נפילה באוטובוס | עו"ד רונן פרידמן

תאונות אוטובוס - האם אפשר להגיש תביעת פיצויים על נפילה באוטובוס ? האם נפילה באוטובוס נחשבת ל"תאונת דרכים" המזכה את הנפגע בפיצויים מחברת הביטוח של האוטובוס ? ##(1) נפילה באוטובוס תביעה - החלקה בתוך אוטובוס בגלל בלימה פתאומית כתאונת דרכים:## בת"א 19151-08 זמור נ' איילון-חב' לביטוח בע"מ, התובעת טענה כי החליקה תוך כדי נסיעה באוטובוס בעקבות בלימה פתאומית שביצע נהג האוטובוס. בית המשפט ציין כי אף שאדם עלול למעוד עת מהלך הוא על קרקע רטובה בכל מקום שהוא, הרי שעה שהליכה זו מבוצעת באוטובוס נוסע יש להניח, כחזקה שבעובדה הנובעת מנסיון החיים כמו גם מכללי הפיזיקה (הנוגעים לכוחות המופעלים על גוף נע בתוך גוף אחר המצוי בתנועה), כי לתנועת האוטובוס השפעה על יציבתו של הנוסע ועל יכולתו לשמור על שיווי המשקל. לפיכך, בין אם בלם האוטובוס ובין אם המדובר בנסיעה "סתם" בעיבורה של עיר (שאינה נסיעה מהירה, חלקה וללא כל שינוי), יש לקבוע כי עובדת נסיעתו של האוטובוס יש בה משום "גורם ממשי" התורם לנפילה של נוסע. בסופו של דבר בית המשפט פסק כי, יש לקבוע שנפילתה של התובעת נבעה גם מעובדת נסיעתו של האוטובוס, כאשר תנועתו של האוטובוס היוותה "גורם ממשי" להחלקה והנפילה. משכך הם פני הדברים המסקנה היא שהתובעת נפגעה ב"תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים, ועל הנתבעת לפצותה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. ##(2) פיצויים - נפילה באוטובוס תוך כדי קבלת כרטיס במהלך פניה:## בת"א 1610-12-12 שוורץ נ' סופרבוס ושות', לאחר ששילמה לנהג האוטובוס את דמי הנסיעה ותוך כדי קבלת כרטיס הנסיעה החל הנהג בנסיעה ובפנייה שמאלה, שבמהלכה נפלה התובעת בתוך האוטובוס. התובעת הגישה תביעה לקבלת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. לא היתה מחלוקת על כך שהאירוע שבגינו נתבע הפיצוי מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים ואף לא היתה מחלוקת על כך שעל הנתבעות חלה חובה לפצות את התובעת על נזקיה עקב התאונה. המחלוקת היא אפוא, רק בשאלת שיעור נזקה של התובעת ובשאלת סכום הפיצויים שהיא זכאית לו בשל כך. ##(3) נפילה של מורה באוטובוס כ"תאונת דרכים":## בע"א (מחוזי ת"א-יפו) 36494-10-16 לוזובר נ' כלל (22 .11.17) הכיר בית המשפט המחוזי בתל אביב בתאונה כתאונת דרכים של מורה אשר נסעה באוטובוס וירדה מן האוטובוס בפעם השנייה לאחר ביצוע סריקה, על מנת לוודא כי לא נותר ילד ישן או חפץ באוטובוס טרם עזיבתו. לדעת בית המשפט המחוזי פעולתה זו של המורה הייתה חלק אינטגרלי מן הנסיעה באוטובוס ויש לראות בכך פעולה הדומה לנהג, אשר קם ממושב הנהג, יוצא מן המכ ונית וחוזר למושב האחורי, על מנת להוציא ילד חגור בכיסא בטיחות. פעולה שעד שלא תסתיים לא תסתיים הנסיעה. בית המשפט ציין כי העובדה שהאוטובוס נדרש לאישור על מנת לצאת לדרך אינה הופכת את עלייתה וירידתה מן האוטובוס לעלייה, שיש בה מטרה תחבורתית כמשמעותה בחוק, בדומה לשוטר העולה לביצוע סריקה ביטחונית או כרטיסן הבודק כרטיסים ויורד מיד, ללא הצטרפות לנסיעה, כאשר כל זמן הבדיקה האוטובוס עומד ואינו נוסע, הרי כל בעלי התפקיד הללו, היה וחלילה ייפגעו בעלייה או בירידה, לא ניתן יהיה להכיר בפגיעתם כתאונת דרכים, באשר הימצאותם בכלי הרכב אינה לצורך תעבורה, וגם אם אין ספק, שללא עלייתם ובדיקתם את הנוסעים לא יוכל האוטובוס להמשיך בנסיעה. ##(4) הוכחת תאונת נפילה באוטובוס אגד בבית המשפט:## בת"א 2633-10 וינשטיין נ' איילון חב' לביטוח בע"מ, התובעת טענה כי קמה ממושבה לקראת תחנת היעד שלה על מנת לרדת מהאוטובוס, באותה עת האוטובוס עקף אוטובוס אחר אשר היה בנסיעה וכתוצאה מתנועתו הפתאומית, איבדה התובעת את שיווי משקלה ונפלה בעוצמה על רצפת האוטובוס. התובעת נחקרה על תוכן תצהירה ועדותה ועשתה על השופט רושם מהימן ומשכנע ביותר. היא תיארה את הדברים בצורה ישירה, קוהרנטית והגיונית. חיזוק לעדותה של התובעת ניתן להיה מצוא בהודעתה למשטרה אשר וכן בהודעה שלה למחלקת הביטוח של אגד, אשר ניתנו בהזדמנויות שונות ותוכנן תואם למה שנמסר על ידי התובעת בתצהירה ובעדותה בבית המשפט. אי לכך בית המשפט פסק כי התובעת הוכיחה מעבר למאזן ההסתברויות את אירוע התאונה, כמתואר על ידה. ##(5) נפילה לאחר ירידה מאוטובוס בניסיון לעלות לאוטובוס אחר:## בת"א (ירושלים) 49687-06-11 לויאשוילי נ' אמסלם ואח', התובע ירד מאוטובוס, התקרב לאוטובוס אחר ובשעה שניסה לעלות לאוטובוס מעד ונפל. בנסיבות אלה, בהן התובע נפגע לאחר שהשלים את ירידתו מהאוטובוס בו נסע ושם פעמיו לעבר אוטובוס אחר שהיה במרחק מה ממנו, ובטרם נוצר מגע פיסי בינו ובין אותו אוטובוס, אין לראות בפעולתו כתחילת פעולת הכניסה לרכב ולפיכך התאונה איננה תאונת דרכים. ##(6) אי הבאת עדות נהג אוטובוס אגד לנפילה:## ת"א 8023-08-13 הבר נ' ברזל, התובע נפגע עת נפל במהלך נסיעה באוטובוס של חברת אגד. התובע טען כי הוא קם ממושבו כדי לטפל בתיק שלו שנמצא בתא מעל המושב. אולם לפתע, בלם הנהג, או האוטובוס הטלטל או הסתובב מחמת הנסיעה, והתובע נפל ונחבל. הנתבעים הכחישו את אירוע התאונה. בית המשפט פסק כי בהימנעה של הנתבעת בנסיבות הליך זה מהבאת עדות הנהג, חזקה היא כי הבאת אותה ראיה הייתה פועלת דווקא לרעתה [ראו והשוו: ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית נ' טלקאר חברה בע"מ); ע"א 641/87 זאב קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו]. במובחן מנטל השכנוע ( שהוא נטל מהותי) אשר בהעדר כל הוראה מיוחדת בדין, נטל זה מוטל על התובע וזאת מכוח הכלל לפיו " המוציא מחברו עליו הראיה", נטל הבאת הראיה ( שהוא נטל דיוני), משמעותו היא כי ככל שמדובר בצד הנושא בנטל השכנוע, חובה עליו להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל זה, ואילו ביחס ליריבו - משמעות הנטל היא חובתו להביא ראיות שישמיטו את הבסיס מתחת לראיות שהובאו כנגדו. "נטל זה הוא דינאמי, ועשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו" (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ). כאשר הצד שנשא בנטל הבאת הראיות הביא די ראיות כדי להוכיח את טענתו, עובר נטל זה, הנטל להביא ראיות, אל בעל הדין השני, כדי שזה יביא ראיות מצידו במטרה להוכיח את טענתו ולהפריך את טענתו של הראשון ( ראו ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר). לבסוף פסק בית המשפט כי לאור הרושם האמין שבעדות התובע מחד גיסא, בהעדר כל גרסה מוכחת מטעם הנתבעים מאידך גיסא, בנסיבות אלו ועל-יסוד האמור, עדיפה גרסת התובע על גרסת הנתבעים, ומכאן נקבע כי האירוע הוכר כתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ##(7) נפילה באוטובוס ללא עדים:## בת"א 68365-07 יששכר נ' מישל אקנין ואח', התובע העיד כי מדובר היה באוטובוס עמוס, הוא קם לפני עצירת האוטובוס בכוונה להתארגן לירידה ואז, עם הבלימה, נפל ונגרר לאחור, תוך שהוא נחבט בכתפו באחד הכסאות. גרסה זו, נאמרה גם בפנייתו לטיפול רפואי למחרת וגם בעדותו במשטרה, יומיים לאחר מכן, גם אם לא באותו הפירוט. בית המשפט ציין כי ייתכן ואכן אף אחד לא הבחין בארוע אך אין בכך כדי להביא למסקנה כי גרסת התובע היא שקרית. בית המשפט לא קיבל את עמדתו של הנהג כי לא ייתכן שיתרחש ארוע של נפילה באוטובוס והוא לא יראה זאת וצוין כי מדובר היה באוטובוס עמוס נוסעים, חלקם עמדו, הנהג עסוק היה בנהיגה ובדיוק הגיע ליעד, חלק מהנוסעים החל לקום ולהתארגן לקראת יציאה מהאוטובוס וקיימת אפשרות סבירה שהנהג לא הבחין בנפילת התובע. לאור כלל האמור, בית המשפט קיבל את גרסת התובע על פיה נפל בתוך האוטובוס ועל הנתבעים לפצות אותו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בארוע. ##(8) נפילה באוטובוס - אי צירוף נהג האוטובוס לתביעה:## בתא (חי') 4144-08-08 פסו נ' צור, לטענת התובעת התאונה אירעה במהלך נסיעתה באוטובוס של חברת אגד, במהלך הנסיעה בלם נהג האוטובוס בחוזקה על מנת להימנע מפגיעה ברכב אשר דלתו נפתחה וחסמה את נתיב נסיעת האוטובוס. אותה עת התובעת ישבה באוטובוס במושב שמאחורי הדלת האחורית וקרוב למעבר. מעוצמת הבלימה של האוטובוס התובעת עפה ממקום מושבה לאחור ונפגעה בכל חלקי גופה. מוסיפה התובעת וטוענת כי גם נוסעים אחרים שהיו באוטובוס נפלו אף הם מעוצמת הבלימה. חברת הביטוח טענה כי התובעת לא צירפה את הנהג "הנכון" לתביעה. בית המשפט ציין כי בסעיף 19 לפקודת ביטוח רכב מנועי נקבע כדלקמן: "ניתן פסק-דין נגד מבוטח בשל חבות טעונת ביטוח ואותה חבות מכוסה על-ידי ביטוח ...... ישלם המבטח לבני האדם הזכאים להנות מפסק הדין כל סכום שיש לשלמו בשל אותה חבות ......". ובמילים אחרות, הואיל ובמסגרת הליך זה לא יינתן פסק-דין נגד המבוטח הואיל והוא לא צורף לתביעה, וכן מאחר ולא עלה בידי התובעת להצביע על נהג האוטובוס בעת אירוע התאונה, הרי מטעם זה בלבד מן הדין, כעיקרון, לסלק את התביעה על הסף. על אף זאת, הואיל ובחלק מהמקרים בהם דן בית המשפט בסעיף 19 לפקודת רכב מנועי הוא הפנה לאפשרות צירוף המבוטח גם בשלב מאוחר של שמיעת הערעור (ראו ע"א 489/79 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה ויולט צאיג ז"ל וכן ע"א 5623/90 עבד אללטיף, התייחס בכל זאת בית המשפט לגרסת התובעת ביחס לנסיבות אירוע התאונה לגופא. בית המשפט ציין כי לו אכן נפגעה התובעת וסבלה כה קשות מהתאונה, כמתואר בתצהיר תשובותיה לשאלון, סביר להניח כי רכב מד"א היה מוזעק למקום ומעביר אותה ללא דיחוי לקבלת טיפול רפואי. בפועל, לא כך היו פני הדברים, ואין חולק כי בראשונה פנתה התובעת לקבלת ייעוץ רפואי בטלפון. סתירה נוספת התגלתה בגרסת התובעת. כאמור, בתצהיר תשובותיה לשאלון טענה התובעת כאילו לאחר אירוע התאונה ילדיה ליוו אותה לקבלת טיפול רפואי. אולם טענה זו אינה מתיישבת עם עדות התובעת בבית המשפט ולפיה, בעת אירוע התאונה, כמו גם היום, ילדיה שהו בחו"ל. בית המשפט ציי כי גם ביחס למועד אירוע התאונה הנטענת קיימת אי בהירות. התובעת העלתה טענות שונות נגד הנתבעים לעניין גילוי זהותו של נהג האוטובוס בעת אירוע התאונה וכן לאפשרות כי הנהגים התחלפו ביניהם מבלי לדווח על כך למעסיק. בכך ביקשה התובעת להסביר את העובדה כי לא עלה בידה לזהות מי מנהגי האוטובוס אשר פרטיהם נמסרו על-ידי הנתבעים והם התייצבו לדיון בבית המשפט. בית המשפט לא קיבל את טענות התובעת לעיל. בהתאם לכלל ולפיו המוציא מחברו עליו הראיה, על התובעת מוטל הנטל להוכיח תביעתה. משלא עלה בידי התובעת להרים נטל זה, אל לה לבוא בטענות כנגד הנתבעים ותביעתה נדחתה. ##(9) נפילה של נהג אוטובוס לאחר עצירת האוטובוס לתיקון דרך:## בת"א (נצרת) 30194-02-12 בדיע נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, התובע, נהג באוטובוס כלפתע נשמעו רעשים בחלקו האחורי של האוטובוס, הוא עצר בצד, ירד מהאוטובוס ופנה למקור הרעש, פתח הדלת האחורית, עלה לתוך תא המטען לצורך איתור ובדיקת הרעש שנראה לו מתעלות המזגן, התחיל לנקות את התעלות מדברים תקועים בהם ואשר עושים רעשים, בירידה, החליק ונפצע. בית המשפט ציין כי בתאונה, נגרם לתובע נזק גוף עקב טיפול דרך ותיקון דרך באוטובוס, למטרות תחבורה. השימושים המשניים של טיפול דרך ותיקון דרך, שנעשו באוטובוס על ידי התובע - המשתמש באוטובוס, עומדים במבחן הסיכון התחבורתי היות והם בוצע ובדרך, אגב הנסיעה ולצורך המשכתה המידית. המדובר בטיפול דרך ותיקון דרך שנדרש ועקב אירוע פתאומי, שקיומם נדרש הוא, כי לא מדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול על ידי איש מקצוע. לא צריכה להיות מחלוקת, כי טיפול דרך ותיקון דרך שבוצעו באוטובוס, מהווים חלק אינטגרלי מהנסיעה. וכן, טיפול –דרך ותיקון- דרך דנן,שנעשו על ידי התובע, נעשו באוטובוס עצמו, וליתר דיוק – באחד מרכיביו, תעלת המזגן. לאור האמור לעיל, בית המשפט פסק כי התובע הוכיח כדין, כי הוא נפגע בתאונת דרכים וזכאי לפיצויים על-פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ##(10) נפילה במדרגות אוטובוס בניסיון ירידה:## בע.א. (ת"א) 1393/01 דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית נ. גאוליקר, התובע ירד מאוטובוס בדלת הקדמית, פסע שני צעדים לעברו האחורי של האוטובוס, נפל על האוטובוס ונפצע בכל חלקי גופו. בית המשפט קמא פסק כי קיים קשר סיבתי – עובדתי ומשפטי בין הירידה מן האוטובוס לבין הפציעה וכי אין להפריד בין הירידה, פסיעת שני צעדים ונפילה על האוטובוס, ויש לראות את האירוע כמקשה אחת. התובע איבד את שווי משקלו בעת רדתו ממדרגות האוטובוס מעד ונפל עליו. בית המשפט דחה את הטענה כי התובע היה במצב של שיכרות. בערעור זה נפסק:- "בהלכת שולמן" (ע.א. 358/83 שולמן ואח' נ' ציון חברה לבטוח) נפסק כניסה לרכב או יציאה ממנו הן בגדר "שימוש לוואי" הן על פי המבחן הייעודי והן על פי הגישה התחבורתית. תחילתה של הכניסה לרכב עם תחילת המגע הפיסי של הרכב. לעומת זאת עשויה הירידה מן הרכב להסתיים גם לאחר ניתוק המגע הפיסי עם הרכב. יש לקחת בחשבון לא רק את סמיכות הזמנים אלא גם את סמיכות המרחק. לא נמצאה טעות בקביעתו של בית המשפט קמא כי קיים קשר סיבתי בין הירידה במדרגות האוטובוס לבין נפילתו של התובע על האוטובוס ופציעתו. לא רק סמיכות הזמנים מעידה על כך (מיד עם רדתו מן האוטובוס) אלא אף סמיכות המרחק (שני צעדים בלבד ומיד נפילה). לאור האמור הוחלט לדחות את הערעור. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##(11) עורך דין תאונות אוטובוס:## תביעות פיצויים על נפילה בתוך אוטובוס מוגשות על ידי עורכי דין המתמחים בתאונות דרכים, חשוב לבחור עו"ד עורך דין תאונות אוטובוס מנוסה שידאג שתעברו את תהליך ההחלמה תוך הסדרת מקדמה לכיסוי הוצאות המחיה עד לקבלת הפיצוי הסופי מחברת הביטוח ויוודא שקיבלתם את הפיצוי המרבי לו אתם זכאים.אוטובוסנפילהנפילה באוטובוסתאונות נפילה