להלן סקירה משפטית בנושא נכות תפקודית של קטין: אחד מפסדי-הדין המנחים, ביחס לקשר בין הנכות הרפואית, לנכות התפקודית, לכושר ההשתכרות ולהפסדי השכר לעתיד, הוא ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח', פד"י נ"ב(3) 792, וכך נאמר בו, בין היתר, בעמ' 800 - 801 מפי כב' השופט אור: "הנכות התפקודית... באה להצביע על מידת ההגבלה בדרך כלל, שיש בנכות הרפואית שנגרמה לתובע... יש כמובן חשיבות ל מידת ההשפעה של הנכות על יכולתו של התובע להמשיך לעבוד במקצועו, ובקביעת הפסד כושר ההשתכרות יינתן לכך ביטוי. ראוי אף להביא בפני בית-המשפט ראיות למידת ההשפעה של הנכות הרפואית, על יכולת התפקוד בעבודות מסוימות, כולל בעבודות הקשורות במקצועו של התובע. הדבר עשוי לסייע לבית-המשפט להחליט עד כמה הנכות התפקודית שנגרמה לתובע עלולה להגביל אותו בעבודתו". אשר להערכת הנכות התפקודית שנגרמה לקטינים, אכן נקבע עוד בע"א 199/55 גרבש נ' הדני, פד"י י"ד 2159, 2162, כי "...אין דרך אחרת לחשב הפסד פרנסה בעתיד אלא על יסוד שיעור הנכות שנקבע על ידי הרופאים...". אשר לגובה בסיס השכר, קבעה הפסיקה, שככל שמדובר בקטינים שטרם החלו בחיי העבודה, ראוי להסתמך על השכר הממוצע במשק כבסיס השכר לצורך חישוב הפיצוי לנפגע. כך נקבע, למשל, בע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פד"י ל"ח (3) 580: "אכן, חישוב אבדן כושר השתכרות בעתיד הוא לעתים, ובמידה רבה, מבוסס על השערות או על נתונים סטטיסטיים לא וודאיים. בעיקר נכון הדבר לגבי צעירים שדרכם בחיים טרם נסללה ואין לדעת עתידם ודרכי התפתחותם. בגלל אותה אי וודאות ו חוסר אפשרות לנחש פני העתיד לגבי צעיר, יש שבמקרים מתאימים משמש השכר הממוצע במשק כנקודת מוצא". ובע"א 5118/90 אילנה בשה נ' מדינת ישראל, נקבע נחרצות, מפי כב' השופטת דורנר, כי "אכן, באותם מקרים בהם אין לבית-המשפט נתונים לקביעת כושר השתכרותו של קטין, וכשאין נימוקים לסטייה מן הכלל, ישמש השכר הממוצע במשק כמודד ראוי לקביעת כושר ההשתכרות". קטיניםנכותנכות תפקודית