##האם אפשר לקבל פיצויים בגין תאונות בפארקי שעשועים ?## כאשר עסקינן בפארק בו יש מתקני מים ושעשועים, המיועד לבילוי של ילדים ומבוגרים - מוטלת על המחזיק במקרקעין, חובת זהירות קונקרטית לצפות כי באי הפארק והמשתמשים במתקניה יפגעו במהלך השימוש במתקנים. כגודל מידת הוודאות לנפילת המטפס על המתקן, כך כגודל מידת הסיכון המשמעותית העומדת בפני המשתמשים בו, לפגיעה גופנית הנלווית לנפילה ומעידה שכאמור, צפויים מלכתחילה. ##החובה לשמור על תקינות מתקני שעשועים:## בית המשפט ציין בפסיקתו כי קיימת של חובת זהירות מושגית המוטלת על אדם המפעיל מתקני שעשועים המיועדים לקטינים, לתקינות המתקנים ולבטיחותם. מבחינת מדיניות משפטית, אין להשלים עם קיומם של מתקני שעשועים המיועדים לילדים, שאינם תקינים או שאינם בטוחים. בתביעות בגין תאונות בגני שעשועים חשוב להבחין בין מתקנים "פשוטים" מתקן משחקים שבו מוצבים מתקני שעשועים מורכבים המצריכים הפעלה באמצעות מפעילים מקצועיים ומשגיחים מטעם הפארק. יש לוודא כי מתקן שעשועים קיבל את אישור מכון התקנים. במידה ונטענת טענה לאי בטיחות המתקן יש להביא חוות דעת של מומחה המעידה על כך שהמתקן לא היה בטוח. לגבי השימוש בכל מתקן שעשועים קיים סיכון הכרוך בכך שהמתקן מצוי בתנועה. יחד עם זאת, אין למנוע את השימוש במתקנים שנועדו לבידור או שעשוע, המעסיקים את המשתמשים בהם ומשעשעים אותם. מבחינה חברתית אין זה נכון למנוע קיומם של מתקנים המצויים בתנועה, ואין זה נכון לחייב הצבת מפעיל אחראי לצד כל אחד מהם, אלא נכון הוא להטיל את האחריות לשימוש במתקן על ההורים. בת"א (ת"א) 50677/06, פלונית נ' עירית תל אביב יפו, בית המשפט פסק כי הנתבעת הוכיחה כי המתקן על כל חלקיו, קיבל את אישור מכון התקנים. בתעודת הבדיקה של המכון מצוין כי המתקן מתאים לדרישות התקן הישראלי ת"י 1498. תעודה זו מעידה לכאורה על עמידת המשטח שמתחת למתקן בדרישות הגורמים האמונים על בטיחות מתקני שעשועים בגני ילדים. למול ראיות אלה, לא הוכיחו התובעים באמצעות חוות דעת מומחה בטיחות מטעמם, כי המשטח היה בלתי תקין. אין מתקן שעשועים שהוא בטוח לחלוטין. אין סולם שלא ניתן ליפול ממנו. עצם ארוע התאונה לכשעצמו אינו מצביע על אי תקינותו של מתקן המשחקים או על רשלנותה של הנתבעת. לפיכך, עם כל הצער לפציעתה של התובעת, דין התביעה להידחות, שכן התובעת לא הוכיחה את תביעתה. ##אחריות על תאונה במגלשה:## בשימוש במגלשה מתנפחת, מעצם טבעה, קיימת סכנה של פגיעת האחד מהאחר, אם מספר ילדים יגלשו יחדיו בצפיפות גבוהה ובחוסר סדר. זאת, במיוחד כאשר חלק מהילדים מתגלשים, בעוד אחרים קופצים במקום אליו מגיעים המתגלשים, בישיבה או בשכיבה. התנהגות בלתי מרוסנת של חלק מהילדים, על מתקן מעוררת פעילות כגון מגלשה מתנפחת, הייתה צריכה להיות צפויה. כמו כן, צריך היה לצפות כי פעילות אינטנסיבית כזו של הילדים, בצפיפות, תסכן הן את הילדים הקופצים והן את הגולשים. הסכנה במקרה זה נובעת מהצפיפות והדוחק בעמדת ההמתנה למגלשה, בגלישה עצמה ובצד התחתון בו קפצו ילדים. הסיכון הוא של פגיעה עקב צפיפות יתר, אי סדר, חוסר ארגון, היעדר ויסות המשתמשים ואי קביעת מרווחי זמנים ושטח. ##תאונה במתקן שעשועים במסגרת קייטנה:## בת"א 1075-05 פלוני נ' החברה למתנסים, ילד נפגע תוך כדי משחק במגלשה. המדינה טענה כי עצם התקנת תקנות בעניין קייטנות - אין בהן כדי להטיל חבות על משרד החינוך בכל הקשור לתאונות המתרחשות במהלך השהות בקייטנה ו/או חובת פיקוח צמוד על ידו ואין הדבר בא להחליף את החובה המוטלת על צוות הקייטנה. עוד טענה שאם יש אחריות, הרי שיש להטיל על התובע אשם תורם. בית המשפט ציין כי, בהערכת היקף חובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון את טיב הסיכון ואופיו, בנסיבות העניין. יש לבחון אם הסיכון של פגיעת גוף לתובע עקב התנהגות ילדים אחרים שהשתמשו עימו במתקן הוא סיכון טבעי וסביר שיש להשלים עימו או שמא מדובר בסיכון בלתי סביר שהיה צריך לנקוט אמצעי בטיחות על מנת מנוע אותו. יש לשאול האם ניתן לראות את הסיכון בו מדובר כחלק טבעי ורגיל מהוויית השימוש במתקנים מתנפחים / מתקני שעשועים במסגרת הקייטנה או שמא יש להטיל חובת זהירות קונקרטית על הנתבעות למנוע את אותו סיכון. בית המשפט פסק כי העובדה כי לא היו מדריכים אשר עמדו על המשמר בסמוך למתקן, לא דאגו להשליט סדר, לא וויסתו את הגלישה ולא מנעו שימוש חריג המסכן ילדים אחרים - מהווה רשלנות. זאת, במיוחד באשר מדובר בפעילות המיועדת לילדים צעירים, המעורבת במתקני שעשועים. ##אחריות מפעיל פארק שעשועים:## על המפעיל פארק ובו מתקני שעשוע ובמיוחד מתקני גלישה, מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המבקרים, ועליו לדאוג לכך שהפעילות תיעשה בצורה בטוחה ומסודרת, ותוך הבטחת פיקוח מתאים, במיוחד בשים לב לכך שהמשתמשים הם גם, ואולי בעיקר, ילדים ונערים. אם הייתה הנתבעת דואגת להציב משגיח או מדריך במתקן, אדם אחראי אשר כל תפקידו היה לשמור על הסדר ולמנוע התקהלות, דחיפות, מהומה וקפיצות, ניתן לומר בסבירות גבוהה כי הפגיעה הייתה נמנעת. אין מדובר על משגיח לכל ילד, מדובר על פיקוח יעיל וסביר לגבי הפעילות במתקן כולו. בע"א 3336/06, צוין כי על מארגן ומפעיל של הלונה פארק, מוטלת עליה אחריות לתפעול תקין ופיקוח על כל המתקנים המצויים בשטח הלונה פארק, ובכלל זה גם מתקנים שאינם בבעלותו. ##הדרכה לא נכונה לילדים בפארק שעשועים:## בתא (ת"א) 10753-07-11 פלוני נ' שביל התפוזים, בית המשפט פסק כי עיקר רשלנותה של הנתבעת נובעת מהדרכה לקויה ושאינה מספקת בנסיבות העניין שיקול דעת מוטעה של המדריכים במקום וכן מהעבודה שאפשרה לקהל ילדים לעשות שימוש בטרקטורון שהתגלה כמסוכן, ובמיוחד מאי התאמה בין מסוגלות התובע ונסיבותיו האישיות (גילו הצעיר, משקלו הכבד וחוסר הבנתו את ההדרכה) לבין שימוש בטרקטורון הנ"ל במסלול זה. על מנת למנוע התאונה, יכולה הייתה הנתבעת לבצע הדרכה יותר ממצה, בו ייבחנו הילדים גם בפניות בפועל במסלול יחד עם מדריך צמוד לכל ילד ##תאונה במתקן שעשועים חשמלי:## בת"א (עפולה) 29355-05-11 - זינגר נ' עיר השעשועים, התובעת נפלה במתקן שעשועים, בית המשפט פסק כי יש לקבל את גרסת התובעת כי נפילתה ארעה בשל תזוזתו הפתאומית של המתקן במהלך הירידה ממנו. עוד צוין כי הנתבעת חבה חובת זהירות כלפי הבאים בשעריה. עליה לפקח על תקינותם של המתקנים בהם עושה ציבור המבקרים בפארק שימוש, על אופן השימוש במתקנים ועל בטיחות השימוש בהם. ברור כי הגלגל אינו אמור לזוז במהלך הירידה ממנו, על מנת שלא לפגוע ביציבות ובטיחות המשתמשים במתקן. משזז באופן פתאומי, כאשר רגל אחת של התובעת כבר מחוץ לקרונית, אך סביר כי איבדה את שיווי המשקל, נפלה ארצה ונחבלה. ##אחריות על תאונות בגן ציבורי:## כבר נפסק רבות על היחסים שבין עירייה המחזיקה גן ציבורי לבין המבקרים בגן, כך למשל בע"א 343/74 גרובנר נ' עירית חיפה: "...מי שמבקר בגן ציבורי, שהועמד לרשות הציבור על-ידי רשות מקומית, היינו, מי שנוכח במקום ברשות ובגדר מטרות המחזיק, הוא אדם אשר רשות מקומית סבירה צריכה לצפות מראש שהוא עלול במהלכם הרגיל של הדברים להיפגע ממעשה או ממחדל כאמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. לשון אחרת, הנני גורס כי בין רשות מקומית לבין מבקר בגניה הציבוריים נוצרת ‘duty situation’...". האם ניתן להטיל אחריות על ההורים בגין תאונה בפארק שעשועים ? בת.א (אש') 1014-07 פלוני נ' עיריית שדרות, הוגשה תביעה לתשלום פיצויים שהגיש תובע קטין באמצעות הוריו בשל נזקי גוף שנגרמו לו בעת נפילה בגן שעשועים. נטען כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות בכך שבגן השעשועים היו מונחים סלעים שהיוו מפגע ומכשול, מהתמונות עולה כי הסלעים לא היו מגודרים ולא היו שלטי אזהרה. מחובת הנתבעת היה לדאוג כי לא יהיו מפגעים בגן השעשועים או לכל הפחות לסמן המקום או לגדרו באופן שלא תהיה גישה לילדים. בית המשפט ציין כי אותה הפרה של חובת הזהירות היא זו שהביאה בסופו של יום לגרימת התאונה של נפילת התובע מסלע וחבלתו בגין אותה תאונה. לעניין אחריות הורי התובע בית המשפט פסק כי ליווי של ילד בן 6 בבן משפחה בגיל 11 לגן שעשועים הקרוב למקום המגורים והמוכר היטב להורים, אינו דבר בלתי סביר ולא ניתן בנסיבות אלו לזקוף להורים רשלנות תורמת לתאונה. דברים דומים נאמרו בת.א 264/87 (מח' י-ם) חי נאור נ. רוני פרג' (לא פורסם) , שהובא בסיכומי הנתבעת ושעסק אף הוא בפגיעה של ילד בבן 6 שנים: "לשון אחר, מוכן אני להסכים כפי שכבר ציינתי שעצם שליחת התובע לגן המשחקים ממול אינה מהווה מעשה רשלנות של ההורים, אך לעומת זאת, סבור אני, כי השארת הילד בגן המשחקים מבלי לוודות מפעם לפעם שהוא ממשיך לשחק שם, למרות שכבר החל להחשיך, עולה גם עולה כדי רשלנות של ההורים. כי יש שוני בין שליחת ילד למכולת בקרבת מקום שהיא מטלה מוגדרת בעלת משך זמן הניתן להערכה מראש לבין שליחת ילד לשחק בגן משחקים והשארתו שם ללא הגבלת זמן מראש." (עמ' 13 לפסק הדין).תאונות בגני שעשועים ופארקיםנפילה