סעיף 8 בחוק הירושה מורה בעניין מתנה לאחר מיתה, כי: "(א) הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם - בטלים. (ב) מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה." בע"א 8622/06 פלוני נ' עזבון המנוחה פלונית ז"ל (לא פורסם, , 3.3.09) נקבע כי הלכה היא שאפילו עוברות זכויות בעלות במקרקעין לשם מקבל המתנה, אך הזכויות המהותיות נותרות אצל הנותן ויועברו למקבל רק עם פטירתו של הנותן, הרי שמדובר במתנה שתוקנה לאחר פטירת הנותן. כדברי בית המשפט: "בעניין זה נקבע, כי לאור התחייבות המערערת שלא לעשות עסקאות בדירה וזכות המנוחה לחזור בה מהענקת הזכויות בדירה 'בכל אריכות ימיה ושנותיה' - מדובר למעשה במתנה 'שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן', שלא נעשתה בצוואה ולפיכך אינה תקפה. דומה כי יש לקביעה זו על מה לסמוך. בעניין פילובסקי (ע"א 763/88 פילובסקי נ' בלס, פ"ד מה(4) 521) רכשה סבתה דירה עבור בנה ונכדיה. הדירה נרשמה על שמם, אך נותרה בידה הזכות לגור בדירה עד יום מותה, והרוכשים התחייבו לאפשר לה למכור את הדירה ולחתום על כל מסמך שידרש לצורך זה. בית משפט זה קבע, כי חרף הרישום מדובר במתנה שהקנייתה לאחר מיתה - ודינה בטלות: 'אין מקום לטענה כי המתנה הוקנתה עוד בחיי המנוחה, משום שהבעלות בדירה נרשמה על שם המערער, עוד בחיי המנוחה. כל שקיבלו המערערים בחיי המנוחה היה רישום הבעלות בדירה, אך הבעלות עצמה נותרה בידי המנוחה שכן בעלות הוגדרה בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 סעיף 2 כ'זכות להחזיק במקרקעין להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה...'. על פי המסמך הנוסף, נותרה זכות זו בידיה של המנוחה והוענקה לכן למערערים רק עם מותה' (עמ' 526 השופט ד' לוין). מתנה