני לא מצאתי דבר אשר משפיע על מצבו כיום". ג.         דיון והכרעה: 13.        בחוות דעת המומחה נפלו אפוא, לכאורה, שני פגמים עיקריים. ראשית, המומחה נחשף לקביעת המל"ל בעניין שיעור נכותו האורתופדית הצמיתה של התובע. שנית, המומחה לא התייחס בחוות דעתו לפגיעות הנוספות מהן סבל התובע, פגיעות שבגינן התקבלה בקשת הנתבעים להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל (להלן - הפגיעות הנוספות). להלן נתייחס בנפרד לפגמים אלה ולהשלכותיהם. (1)        חשיפת המומחה לקביעת המל"ל בעניין שיעור נכותו האורתופדית הצמיתה של התובע: 14.        לא היתה מחלוקת של ממש בין הצדדים, במהלך הדיון שנערך ביום 3.1.11, כי לו היה התובע מציג לפני המומחה את פרוטוקול הדיון וההחלטות במל"ל, היה לכאורה מקום לפסול את חוות דעת המומחה; וכך אמנם נקבע בפסיקה (ר' רע"א 1426/03 בלאל נ' אברג'יל). השאלה היא, אפוא, אם בענייננו, בו קביעת המל"ל נמסרה למומחה בעל-פה, התוצאה צריכה להיות דומה. 15. כאמור, לטענת ב"כ התובע, הוראות התקנות אוסרות רק על הצגת חוות דעת כתובות בפני המומחה הממונה. לשיטתו, קריאת האיסורים הקבועים בתקנות כחלים גם על מידע שנמסר בעל-פה למומחה ממונה היא הרחבה בלתי רצויה ובלתי ראויה, העלולה להביא לפסילה סיטונית של חוות דעת ואף עומדת בסתירה למגמה הפסיקתית הנזהרת ומצמצמת בפסילתן של חוות דעת מומחים ממונים. 16. אכן, ההלכה הפסוקה קובעת כי יש לנהוג באיפוק מרבי בפסילת חוות דעת ממונה, ולשקול כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו. אף לא כל חשיפה של מומחה ממונה למסמכים או למידע, האסורים בהצגה לפניו על פי התקנות, תביא בהכרח לביטול מינויו או לפסילת חוות דעתו, שכן נקודת המוצא היא כי מומחה מקצועי צריך ויכול להתעלם ממידע פסול אליו נחשף. 17. יחד עם זאת, נסיבות המקרה דנא הינן מיוחדות. כל מהותה ומטרתה של החלטה, כבענייננו, בדבר מינוי מומחה בעקבות קבלת בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל, היא לבחון באופן אובייקטיבי ונייטראלי את המקרה מושא קביעת המל"ל. 18. בנסיבות אלה, חשיפת המומחה הממונה לקביעת המל"ל אינה שקולה לחשיפת המומחה למידע פסול, שאינו בהכרח מהותי או מרכזי, שכן משמעותה היא חשיפת המומחה לעצם המידע שלצורך בחינתו העצמאית נתבקשה חוות דעתו. לפיכך, העובדה שהמומחה דנא נחשף למידע זה מהווה שיקול כבד משקל לפסילת חוות דעתו, הגם שהדברים נמסרו לו בעל-פה. 19. במידת מה ניתן ללמוד לענייננו מההחלטה בבש"א (מחוזי חי') 6633/07 (ת"א 173/01) גונן נ' דולב חברה לבטוח בע"מ, בה דובר בבקשה לפסילת חוות דעת מומחה, אשר מונה לאחר שנתקבלה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, מהטעם שהמומחה נחשף לקביעת מל"ל. 20. באותו מקרה הועבר למומחה מסמך כתוב - הודעה על החלטת ועדה רפואית של המל"ל - אלא שהמסמך כלל "משפט אחד בלבד, שבו מודיע המל"ל למבקשת כי הוועדה הרפואית החליטה להכיר בתביעתה לגמלת נכות בגין פגיעה בעבודה, והעמידה את דרגת נכותה הצמיתה על 100%", משפט שתכנו דומה עד מאוד לדברים שאמר התובע דנא למומחה. בית המשפט אמנם נימק את החלטתו במקרה הנ"ל בכך שהנחייתו שלא להעביר למומחה דשם את מסמכי המל"ל הופרה, ואף ציין כי ספק אם במצב דברים רגיל היה מקום לפסול את חוות הדעת, אך עדיין מדובר במקרה בו מומחה ממונה נחשף למידע הזהה במהותו למידע אליו נחשף המומחה דנא. 21. זאת ועוד: במקרה דנא קביעת המומחה הינה זהה-למעשה לקביעת המל"ל, כפי שנמסרה למומחה על ידי התובע. אכן, המומחה - שלא נחשף לסעיפי הנכות שנקבעו במל"ל - קבע סעיפי נכות השונים במידת מה מאלה שנקבעו במל"ל, וגם שקלול הנכויות שקבע מביא לתוצאה השונה באופן מזערי מקביעת המל"ל. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי, בסופו של דבר ובשורה התחתונה, קביעת המומחה הינה זהה-למעשה בתוצאתה לקביעת המל"ל שהוצגה לפניו. (2) אי התייחסות המומחה לפגיעות הנוספות: 22. כאמור בפסקה 9 דלעיל, אין בחוות הדעת התייחסות לפגיעות הנוספות, והמסמך הרפואי היחיד הנזכר בה הוא מכתב השחרור מחדר המיון מיום 22.7.06. 23. מקובלת עלי טענת ב"כ התובע כי אין באי-התייחסות ספציפית בחוות דעת מומחה ממונה לשאלות שהופנו אליו בהחלטת המינוי, כדי להביא לפסילת חוות דעתו; הגם שרצוי הוא כי מומחה ממונה יתייחס לשאלות כאמור, גם אם מדובר ב"החלטה מובנית". 24. ואולם, במקרה דנא המומחה כלל לא התייחס לתיעוד הרפואי בדבר הפגיעות הנוספות, ואף בהתייחסותו לטענות ב"כ הנתבעים (מיום 20.1.11) מצויה רק קביעה כללית, לפיה בחומר שהועמד לפניו לא מצא המומחה דבר המשפיע על מצבו של התובע כיום. 25. הנה כי כן, הלכה למעשה אין כיום בפני בית המשפט חוות דעת מנומקת בסוגיה העיקרית, אשר בגינה הורה בזמנו כב' השופט פרידלנדר על מינוי המומחה, והיא שאלת משמעותן של הפגיעות הנוספות. 26. כזכור, כב' השופט פרידלנדר קיבל את בקשה הנתבעים להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל בדיוק מהטעם שהמל"ל לא נתן דעתו על הפגיעות הנוספות, ומטעם זה גם כב' המשנה לנשיאה אישר את החלטתו. 27. והנה, בחוות דעתו של המומחה אין התייחסות לפגיעות הנוספות, ואף לא ניתן הסבר ממשי להיעדר ההתייחסות. הפגיעות הנוספות הספציפיות אינן מאוזכרות כלל, וממילא גם אין בחוות הדעת הסבר כלשהו מדוע אין בהן כדי להשפיע על הנכות שנקבעה לתובע בגין התאונה, או מדוע אין לייחס להן חלק מנכותו הצמיתה הנוכחית של התובע. 28. בנסיבות אלה, כאשר כאמור עסקינן בסוגיה העיקרית שבמחלוקת, מדובר בחסר היורד לשורשו של עניין, שלא ניתן להשלימו בדרך של שאלות הבהרה או חקירה שכנגד. כידוע, "'שאלות הבהרה' כשמן כן הן: הן מיועדות להבהיר דברים שנאמרו בחוות הדעת" (ע"א 107/88 רז נ' לאף, פ"ד מד (1) 857, 862), להבדיל מלהוות תחליף או השלמה לעניין מהותי האמור להוות חלק מחוות הדעת עצמה. 29. לפיכך, כאשר אין בחוות הדעת התייחסות כלשהי לסוגיה העיקרית שבמחלוקת מדובר בחסר מהותי בחוות הדעת, שאין מקום לנסות ולהשלימו בדרך של משלוח שאלות הבהרה, אשר מהווה נימוק כבד משקל נוסף לפסילתה. (3) סיכום והכרעה: 30. העולה מן המקובץ הוא, כי לנוכח קיבוצם וצירופם של הפגמים הנ"ל, שנפלו בחוות הדעת, אין מנוס במקרה דנא מלהורות על פסילתה. 31. יש להדגיש, כי אין במסקנה זו משום קביעה כלשהי נגד המומחה או ביקורת על מקצועיותו. טוב עשה המומחה כאשר נהג בשקיפות וציין בחוות דעתו את המידע שהביא בפניו התובע, ובוודאי שמדובר בהתנהלות הראויה לשבח. בנוסף, ייתכן שאי התייחסות המומחה לפגיעות הנוספות נבעה מכך שהוא לא הופנה באופן קונקרטי לפגיעות אלה, ועל כן לא ראה צורך להתייחס אליהן. 32. יחד עם זאת, העובדות כהווייתן הן, שהמומחה נחשף למידע אסור אודות קביעת המל"ל, אשר מצויה בליבה של המחלוקת שבין הצדדים, ושמסקנתו בחוות דעתו היתה זהה-למעשה בתוצאתה לקביעת המל"ל, שכזכור נעשתה ללא התייחסות לפגיעות הנוספות. בנוסף, אין בחוות דעתו של המומחה התייחסות מנומקת כלשהי לסוגיה העיקרית שבגינה נדרש מינוי המומחה מלכתחילה, דהיינו: סוגיית הפגיעות הנוספות. בקיבוצן של נסיבות אלה, כאמור, אין מנוס מפסילת חוות הדעת, ובעקבות כך מינוי מומחה חלופי. 33. לבסוף יש להכריע בסוגיית תשלום שכר טרחתו של המומחה החלופי. ב"כ הנתבעים עתרה בבקשתה להשית את שכר הטרחה על התובע, שלטענתה בהתנהגותו גרם לשיבוש סדרי הדין. 34. ואולם, מדובר בבקשה מטעם הנתבעת ואיני מוצא הצדקה, בוודאי בשלב זה, להשתת שכר טרחת המומחה החלופי על כתפי התובע. השאלה אם יהא מקום לנכות את שכר המומחה החלופי מפיצויים שייפסקו לטובת התובע בתום ההליך, כמו גם שאלת ההוצאות בגין בקשה זו, תוכרע במסגרת פסיקת ההוצאות בתום ההליך. 35. החלטה בדבר מינוי מומחה חלופי תינתן בנפרד. משלוחמסמכיםמומחהמשלוח מסמכים למומחה רפואי