קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזקים לסחורה יבוא מסין: רקע עובדתי 1. בסוף חודש 8/07, או בסמוך לכך, רכש התובע צעצועים ומשחקי בית לילדים מסין. הסחורה נשלחה דרך הים והגיעה לנמל אשדוד בתאריך 22.9.07. ביום 17.10.07 עברה המכולה בדיקת שיקוף באתר המכולות בבית המכס אשדוד, וכן בדיקה פיזית מדגמית ברמפה הסמוכה לאתר המשקף. בבדיקה הפיזית המדגמית נפתחו באופן מדגמי מספר קרטונים שהיו במכולה, ואז התגלה, כי המכולה מכילה טובין שלגביהם קיים חשד שהם מפירים זכויות יוצרים, טובין שאסורים בייבוא (כדורי פלסטיק לרובי צעצוע ובטריות ללא תקן), וכן טובין שלא הוצהר עליהם (אופניים חשמליים). 2. בשל ממצאים אלה הוחלט לבצע למכולה בדיקה פיזית מקיפה, ועל כן הוחלט להעביר את המכולה לאתר קונטרם, שם מתבצעת אותה בדיקה פיזית מקיפה. בדיקה זו בוצעה ביום 22.10.07 ובמהלכה נבדקה תכולת המכולה, קרטון קרטון. בבדיקה זו התגלה, כי הסחורה מכילה 24 קרטונים (1,671 יחידות ספיידרמן) וכן 4 קרטונים (421 יחידות באטמן) שלגביהם עלה חשד כי הם מפירים לכאורה זכויות יוצרים או סימנים מסחריים מסוג Batman ו-Spiderman, ועל כן הם עוכבו למשך 3 ימי עבודה ועל כך נשלחה הודעה לתובע. 3. בעקבות הממצאים שהתגלו הוחתם התובע על מסמך בו הוא מאשר, כי ייבא טובין שאסורים בייבוא (כדורי פלסטיק לרובי צעצוע) וטובין שלא הוצהר עליהם (2 אופנועים חשמליים, 3 קסדות רוכבים ומעיל רוכבים מסוג הונדה). באותו מסמך ביקש התובע לכפר על מעשיו בכופר כסף ולצורך כך הפקיד סכום של 1,500 ₪. 4. לאחר שתהליך בדיקת המכולה במסוף קונטרם הסתיים, שוחררה המכולה (למעט יחידות הבאטמן והספיידרמן, כדורי הפלסטיק, האופניים החשמליים, הקסדות והמעיל), והיא התקבלה אצל התובע ביום 29.10.07. התביעה, ההגנה וההודעה לצד שלישי 5. בכתב התביעה ובתצהיר מטעמו טען התובע, כי עם פתיחת המכולה התגלה, כי לתכולת המכולה נגרמו נזקים חמורים במהלך הבדיקות שבוצעו בעת שהמכולה היתה בנמל. הוא טען עוד, כי התגלו חסרים במכולה, וכי חסרים אלה נגרמו בעת שהמכולה היתה ברשות הנתבעים או מי מהם. בהתאם לחוות דעת שמאי שצירף לכתב התביעה, שווי הפריטים החסרים והפריטים שניזוקו עומד על סך 26,635 ₪, לא כולל מע"מ. בנוסף לטענותיו לעניין הנזקים והחסרים שנגרמו לתכולת המכולה, טען התובע כי במהלך ההתקשרות בינו לבין הנתבעת 2, עמיל המכס שטיפל מטעמו בשחרור המכולה, הוא נדרש לשלם ואף שילם סכומים ביתר שלא היה חייב לשלם. לדבריו, תשלומי היתר ששילם לנתבעת מס' 2 מסתכמים, לכל הפחות, ב-30,000 ₪. כן תבע התובע מהנתבעים לשלם לו את שווי שני זוגות האופניים החשמליים, 3 הקסדות ומעיל העור, שלא הוצהר עליהם ושבגינם הוא שילם, כאמור, כופר בסך 1,500 ₪. בנוסף לנזקים הנ"ל תבע התובע מהנתבעים פיצוי בסך 20,000 ₪, בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו עקב הנזקים והחסרים שהתגלו בסחורה, הפסד רווח ונסיעות. 6. את התביעה הגיש התובע נגד מדינת ישראל בהיותה המעסיקה של פקידי המכס, אשר טיפלו בביצוע הבדיקות הפיזיות של המכולה הן ברמפה שבאתר המשקף והן בבדקיה הפיזית המקיפה שבוצעה באתר קונטרם. כמו כן הוגשה התביעה נגד חב' ח.כספי נכסים וניהול 2000 בע"מ (להלן: "הנתבעת 2" או "חב' ח.כספי"), המעסיקה של עמיל המכס, אשר טיפל מטעמה בכל הליך שחרור המכולה מהנמל. 7. חב' ח.כספי שלחה הודעה לצד שלישי נגד חברת י.ק. שירותים ימיים בע"מ, אשר ביצעה, באמצעות עובדיה, את הליך פריקת הסחורה מהמכולה ופתיחת הקרטונים לצורך בדיקת התכולה הן בבדיקה הפיזית המדגמית באתר המשקף והן בבדיקה הפיזית המקיפה באתר קונטרם. נטען, כי אם תוטל אחריות על חב' ח.כספי לנזקים שכביכול נגרמו לתכולה במהלך הבדיקות, טענה שהוכחשה בתוקף על ידי ח.כספי, האחריות לגרימת נזקים אלה מוטלת על חב' י.ק. שירותים ימיים בע"מ, אשר עובדיה בלבד היו במגע פיזי עם הסחורה. 8. לאחר שמיעת הראיות ובטרם סיכמו הצדדים את טענותיהם, ביקש התובע, בהמלצת בית המשפט, לדחות את התביעה נגד המדינה ללא צו להוצאות. ב"כ המדינה הסכימה לדחיית התביעה והשאירה את שאלת ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט. לאור האמור, הוריתי בפסק דין חלקי שניתן באותו מעמד על דחיית התובענה נגד המדינה, וזאת ללא צו להוצאות. מכאן, התביעה העומדת לדיון והכרעה בפסק דין זה היא התביעה נגד ח. כספי בע"מ, וההודעה לצד שלישי ששלחה חב' ח.כספי לי.ק. שירותים ימיים בע"מ. נזקים לתכולה 9. כאמור, בכתב התביעה ובתצהירו טען התובע, כי במהלך ביצוע הבדיקות הפיזיות לתכולת המכולה, נגרמו לסחורה נזקים, אשר הוערכו על ידי השמאי מטעמו, מר מנאדרה עלי, בסכום של 16,285 ₪. בחוות הדעת הסביר השמאי בפרק תיאור הנזקים, כי בעת בדיקת הסחורה הוא גילה, כי רבות מהאריזות קרועות, ככל הנראה מפגיעת סכין או כלי חד, וכי הסחורה בתוך הקרטונים היתה פגועה, חלקה מעוך ושבור, וחלק קרוע או חתוך בכלי חד. לדבריו, הסחורה הפגועה לא היתה ראויה לשיווק מכיוון שהיא אינה עונה על הדרישות המסחריות לצורך שיווק. 10. אין מחלוקת בין הצדדים, כי שתי הבדיקות הפיזיות בוצעו על ידי הצד השלישי בנוכחות עמיל המכס מעם הנתבעת מס' 2. אין גם מחלוקת, כי התובע לא היה נוכח באותן בדיקות, וכי האינטרס שלו היה אמור להיות מיוצג על ידי עמיל המכס של הנתבעת 2, אשר את שירותיה שכר התובע לצורך הטיפול בשחרור המכולה מן הנמל. יתרה מכך, בחקירתו הנגדית העיד התובע, ועדותו בעניין זה היתה מקובל עלי, כי ביום בו בוצעה הבדיקה הפיזית המקיפה הוא יצר קשר עם הנתבעת 2, וביקש להיות נוכח בבדיקה, אך עמיל המכס מטעמה, שלומי, שכנע אותו שאין צורך בכך, ושבכל מקרה, הפרוצדורה הכרוכה במתן היתר לכניסתו לאתר היא פרוצדורה מורכבת, ולא בטוח שאם יגיע לנמל, הוא יורשה להיכנס. עולה, אם כן, כי לא היתה לתובע אפשרות ממשית להיות נוכח בבדיקות הפיזיות שבוצעו למכולה, ולא היתה לו אפשרות ממשית לפקח על אותה בדיקה. בנסיבות אליהן נקלע התובע, אין ספק שהיכולת שלו להוכיח כי הנזקים שנגרמו למכולה אכן נגרמו במהלך הבדיקות היא מוגבלת, שכן מידע זה מצוי בידי חב' ח.כספי וחב' י.ק. שירותים ימיים, אשר בנוכחות נציגיהן בוצעו הבדיקות. לחברות אלו אינטרס כספי מובהק שלא לדווח על נזקים שנגרמים לסחורה במהלך הבדיקות, מתוך חשש שאם ידווחו על נזקים כאמור, תוגש נגדן תביעה, כפי שאכן קרה במקרה דנן. מכאן הקושי הנוסף בו עומד התובע להוכיח, כי הנזק נגרם במהלך ביצוע הבדיקות הפיזיות. 11. בנסיבות אלו שבהן אין לתובע יכולת ממשית להוכיח את הסיבה שגרמה לנזק בשרשרת האירועים אותה עברה הסחורה, ושבכל אחד מהם יכול היה הנזק להיגרם, וכאשר המידע הרלבנטי מצוי דווקא בידי בעל הדין שכנגד, אין להכביד עם אותו תובע בדרישות הראייתיות, ומקום שמוכח על ידו קיומו של נזק, שלכאורה עלול היה להיגרם בבדיקות הפיזיות, נטל הראיה עובר לשכמו של הנתבע, אשר נדרש להביא מטעמו ראיות שיש בהן כדי לתמוך בגרסתו שלא נגרם נזק בעת ביצוע הבדיקות. להסרת ספק, נטל השכנוע הסופי עדיין מוטל על התובע, ועדיין מוטלת עליו החובה להוכיח, במידת ההוכחה הדרושה במשפטים אזרחיים - דהיינו מאזן ההסתברויות - כי הנזק נגרם על ידי הנתבע. ברם, במקרים כאלה, כמות ואיכות הראיות הנדרשת מהתובע לצורך הרמת הנטל הן בכמות ובאיכות פחותות מאשר במקרה הרגיל שבו הראיות כולן נמצאות, או אמורות להימצא, בידי התובע. 12. בחינת הראיות והשתלשלות האירועים שבהם עבר המטען מלמדת, כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח, כי הנזק למטען נגרם במהלך ביצוע הבדיקות הפיזיות למכולה בנמל אשדוד ובאתר קונטרם. מקובלת עלי טענת הנתבעת 2, כי הנזק למטען יכול היה להיגרם, באופן תיאורטי, בנסיבות אחרות ולאו דווקא בעת ביצוע הבדיקות הפיזיות בנמל. כך למשל, נזק לתכולה יכולה היה להיגרם בעת אריזת הצעצועים בקרטונים והעמסתם לתוך המכולה בסין, או במהלך הובלת המכולה בים. כמו כן קיימת אפשרות שהנזק נגרם במהלך הובלת המטען מהנמל ועד מסירתו לידי התובע. ברם, וכפי שיפורט להלן, בחינת חומר הראיות ועמידה על מהות הנזקים והתנהגות הצדדים מלמדת, כי האפשרות המסתברת ביותר היא שהנזק נגרם בעת ביצוע הבדיקות הפיזיות באתר המשקף ובאתר קונטרם. 13. בחקירתו הנגדית הסביר התובע, כי הוא היה נוכח בעת שהסחורה נארזה בקרטונים וסודרה בתוך המכולה בסין. הוא ציין, כי הסחורה שהוא רכש היתה תקינה לחלוטין, וכל הפעולות של אריזתה והמכלתה בוצעו בפיקוחו, מבלי שנגרמו לסחורה נזקים כלשהם. עדותו של התובע היתה אמינה והיא אף הגיונית. אין זה מתקבל על הדעת שהתובע ירכוש סחורה פגומה בסין, וידאג לייבואה לארץ עם כל ההוצאות והעלויות הגבוהות הכרוכות בכך. על כן, אך טבעי הוא שהתובע יפקח ויוודא, כי הסחורה שהוא מעמיס לתוך המכולה תהיה סחורה תקינה וללא פגמים. מקובלת עלי, אם כן, עדות התובע, כי לא ייתכן שהנזק שהתגלה נגרם במהלך אריזת הסחורה בקרטונים, או במהלך העמסת הקרטונים לתוך המכולה. 14. נטען על ידי הנתבעת 2 והצד השלישי, כי לא מן הנמנע שהנזק לסחורה נגרם בעת הובלת המטען בים. גם טענה זו אין לקבל. מעיון בחוות דעתו של השמאי מנאדרה עולה, כי חלק ניכר מהנזק נגרם בשל חתכים וקרעים שנגרמו לסחורה ושעל פניו נראה, כי הם נגרמו מסכין או מכלי חד אחר. נזקים אלה לא יכולים להיגרם במהלך ההובלה הימית, שכן בעת ההובלה, המכולה סגורה, הסחורה ארוזה בתוך קרטונים ולא נמצאת במגע עם סכינים או עם כלים חדים אחרים. יתרה מכך, אילו הנזקים נגרמו במהלך הובלת המטען, יש להניח כי הנתבעת מס' 2 והצד השלישי היו מגלים זאת במהלך ביצוע הבדיקות הפיזיות בנמל. כאמור, במהלך ביצוע הבדיקה המקיפה, נבדקה הסחורה במלואה, ונפתחו כל הקרטונים. על כן, אילו באותן בדיקות היו הנתבעות והצד השלישי מגלים, כי מדובר בסחורה פגומה, יש להניח כי הם היו מתעדים זאת, הן במטרה להסיר את האחריות מעליהם והן מכוח חובתה של הנתבעת 2 כלפי התובע, אשר שירותיה נשכרו כדי לייצג אותו בכל תהליך שחרור המכולה. יתרה מכך, אילו עמיל המכס מטעם הנתבעת 2 היה מגלה, כי הסחורה פגומה ולא ניתנת לשיווק, היתה מוטלת עליו חובה לדווח על כך לתובע כדי לאפשר לו לבחון זאת בעצמו ולהודיע על כך לשלטונות המס, כדי לחסוך את מיסים הכרוכים בשחרור הסחורה הפגומה מהנמל. כאמור, אף אחד מטעם הנתבעת 2 או הצד השלישי לא דיווח לתובע או לגורם אחר על קיומם של נזקים במטען שהתקבל. טענות הנתבעת 2 והצד השלישי בעניין זה ובעניין המכלת המכולה וסידור הסחורה בתוכה הועלו רק לאחר הגשת התביעה ובעקבותיה, כאשר לפני כן לא הועלתה, כאמור, טענה כלשהי לעניין תקינות המטען ונזקים שהתגלו בו. 15. זאת ועוד, בחקירת עמיל המכס מטעם הנתבעת 2 ופקיד המכס התברר, כי פתיחת הקרטונים בוצעה באמצעות סכין יפנית, אשר הוחדרה לתוך הקרטון במטרה לחתוך את הסרטים בהם הודבקו הקרטונים. עיון בתמונות הנזק מגלה, כי חלק ניכר מהנזק מתבטא בחתכים, אשר נגרמו על ידי כלי חד. נזקים אלה מתאימים לחתכים שנגרמו על ידי סכין יפנית והם אינם אופייניים לנזקים שנגרמו במהלך ההובלה הימית. 16. סיכומם של דברים, הנני מקבל את גרסתו של התובע וקובע, כי הנזקים שהתגלו במטען ושפורטו בחוות דעתו של השמאי מנאדרה נגרמו במהלך הבדיקות הפיזיות באתר המשקף ובעיקר באתר קונטרם, שם בוצעה בדיקה מקיפה, שבמהלכה נפתחו כל הקרטונים שהיו בתוך המכולה. 17. מאחר שהנזקים שהתגלו בסחורה נגרמו בעת שהסחורה היתה בשליטת הנתבעת מס' 2 והצד השלישי, הרי האחריות לאותם נזקים מוטלת על הנתבעת ועל הצד השלישי. אחריותם של הנתבעת והצד השלישי מעוגנת בראש ובראשונה בחוק חוזה קבלנות, התשל"ד - 1974, ובחוק השומרים, תשכ"ז - 1967. הנתבעת 2 והצד השלישי הם קבלנים, אשר שירותיהם נשכרו על ידי התובע במטרה לטפל במכולה ולדאוג לשחרורה מהנמל. בעת קרות הנזק היתה המכולה בשליטת הנתבעת 2 והצד השלישי, אשר דאגו לפריקת תכולתה ופתיחת הקרטונים לצורך בדיקת התכולה על ידי פקיד המכס. אחריותו של קבל לנזק שנגרם לנכס שנמצא בחזקתו היא כאחריות של שומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו (ראו סעיף 6(ב)(1) לחוק חוזה קבלנות). לעניין משמעות החזקה המהווה יסוד לשמירת הנכס לפי סעיף 1 לחוק השומרים ראה ע"א 46/75 מדינת ישראל נגד שמואל לבנשטיין ואח' פ"ד ל(1), 716. אחריותו של שומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו היא אחריות כמעט מוחלטת, והוא יהיה פטור מאחריות רק אם הנזק נגרם עקב "נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן" (סעיף 2(ב) לחוק השומרים, תשכ"ז - 1967). ההלכה הפסוקה קבעה, כי אחריותו של קבלן כאמור היא כמעט אחריות מוחלטת ורק בקיומו של כוח עליון המגיע כדי סיכול, יכול הקבלן להשתחרר מאחריות (ראו רע"א 9488/02 חן שחר ואח' נגד עטיה גד) . בעניינו לא ניתן לומר, כי הנזק נגרם עקב נסיבות שלא היה על הנתבעת 2 או הצד השלישי לחזותן מראש ולא יכולים היו למנוע את תוצאותיהן. בנסיבות אלו, מוטלת על הנתבעת והצד השלישי אחריות לנזק מכוח הוראות חוק חוזה קבלנות וחוק השומרים. 18. מעבר לנדרש אוסיף, כי אחריותם של הנתבעת 2 והצד השלישי הוכחה אף בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת הנזיקין, עקב רשלנותם בפתיחת הקרטונים. כאמור, הנזק לסחורה נגרם עקב שימוש בסכין יפנית לפתיחת הקרטונים. בעת פתיחת הקרטונים היה נוכח עמיל המכס מטעם הנתבעת 2, אשר תפקידו היה לוודא, כי עובדי חברת י.ק. שירותים ימיים בע"מ פותחים את הקרטונים בצורה בטוחה ובאופן שאינו גורם נזק לקרטונים עצמם ולצעצועים הארוזים בהם. בחובה זו נכשלה הנתבעת 2. מחומר הראיות עולה, כי הנתבעת 2 לא נקטה בשום פעולה על מנת לוודא, כי פתיחת הקרטונים באמצעות סכין יפנית לא גורמת נזק לסחורה. היא לא הסתכלה לתוך הקרטונים, לא בדקה את הסחורה, ולא ווידאה כי אותה סכין שבה נעשה שימוש, אינה חודרת יתר על המידה לתוך הקרטונים, ואינה פוגעת בסחורה עצמה. בנסיבות אלו מוטלת על הנתבעת 2 אחריות לנזק בשל פיקוח לקוי ובלתי מקצועי על שיטת פריקת הקרטונים מהמכולה ופתיחתם באמצעות סכין יפנית. פיקוח מינימאלי טעם עמיל המכס, היה יכול למנוע את הנזק. 19. אחריות עובדי י.ק. שירותים ימיים בע"מ ברורה עוד יותר. כאמור, הנזק נגרם באופן ישיר על ידי עובדי הצד השלישי, אשר עשו שימוש בסכין יפנית לצורך פתיחת הקרטונים. עולה, כי הנזק נגרם על ידי נכס שלצד השלישי היתה שליטה מלאה עליו, כי התובע אינו יודע ואין לו דרך לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לנזק, וכי נסיבות גרימת הנזק מתיישבות עם המסקנה כי הצד השלישי התרשל מאשר עם כל מסקנה אחרת. בנסיבות אלו בהן מתקיימים כל היסודות של הכלל "הדבר מדבר בעדו", עובר נטל ההוכחה והשכנוע על שכמו של הצד השלישי, להוכחת העדר התרשלות. הצד השלישי לא הרים את הנטל להוכיח, כי הוא נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע את הנזק, ולא הוכיח כי לא היתה התרשלות מטעמו. מטעם הצד השלישי הוגש תצהיר של יקותיאל סוויסה, אשר טען כי פריקת תכולת המכולה ופתיחת הקרטונים נעשתה בנוכחות עמיל המכס מטעם הנתבעת ובודק המכס מטעם רשויות המכס, ולשניים אלה לא היו טענות כלפי עובדי י.ק. שירותים ימיים בע"מ, עובדה אשר מוכיחה שלא נגרם נזק לסחורה. מר סוויסה אף התייחס לטיב ולאיכות האריזות וטען, כי האריזות היו פגומות מהספק בסין וללא קשר לעבודה שביצעו עובדי הצד השלישי בשתי הבדיקות הפיזיות. 20. לא מצאתי ממש בטענות מר יקותיאל סוויסה בעניין זה. במהלך חקירתו הנגדית התברר, כי יקותיאל סוויסה היה נוכח רק במהלך הבדיקה הפיזית המדגמית שבוצעה באתר המשקף, והוא כלל לא היה נוכח במהלך הבדיקה הפיזית המקיפה שבוצעה באתר קונטרם ושבמהלכה רוקנה תכולת המכולה במלואה ונפתחו כל הקרטונים. מאחר שהוא לא היה נוכח בבדיקה הפיזית המקיפה, שהינה הבדיקה החשובה יותר ושבמהלכה נגרמו הנזקים, הוא לא יכול היה להתייחס לשיטת העבודה באותה בדיקה, באילו אמצעי זהירות נקטו עובדי הצד השלישי, אם בכלל, ומה היה מצב האריזות לפני ריקון המכולה. עדותו של יקותיאל סוויסה בעניין זה היא בגדר עדות שמועה, שאינה קבילה. 21. תמוהה העובדה שבתצהירו מתייחס מר יקותיאל סוויסה לבדיקה הפיזית המקיפה שבוצעה ביום 21.10.07, מתייחס למצב האריזות כפי שהתגלה באותה בדיקה ולשיטת העבודה בה נקטו עובדי הצד השלישי, כל זאת מבלי שהעד היה נוכח באותה בדיקה, ומבלי לציין בתצהירו את העובדה שהוא לא היה נוכח בה. מקריאת התצהיר ניתן להבין, כי העד היה נוכח באותה בדיקה, וכי הוא מעיד על הדברים מידיעה אישית, על אף שאין הדבר כך. עובדות אלו והתנהלות זו פוגעות באמינות גרסתו של מר יקותיאל סוויסה, לא רק באשר לבדיקה שבוצעה ביום 21.10.07 ושבה הוא לה היה נוכח, אלא פוגעות אף באמינות עדותו וגרסתו גם באשר לבדיקה הפיזית המדגמית בה הוא היה נוכח. 22. מכל האמור עולה, כי הצד השלישי לא הרים את הנטל להוכיח שלא היתה מצידו התרשלות בפריקת המכולה ופתיחת הקרטונים לצורך בדיקת הסחורה על ידי בודק המכס. בנסיבות אלו, מוטלת על הצד השלישי אחריות לנזקים שנגרמו במהלך ביצוע הבדיקה. 23. מעבר לנדרש אוסיף, כי אחריותו של הצד השלישי הוכחה אף באופן פוזיטיבי. כפי שצויין לעיל, הסחורה שייבא התובע מסין היתה צעצועים ומשחקים לילדים. עובדה זו היתה ידועה לעמיל המכס מטעם הנתבעת 2 וכן לצד השלישי. בנסיבות אלו, השימוש בסכין יפנית לצורך פתיחת האריזות על אף שידוע לצד השלישי, ולכל הפחות הוא היה צריך לדעת, שהדבר עלול לפגוע בסחורה עצמה, מהווה התנהגות רשלנית. פתיחת קרטונים באמצעות סכין יפנית שיכולה לחדור לתוך הקרטון עצמו ולהיות במגע עם הסחורה עצמה, אפשרית רק מקום שמדובר בסחורה קשיחה, שאין חשש שהיא תיפגע מלהב הסכין. ברם, כאשר היה ידוע לעמיל המכס ולצד השלישי, כי מדובר בצעצועים עדינים, שעלולים להינזק עקב שימוש בסכין יפנית, אסור היה לפתוח את הקרטונים בשיטה בה נקטו, קרי שימוש בסכין יפנית. 24. סיכומם של דברים - האחריות לנזקים שנגרמו לתובע מוטלת על הנתבעת מס' 2 בשל העדר פיקוח נאות, ועל הצד השלישי, אשר שגרם לנזק עקב הנהגת שיטת עבודה רשלנית ולא מתאימה. בנסיבות שתוארו לעיל, חלוקת האחריות בין הנתבעת 2 לבין הצד השלישי היא 30% על הנתבעת 2 ו-70% על הצד השלישי. ברם, מאחר שאחריותם של הנתבעת 2 ושל הצד השלישי היא ביחד ולחוד, מוטלת על הנתבעת 2 החובה לפצות את התובע במלוא הנזק. פריטים חסרים 25. בתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי עם קבלת הסחורה הוא גילה, כי חסרים קרטונים של צעצועים ומשחקי ילדים מסוג ספיידרמן ובאטמן שהיו במכולה, אך לא התקבלו אצלו לאחר שחרור המכולה. בחוות הדעת התייחס השמאי מנאדרה לעניין זה וציין, כי על פי גרסת התובע היו חסרים 360 יחידות של סופרמן מפלסטיק ו-90 חצים מגנטיים "דארט", ששוויים בשוק מסתכם בסכום של 10,350 ₪. בחקירתו הנגדית אישר השמאי מנאדרה, כי הוא לא בדק אם אכן חסרים פריטים כלשהם במשלוח שקיבל התובע, וכי בעניין זה הוא הסתמך על דברי התובע, שמוטלת עליו החובה להוכיח את טענותיו. מאחר שהשמאי לא בדק אם אכן חסרים פריטים כלשהם, הרי אין באמור בחוות דעתו כדי להוות בסיס ראייתי התומך בגרסת התובע בעניין זה. עולה, כי הראיה היחידה לקיומם של חסרים היא עדותו של התובע עצמו. 26. עיון בתצהיר התובע מלמד, כי ההתייחסות לסחורה החסרה היתה בסעיף 10 לתצהיר, שם נטען באופן סתמי וכללי, כי לאחר פתיחת המכולה, מיונה ובדיקתה, התגלה כי "חסרים קרטונים של צעצועים ומשחקי ילדים מסוג ספיידרמן ובטמן" שאמור היה לקבל יחד עם שאר המכולה. אין בתצהיר פירוט של מספר הקרטונים או הפריטים שהיו חסרים, כך שהאמור בחוות דעת מר מנאדרה לעניין מס' הפריטים החסרים אינו מגובה בראיה כלשהי. יתרה מכך, בחוות דעתו התייחס מר מנאדרה לפריטים חסרים מסוג סופרמן מפלסטיק ולחצים מגנטיים, ואילו בתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי הפריטים החסרים הם מסוג ספיידרמן ובאטמן ולא מסוג סופרמן. סתירה זו נוגעת למהות הפריטים החסרים, ולכן מדובר בסתירה מהותית שיש בה כדי לערער את אמינות גרסת התובע הן באשר לעצם קיומו של חסר והן באשר למספר הפריטים החסרים. 27. בחקירתו הנגדית ובסיכומיו שינה התובע את חזית הטיעון וטען, כי מדובר בעצם בפריטים מסוג ספיידרמן ובאטמן, אשר עוכבו על ידי המדינה בשל החשד להפרת זכויות יוצרים. לטענתו, על פי המסמכים שהציגה המדינה (מוצג נ/1) עולה, כי פריטים אלה שוחררו ונמסרו לידי עמיל המכס מטעם הנתבעת 2, וכי הם מעולם לא הוחזרו לידיו. אין ממש בטענה זו. כאמור, בתצהיר עדותו הראשית טען התובע, כי הוא גילה את החסרים בעת שפתח את המכולה, כך שלא ייתכן שהוא התכוון לפריטים שעוכבו על ידי המדינה, שכן לא היתה מחלוקת, כי פריטים אלה לא היו בתוך המכולה בעת מסירתה לתובע. יתרה מכך, אילו היה ממש בטענות התובע שהוא לא קיבל את הפריטים מסוג ספיידרמן ובאטמן שעוכבו, הרי מספר הפירטים החסרים היה הרבה יותר גדול ממה שהתגלה בפועל. כאמור, על פי התצהירים מטעם המדינה שלגביהם לא היתה מחלוקת, הפריטים שעוכבו הם 1,671 יחידות ספיידרמן ו-421 יחידות באטמן, מספר העולה פי כמה וכמה על מספר הפריטים שנטען בחוות דעת מר מנאדרה כי הם חסרים. עולה, אם כן, כי הפריטים שעוכבו בשל החשד להפרת זכויות יוצרים הוחזרו לתובע, וכי הפריטים שהתובע גילה, לטענתו, כי הם חסרים עם פתיחת המכולה, אינם קשורים כלל לאותם פריטים שעוכבו. 28. סיכומם של דברים - התובע לא הוכיח כי במשלוח שהתקבל אצלו היו חסרים פריטים כלשהם, ולא הוכיח כי החסר שהתגלה, אם אכן היה חסר, מקורו בפעולות כלשהן שנעשו על ידי הנתבעת 2. פועל יוצא מן האמור הוא, שדין התביעה, ככל שעניינה חסרים בסחורה, להידחות. תשלומים ביתר 29. כאמור, התובע טען כי במשך התקופה בה התנהלו בינו לבין הנתבעת 2 יחסים חוזיים ועסקיים שבמסגרתם קיבלה על עצמה הנתבעת 2 לטפל ולייצג את התובע בכל הליכי שחרור המכולה, שולמו על ידו סכומים ביתר, אשר עולים על סך 30,000 ₪. לדבריו, הוא שילם לנתבעת 2 סכום של 40,982 ₪, מקום שהיה עליו לשלם סכום הרבה יותר נמוך. 30. הנתבעת 2 אישרה בתצהירים מטעמה את הסכומים ששילם לה התובע כדי לטפל בשחרור המכולה, אך טענה כי הוא שילם את הסכומים בדין, לאחר שהתגלה כי הוא לא הצהיר על מלוא התמורה המיובאת, ייבא טובין אסורים בייבוא, וייבא סחורה שהתעורר לגביה חשד כי היא מפירה זכויות יוצרים. בשל התנהלות התובע כאמור, דרשו פקידי המכס ביצוע שתי בדיקות פיזיות למכולה, האחת מדגמית והשניה מקיפה ויסודית, והיה צורך בשתי בדיקות של מכון התקנים במקום אחת. בשל כל אלה המכולה שהתה בנמל תקופה העולה על התקופה שצפו הצדדים מלכתחילה ונגרמו הוצאות גבוהות לצורך שחרור המכולה. לטענת הנתבעת 2, היא נאלצה לשלם סכומים רבים וגבוהים לחברת י.ק. שירותים ימיים אשר ביצעה את הבדיקות הפיזיות, לחברת קונטרם, למכס, ולמכון התקנים, זאת בנוסף לשכר הטרחה שהיא גבתה בגין ייצוג התובע בהליכים אלה. 31. עיון בחשבוניות ובקבלות שהציגה הנתבעת 2 מלמד, כי אין ממש בטענות התובע בכל הקשור לתשלומי יתר. ממסמכים אלה עולה, כי הנתבעת 2 שילמה עבור התובע סכום של 6,471 ₪ לחברת קונטרם בגין דמי אחסנה של המכולה, סכום של 5,313 ₪ לחברת י.ק. שירותים ימיים בע"מ לצורך ביצוע שתי הבדיקות הפיזיות של המכלה, סכום של 3,901 ₪ לחברת הספנות מנו, סכום של 4,523 ₪ לחברת נמל אשדוד בע"מ, סכום של 9,806 ₪ בגין מיסי מכס, סכום של 1,500 ₪ בגין כופר וסכום של 850 ₪ למכון התקנים. סכומים אלה מסתכמים בסכום כולל של 32,364 ₪, אשר שולמו לספקי שירות חיצוניים ולמדינה בגין מיסים וכופר, כך שהסכום שגבתה הנתבעת מס' 2 עבור שכר טרחתה בגין הטיפול בשחרור המכולה מסתכם בסכום של 8,618 ₪ כולל מע"מ, סכום שהינו סביר בהחלט בהתחשב בעבודה הרבה והמאמצים שהושקעו לצורך שחרור המכולה, לאחר שהתגלו הליקויים בסחורה. 32. ב"כ התובע טען, כי החשבוניות והמסמכים שהציגה הנתבעת הם מסמכים מזוייפים שהסכומים בהם נופחו בדיעבד במטרה להצדיק את גביית הסכומים ביתר. הוא הפנה לחשבוניות שהונפקו על ידי חברת קונטרם שבהן נרשם, כי שם האוניה שבה הגיעה המכולה לארץ הוא "אמסטילדיפ" בעוד ששם האוניה עליה הועמסה המכולה בסין הוא "BU YI HE", שהינה אוניה סינית. 33. לא מצאתי ממש בטענות אלו של התובע, אשר הועלו באופן סתמי ומבלי להניח להן תשתית עובדתית מינימאלית. לעניין השוני בשם הספינה הסביר מר אייל כספי, מנהל הנתבעת 2, כי השם BU YI HE הוא שם האוניה שהובילה את המכולה מסין, אך מכיוון שלחברת מנו, שדרכה הגיעה המכולה לארץ, אין קווים ישירים לארץ, היא מחליפה אוניות בנמלים אחרים בדרך, כך שהעובדה ששם האוניה בה יצאה המכולה מסין שונה משם האוניה שהובילה אותה לארץ, אינה אומרת דבר, ואין בה כדי לעורר חשד לעניין אמינות המסמכים והחשבוניות. הסבר זה של מר כספי מקובל עלי. ואכן, עיון בחשבוניות שהוצגו מגלה, כי מספר המכולה ומספר הרשומון שנרשם בהן תואם לחלוטין את מספר המכולה והרשומון של המכולה הרלבנטית כפי שאלה מופיעים במסמכי המכס. עובדה זו והסבריו של מר כספי אינם משאירים צל של ספק, כי טענות התובע בעניין זיוף הקבלות והחשבוניות הן טענות סתמיות וחסרות בסיס. הפסד רווחים, עוגמת נפש והוצאות נסיעה 34. כאמור, ב"כ התובע טען, כי עקב התנהגותה של הנתבעת 2, אשר גרמה ברשלנותה לחסרים ולנזקים לתכולה, נגרמו לו נזקים בגין הפסד רווחים, עוגמת נפש והוצאות נסיעה בסך 20,000 ₪. לא מצאתי ממש גם בטענות אלו, למעט בעניין עוגמת נפש מזערית שאולי נגרמה לתובע עת גילה את הנזקים שנגרמו לסחורה. 35. לעניין הפסד הרווחים - השמאי מר מנאדרה אישר בחקירתו הנגדית, כי המחירים בהם הוא נקב בחוות דעתו הם מחירי השוק שהתובע היה מקבל ממכירת הסחורה, אילו לא היתה נפגמת. עולה, כי המחיר שנקב בחוות הדעת מגלם בתוכו כבר את מרכיב הרווח, כך שאין עוד בסיס לטענה בעניין זה. לעניין הוצאות בגין נסיעות מוגברות - מדובר בנזק הטעון הוכחה. בענייננו, מלבד טענה סתמית ובלתי מבוססת לא הובאו ראיות כלשהן שיש בהן כדי לתמוך בטענות התובע בעניין זה. לעניין עוגמת הנפש, מקובלת עלי טענת התובע, כי בעת שגילה כי הסחורה, או חלקה, פגומה, נגרמה לו עוגמת נפש שיש לפצותו בגינה. בהתחשב בגובה הנזק שנגרם, אני מעריך את עוגמת הנפש שנגרמה בסכום של 3,000 ₪ נכון להיום. 36. לא מצאתי ממש ביתר טענות התובע שעניינן חיוב הנתבעת 2 בשווי האופניים, מעיל העור והקסדות. מדובר בסחורה שהתובע אישור בחתימת ידו, כי הוא לא הצהיר עליה לרשויות המכס ובשל כך היא הוחרמה. בנסיבות אלה, לא מוטלת על הנתבעת מס' 2 כל אחריות בגין כך. סיכום הנזק 37. נזקיו של התובע מסתכמים, אם כן, בסכום של 16,285 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתכולה עקב רשלנותם של הנתבעת 2 והצד השלישי. סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת (5.4.08) ועד היום עומד על סך 19,000 ₪. בנוסף לסכום זה נגרמה לתובע עוגמת נפש, אשר הוערכה על ידי, כמפורט לעיל, בסכום של 3,000 ₪. 38. נזקיו של התובע מסתכמים, אם כן, בסכום של 22,000 ₪. סוף דבר 39. אשר על כן, הנני קובע כדלקמן: א. הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע סכום 22,000 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 6,000 ₪. ב. הנני מקבל את ההודעה לצד שלישי, ומחייב את הצד השלישי לשלם לנתבעת מס' 2 כל סכום שתשלם לתובע על פי פסק דין זה עד סך של 22,400, וכן הוצאות משפט בגין הליכי ההודעה לצד שלישי בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. ג. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאותו מועד ועד התשלום המלא בפועל. סיןסחורהיבוא